הדיווח על האחוזה המפוארת בצפון כפר קאסם מהתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית שנחשפה בחפירות החדשות בחודשים האחרונים היא מרתקת מכמה וכמה בחינות- המבנים הגדולים, רצפת הפסיפס המרהיבה וכן המקוואות כולל מקווה מטיפוס שלא מוכר בכלל בתקופה הזו. אך מה שלפחות אותי תפס הוא המיקום שלה באזור שעד עתה לא היה ידוע בוודאות כי ישבו בו שומרונים בעת העתיקה.
חוות ואחוזות חקלאיות שומרוניות מהתקופה הרומית-ביזנטית בסמוך לקו המגע בין מערב השומרון ובין המישור באזור המרזבה המזרחית מוכרות וחלקן (להלן) נחשפו ופורסמו בשנים האחרונות אולם הן התגלו באזור מוגדר מצפון לקלקיליה של היום, בזמנו, יצחק מגן שחקר את תחום ההתיישבות השומרונית בתקופה הרומית-ביזנטית (2002, עמ' 270) כי "אין כל רמז ליישוב שומרוני , או לממצא שומרוני כלשהו ( כגון בית כנסת , מקווה טהרה , כתובת או כל סימן אחר שאפשר להגדירו 'שומרוני') מדרום לקו צומת שכם-קלקיליה" אני לא מכיר עדות ארכאולוגית לנוכחות שומרונית בדרום-מערב השומרון בסמוך כל כך לאזור שבו הייתה נוכחות נוצרית מובהקת עם הריכוז הרב של אתרים עם שם הלוואי "דיר X". ואכן באחת הכתבות שנלוו לפרסום התקשורתי, אחד הארכאולוגים אמר שבהתחלה הם חשבו שמדובר במנזר ורק בעקבות החפירה התברר שמדובר באחוזה שומרונית ולא נוצרית. כאמור, החפירה היא טרייה ויש עוד לא מעט סימני שאלה סביב הפרשנות של הממצאים וכן של השכבות המוקדמות שעדיין לא התבררו כמו של מרחב נוסף שאמור להיחפר בסמיכות למקום. לעיתים לא מבוטלות, הדיווח התקשורתי המוקדם הוא אינטואיטיבי וכשהדו"ח הרשמי או העיקרי מתפרסם בחלוף כמה שנים, המסקנות עשויות להיות שונות לעיתים מן הקצה אל הקצה.
האחוזה "החדשה" שמתוארת כגדולה במיוחד ומפוארת מצטרפת למספר כפרים ואחוזות חקלאיות/תעשייתיות בהדום השומרון שהתגלו בדור האחרון ואף בשנים האחרונות ממש, מה שהופך את העניין לדפוס טיפוסי שהגיע לשיאו ערב המרידות השומרוניות במאות החמישית והשישית לספירה. נציין כאן בקצרה כמה מהם שגם הוזכרו בדף הזה בשנים האחרונות:
1. צור נתן (מגדל): בשלהי שנות השמונים וראשית שנות התשעים נערכו חפירות יסודיות בחורבה בשם מג'דל או מושארף ליד צור נתן, היום על הכביש בין צור יצחק לצור נתן. בחורבה התגלה כפר שומרוני גדול שנבנה על גבי יישוב קדום מהתקופה הרומית הקדומה שיש אינדיקציות שהיה יהודי. בתקופת השיא של הכפר השומרוני, הוא כלל מתקני חקלאות בקנה מידה גדול וכן מבנה ציבור שזוהה כבית כנסת שומרוני בטרם האתר נפגע במרידות השומרוניות ואפשר שהפך להיות בשלהי המאה השישית ליישוב נוצרי. האתר פורסם במלואו בספר השומרונים (2002) על ידי איתן איילון. לפני כמה שנים, במהלך עבודות פיתוח והרחבה של היישוב צור יצחק, התנהלו חפירות גדולות בשוליים של החורבה והתגלו שרידי אחוזה חקלאית שומרונית כולל כתובת פסיפס וגתות שפורסמה ב-2019 בכלי התקשורת ובינתיים יצא דו"ח ראשוני ב-2021.
הפרסום בתקשורת (2019): https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5470710,00.html
הדו"ח הראשוני (2021): https://hadashot.iaa.org.il/report_detail.aspx?id=25970
2. חורבת חנות: מעבר לעמק של נחל אלכסנדר מדרום לחורבת מגדל/צור נתן בכניסה לכביש הגישה לכוכב יאיר וצור יגאל ישנה חורבה מוכרת בשם חורבת חנות. מרכז החורבה לא נחפרה אך בשנות התשעים ולאחר מכן נערכו מספר חפירות הצלה באזור כביש הגישה ובמה שהיום הוא גן התעשייה של צור יגאל. דו"ח מפורט של חפירה נוספת שנערכה בשנות התשעים פורסמה אך לאחרונה (2025) בידי ענת בק-נכטיגל ואיתן איילון בכתב העת האינטרנטי החדש של רשות העתיקות לפרסום חפירות QADUM. בשטח החפירות נחפרו כמה מערות קבורה, חלקן כבר מהתקופה הרומית הקדומה ואחרות מהתקופה הרומית-ביזנטית; מתקני תעשייה בעיקר גיתות כולל גת משוכללת וגדולה; מאגרי מים ובורות אשפה וכן עדויות לתעשיית זכוכית. אין אינדיקציות ברורות לגבי זהות היושבים באתר בתקופה הרומית-ביזנטית אך בהקשר היישובי המרחבי, ההצעה הסבירה ביותר שמדובר בשומרונים. בזמנו כתבתי בקצרה על האתר הזה ועל כך שהוא דוגמא נוספת למה שמכונה בלשון חז"ל "עיירות של כותים שעל יד הדרך", היא הכביש הרומי שלמרגלות הדום השומרון בין אנטיפטריס לקיסריה.
דו"ח חפירה סופי בחורבת חנות (2025): https://publications.iaa.org.il/qadum/vol1/iss1/3/
פוסט מנובמבר 2018 על חורבת חנות והזיקה לעיירות של כותים בספרות חז"ל: https://www.facebook.com/talmudandarchaeology/posts/pfbid02GtNkP3KsUWnCLo7Y9rqbwZw3PWe5c94Qq3yzc2uYDPjhjh8LLcpCGyu2FP9a6YuWl
3. חורבת אבריכה: ב-2021 פורסמו בידי אלי הדד ואלישבע צביבל תוצאות חפירות שנערכו לקראת סלילת המסילה המזרחית בחורבת אבריכה ליד מחלף אייל בצמוד לכביש 6 של היום. החווה והאחוזה החקלאית עברה שינויים על רקע המרידות השומרוניות והחופרים דנו באפשרויות השונות כאשר למעשה הכביש הרומי שחלקים ממנו נחשפו בחפירות, עבר צמוד או אפילו בתוך האתר העתיק. גם בדף הזה הקדשתי פוסט לאתר ולחפירות שנערכו בו ולזיקה שלו גם למקום שהוזכר במקורות חז"ל.
החפירות בחורבת אבריכה (2021): https://www.ariel.ac.il/.../%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%91%D7.../
הפוסט בדף על החפירות בחורבת אבריכה והזיקה שלו למקורות בספרות חז"ל (2022): https://www.facebook.com/talmudandarchaeology/posts/pfbid025NLXmKcUdydwSjRDy5BCpdn4wRW7LeZEgApf5UYttNGWSYDzrNhSPjYX5Ah1KKMjl
כפי שהוזכר בקצרה לעיל, לפני יותר מעשרים שנה, יצחק מגן במאמר שעסק בתחום ההתיישבות השומרונית בתקופה הרומית-ביזנטית טען כי כבר תחת שלטון רומי, הגבול הדרומי ביותר של התפשטות היישוב השומרוני היה בקו קלקיליה-שכם (פחות או יותר על ציר כביש 55 של היום) ושיש גם ראיות למצדים רומיים שנועדו למנוע מהשומרונים לעבור את התחום הזה כלפי דרום. על רקע המדיניות הזו, גם בתקופה הביזנטית היישוב השומרוני לא חרג מהמרחב הזה כלפי דרום ולפיכך הנצרות התבססה בעיקר מדרום אליו כפי שעולה משרידי מנזרים וכנסיות בדרום-מערב השומרון ורק באופן הדרגתי, התרחשו שינויים דתיים-אתניים בלב אזור השומרון. חוקרים אחרים (הירשפלד, אלבנלום) סימנו בעיקר את נחל שילה וסביבותיו כקו גבול דתי-אתני לאורך דורות רבים וכן בין הנוצרים והשומרונים בתקופה הביזנטית. קו גבול זה בין הנוצרים ובין השומרונים, היה בעל השפעה מרחיקת לכת גם בתקופות ממושכות על המאפיינים הדתיים-אתניים של יושבי השומרון עמוק לתוך ימי הביניים ועד העת החדשה.
התפיסה הזו התבססה על תופעה טופונימית מוכרת היטב בדרום-מערב השומרון או מערב ארץ אפרים- הריכוז החריג של אתרים עם השם "דיר X" שרווח היה לראות בו "קוד" לנוכחות של מנזר בעבר הרחוק. ואכן, שרידים מרשימים של מנזרים מהתקופה הביזנטית מוכרים באתרים כמו דיר קלעה ודיר סמען ליד פדואל ועלי זהב של היום או בשם העיירה ממזרח לראש העין, דיר בלוט וכן בשמות של חורבות רבות במרחב גיאוגרפי מוגדר של עשרות קילומטרים רבועים אך לא מצפון לו. יואל אליצור וחיים בן דוד (קתדרה 123, 2007) אתגרו את התפיסה הרווחת של "דיר=מנזר" לאור עיון אטימולוגי וארכיאולוגי והציעו שמקור השם במתחמים מגודרים לא מקורים שאולי נתפסו בטעות לאחר העת העתיקה כשרידים של יישובים נוצריים או מנזרים. יהיה אשר יהיה הפירוש לצפיפות השמות "דיר X" בדרום-מערב השומרון, אין עוררין על כך שהאזור הזה הכיל מספר לא מבוטל של מנזרים חקלאיים כפריים במהלך התקופה הביזנטית. נסיבות הקמתן (כנראה במאה השישית) וזיקתם למרידות השומרוניות נותרה פתוחה עד היום והאחוזה השומרונית בכפר קאסם מחדדת את הסוגיה הזו.
עמית שדמן ערך מחקר מפורט (דוקטורט בעברית ב-2016, מונוגרפיה באנגלית ב-2023) ביחידה גיאוגרפית שבין נחל רבה ובין נחל שילה (בין ראש העין לנחשונים ואלעד) ובמהלך המחקר התברר שהיה פער של זמן לא מבוטל בין מקבץ חוות חקלאיות שפעלו משלהי תקופת הברזל ועד התקופה ההלניסטית (סוף מאה שלישית לפני הספירה) ועד פריחה מחודשת של האזור בתקופה הביזנטית. לא ברור כל כך גורלו של האזור בתקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית אך כנראה אם הייתה פעילות באזור היא הייתה חקלאית ולא יישובית למעט אולי אזור מגדל אפק (יותר נכון, הגבעה מול המצודה של מגדל צדק). בסביבות המאה החמישית האזור פרח מחדש עם רצועת עיירות כפריות (חורבת יקבים, אנושה, אום אל חמאם- בשוליים של השכונות המזרחיות של ראש העין של היום) שבו היו כפרים בצד חוות חקלאיות וכן מנזרים (למשל חורבת תאנה, היום בכניסה לשכונה המזרחית ביותר של ראש העין). נחל רבה או אזור כביש 5 של היום היה קו התחום הצפוני ביותר של היחידה הגיאוגרפית-יישובית הזו שפרחה בתקופה הביזנטית.
לדעת כמה חוקרים, בשלהי ימי הבית ועד מרד בר כוכבא, אזור מערב השומרון בכלל וחלקו הדרום-מערבי בפרט היה חלק ממרחב של אחוזות רחבות שהוחזקו בידי פקידים ואצילים הקשורים לבית הורדוס כפי שעולה גם מסדרה של קברים מפוארים שנותרו עד ימינו (חורבת כורקוש, מקטע עבוד או דיר א-דרב). גורלו של האזור הזה לאחר מכן לוטה בערפל אם כי יש חוקרים שסבורים שזהו חלק מאזור "הר המלך" החידתי בספרות חז"ל שהיה בידיים יהודיות עד שהפך לאזור בשליטה לא יהודית (פגנית? שומרונית?) עוד בדורות המאוחרים של התנאים. גורלו של האזור הזה לוטה בערפל כולל השאלה מתי והיכן התחילה הנוכחות השומרונית באזור זה. בתקופה הביזנטית באזור מערב השומרון ניתן לסמן באופן כללי ריכוז של נחלות שומרוניות המשתקפות בכפרים וכנראה במספר לא מבוטל של אחוזות חקלאיות תעשייתיות גדולות בזיקה לכביש הרוחב הרומי בין אנטיפטריס לקיסריה ואולי גם לכמה מכבישי האורך לתוככי השומרון. לעומת זאת, במרחב דרומי יותר ניתן לסמן באופן כללי ריכוז גדול של כפרים ומנזרים חקלאיים גדולים בסביבות נחל שילה וגם מצפון לו עד נחל קנה. התיאור הזה הוא סכמטי למדיי שכן השאלה היא כמובן מתי התקיימו הריכוזים הללו והאם מדובר בתופעה מקבילה ובמיוחד על רקע תוצאות המרידות השומרוניות והדיכוי האלים שלהן במאה השישית.
בהקשר הזה, התגלית הטרייה של אחוזה חקלאית שומרונית בנקודה שסמוכה למדיי למרחב המנזרים והכפרים הנוצריים שהחזיקה מעמד גם אחרי המרידות השומרוניות היא מרתקת. אולי כמו בגליל המערבי והמזרחי (נוצרי ויהודי), גם באזור מערב השומרון התגבש מרחב מגע בין-דתי, הפעם בין השומרונים והנוצרים, מרחב שהתגבש אולי עוד בטרם המרידות השומרוניות. סביר שלתוצאות המרידות השומרוניות היו השפעות מכריעות על תולדות היישוב בהר שומרון ושוליו למשך תקופה ארוכה גם מעבר לעת העתיקה, אך גם בהיבט הזה, האחוזה השומרונית בכפר קאסם עשויה להציג אפשרות מורכבת יותר באשר לגורל היישוב השומרוני בהדום השומרון בעת העתיקה וראשית ימי הביניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה