בתקופה האחרונה, שני מאמרים טריים למדיי המתייחסים לאתר ארכאולוגי שכבר נזכר כאן כמה פעמים בעבר, 'השליכו' אותי לסוגיה ישנה-חדשה שהתעוררה מחדש בשנים האחרונות. בשביל כך הייתי צריך לבדוק מחדש את המקורות ואת המחקרים האחרים וכצפוי, התהליך הזה הפך גם לסוג של ביצה טובענית, מה שאומר שכרגע אני הרבה פחות בטוח לגבי כמה קביעות והנחות שליוו אותנו במשך זמן רב. בפוסט הזה אציג בקצרה את החפירה, הרקע ההיסטורי, את הנקודות המרכזיות במאמרים הנ"ל ואת ההבדלים שמשתקפים מהם ולסיום כמה לינקים לקריאה (יש עוד נוספים, נסתפק באלו).
1. לפני יותר מעשרים שנה, במהלך העבודות להכשרת מסלול הרכבת הקלה בשועפט, נחשף אתר לא מוכר ברצועה צרה מאד לאורך כמה מאות מטרים. האתר שנחפר בין 2003 ובין 2007 מטעם רשות העתיקות בידי דבי סקלר-פרנס ולאחר מכן בידי רחל בר נתן, נמצא כארבעה קילומטרים מצפון לירושלים, למרגלות תל אל פול (גבעת שאול?) וממזרח לדרך הראשית מירושלים לשכם ובסמוך לצומת הדרכים באזור 'המיל הרביעי' (בסביבות חורבת חוואנית בשכונת בית חנינא) שממנה התפצלה דרך הרוחב לשפלה וללוד (דרך בית חורון). למרות שהחפירה הייתה ברצועה צרה בלבד של היישוב הקדום, התגליות היו משמעותיות: התברר שמדובר ביישוב מתוכנן היטב שכלל מספר דו ספרתי של מכלולי בנייה (מבננים), רחובות וסמטאות מסודרים, מתקנים, בתי מרחץ ומאפיינים של מבנה או מבני ציבור. הממצאים שכללו גם מקוואות, כלי אבן, מטבעות וממצאים רבים נוספים הביאו את החופרות להסיק די מהר שמדובר ביישוב יהודי אמיד שנוסד לכל המוקדם ערב חורבן ירושלים והתקיים בין שתי המרידות לפני שהפסיק לתפקד כנראה כשנה או שנתיים לפני פרוץ מרד בר כוכבא. תיארוך ההקמה, האופי האמיד של האתר והנסיבות הזכירו את מה שתיאר יוסף בן מתתיהו בספר השישי של מלחמת היהודים על כך שהיו קבוצות של כהנים ורמי יחס שנמלטו מירושלים ושנשלחו לגופנא (מלחמת היהודים ספר ו, סעיפים 116-115). האתר לא נמצא במחוז גופנא אולם האפשרות שהיו בני אליטה כהנית (ואחרים) שנמלטו צפונה הייתה ההסבר הטנטטיבי הראשוני לנסיבות ייסוד היישוב בשועפט בין המרידות. מאז סיום החפירה ועד היום, פורסמו בהדרגה כמה מפירות החפירה הזו: מטבעות, כלי אבן, בתי המרחץ, עצמות בעלי חיים ועוד. חפירה ארכאולוגית שנערכה במגרש סמוך ב-2019 פורסמה אך לאחרונה בידי יעקב ביליג (חדשות ארכאולוגיות 137, 2025) ושם התגלו קטעים נוספים של רחובות, מבננים וממצאים שקשורים במישרין לאותו יישוב שנחשף בחפירות 2007-2003.
2. תוצאות החפירה העלו מחדש את הדיון סביב מה התרחש בירושלים ובסביבותיה בשנים שאחרי דיכוי המרד וחורבנה של העיר. עד אז, רוב הדיונים התבססו בעיקרם על העדויות הספרותיות, מספר בודד של כתובות, קצת תעודות ומעט מאד ממצא ארכאולוגי. יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים, ז, 217) הזכיר את הפקעת הקרקעות לטובת יישוב וטרנים במוצא כשסביב הפיסקה הזו ותרגומה המדויק יש ויכוחים ודעות שונות עד היום. מרשימת הטופרכיות ביהודה אצל פליניוס הזקן בהשוואה לרשימה דומה אצל יוסף, עלה שבמקום ירושלים החרבה, הייתה טופרכיה חדשה בשם ORINE (ההררית) אולם תחומה, האופי והזהות של תושבי אותה טופרכיה נותרו מעורפלים והחוקרים היו חלוקים אם זה מעיד על נוכחות יהודית אזרחית בירושלים וסביבתה הקרובה בתקופה שבין המרידות (דור יבנה). בירושלים החרבה התמקם הלגיון העשירי הפרטנזיס, בתצורה כזו או אחרת, וסביב מיקום מחנה הלגיון הוצעו אפשרויות שונות עד היום- הדעה הרווחת (שלומית וקסלר בדולח הרחיבה על כך מאד בספרה על ירושלים הרומית ואיליה קפיטולינה שיצא ב-2020) היא שהמחנה היה בגבעה הדרום-מערבית של ירושלים הקדומה, בתחום העיר העליונה (הרובע הארמני וחלק מהרובע היהודי) ואילו אחרים חיפשו את המחנה באזור הסמוך לכותל הדרומי והמערבי או אפילו בתוך הר הבית החרב. שאלה נוספת שהייתה פתוחה היא, האם בנוסף למחנה הלגיון, הייתה גם נוכחות אזרחית של מעניקי שירותים וסוחרים ואולי גם של פליטים יהודים בתחום העיר החרבה.
3. בעשרים השנים האחרונות, חפירות נרחבות גם בתחום ירושלים העתיקה גופה וגם בסביבות העיר, שינו מהקצה אל הקצה את המידע הארכאולוגי לגבי ירושלים שבין חורבנה ועד ייסוד איליה קפיטולינה. בנוסף לאתר שועפט, החפירות הנרחבות באתר בנייני האומה (לשעבר שייח-באדר) של תעשיית בתי היוצר המפותחים החל מתקופת הבית השני ועד ימי הלגיון וכפר הקדרים הסמוך (התחנה המרכזית ותחנת הרכבת) חשפו את השלבים השונים מימי הבית, אחרי חורבנו ובימי איליה קפיטולינה. בעשור הקודם, בשולי החפירות הנרחבות בסיבוב מוצא, התגלו גם שרידי מושבת הוטרנים שנזכרה אצל יוספוס והתגלו רחובות, בתים ומתקנים ששפכו אור חדש על הדיווח האניגמטי הנ"ל של יוסף. בירושלים עצמה, חפירות ארכאולוגיות במקומות שונים, מאזור הקרדו המזרחי ('בית הליבה'), הגשר הגדול ומתחת לקשת וילסון ועד חניון גבעתי ועיר דוד, הוסיפו שכבות מידע משמעותיות לפני ייסודה של איליה קפיטולינה ואחריה. תגליות נוספות (כגון החצי השני של הכתובת המונומנטלית לכבודו של הדריאנוס) הציבו את הבסיס לשחזורים היסטוריים מוצקים יותר לגבי מה שהתרחש בירושלים וסביבתה בין חורבן המקדש והעיר בשנת 70 ובין ייסודה של העיר הפגאנית איליה קפיטולינה ופרוץ המרד. השאלה היא כמובן פרשנות הממצא באופן פרטני ופרשנות התמונה היישובית וההיסטורית הכללית- כאן האפשרויות רק התרחבו יחסית למה שידענו עד לפני פחות מדור. לפני כמה חודשים התקיים מושב שלם בכנס ימי ירושלים השביעי של יד יצחק בן צבי שהוקדש לסוגיה הזו (חלק מההרצאות עלו למרשתת) ובו הוצעו מודלים שונים לפרש את התגליות האחרונות בהקשר היסטורי ומנהלי. הגישות הפרשניות השונות לתגליות החדשות משתקפות בשני מאמרים חדשים יחסית שנכתבו לאחרונה ומציעים למעשה פרשנויות שונות לאתר בשועפט ולמעמד המנהלי של הטריטוריה בסביבות ירושלים בין שתי המרידות באזור שהיה מוקד היישוב היהודי בארץ יהודה במשך מאות שנים.
4. בכרך האחרון של 'ארץ ישראל' (לו, ספר הלל גבע, תשפ"ד 2024) שגדוש במאמרים רבים מאד, אחד מהם הוא של רחל בר נתן, שולמית טרם וג'רלד פינקלשטיין המתמקד בהיבטים הכלכליים של האתר בשועפט עם הכותרת: "מסחר ומנהל לאחר ימי המרד הגדול בטופרכיית אורינה (Orine) לאור העדויות מהיישוב בשועפט שמצפון לירושלים". המאמר מציג את האתר הארכאולוגי, תכנון היישוב לאור החפירות ובעיקר את הממצאים המעניינים השופכים אור על מנהל ומסחר במקום. בין השאר מוצגים חמש קסתות דיו שנתגלו בחדר באחד המבננים, שלושה קופסאות חותם ושתי בולות עופרת שכולם נקשרו לסדרי מנהל שהתקיימו באתר. עדויות ברורות יותר בקשר לפעילות המסחרית נחשפו באמצעות שולחן למדידת נפחים (סקומה), שבע משקלות עופרת וסדרה של שבע חנויות במבנן אחד הבנויות באופן דומה עם חזית בנויה גזית הפונה למערב (לכיוון הדרך הראשית שעברה בסמוך). באחד החדרים התגלה ריכוז של כמה עשרות נרות חרס מסוג דיסקוס רומי אך ללא עיטורים שכנראה נפלו מהמדף. בחדר אחר נחשף מצבור של יותר ממאה פכים ושברי פכים. בנוסף לכך, התגלה גם רגל שולחן מסוג Monopdium, מטבע זהב נדיר מימי הקיסר טריאנוס ועוד כמה חפצים שהעידו על פעילות כלכלית ומסחרית בחדרים הללו.
מעבר לממצאים המיוחדים שהתגלו באתר, ישנה גם התייחסות לשאלות שעלו מייד כאשר התבררו תוצאות ראשוניות של החפירה: מה הרקע ההיסטורי, החברתי והאתני של האתר שהתקיים בטווח זמן מוגדר (בין 69 ל-130 בקירוב). בזמנו, פרופ' חנה כותן התייחסה לרקע המנהלי וההיסטורי של האתר בשועפאט וממצאים נוספים שהתגלו במדרונות תל אל פול מהתקופה הרומית הקדומה. הבעיה שהעסיקה את החוקרים במשך זמן רב הייתה מה היה בתחום הלגיון העשירי שישב בירושלים ומה נכלל במחוז החדש (טופרכיה) שהחליף את ירושלים בשם "אורינה". בעקבותיה, גם מפרסמי/ות המאמר אימצו את ההשערה שהיישובים הללו נכללו בתחום הטופרכיה "אורינה" ולא בטריטוריה של הלגיון העשירי. הממצאים "היהודיים" מהאתר (מקוואות, כלי אבן, מיעוט עצמות חזיר, נרות ללא סצנות אליליות) הביאו אותם למסקנה שמדובר ביישוב "אזרחי" יהודי של אליטה שכנראה מוצאה מכהני ירושלים. האליטה הזו שכנראה מלכתחילה התנגדה למרד או שהבינה די מהר שאין טעם למרוד, ביקשה להשתלב במערכת האדמיניסטרציה הרומית והסתגלה למציאות החדשה במהירות כפי שגם משתקף בשטר הלוואה מואדי מורבעאת (מורבעאת 114) בין תושב הטופרכיה "אורינה" ובין חייל מהלגיון העשירי. הם לא שוללים את האפשרות שהייתה נוכחות רומית בתוך היישוב אולם לדעתם, הממצא הארכאולוגי מעיד על כך שרוב התושבים (אם לא כולם) היו יהודים ששילבו בין פרקטיקות דתיות (מקוואות, כלי אבן, מניעה מאכילת חזיר) ובין חיי מותרות ברמה גבוהה ואוריינות מנהלית וכלכלית (ואולי גם דתית?). האופי העירוני החלקי של האתר ושל המבנים והממצאים שבו מביאים אותם להציע (אך לא לפסוק בהחלטיות) שאולי זאת הייתה בירת הטופרכיה החדשה במקום ירושלים, מה שמזכיר קצת את מה שהתרחש באזור הזה גם בשנים שאחרי חורבן הבית הראשון (המצפה בימי גדליהו בן אחיקם)- העיר המרכזית חרבה ובמקומה קם מחוז/מרחב מנהלי של פליטים מכובדים מצפון לעיר.
5. גישה קצת אחרת למה שהתרחש בסביבות ירושלים בתקופה שאחרי חורבן העיר ובמיוחד בנוגע לאתר בשועפט, מציגים יוסף שפייזר, בועז זיסו ויחיאל זלינגר במאמר שהתפרסם לאחרונה ב-"מחקרי ארץ יהודה" (תשפ"ה) במאמר שהציג לפי הכותרת "מבט חדש על סביבות ירושלים בתקופה הרומית התיכונה". זהו מאמר המשך למחקר דומה שנעשה בידי החוקרים הנ"ל על סביבות ירושלים בתקופה החשמונאית ובשלהי ימי הבית (2024). בחינה של תוצאות סקרים וחפירות במרחב הקרוב של ירושלים הקדומה (עד 10 קילומטר) מעבר לרצועת הקברים הצמודה לעיר, העלתה שאחרי השגשוג והפריחה הניכרת של האתרים השונים בסביבה הקרובה של העיר בשלהי ימי הבית, האזור כולו נמחק כמעט לחלוטין בעקבות המרד וחורבן העיר. אמנם היו כמה אתרים שעוד בשלהי ימי הבית הפסיקו לתפקד או ששינו תצורה על רקע הצורך במחצבים ובאבני בנייה לעיר שבעשורים האחרונים לקיומה הייתה במגמת בנייה נרחבת ביותר. בניגוד לתמונה היישובית בארץ יהודה כולה של התאוששות מהירה או פגיעה חלקית בלבד, בסביבות ירושלים חורבנה של העיר גם הביא לחורבן/נטישה כמעט מוחלטת של כל המרחב הקרוב. למעט אולי אינדיקציות בודדות להמשכיות או רמזים לכמה אתרים בעורף המזרחי של העיר, היישוב היהודי המסיבי בירושלים וסביבתה חדל להתקיים ללא המשכיות או התאוששות בעשרות השנים הבאות.
אם כן, מה המסגרת של האתרים השונים שנחפרו בהרחבה בשנים האחרונות- מוצא, בנייני האומה, תל אל פול ואולי גם חוואנית (שכונת בית חנינא) ובמיוחד האתר הארכאולוגי היהודי בשועפט? התשובה שלהם היא שאת כל האתרים הללו צריך לבחון בהקשר ללגיון העשירי וליחידות העזר שהתמקמו בנקודות שונות בעלות חשיבות אסטרטגית על צירי הדרך שיצאו מירושלים. האתר בשועפט ישב בסמוך לדרך הראשית מירושלים לשכם (נאפוליס שנוסדה אחרי דיכוי המרד) ולמרגלות תל אל פול, שם ככל הנראה התמקם טיטוס בדרכו מגופנא לירושלים עם תחילת המצור ('עמק הדרדרים' ליד גבעת שאול- מלחמת היהודים ה 51). לפני כמה שנים, יובל ברוך וג'ו עוזיאל (2015) הציעו כי שרידים מהתקופה ההלניסטית-רומית במדרונות של תל אל פול, מעידים על החשיבות האסטרטגית של האתר ושקרוב לוודאי יש קשר ישיר בין האתר הזה ובין ייסוד היישוב החדש בשועפט ערב החורבן או קצת לאחריו. כמה ממצאים מהחפירות בשועפט מלמדים על נוכחות או קשרים קרובים ללגיון העשירי ועל האפשרות שבו או בסמוך אליו (אולי ליד תל אל פול או בחורבת חוואנית וסביבתה) הייתה נוכחות צבאית רומית קבועה גם אם השרידים של מחנה צבאי עדיין לא התגלו. כמה חפירות שנערכו כולל לאחרונה בסביבות חורבת חוואנית (שכונת בית חנינה, רחוב אל-מאמון ושיכוני נוסייבה) חשפו יישוב משמעותי שהיה שם החל מהתקופה הרומית הקדומה ובמיוחד בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית. יישובים אזרחיים סמוכים למחנות או מפקדות של הצבא הרומי מוכרים במחקר בתור Canabae או Vicus (בדרך כלל הראשון צמוד למחנה והשני יכול להיות קצת מרוחק יותר) שבו ישבו סוחרים או ספקי שירותים מסוגים שונים ליחידות הצבאיות. לפיכך, להצעתם של החוקרים הנ"ל, אפשר והאתר בשועפט שימש ככפר מסוג ויקוס שסיפק שירותים שונים למחנה הלגיון הראשי בירושלים ולחיילים שעברו באזור (או שישבו באופן קבע בסמוך למקום).
יוצא אפוא שבניגוד לשחזור המשוער של החופרים בעקבות חנה כותן, לא רק שהאתר בשועפט לא היה בירת טופרכיית 'אורינה' היהודית אלא שהוא היה חלק מהטריטוריה של הלגיון העשירי. בהרצאה מצולמת לפני כמה חודשים (לינק למטה), אבנר אקר הציע שהמסגרת המנהלית של המרחב בסביבות ירושלים מתאים למינוח שמוכר מאזורים אחרים בתור PRATA LEGIONIS, שמובנו המילולי הוא שטח מרעה או אחו אך בפועל הכוונה לתחום החקלאי הכפוף ללגיון ומעניק לו שירותים ותוצרת. לפיכך, ההשערה שלהם היא ש-"אנו מציעים כי היישוב שנחשף בשועפט היה כפר ויקוס ששכן בתחומי הפראטה והיה כפוף ישירות למחנה הלגיון" מחוץ לתחום טופרכיית אורינה היהודית שאולי הייתה במרחב הצפוני עד מחוז גופנא.
6. ההבדל בין הפרשנויות של האתר בשועפט אינו רק מנהלי-טכני: לפי השחזור של החופרות (בר-נתן ושות'), הרי שמדובר ביישוב יהודי אמיד בעל מאפיינים עירוניים שהתאושש במהירות מהמפלה והחורבן של ירושלים והמשיך לנהל מערכת מנהלית ומסחרית אינטנסיבית במשך כמה עשרות שנים עד שמסיבות עלומות הפסיק להתקיים שנה או שנתיים לפני פרוץ המרד. התאוששות היישוב היהודי היא לא רק "יבנה" והמרחבים השונים המרוחקים בארץ יהודה אלא היישוב היהודי באזור ירושלים לא נמוג לחלוטין. זאת ועוד, הנה ההוכחה הארכאולוגית לטענה שכבר מובעת במשך שנים רבות שגם אליטת הכהנים ו/או אליטה יהודית אחרת שלכאורה ירדו מהזירה הציבורית היהודית עם חורבן המקדש, המשיכו להתקיים ואפילו במסגרות יישוביות לא רחוקות מהעיר ואפשר שהם היו המרכיב העיקרי בטופרכיית אורינה החדשה שהחליפה את ירושלים החרבה- במקום מוקד מרכזי אחד של האליטה היהודית בירושלים, התפתחו כמה מוקדים חלופיים: המרכז של אליטת פליטים מסוימת (אולי זה לא המונח המדויק) התרכזה בשפלת יהודה במרחב יבנה-לוד ואילו המרכז של אליטת פליטים אחרת, כהנית-ירושלמית אוריינית התרכזה מצפון לעיר בטופרכיית אורינה (ואולי אחת נוספת מדרום לירושלים באזור ביתר?).
לפי השחזור של שפייזר ושות', אין מה לדבר על התאוששות היישוב היהודי בסביבות ירושלים. העורף החקלאי של ירושלים ספג מכה אנושה בעקבות החורבן ומעתה כל סביבות ירושלים שירתו את חיילי הלגיון העשירי והוטרנים. גם היהודים המעטים שנותרו במרחב, פעלו בשירות הלגיון, אם תושבי כפר הקדרים בשנים הראשונות שאחרי החורבן (כפי שהתברר בחפירות החדשות במתחם בנייני האומה וסביבתה) ואם תושבי העיירה/כפר ויקוס בשועפט (נשאיר בצד את השאלה מה קרה בירושלים גופה מחוץ לאזור המחנה הרומי בעשרות השנים לפני ייסוד איליה קפיטולינה). היישוב היהודי בארץ יהודה התאושש במהירות מהחורבן ואף ערך התאמות כלכליות וחברתיות בהתאם לסיטואציה החדשה אולם ירושלים וסביבתה הקרובה הופקעו מהאפשרות של שיקום והתאוששות יהודית עצמאית אלא רק כחלק מהתחום החקלאי של הלגיון ושל יחידות העזר או הוטראנים. לפי הצעתם, העורף הכפרי החרב כמעט לחלוטין של ירושלים (למעט אולי בשוליים המזרחיים) עשויים להסביר מדוע האזור הזה לא נטל חלק במרד בר כוכבא שכן לא היה כאן עורף כפרי אזרחי שניתן היה להשתמש בו כדי להתכונן למרד.
7. בהזדמנות זו, כדאי להזכיר הצעה נוספת (לינק למטה) שהציע לפני שנים ספורות אבנר אקר בנוגע לסוגיה העתיקה של הנסיבות שהובילו את אדריאנוס להכריז ולהקים את איליה קפיטולינה, הצעד שקדם לפרוץ מרד בר כוכבא (החפירות בשועפט והמטבעות שם הוכיחו את העובדה הזו באופן די ודאי). בניגוד לחוקרים שמבקשים עד היום לחפש מדיניות מגמתית או עקרונית של אדריאנוס, הוא טען שאיליה קפיטולינה נוסדה על רקע צרכים ובקשות של חיילי הלגיון העשירי ובמיוחד של הוטראנים בדור השני והשלישי אחרי דיכוי המרד הגדול. ייסוד קולוניה רומית היה הדרך היעילה ביותר לפתור בעיות משפטיות של המשפחות של הוטראנים (קבלת אזרחות רומית) אולם מעבר לכך- מלכתחילה, מערך של מחנה לגיון ויחידות עזר ובסמוך לו יישובי לווין מסוג הקנבה והויקי היה כמעט תמיד השלב המקדים של ייסוד עיר או קולוניה. דווקא ההחלטה לא להקים עיר או קולוניה חלופית אחרי המרד הייתה החלטה חריגה אולם לאורך הזמן היה ברור שבמוקדם או במאוחר, במקום המסגרת המנהלית הרופפת בירושלים וסביבתה, תקום עיר או קולוניה כמו במקומות אחרים. מסתבר שכבר בשלב מוקדם בימי אדריאנוס, החלו הכנות תכנוניות והנדסיות לקראת הקמתה של מוניקיפיה בסמוך למחנה הלגיון העשירי בירושלים. הביקור המפורסם של אדריאנוס במזרח ובירושלים בפרט ב-129/130 לספירה המתועד גם בתעודות ובכתובת המונומנטלית מצפון לעיר (שהוצע לראות אותה כשטח אימונים, 'קמפוס' של הלגיון) כנראה היה השלב שבו הוחלט שהמוניקיפיה תהיה קולוניה ותישא את השם איליה קפיטולינה. התחום הטריטוריאלי החקלאי של הלגיון הפך לחלק מהתחום המנהלי של הקולוניה הטרייה (בהמשך כמובן שהתחום יתרחב מאד כחלק משינוי מנהלי עקרוני של ביטול שיטת הטופרכיות). לפי הצעה זו, הקמתה של איליה קפיטולינה שנענתה לבקשות של צאצאי הוטראנים במרחב שסביב ירושלים עשויה להסביר גם את הנסיבות שהובילו לנטישת האתר בשועפט ואולי גם זה של מוצא/קולוניה (לפחות בשלב שלפני מרד בר כוכבא) ולכך שהדגם הכפרי של סביבות ירושלים במאות השנייה והשלישית היה קצת שונה מאשר זה שהיה עד ייסודה של העיר (וילות, בתי אחוזה וחוות).
סימני השאלה עדיין רבים לגבי מה שקרה בירושלים וסביבתה בין המרידות וערב מרד בר כוכבא, הפרשנות שנויה במחלוקת וכל הזמן יש חידושים נוספים שעשויים לשפוך אור חדש. אתם/ן מוזמנים/ות לקרוא ולהתרשם הן מהגילויים המעניינים במקום והן לגבי המסקנות ההיסטוריות, התרבותיות, החברתיות והכלכליות לגבי היישוב היהודי המתאושש ב-"דור יבנה".
לינקים לקריאה:
1. המאמר של בר נתן, טרם ופינקלשטיין על מנהל ומסחר בשועפט (2024): https://www.academia.edu/.../Hebrew_Commerce_and...
2. המאמר של שפייזר, זלינגר וזיסו על סביבות ירושלים בתקופה הרומית התיכונה (2025): https://www.academia.edu/.../2025_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7...
3. דו"ח קצר של יעקב ביליג על החפירות שנערכו בסמוך לאתר שועפט ב-2019 (2025): https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=26669
4. כנס ימי ירושלים השביעי- המושב השלישי (“פוסט טראומה” – מה קרה בירושלים לאחר חורבן העיר והמקדש בשנת 70 לסה”נ?): https://youtu.be/yIHN-sIZkJM?si=2VG9qcUSa5_vbT8y
תקצירי הרצאות (עמ' 11-8): https://docs.google.com/.../1OOP6fg4C3pGh4UR9ihXL.../edit...
5. מאמר של יובל ברוך וג'ו עוזיאל על תל אל פול בימי בית שני ולאחריו (2015) https://www.academia.edu/.../Tell_el_F%C3%BBl_in_the...
6. מאמר של אבנר אקר על הרקע המשוער להקמת הקולוניה איליה קפיטולינה (2019): https://www.academia.edu/.../Reflections_on_the...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה