יום שלישי, 21 באוגוסט 2018

החידושים האחרונים בנסיון לפענח את חידת היישוב היהודי בדרום הר חברון בשלהי העת העתיקה




בשנה האחרונה התפרסמו שני מחקרים הקשורים לתגליות המחקר הארכאולוגי בדרום הר חברון בכלל וסוסיה בפרט. בשני פוסטים הפניתי לאותם מאמרים. לטובת אלו שלא קראו את הפוסטים וגם אלו שקראו, אני מביא אותם כמעט ככתבם וכלשונם ברשומה הזאת. לפני כן, הקדמה קצרה בנוגע למאפיין הייחודי של מחקר אזור דרום הר חברון ("דרומא") בשלהי העת העתיקה ועל חשיבות הממצא הארכאולוגי בחקר האזור הזה. אזור דרום הר חברון, מבחינה גיאוגרפית, אקלימית וחברתית נמצא בספר המדבר בשולי הארץ הנושבת- זהו אזור פריפריאלי מובהק. המאפיין הגיאוגרפי הזה עיצב והשפיע על תולדות היישוב במרחב הזה בכל העת העתיקה- כל מי שהתגורר כאן היה צריך להתמודד עם הנתונים הפיזיים והאקלימיים המאתגרים שלו.

יום שבת, 4 באוגוסט 2018

ה-"קתדרא דמשה" ונדבתו של יודן בר ישמעאל בכורזים





בשני פוסטים (כאן וכאן) לפני מספר חודשים עסקתי בדיון סביב מושבי האבן שהתגלו בחפירות בתי הכנסת, הכתובת המפורסמת על מושב האבן בכורזים והדיון סביב המושב המכונה "קתדרא דמשה" במקורות הספרותיים ובממצא הארכאולוגי. ברשומה כאן אני צירפתי את שני הפוסטים הללו לכדי רשומה אחת. אין כאן חידושים מפליגים אך אני מתאר את תולדות המחקר, ההצעות והויכוחים המעניינים כבר עם ראשית הגילויים ועד היום ואת השאלות שבעצם גם היום ספק אם יש להם מענה שלם וודאי.