tag:blogger.com,1999:blog-4748241203043440052.post8275175600559811313..comments2024-03-18T03:32:54.993+02:00Comments on ארכיאולוגיה תלמודית: "בראשונה היו משיאין משואות": תיאור ריאלי חי או פנטזיה אוטופית?Unknownnoreply@blogger.comBlogger2125tag:blogger.com,1999:blog-4748241203043440052.post-41206218716515971932021-12-20T22:23:22.211+02:002021-12-20T22:23:22.211+02:00יישר כוח על המאמר המרתק
אולם המסקנא שהשלוחים היו ש...יישר כוח על המאמר המרתק<br />אולם המסקנא שהשלוחים היו שלוחי בי"ד ולכן הועדפו על יד רבי וחכמי המשנה, נסתרת מהגמ' בבלית והברייתא שם, והרמב"ם, שכתבו שכל אחד נאמן עליה אף הוא בסוף העולם, ואפי' תגר, משום דהיא מילתא דעבידא לאגלוייAnonymoushttps://www.blogger.com/profile/07187200124082284154noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-4748241203043440052.post-34070839260983614602019-07-23T12:05:18.433+03:002019-07-23T12:05:18.433+03:00מאוד מענין, תודה רבה על הדיון המפורט. כמה שאלות ת...מאוד מענין, תודה רבה על הדיון המפורט. כמה שאלות תם: מה ידוע על שיטת קידוש החודש וההודעה על כך בימי בית ראשון? ובימי בית שני, האם הסנהדרין החליטו והכריזו על קידוש החודש תמיד רק למחרת צפיית העדים בערב? מדוע לא נתכנסו להמתין לעדויות בערב של ה- 28? (ואולי רק בחודשים המסויימים של הספק?) כמה זמן לקח לשלוחים להגיע לסוף מסלולם, ועד היכן הגיעו? מענין לחשוב על הצד הכלכלי של 2 המערכות (המשואות והשלוחים), העלויות הכרוכות. מענין לחשוב כיצד הרגישו השלוחים בהגיעם לאתרים השונים בדרך עם הבשורה, כאשר כולם כבר יודעים הודות למשואות (אולי בגלל שני הגורמים הנ"ל, הכלכלי והרגשי, רבי החליט להכריע בעד אחת השיטות, ולא להמשיך בכפילות). תודה שוב, בהערכה, איתן בירנבאוםAitonhttps://www.blogger.com/profile/05990444773056407000noreply@blogger.com