בערך הויקיפדיה של היישוב הקהילתי עמוקה בגליל העליון (נוסד ב-1980) נכתב שהוא אולי משמר את השם של יישוב יהודי עתיק בשם 'כפר עמיקו'. בערך הויקיפדיה של המושב עמקה בגליל המערבי (נוסד ב-1949) נכתב שהוא נקרא על שם יישוב יהודי עתיק בשם 'כפר עמיקו'. זאת לא תופעה חריגה אולם פרסום של חפירות ארכאולוגיות שנערכו בגבעה העתיקה במושב עמקה בגליל המערבי, החזיר אותי לאותו שם קדום וביחד איתו גם לאחת החידות שמתעתעות עד היום את החוקרים- 'כפר עכו' המסתורית, מקום שלגביו מנעד האפשרויות, ההשערות וההצעות לזיהוי הם אולי מהרבים והמגוונים (ולעתים גם משונים) ביותר עד היום.
1. החפירות בגבעת עמקה: גבעת עמקה היא גבעה מוארכת בלב המושב עמקה בגליל המערבי מדרום לנחל בית העמק. עד 1948 הכפר הערבי עמקא שכן על הגבעה הזו (השריד הבולט ביותר שנותר מהכפר הוא המסגד) ואילו המושב שנוסד ב-1949 בידי יוצאי תימן נבנה למרגלות הגבעה ומקיף אותה, בעיקר ממערב. ויקטור גרן ביקר במקום במאה ה-19 ותיאר כמה שרידים עתיקים כולל חלקים של מבנה שהוא זיהה ככנסייה קדומה. פריטים שונים נותרו בסביבת הגבעה ובבתי המושב ותועדו בסקר הגליל המערבי (מפת עמקה, אתר מס' 160). לרגל עבודות פיתוח, נערכו באזור הצפוני והצפוני-מערבי של הגבעה מספר חפירות מטעם רשות העתיקות ב-2015 וב-2016 וזאת בנוסף לחפירה קודמת שנערכה במרכז הגבעה ב-2005. דו"ח רשמי ומלא של החפירות בראשותם של ירדנה אלכסנדר ומיכאל כהן (ביחד עם נספחים), פורסמו לאחרונה בכתב העת החדש לפרסומי חפירות של רשות העתיקות QADUM. בחפירות התגלו ממצאים מתקופות שונות, החל מהתקופה הניאוליתית הקדם-קראמית, הברזל ב', ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, המוסלמית הקדומה והעותמאנית. הממצאים הבולטים ביותר, בעיקר מבחינת שרידי מבנים שהתגלו במהלך החפירות היו מן התקופה הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה. התקופה ההלניסטית לא הותירה חותם אדריכלי למעט חציבות אולם כן התגלו מטבעות, ידיות רודיות וקרמיקה מהמאות השלישית והשנייה לפני הספירה. מהתקופה הביזנטית התגלו שרידי בנייה מאסיבית, מתקני תעשייה וכן שברי סורגים שאולי מעידים על קיומו של מנזר כפרי שהיה נפוץ מאד במרחב הגליל המערבי בתקופה הביזנטית. בין התקופה ההלניסטית והביזנטית, נחשפו קירות של ארבעה מבנים שעל סמך הממצא הקרמי והנומיסמטי תוארכו באופן כללי מן המאות הראשונה ועד לכל המאוחר תחילת המאה הרביעית.
2. מי היו בני הכפר בתקופה הרומית לפני התקופה הביזנטית? בסיכום הממצאים מהתקופה הרומית (עמ' 86-84 החופרים מסיקים שהממצא הקרמי אינו יכול להשיב תשובה ודאית. מצד אחד, רפרטואר הכלים, בעיקר כלי הבישול הוא מהטיפוס של כפר חנניה (ובתי היוצר האחרים שהפיקו כלים דומים) שהיו רווחים בגליל היהודי אך לא רק שם. מצד שני, ממצא הקנקנים היה מעורב מקנקנים שזוהו כנפוצים בגליל היהודי ובחלקו היה קנקנים טיפוסיים למישור החוף הפניקי, קנקנים שלפי כמה חוקרים (גצוב ואבשלום גורני ב-2002), היהודים נמנעו מלהשתמש בהם בתקופה הרומית. בחפירה לא התגלו הממצאים המובהקים שזהים עם היישוב היהודי (כלי אבן או מקוואות) אבל למעט שברים בודדים של כלי יבוא, גם לא כאלו שיוכיחו שמדובר ביישוב נכרי מובהק. גבעת עמקה נמצאת באזור הביניים שבין הגבול הצפון-מערבי של ברייתת תחומין ובין גבול היישוב היהודי בגליל לפי התיאור של יוספוס. חוסר ההתאמה הזו העסיקה את חוקרי הגליל בעת העתיקה שניסו לשחזר את קצה תחום היישוב היהודי בעיקר בתחום הצפון-מערבי של הגליל, כך שגם מבחינה הגיאוגרפית לא ניתן לקבוע בוודאות אם זה היה בשלב כלשהו בתחום הגליל היהודי. לפיכך, המסקנה של החופרים היא שגם ההצעה הרווחת של רוב החוקרים לזהות את עמקה עם היישוב היהודי כפר עמיקו (להלן) בינתיים לא מקבלת אישוש לאור החפירות שזיהו אמנם יישוב משמעותי על הגבעה מהתקופה הרומית אולם לא ניתן להוכיח שמדובר היה באותה העת ביישוב יהודי.
3. "כפר עמיקו": כאמור, גבעת עמקה (או לחילופין: עמוקה בגליל העליון) זוהתה על פי השם עם מקום בשם 'כפר עמיקו' (או שם דומה) המוזכר פעם או פעמיים בספרות התלמודית. כאן מתחיל המסע אחרי כפר עמיקו וכפר עכו החמקמקה. המקור המוכר ביותר מופיע בתלמוד הבבלי במסכת תענית כא ע"ב בנוגע לעיר שיש בה מגפת דבר שבגינו היא מקיימת את טקס התענית לאלתר. המשנה קבעה כי "אֵיזֶהוּ דֶבֶר? עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶבֶר. פָּחוֹת מִכָּאן, אֵין זֶה דֶבֶר". על כך מובא רק בתלמוד הבבלי הברייתא הבאה: "תנו רבנן: עיר המוציאה חמש מאות ואלף רגלי כגון כ פ ר ע כ ו ויצאו הימנה תשעה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר ועיר המוציאה חמש מאות רגלי כגון כ פ ר ע מ י ק ו ויצאו ממנה שלשה מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר". במרבית כתבי היד של הבבלי מובא סדר הפוך וגם הגדרה של גודל 'העיר' (עיירה): "תנו רבנן: ע י ר ק ט נ ה שמוציאה חמש מאות רגלי כגון כפר עמיק ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה אחר זה זה הוא דבר....ע י ר ג ד ו ל ה המוציאה אלף וחמש מאות רגלי כגון כפר עכו יצאו ממנה תשעה מתים בשלשה ימים זה אחר זה זה הוא דבר ". אם כן, כפר עמיקו מוגדרת כ-"עיר קטנה" אך עיר קטנה היא כזו שיש בה לפחות 500 גברים ואילו כפר עכו היא "עיר גדולה" שכן יש בה לפחות 1500 גברים (בכתב יד מינכן 95, כפר עכו הייתה העיר הקטנה וכפר עמיקו הייתה העיר הגדולה אך נראה שזו טעות). המספרים הללו חריגים לגבי מה שאנחנו יודעים על גודלם הממוצע של העיירות הכפריות בתקופת המשנה והתלמוד אולם גם אם המספרים לא ממש ריאליים, הרי שכפר עמיקו הוגדרה כ-"עיר קטנה" מול כפר עכו שהוגדרה כ-"עיר גדולה". נראה שמטרת הברייתא הייתה להגדיר את מספר המתים בדבר יחסית לגודל העיירה (קטנה או גדולה) אולם הברייתא בבבלי משום מה אף הביאה דוגמאות קונקרטיות: כפר עמיקו או כפר עכו. ההוספה באמצע הברייתא "כגון כפר עכו" או "כגון כפר עמיקו" היא קצת חשודה וסביר להניח שיש כאן משחקי לשון (שני "כפרים" עם שם צליל דומה) אך היא השפיעה על חוקרים רבים שחיפשו את שתיהן בסמיכות אחת לרעותה, בסביבות עכו.
4. "מדבר שבכפר עמאוקו/בספר עכו": המקור השני המובהק בקשר לאותו מקום נוגע לאיסור חריג המופיע במשנה בבא קמא ז ז: "אֵין מְגַדְּלִים בְּהֵמָה דַקָּה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָה וּבְמִדְבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל". הרקע לאותו איסור חמור על מרעה עזים (וכבשים) בארץ ישראל אינו ודאי ובדרך כלל גם אינו הולם את כל הידוע לנו על ענף המרעה ולפיכך רבו ההשערות והספקולציות באשר לרקעו ההיסטורי והכלכלי הריאלי. אולם כאן נסתפק בחלק השני שבו נאמר שמותר לגדל בהמה דקה "במדברות שבארץ ישראל". בברייתא בתלמוד הבבלי נאמר על כך: "אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר ש ב ס פ ר ע כ ו" (עט ע"ב). בכתבי היד השונים של הבבלי במקום "ספר עכו" מופיע השם "כפר עמיק/ו" או "עמאוקו". ואכן בתוספתא השם השני הוא "ובמדבר שבכפר ע מ א ו ק ו" (ורסיות נוספות הובאו אצל ליברמן בתוספתא כפשוטה על אתר) ). השינוי הפונטי די מובן: 'כפר' הפך ל-ספר' ו-עמאוקו' הומר ב-'עכו' המוכרת יותר- התיקון/הגהה הזו הקלה גם בשם החריג לעומת השם המוכר אך גם המעבר מ-"כפר" ל-"ספר" הקל על ההבנה של המדבר האמור כאן- הוא אכן באזור הספר ולא בכפר. אולם כאמור, זאת הגהה מאוחרת וברוב עדי הנוסח של הבבלי ושל התוספתא הגרסה היא "במדבר שבכפר עמאוקו". כעת רק נותר לגלות מהו אותו 'מדבר' שבכפר עמאוקו/עמיקו שבו ניתן היה לקיים מרעה. כידוע, המונח "מדבר" בלשון הקדמונים אינה זהה במדויק למה שאנחנו מכנים מדבר (אזור צחיח, מרוחק) אלא יותר למקום שבו מנהיגים (להדביר) את הצאן אם כי ברור שמדובר באזור שהוא מחוץ לאזור המיושב או החקלאי. מי שזיהה את עמאוקו/כפר עמיקו בעמקה בגליל המערבי, הציע את "המדברות" של עמקה באזור המתלול המערבי החריף של נחל בית העמק מצפון-מזרח לגבעת עמקה כאזור שהולם מרעה צאן ולא מסכן את החקלאות ביישוב וסביבתו (ראו למשל, לאחרונה אצל יעקב בן ארי, רועי צאן ונוודים בארץ ישראל, רמת גן 2022, עמ' 90-89). אולם, צריך להודות ביושר שקשה להבין באמת במה מדובר ולאיזה אזור מרעה מובהק התכוונו הקדמונים. זאת ועוד, יש דמיון קצת מחשיד בין ה מ ד ב ר של כפר עמאוקו ובין הברייתא הבבלית שעסקה ב-"ד ב ר" שבכפר עמיקו (מדבר=דבר).
יש עוד כמה אזכורים אפשריים שיוחסו לעמקה הקדומה, למשל סוג של סנדל שכונה "סנדל עמקי" (משנה כלים כו א) במשנת כלים שאפשר וזה על שם המקום או מקום שממנו הביאו שמן לעכו בירושלמי מעשר שני (ד ב נד ע"ד) בשם "בית מעקה" שהיו והציעו שאפשר וזה שיבוש של עמקה/מעקה. כך או כך, ההנחה הנפוצה עד היום שמוטב לחפש את עמיקו/עמאוקו בגליל המערבי דווקא נובעת גם מהמשכיות השם הקדום המקראי "בית העמק" (מזוהה כיום בדרך כלל עם תל בית העמק/תל מימאס הסמוך) בין השאר מהסמיכות לאזכור של כפר עכו כפי שנזכר בבבלי למעלה ומאחר שכפר עכו צריכה להיות בסביבות עכו, כך גם את עמאוקו/עמיקו יש לחפש בסביבות עכו ולפיכך, עמקא/עמקה הייתה ההצעה הרווחת במשך שנים וכך היא למעשה מופיעה כמעט בכל מקום. אלא שזה מביא אותנו אל החידה הקשה, ה-"משולש ברמודה", ה="פרדס" שכל מי שנכנס לתוכו הציץ ונפגע- מה זה ואיפה זה "כפר עכו"?
