אחת מלשון הנזירות השנויה במשנה בסוף פירקין היא 'מלוא הקופה' כאמור במשנה ה:
"הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקֻּפָּה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזָרְתִּי, נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר סְתָם נָזָרְתִּי, רוֹאִין אֶת הַקֻּפָּה כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל, וְנָזִיר כָּל יָמָיו".
בדפוסים ובכתבי היד במשנה גורסים כאן "הבית" אולם בתוספתא המקבילה הגרסה היא "כמלוא חבית, וממלוא הקופה" (א ג) וכן גרס המאירי במשנה (ראו בתוכ"פ על אתר ובהרחבות אלבק על המשנה) שכן 'היא דומיא דקופה' אך כאמור בכתבי היד של המשנה הגרסה היא 'הבית' (ראו ד' רוזנטל, תולדות נוסח המשנה, ספרות חז"ל הארץ-ישראלית, עמ' 83).
