לאחרונה יצא כרך עב כרס של כתב העת "תעודה" מטעם בית הספר למדעי היהדות והארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב לכבודו של בצלאל בר כוכבא: " כרך ל"ב - ל"ג: 'מלאכת מחשבת- מחקרים במדעי היהדות מוגשים לפרופסור בצלאל בר-כוכבא בהגיעו לגבורות". המאמרים בכרך הזה אמורים להיות פתוחים לקריאה בדף של כתב העת (למטה) אך בינתיים, חלקם ניתנים לקריאה באמצעות אתר Academia. הכרך רווי במאמרים מעניינים- בלי נדר, אני אפנה לכמה מאמרים וחידושים מעניינים שעולים מתוך המאמרים בכרך. בינתיים, אני אתחיל במאמר אחד ובימים הקרובים במאמר נוסף שבו ישנו דיון מחודש בשאלות ישנות ומוכרות היטב בתולדות הגליל העת העתיקה- כיצד הוא הפך למרכז יישוב יהודי חשוב בתקופה הרומית ומה התרחש בו בזמן מרד/מלחמת בר כוכבא/כוסבא.
1. במאמר בשם "הרקע להשתלטות החשמונאית על הגליל" מציגים עוזי ליבנר ורועי צבר נתונים ארכאולוגיים חדשים שמקורם ב-"פרוייקט הגליל ההלניסטי" מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית ובמימון הקרן הלאומית למדע. הפרוייקט והמאמר הזה הוא בעצם השלמה של מאמר אחר שיצא לפני כעשור שנים (ציון עז, תשפ"ב) של עוזי ליבנר על "ראשית ההתיישבות היהודית בגליל בימי הבית השני: מקורות היסטוריים וממצא ארכאולוגי". מטרת הפרוייקט הייתה לגשר על פערי המידע שקיימים לגבי תולדות הגליל בין שלהי התקופה הישראלית והתקופה הפרסית ועד הפיכתו למרכז יישוב יהודי משגשג בשלהי התקופה החשמונאית ובתקופה הרומית. מטרת המחקר היא ללמוד את התרבות החומרית של האזור, את דפוסי ההתיישבות, ענפי הכלכלה ומעל לכל לנסות ולשפוך אור על זהותה האתנית והדתית של האוכלוסייה במהלך התקופה ההלניסטית הקדם-חשמונאית. הפרוייקט כלל שני מחקרי שדה מקבילים- סקר ארכאולוגי מרחבי לרוחב הגליל ממישור עכו ועד חופי הכנרת וכן חפירה של אתר קונקרטי- חורבת אל-עיכה (ליד קרני חיטין מעל בקעת ארבל). החפירה שהתנהלה בכמה עונות החל מ-2015, העלתה שמדובר באתר הלניסטי חד-שכבתי, אחוזה חקלאית מבוצרת או מרכז מנהלי לאיסוף תוצרת חקלאית. לפי ממצאי החפירה, עלה שהאתר נבנה בצורה מתוכננת בתחילת המאה השנייה לפני הספירה וננטש בפתאומיות בעקבות חורבן אלים במחצית המאה השנייה לפני הספירה, בסביבות 144-145 לפני הספירה. ניתוח התרבות החומרית העשירה (כלים ונרות מיובאים, אמפורות יין מהים האגאי, ממצאים זואולוגיים כמו עיזים, כבשים, חזירים ותרנגולים) שהתגלתה בחפירה העלתה שתושבי האתר היו נכרים עם זיקה לחוף הפניקי.
2. החורבן האלים של האתר שניתן לתארך בצורה די מדויקת (וגם של אתר סמוך ממערב, חורבת אל-עיתה), עולה בקנה אחד עם התיאור של מסע צבאי שערך יונתן החשמונאי כמצביאו של אנטיוכוס השישי נגד יריבו באותה העת, דמטריוס השני. לפי ספר מקבים א' (יא 74-62), יונתן ששהה באותה העת בדמשק יצא למסע שעבר באזור הכנרת (מי גנוסר) ומשם לקרב שנערך באזור עמק החולה (מישור חצור) שהסתיים בסופו של דבר בניצחון יונתן ואנשיו שרדפו את אויביהם עד קדש, הבסיס של אנשי דמטריוס השישי. ואכן, גם בחפירות שנערכו בתל קדש בדור האחרון, התברר כי האתר ששימש מרכז הלניסטי חשוב, ננטש בפתאומיות סביב שנת 144-145 לפני הספירה, ורוב החוקרים סבורים שזה התרחש בעטיו של אותו מסע של יונתן.
3. ליבנר וצבר סקרו עוד אתרים בגליל שהנתונים הארכאולוגיים העדכניים מלמדים כי הגליל ההלניסטי ספג פגיעה משמעותית באותן שנים- בית ירח (פילוטריה) בחוף הדרומי של הכנרת ננטש אף הוא באותן שנים; בכרם-א ראס ('קנה'?) בגליל התחתון אובחנה שכבת שריפה שתוארכה לשנים 164-140 לפני הספירה במבנה מידות גדול מהתקופה ההלניסטית הקדומה; בחפירות החדשות בתל שמרון ישנה עדות לשכבה הלניסטית שננטשה בפתאומיות ועל סמך המטבעות גם כאן מדובר על מחצית המאה השנייה לפני הספירה לערך; בחפירות שנערכו בקרית אתא העתיקה, אתר הלניסטי גדול מן המאות השלישית-שנייה לפני הספירה, הגיע לקיצו האלים לפי הממצא הקטן לאמצע המאה השנייה לפני הספירה. באתרים הנ"ל, אחרי פער של כמה עשרות שנים, היישוב התחדש במקומות הללו אולם לפי הממצא הארכאולוגי, עולה שמדובר בהתיישבות יהודית חדשה. בסמוך למישור עכו, התגלו עוד סימנים לפגיעה ביישובים הלניסטיים- בחורבת טירה-תמרה, חורבת קיניה, שניהם בסביבות תל כיסן, הגדול והבולט שבעמקי תל עכו שהיה משגשכ בתקופה ההלניסטית אולם ננטש אף הוא באמצע המאה השנייה ולפי האמפורות אפילו בתאריך דומה, 145 לפני הספירה. החופרים ציינו לעוד מספר אתרים בגליל שבהם זוהתה פגיעה אלימה או נטישה שניתן לייחס אותה לאותה תקופה-: באזור מצד עתרת, אש-שוהרה בגליל העליון (מדרום מערב לתל קדש) ואולי אף במערת מפלט בנחל נמר (10 ק"מ ממזרח לראש הנקרה).
4. את חלק מהאתרים שנפגעו בצורה אלימה ניתן כאמור לעיל לקשור לאותו מסע צבאי של יונתן החשמונאי במסגרת המאבקים הפנימיים במלכות הסלווקית המשוסעת. אמנם במקורות ההיסטוריים נזכרו רק אגן הכנרת, עמק החולה וקדש, אולם בהחלט סביר להניח שיישובים או אתרים הקשורים בשליטים השונים נפגעו אף הם באותו מסע צבאי. יש להדגיש שעל אף שמדובר ביונתן החשמונאי, המסע שלו היה במסגרת תפקידו כ-'סטרטגוס' של האזור מטעמו של אנטיוכוס השישי, ולא כחלק ממסע צבאי הקשור לשלטון יהודי כך שההרס הייתה חלק ממלחמות טועני הכתר הסלווקיים. מאידך, סביר להניח שמאחר ומדובר בתושבים נכרים-פגאניים, נלוותה לאותו מסע גם מוטיבציה לאומית (אולי על רקע כנקמה בפגיעה ביהודי הגליל המעטים בתחילת המרד החשמונאי בגליל?) גם אם בשלב הזה, האזור הזה היה רחוק מתחום יהודה החשמונאית גם אם זאת התרחבה בהדרגה. לעומת זאת, אתרים אחרים שנפגעו/נחרבו/ננטשו במחצית המאה השנייה לפני הספירה, במיוחד אלו שליד מישור עכו ובגליל המערבי, ספק אם זה בעטיו של אותו מסע צבאי. סביר יותר לשייך אותם להמשך המאבקים האלימים בין הטוענים לכתר שהתרחשו באזור מישור החוף הצפוני. במילים אחרות: ההתיישבות ההלניסטית בגליל שמלכתחילה לא הייתה נרחבת והתמקדה בנקודות טופוגרפיות בעלי יתרונות בטחוניים, בשולי העמקים, והתבססה על כמה אתרים מרכזיים במישור החוף ובגבול הגליל, חוותה משבר חריף עוד הרבה לפני "גל ההתיישבות היהודית" בעטיים של המלחמות הפנימיות בין הטוענים לכתר הסלווקי בשנות החמישים והארבעים של המאה השנייה לפני הספירה. במקרה או שלא במקרה, אחד המסעות הצבאיים שהותיר את חותמו היה של יונתן החשמונאי אך המסגרת ההיסטורית של שקיעת הגליל ההלניסטי הייתה המצב הבטחוני הירוד בעקבות חוסר היציבות הפוליטי.
5. במאמר הקודם (2012) שהוזכר לעיל, ליבנר הגיע למסקנה כי על סמך המחקר הארכאולוגי וההיסטורי ניתן ללמוד כי ההשתלטות החשמונאית על הגליל, ראשיתה כנראה בשנותיו האחרונות של יוחנן הורקנוס הראשון לקראת סוף המאה השנייה לפני הספירה. בהמשך לכך, ניתן לזהות שינוי דתי-אתני משמעותי דרמטי שהתחולל בתוך זמן קצר ושלדעתו (בעקבות התיזה של בצלאל בר כוכבא לפני שנים רבות) מקורה אינו בתושבים עתיקים ממוצא ישראלי (הקהילה היהודית הקטנה בגליל חולצה משם כבר בראשית ימי מרד המקבים) או בגיור יטורים כפי שהוצע בעבר אלא בהגירה מבחוץ, מאזור יהודה, במעורבות ואולי ביוזמה שלטונית מאורגנת שראשיתה אולי בהתיישבות בעלת אופי צבאי.
6. לפי המחקר החדש, "התחלופה" בין הגליל הנכרי-פגאני ובין הגליל היהודי לא הייתה בעיקרה אירוע מקביל אלא היא פרי תהליך מדורג שכלל שני שלבים נפרדים. הגליל ההלניסטי (למעט ערי החוף ו/או ערי הפוליס בשוליו כמו בית שאן/סקיתופוליס או קדש שנפגעה אך התאוששה במהרה כמעוז צורי-פניקי) נפגע בצורה עמוקה על רקע המלחמות הסלווקיות הפנימיות של אמצע המאה השנייה לפני הספירה, זמן לא מבוטל שהתחיל "מפעל ההתיישבות היהודי" בגליל בימי יוחנן הורקנוס. יש כמה דוגמאות ארכאולוגיות חריגות- יש מקומות שבהם הוצע על ידי דני שיאון על סמך המטבעות כי הייתה התיישבות יהודית אולי אפילו בתחילת ימי הורקנוס (אחרי או אולי עוד לפני נסיגת אנטיוכוס סידטס). יש מקומות שבהם, לפי הממצא הארכאולוגי, הנוכחות ההלניסטית-פגאנית נמשכה עוד במחצית השנייה של המאה השנייה לפני הספירה והשינוי הדתי-אתני היה מהיר (למשל, יודפת). אולם ליבנר וצבר מציעים כי "הנתונים החדשים שהובאו לעיל על חורבן ונטישה נרחבים באתרים בגליל באמצע המאה השנייה לפנה"ס, מספקים הסבר לקלות ולמהירות היחסית של ההשתלטות החשמונאית, שכן מסתבר שזו התבצעה באזור שזמן קצר קודם לכן ספג מכות אנושות וסבל מחולשה ודלדול ניכרים. תהיינה אפוא הסיבות לחורבנות דלעיל אשר תהיינה, אין ספק כי הן הקלו על התהליך שהתרחש בשנים הבאות, שבמסגרתו השתלטו החשמונאים על הגליל" (שם, עמ' 386) . המציאות הזו כנראה מסבירה מדוע יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי לא היו צריכים ממש "לכבוש" את מרחבי הגליל באופן צבאי (למעט אולי כמה חריגים) אלא "רק" להשתלט עליו וליישב אותו מחדש בידי מתיישבים או מהגרים מיהודה. ייתכן שראשיתו של התהליך היה כבר בראשית ימי יוחנן הורקנוס (ואולי אפילו מוקדם יותר בימי יונתן?) אבל הגל המשמעותי אירע בשלהי ימי יוחנן הורקנוס ומשתלב עם העדויות הספרותיות והארכאולוגיות על הרחבה משמעותית של תחום השלטון החשמונאי באדומיאה ובשומרון עד בית שאן. יש מקום להניח שעל רקע הפגיעה הקשה בסמאריה, בסקיתופוליס ובמקומות אחרים ש-"עטפו" את הגליל באזור עמק יזרעאל, הושבת מתיישבים באזור הגליל הפכה להיות מעשית והשתלבה בתכנית ההתפשטות החשמונאית.
7. אלכסנדר ינאי המשיך באותה מגמה של הרחבת תחום השלטון החשמונאי בצפון הארץ אולם בהצלחה חלקית שכן עכו הייתה יעד קשה מדיי. סביר להניח שהשלטון הסלבקי והתושבים הפגאניים בגבול הגליל לא ראו בעין יפה את היוזמה ההתיישבותית החשמונאית בגליל ובעיקר לא את התכניות רחוקות הטווח של המלכים החשמונאיים השאפתניים. אחרי סמאריה וסקיתופוליס, נראה היה אך טבעי שגם מישור עכו והעיר פטולמאיס תהיה המטרה הבאה. יש מקום להניח שזאת הסיבה שההתיישבות היהודית החדשה "נבלמה" על סף אזור מישור החוף הצפוני. לכן אזור הגבול בין השלטון הסלוקי-פגאני במישור עכו ובין תחום ההתיישבות היהודית החדשה בגליל התחתון המערבי היה מועד לפורענות. החפירות החדשות במצודת תפן, הראו שבניגוד להשערת החוקרים בעבר לפיה מדובר במצודה הלניסטית שמטרתה להגן על מישור עכו מפני החשמונאים, המצודה כנרעה הוקמה בידי ינאי בשלהי תקופת שלטונו ומלמדת אולי על כוונותיו לגבי עכו או לפחות על הגנת הגליל מפני שליטי עכו פטולמאיס.
כאמור, סוגיית תולדות הגליל והפיכתו מאזור "שולי" לאחד ממרכזי היישוב היהודי כבר בשלהי ימי בית שני ובוודאי אחרי המרידות, מעסיקה דורות על דורות של היסטוריונים וארכאולוגיים. כל אחד הציע את התיזה שלו לגבי מה שקרה שם במאות האחרונות לפני הספירה ומה זה אומר על אופי התושבים היהודיים שם כאשר התרחשו כמה מהמאורעות ההיסטוריים המוכרים יותר או כאשר צעיר נצרתי הסתובב שם וסחף אחריו קבוצת מעריצים. יש להניח שעדיין יש מקום לשחזורים נוספים של תולדות האזור ועוד יותר סביר להניח שבעוד עשר שנים אולי נקבל עוד תשובות חדשות או חדשות-ישנות לאותה שאלה ישנה.
לינקים:
המאמר החדש של עוזי ליבנר ורועי צבר מתוך הכרך לכבוד בצלאל בר כוכבא (תשפ"ב): https://www.academia.edu/.../%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%A2_%D7...
המאמר של עוזי ליבנר על ראשית היישוב היהודי בגליל בימי בית שני (ציון תשע"ז, תשע"ב): https://www.jstor.org/stable/23568483
אתר פרוייקט הגליל ההלניסטי: https://scholars.huji.ac.il/.../hellenistic-galilee-project
מאמר בהארץ מדצמבר 2019 על זכר השתלטות החשמונאים בגליל גם לאור פיוטים על רקע הממצא הארכאולוגיים (התצלומים הם משם: אלכס ויגמן תצלום אוויר/יעקב שמידוב תצלום אוויר): https://www.haaretz.co.il/litera.../study/.premium-1.8284062
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה