שומרונים ויהודים בכרמל בשלהי העת העתיקה על רקע תעשיית הזכוכית הענפה

 

פורסם ב-22/5/2025

אחת התקופות הכי משגשגות בתולדות ההתיישבות באזור הכרמל ההררי ולמרגלותיו הייתה בשלהי העת העתיקה, במיוחד בסביבות המאה הרביעית והחמישית לספירה. השרידים של היישובים הכפריים, האחוזות, בתי החווה, המחצבות, בורות המים ומתקני המלאכה הותירו את חותמם בשטח וניכרו גם לחוקרים הראשונים שסקרו את הכרמל במהלך המאה ה-19. המחקר הארכאולוגי המפותח של הדורות האחרונים, במיוחד משלחות המחקר של שמעון דר בין השנים 1983 ל-2013 בסומקה, רקית, שלאלה ובאתרים כפריים אחרים בכרמל ההררי חשפו עדויות מפורטות לאותה פריחה יישובית שכמעט לא הייתה מוכרת מן המקורות ההיסטוריים וזאת בנוסף לחפירות של אתרים ארכאולוגיים במורדות הכרמל וחופו המערבי.

עמקה, "כפר עמיקו" ו-"כפר עכו": האם החפירות בגבעת עמקה מסייעים לפתרון חידה ישנה? (ספוילר: כנראה שלא)

 

פורסם ב-9/5/2025

בערך הויקיפדיה של היישוב הקהילתי עמוקה בגליל העליון (נוסד ב-1980) נכתב שהוא אולי משמר את השם של יישוב יהודי עתיק בשם 'כפר עמיקו'. בערך הויקיפדיה של המושב עמקה בגליל המערבי (נוסד ב-1949) נכתב שהוא נקרא על שם יישוב יהודי עתיק בשם 'כפר עמיקו'. זאת לא תופעה חריגה אולם פרסום של חפירות ארכאולוגיות שנערכו בגבעה העתיקה במושב עמקה בגליל המערבי, החזיר אותי לאותו שם קדום וביחד איתו גם לאחת החידות שמתעתעות עד היום את החוקרים- 'כפר עכו' המסתורית, מקום שלגביו מנעד האפשרויות, ההשערות וההצעות לזיהוי הם אולי מהרבים והמגוונים (ולעתים גם משונים) ביותר עד היום.

מדוע נבחר "חזן הכנסת" לבצע את עונש המלקות? לתולדותיה של המשרה

פורסם ב-2/5/2025

במשנה (ג יב) הממחישה את יישום עונש המלקות, מודגש פעמיים שהמלקה הוא "חזן הכנסת". המולקה נכפת ל-"עמוד" וחזן הכנסת עומד על "אבן" ובאמצעות רצועה של עגל מבצע את העונש. בהמשך ( ג יד) נזכר "הקורא" את הפסוקים אך לא מצוין אם מדובר באותו חזן. בתוספתא ובתלמוד מתברר שמדובר בדמויות אחרות- לפי התוספתא (ה טז) "מַכּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה: אֶחָד מַכֶּה, וְאֶחָד מוֹנֶה, וְאֶחָד קוֹרֵא". לפי הבבלי (כג ע"א) הקורא הוא "הגדול שבדיינין" ואילו "השני" מונה "והשלישי" אומר הכהו. המעמד הוא של ענישת בית דין בהנחיה מפורשת של "הדיינים"- שלושה וכפי שמתאר זאת הרמב"ם (הלכות סנהדרין טז יא) "הגדול שבדיינין קורא כל זמן שזה לוקה.....והשלישי אומר לחזן הכה- כל זמן שמכה, על פיו הוא מכה".

שינויים, נטישה וחורבן של בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה : לא רק בגלל רעידות אדמה

 

פורסם ב-28/4/2025

מאמר חדש של פרופ' זאב וייס מן האוניברסיטה העברית שיצא בקתדרה האחרון (186, טבת תשפ"ה, עמ' 34-9)) ופתוח לקריאה לכולם, מבקש לבחון מחדש את השינויים במבני בתי הכנסת בארץ ישראל בשלבים המאוחרים שלהם בשלהי העת העתיקה. התיזה המרכזית שלו היא שהחוקרים העניקו לרעידות האדמה השונות שפקדו את ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, בעיקר מן המאה הרביעית ועד המאה השמינית, חשיבות גדולה יותר ממה שבאמת אירע ונטו לפרש כל הרס, פגיעה או בכלל סיום הפעילות על רקע רעידת אדמה משמעותית שאירעה באותן שנים. הוא לא שולל כמובן את השפעת רעידות האדמה השונות על היישובים השונים ומבני הציבור אבל מבקש לבחון כל מקרה לגופו ולא לחפש דווקא את רעידת האשמה X או Y כמי שבגינה דמדמו בתי הכנסת העתיקים.

מה מספרים כלי האבן מתל עלום במרחב הכפרי של גדרה (GADARA) בעבר הירדן המזרחי?

 

פורסם ב-11/1/2025

הידיעות שלנו על היישוב היהודי בעבר הירדן המזרחי בתקופה ההלניסטית, החשמונאית והרומית הן לא רבות. משפחת בית טוביה שהיו לה קשרים חזקים בירושלים וביהודה בתקופה התלמית הותירה שרידים נדירים (עראק-אל אמיר). בראשית המרד החשמונאי, מסופר על חילוץ של יהודים מאזור הגלעד. במהלך התקופה החשמונאית (אם כי לא ברור בדיוק מתי), התגבש מרחב יהודי גדול יחסית ממזרח לבקעת הירדן שקיבל את השם "פראיה" (הארץ ממול) ונחשב לאחד האזורים של היישוב היהודי ביחד עם יהודה והגליל ובירתו 'גדור' (ליד א-סלט של ימינו). אלכסנדר ינאי יצא בראשית ושוב לקראת סוף ימיו, למסע כיבושים נרחב בעבר הירדן המזרחי כולל אזור צפון הגלעד והגולן. בעקבות הכיבוש הרומי, חלק מהאזורים הללו הושבו לשליטה של הערים הנכריות (במיוחד, מרחב הדקאפוליס בצפון עבר הירדן, דרום הגולן ובית שאן) וחלקים אחרים נותרו בהגמוניה יהודית או הוענקו להורדוס ובהמשך לבניו. לקראת סוף ימי הבית השני התעצב מרחב מורכב: בדרום (מנחל ארנון ודרומה) הייתה הממלכה הנבטית; באופן כללי בין הארנון והיבוק (בעיקר בגזרה המערבית הסמוכה לנהר הירדן) שכנה "הפראיה" (עבר הירדן היהודי) ומצפון וממזרח המרחב העצמאי של הערים שהיו חלק מהיחידה שכונתה "דקאפוליס" (למעט בית שאן ממערב לירדן). החלק הדרומי של הגולן בתחום היפוס (סוסיתא) היה חלק מאותה יחידה מדינית בעוד במרכז הגולן התגבש מרחב יהודי מרוכז (גאולניטיס) ומצפון לו בצפון הגולן של היום היה מרחב לא יהודי תחת ההגמוניה של קיסריה-פיליפי (תחום פניאס/בניאס).