5. השם "כפר עכו" מופיע מספר פעמים בספרות התלמודית, בעיקר כשמדובר בשם של כמה חכמים עם הכינוי "איש כפר עכו": למשל חכם בשם רבי יהודה בן אגרא או גמדא; שמעון בן יהודה או תנחום בר חייא. אלא שבכתבי היד ובציטוטים השונים יש מגוון קיצוני של שמות כגון, אבוס, אמוס, אכוס, עכוס, עיכום ועוד ועוד עד ששאול ליברמן כתב על כך ש-"ושם הכפר נשתבש ונשתנה במקורות שלנו יותר מאיזה שם אחר" (תוספתא כפשוטה סוטה ח). בשנות השלושים, חוקר יהודי בשם פול רומנוף (Paul Romanoff) שהיה אוצר המוזיאון היהודי ב-JTS, פרסם מונוגרפיה קצרה על האונומסטיקון של השמות העתיקים (Onomasticon of Palestine) אך עיקרה עוסק במחקר מפורט ביותר בנוגע לשם "כפר עכו". הוא אסף בחריצות מעוררת הערכה את כל המופעים של השם, השינויים הפונטים, הדמויות שנזכרו בהקשר לאותו מקום והגיע למסקנה שהשם המקורי היה כ פ ר ע כ ו ס או א י כ ו ס ולא עכו, מה גם שגרם לו להציע לזהות את כפר עכוס עם חורבה ממזרח לעמקה בשם חורבת עכרוש (השם של החורבה כיום במפות היא חורבת עכיר, אתר מס' 169 בסקר מפת עמקה) שמשמרת את השם "עכוס", וזאת על רקע הזיקה בין כפר עכו ובין כפר עמיקו לפי הבבלי במסכת תענית.
6. המבצר "הנעלם" של יוספוס בגליל: השם החריג "כפר עכו" מופיע לכאורה במקור נוסף מחוץ לספרות התלמודית- ברשימת ביצורי הגליל, מופיע במלחמת היהודים (ספר שני, סעיף 573) מקום בשם CAPHERECCHO ('קפרקכו'), בין יודפת לסכנין. כבר המלומד ההולנדי אדריאן רלאנד במאה ה-18 זיהה בין כפר עכו במקורות היהודים ובין האתר הזה שמוזכר ברשימת ביצורי יוסף בן מתתיהו. החוקר הפיני אפלי סאריסאלו שערך בשנות העשרים מספר סקרים ארכאולוגים בגליל המערבי, זיהה את כפר עכו הקדומה בתל אל פוחאר, הוא תל עכו הקדום (תל נפוליאון) שעה שפטולומאיס השתרעה ממערב. הבעיה הייתה שאם אכן 'כפר עכו' היא תל עכו העתיק ממזרח לפטלומאיס, אז קשה להאמין שהייתה אפשרות ליוסף ולמורדים לבצר נקודה כל כך סמוכה לעיר הפוליס הנכרית העוינת ולפיכך החוקרים ביקשו לזהות את הביצור "הנעלם" במקום הגיוני יותר. במקבילה בחיי יוסף, שם האתר הוא שונה CAPHARATH. זאת נקודת המוצא להצעות שונות ולויכוחים על "המבצר החסר" או "הנעלם" של יוסף בן מתתיהו- האם הוא אכן "כפר עכו" בסמיכות לעכו או שמא עדיף לחפש במקום אחר בעקבות אחת הורסיות החלופיות כפי שהציעו אבי יונה (ח' עפרת ליד שפרעם) ובר"ג (כפר אתא בתחום קרית אתא של היום) אך עד היום יש מחלוקת בעניין אותו כפר מבוצר מעורפל (ראו עוד להלן). היו הצעות אחרות חוץ מתל אל פוחאר לגבי "כפר עכו" המסתורית: יצחק בן צבי שיער שייתכן וכפר יסיף היא בעצם כפר עכו הקדומה, שחר שפירא הציע בשנות השמונים שאולי זאת חורבת טורית מדרום לכפר יסיף ואילו רפאל פרנקל בתחילת הסקר הארכאולוגי באזור (1978) הציע את אל מכר כמקום שאולי משמר את השם עכו וגם בפרסום המקוון של מפת עמקה (2012), הוא טען שזאת עדיין אפשרות סבירה. לזאב ספראי (1980) הייתה הצעה שונה לחלוטין, לפיה השם "כפר עכו" הוא כינוי לאזור המנהלי הכפרי של עכו ולא שם של מקום ספציפי.
7. "כפר עכו/איכו" במרכז הגליל?: היו כאלו שביקשו להרחיק את כפר עכו/עכוס מסביבות עכו. שמואל קליין למשל בחיבור שלו ארץ הגליל, על סמך הזיהוי של ביצורי יוספוס שהביצור ב-"כפר עכו" היה בסביבות יודפת במרכז הגליל ולא במערבו. להשערתו, התחום הזה היה בעבר בשליטת עכו ורק בהמשך התחום המנהלי השתנה וצורף לגליל היהודי אך השם "כפר עכו" השתמר. עמנואל דמתי הציע ב-1986 (קתדרה 39) בעקבות המחקר הפונטי של רומנוף שכפר עכו היא למעשה עיכוס או איכו ומכאן ביקש לטעון שלמעשה "כפר איכו" היא לא אחרת מאשר חוקוק בגליל התחתון וביקש למצוא תימוכין פונטיים ושיקולים גיאוגרפיים להצעה הזו שלמעשה מבטלת את הצורך לחפש את "כפר עכו" בסביבות עכו. בהמשך לכך (הערה 43 במאמר), הוא הציע שאפשר וגם "כפר עמיקו" אינה עמקה בגליל המערבי אלא עמוקה בגליל העליון, אפשרות שגם עלתה בלי קשר לדיון המייגע בנוגע לכפר עמיקו-כפר עכו. ינון שבטיאל (2014, עמ' 31-29) תמך בהצעתו של דמתי לאור עדויות ארכיאולוגיות עדכניות למערכות מסתור ומקלטי מצוקים סמוכים.
8. כפר עכוס/אכוס וכפר עמאוקו/עומקי- החיפושים ממשיכים: שאלת זיהוי "כפר עכו" הפכה להיות סוג של מבוי סתום מעגלי לכל חוקרי הטופונומיה מתקופת שלהי ימי הבית, המשנה והתלמוד. דווקא לגבי כפר עמאוקו/עומקי/עמיקו, הייתה ועודנה הסכמה רווחת כמעט אצל כולם שהיא גבעת עמקא/עמקה בגליל המערבי. הכריכה בין השם של מקום בשם כפר עמאוקו/עומקי/עמיקו ושטחי המרעה לידו, ובין שם יותר "מוכר" כמו 'כפר עכו' הביא את מרבית החוקרים לחפש את שני המקומות בגליל המערבי בזיקה למרחב הביניים שבין מישור החוף הצפוני והרי הגליל העליון. שם הכפר המבוצר מימי המרד ברומאים סיבך עוד יותר את התמונה. בחינה פונטית של היקרויות והופעות השם במקורות הארץ ישראליים לעומת המקורות הבבליים (שם המונח "כפר עכו" תדיר הרבה יותר ובמקרים רבים החליף שמות מקומות קצת דומים שלא היו מוכרים), העניקה אפשרות להתנתק מה-"כבלים" של עכו, גם אם ההצעה של דמתי לזהות את "כפר אכוס/עכוס" בחוקוק היא בעייתית לא פחות. גם לגבי הזיהוי הרווח שהתקבל ללא כל ערעור בנוגע לזיהוי בין כפר עמיקו/עמאוקו ובין עמקה, הרי שהממצא הארכאולוגי העדכני מחפירות גבעת עמקה, לא קידמה או אוששה את הזיהוי הרווח ומצטרפת לקושי המסוים לזהות את מדרונות נחל בית העמק עם "מדברות שבכפר עמאוקו" (זה מתאים יותר ל="חורשים" וטרשים, פחות ל-"מדברות" בלשון חכמים), וגם מבחינה פונטית, אפשר להעלות כמה קשיים (כפר עמאקו/עמיקו= עמקא?) אבל זה באמת עניין למומחים. ועדיין, למרות הספקות הנ"ל, אי אפשר לומר באופן קטגורי שהזיהויים הנפוצים שגויים- ייתכן שכן היה כפר בסביבות עכו שנקרא כפר עכו או דומה לכך ועדיין ייתכן שכפר עמיקו היא עמקא ושהברייתא הבבלית היא דווקא כן מהימנה. בקיצור: אני לא יודע היכן נמצא כפר עכוס/איכוס, לא היכן "המבצר הנעלם" ברשימות יוספוס ואפילו לא היכן כפר עמיקו/עמאוקו והמדבר שלו, זו ששני יישובים בגליל מייחסים את עצמם לה.
מראי מקום למעוניינים:
הפרסום המדעי (המאמר העיקרי) בכתב העת האינטרנטי QADUM ( Vol. 1, 2025) מאת ירדנה אלכסנדר ומיכאל כהן: https://publications.iaa.org.il/qadum/vol1/iss1/9/
אתר עמקה במפת הסקר הארכאולוגי (מפת עמקה [5], אתר 160): https://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/4/site/1087
המאמר הישן של פול רומנוף על האונומסטיקון ובמיוחד על כפר עכו (עמ' 25 ואילך): https://www.jstor.org/stable/3622261
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה