יום ראשון, 7 בינואר 2018

"עיר אחת שרובה גויים- כגון הדא סוסיתא" (ירושלמי כתובות ב ד, כו ע"ג): רשמים בעקבות התערוכה "לפני שהאדמה רעדה"


אינני "מבקר תערוכות" ולא נכחתי במספר הולם של תערוכות כדי להעריך את איכותן של תערוכות, מעלותיהן וחסרונן. זאת בסך הכל רשומה סובייקטיבית על רקע ביקור בתערוכה ארכאולוגית חדשה ("'לפני שהאדמה רעדה'"- העיר העתיקה סוסיתא נחשפת לראשונה") שנפתחה לאחרונה במוזיאון הכט על צפונותיה של סוסיתא-היפוס שנחשפות במפעל החפירות הממושך של אוניברסיטת חיפה. לא הייתי בסוסיתא בעשרים השנים האחרונות (אני מקווה לתקן את זה במהירות...)- למיטב זכרוני, ביקרתי באתר סוסיתא פעמיים בחיי: פעם אחת לפני שנים רבות ואני כמעט לא זוכר דבר מהביקור ההוא. הביקור השני היה בסוף שנות התשעים, במסגרת קמפוס לימודי- ממנו אני זוכר קצת יותר פרטים. בסוף הביקור, אי אפשר היה להימנע מהשאלה- מדוע האתר הזה ששרידיו ניכרו היטב על פני הקרקע ותולדותיו מוכרות היטב גם מן המקורות ההיסטוריים בתור אחת מערי הדקאפוליס, לא זכה לחפירה בקנה מידה משמעותי מעבר לחפירות הספוראדיות שהיו בו לפני שנים רבות? כתוצאה מכך, גם הממצאים שכן התגלו באתר, לא היו מוכרים במיוחד, אפילו בעולם המחקר. למשל, באנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל מהדורת 1992, הוקדשו לסוסיתא בקושי 3-2 עמודים (כרך  3, עמ' 1104-1102). התהייה הזו הטרידה גם את החוקרים ואכן בתוך זמן לא רב התארגנה המשלחת הבינלאומית לחפירות סוסיתא מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה בראשותם של ארתור סגל ומיכאל אייזנברג (בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים מחו"ל). ואכן, האתר נחפר באופן אינטנסיבי במשך כמעט עשרים שנה מאז 2000 כשבשנים האחרונות, כמעט בכל עונת חפירה מתגלה עוד ממצא שמוצא את דרכו גם לתקשורת הציבורית. מי שמעוניין לעקוב אחרי הפרסומים של הממצאים בשנים האחרונות, מוזמן לבקר באתר הרשמי של משלחת החפירות הבינלאומית ובקישורים המופיעים שם ברשימת הפרסומים