לפני כמה ימים, נזכרו בדף היומי (בבלי ברכות מד ע"א) "פירות גנוסר" ובהקשר לכך אף סופרו מספר אנקדוטות קצרות (ומשונות קמעא) על הפופולריות הרבה של אותן פירות ותופעות הלוואי (הפיזיות!) בעקבות האכילה המוגזמת. למשל, מסופר על ריש לקיש שאכל כל כך הרבה מאותן פירות עד כדי שהשתכר והיו צריכים את ה-"משטרה" (באלושי) של בית הנשיא כדי להחזיר אותו לביתו. אותן פירות גנוסר הפכו להיות שם דבר (בעיקר בתלמוד הבבלי) לפירות פופולריים מאד ואכן במקום אחר, שוב רק בבבלי (פסחים ח ע"א) נאמר כי "אמר רבון בר רב אדא אמ' ר' יצחק. מפני מה אין פירות גניסר בירושלים? שלא יהו עולי רגלים אומרין. אלו לא עלינו אלא לאכול פירות הללו דיינו. ונמצאת עלייה שלא לשמה". בעקבות כך, שבתי לעיין בתולדותיה של גנוסר/גניסר הקדומה שפירותיה נזכרו כאן לתהילה. מתברר שסוגיית קיומה, מקומה וזיהויה של גניסר הקדומה הוא סיפור מורכב יותר עד ימינו. אני אנסה להציג את הרקע ואת הויכוח שקיים עד היום אצל החוקרים לגבי שאלת קיומה ומקומה של גניסר הקדומה. הנה כמה מתחנות המסע בעקבות גניסר/גינוסר:
1. גינוסר (השם המודרני)/גניסר (השם הנפוץ יותר בספרות חז"ל) או Gennesar/Gennaseret בתעתיק הלועזי מוכרת במקורות הספרותיים העתיקים לגבי שלושה כינויים גיאוגרפיים: (א) "אגם/מי גניסר" ככינוי לכנרת (לפחות עד ייסוד טבריה אך גם אחרי כן), (ב) "בקעת גניסר"- כינוי לחבל ארץ מישורי שנודע בפוריותו בצפון מערב הכנרת (בקעת א-ע'וייר) עד ימינו ("ירדה השבת אל בקעת גינוסר וניחוח עתיק בשוליה") ו-(ג) שם של יישוב קדום אם כי כאן התמונה היא קצת יותר מסובכת, הן לגבי עצם קיומו, זמנו וזיהויו המדויק. האזכור הראשון של המקום בצורתו הזו הוא במקבים א' יא 67, כאשר יונתן וצבאו (בסביבות 145 לפנה"ס) בדרך למערכה מול דמטריוס בגליל העליון, "חנו על מי גינוסר", כלומר ליד אגם הכנרת. הכינוי של "אגם גניסר/ת" לכנרת המשיך להופיע גם במאה הראשונה לספירה והוא מוזכר גם אצל פליניוס, סטראבון, פאוסניאס וכמובן בכתבי יוסף בן מתתיהו שמציין שאנשי טריכאה (מגדל) כינו את האגם בשם זה- ("אשר נקרא בפי אנשי המקום אגם גניסר"- מלחמת היהודים ג 463). האגם והבקעה הפורייה הסמוכה לו מתוארת בהרחבה בספר השלישי של מלחמת היהודים באמצע תיאור הקרב בין הצבא הרומי ובין המורדים בטריכאי/מגדלא בשנת 67 לספירה, אני מצטט רק חלק קטן מהתיאור הציורי שובה הלב אך גם קצת דמיוני:
"אגם גניסר נקרא על שם חבל הארץ שהוא גובל בו...חבל הארץ המשתרע לאורך אגם גניסר ונושא אף הוא שם זה מצטיין ביופיו ובתכונותיו המופלאות. בזכות אדמתו הדשה גדלים בו גל סוגי הצמחים ואין גם זן אחד שנפקד מקומו; יושבי החבל הזה נוטעים עצים מכל הסוגים והאויר כה נוח עד כי הוא מתאים לגידולם של מינים שונים ביותר זה מזה....אורכו של חבל ארץ זה המשתרע לחוף האגם ונושא אותו שם הוא שלושים ריס ורוחבו עשרים ריס. אלה הם תכונותיו של חבל ארץ זה".
מעבר לתיאור המפורט של פוריותה המלהיבה של אותו חבל ארץ, צריך לציין שיוסף לא מציין בכתביו מקום או יישוב בשם גניסר אלא מדגיש שזהו כינוי לאגם ולאזור הסמוך אליו המכונה בפי אנשי המקום (טריכיאי) כ-"אגם גניסר". גם אם היה יישוב כזה שנשא את השם גניסר, יוסף בן מתתיהו לא הזכיר אותו בשום מקום בכתביו גם כאשר הוא מתייחס לשם האגם וחבל הארץ. נחזור לכך בהמשך. אזכור נוסף של גניסר מופיע בברית החדשה אחרי נס הלחם והדגים כאשר אחרי הסערה באגם והליכתו של ישו על פני המים, מסופר כי (מתי יד 35-34): " וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיָּם וַיָּבֹאוּ אל ארץ גִּנֵּיסַר וַיַּכִּירוּ אֹתוֹ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַהוּא וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־כָּל־סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ רַק לִנְגֹּעַ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְכָל־הַנֹּגְעִים נוֹשָׁעוּ"; (מרקוס ו 53) " וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיָּם וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גִּנֵּיסַר וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַיַּבָּשָׁה". גם כאן, מהטקסט עצמו לא ברור אם הכוונה היא שהגיעו למקום יישוב בעל שם או שהכוונה היא לחבל ארץ גניסר כפי שמתאר יוספוס לעיל וגם בקרב חוקרי הברית החדשה, אין הסכמה אם הכוונה היא ליישוב בשם גניסר או שזהו כינוי לחבל ארץ.
2. גניסר בספרות חז"ל: בימי החכמים, הכינוי לכנרת כבר לא היה רק "אגם גניסר" אלא "ימה של טבריה" אם כי בתרגומים השונים ל-"כנרת" בתנ"ך (השם "כנרת" או "ים כנרת"/ "כנרות" מופיע שבע פעמים בתנ"ך) מופיע השם "גניסר" ונראה שהכינוי הזה לאגם המשיך להתקיים במקביל לכינוי "ימה של טבריה". כמו אצל יוספוס, טיבה החקלאי המעולה של "בקעת גניסר" צוין גם בספרות התלמודית. על ברכת משה לשבט נפתלי נאמר בספרי דברים, פסקה שנה (עמ' 419): "נפתלי שבע רצון- מלמד שהיה נפתלי שמח בחלקו בימים בדגנים וכפניות ומלא ברכת ה'- זו בקעת גניסר" וכך גם נרמז במדרשים אחרים שעסקו בנחלת נפתלי המבורכת. בתוספתא שביעית ז יא בנוגע לחלוקת הגליל להר עמק ושפלה, נאמר "אי זהו עמק שבגליל? כגון גנוסר וחברותיה" או "כגון בקעת גניסר וחברותיה" (ירו' שביעית ט ב לח ע"ד). "בקעת גניסר" והדקלים שבה מוזכרת גם ברקע הסיפור בירושלמי חגיגה (ב א עז ע"ב) על אלישע בן אבויה וכבר היו שהצביעו שהרקע הזה אינו סתם נסיבתי אלא היה בעל משמעות רעיונית : "פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גיניסר. וראה אדם אחד עלה לראש הדקל ונטל אם על הבנים. וירד משם בשלום. למחר ראה אדם אחר שעלה לראש הדקל. ונטל את הבנים ושילח את האם. וירד משם והכישו נחש ומת...". במקורות הארץ ישראליים מוזכרת גם "סוכת גניסר אף על פי שיש ריחיים ותרנגולים פטורה" (משנה מעשרות ג ז) ונביא בהזדמנות זו את פירוש המשנה לרמב"ם שם: "וגניסר, שם מקום בארץ ישראל שגניו מרובין, ומסופר עליו גדולות, עושין בו סוכות לגור בהן בעונת אסיף הפירות, והוא המקום שקראו ה' בתורה כנרת". במקום אחר מוזכר מעשה שאירע בגנוסר לגבי הפיכת רשות הרבים לרשות היחיד " מודין חכמים לר' יהודה במעשה גינסר שזה פותח דלת קרפיפו וסותם רשות הרבים וזה פותח דלת קרפיפו וסותם רשות הרבים. שמערבין ונושאין ונותנין באמצע" (תוספתא עירובין ז יג). מעשה אחר היה בעל אופי טרגי "מעשה במסוכן אחד שהיו מוליכין אותו מגינוסר לחמתן והיה הכתות מתחלפות עליו ובאחרונה נמצאת מת בידן ובא מעשה לפני חכמים ולא טימאו אלא כת האחרונה בלבד" (תוספתא טהרות ו ז). כמו כן, מוזכרת דמות בשם יונתן בן חרשא איש גיניסר ששאל את הזקנים ביבנה (תוספתא כלים בבא בתרא ה ו; ירושלמי מעשרות א ב מח ע"ד). מה שמעניין כאן הוא שהמקורות הללו לא מזכירים בכלל את סמיכותה של גניסר לכנרת אלא את הבקעה הפורייה. אלו הם העדויות הראשונות והמוצקות ביותר לכך שעוד בימי חכמים היה מקום בשם גניסר אם כי אי אפשר ללמוד יותר מדיי על המקום ובחלק מן המקורות אפשר לתהות אם אולי הכוונה גם היא לאו דווקא ליישוב בשם זה אלא לבקעה/מישור המכונה גניסר.
3. "כנרת=גניסר= גני שרים": בספרות האמוראית גניסר מופיעה בתור אחת ההצעות הרווחות לזיהוי "כנרת" המקראית וכאמור לעיל, הוא התרגום הרווח בתרגומי המקרא בכל פעם שמוזכר "כנרת" או "ים כנרת". אחת הסברות הנפוצות המופיעות כמעט בכל ערך או אתר הדן בשם הזה, היא שהזיקה בין "כ-נ-ר-ת" ל-"ג-נ-ס-ר-ת" היא שעומדת מאחורי הזיהוי ושבעצם כבר בתקופה קדומה השם של האגם "ים כנרת" המקראי הומר בשם יווני (?) גניסר או גנסרת בעל אטימולוגיה דומה ולכן האגם נקרא בתקופה ההלניסטית "אגם גניסר". למרות הקרבה המפתה מבחינה לשונית, לא כל החוקרים אימצו את ההתפתחות האטימולוגית הזו ומקורו המדויק של השם "גניסר" (יש כמה ורסיות במקורות ביוונית) עדיין לא ברור באופן ודאי. כך או כך, נראה שאכן אחת הדעות (להלן) אצל חז"ל קשרה אטימולוגית בין "כנרת" המקראי ובין "גניסר" של זמנם. בדיון לגבי ערים בגליל שהן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון לעניין קריאת המגילה וערי בתי חומה מובא "מדרש גיאוגרפי "על הפסוק בספר יהושע המפרט את ערי נפתלי שהיו באזור טבריה: "וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת" (יהושע יט 35): הצידים-כפר חיטייא; צר- דסמיכה לה; חמת- חמתה; רקת- טיבריא; כנרת-גניסר". אלא שעל הזיהוי האחרון מסופר שרבי לוי הקשה- "התיב ר' לוי והכתיב "והערבה עד ים כנרות" (יהושע יב ג), מעתה שני גינסריות היו או לא היה אלא שני אבטוניות כגון בית ירח וצינבריי שהן מגדלות כנרים" (ירושלמי מגילה א א ע ע"א). נראה שר' לוי הקשה על הצעת הזיהוי הזו (כנרת=גניסר) שכן מוזכרת "כנרת" בלשון רבים או שהיא בנחלה אחרת ולא של נפתלי. הפרשנים קצת התקשו להבין את התשובה לשאלתו של ר' לוי אך נראה שהוא העדיף לזהות את כנרת/כנרות עם בית ירח וצינבריי (סינברי) הצמודות שכן הן "מגדלות כנרים" (כנראה סוג של שיזף מצוי). זיהוי כזה עולה במפורש מהמקבילה בבראשית-רבה (צח יז):
..."נפתלי אילה שלחה" וגו'. מדבר בארצו. שבכולם בית שלחים. הדה היא "מכנרת עד ים-הע'" (דברים ג 17) וגו'. "מכנרת". ר' לעזר אמ' גניסר. ר' שמואל בר נחמן אמ'. בית-ירח. ר' יודה ביר'סימון אמ'. צנבריי ובית-ירח. אמ' ר' לעזר. עיר היא בתחום ביישן ושמה כנרת. אמ' ר'ברכיה. כל חוף ים שבטברייה נקרא כנרת. ולמה הוא קורא אותה גיניסר? רבנן אמרי גיניסרים. אמר ר' יודה ביר' סימון: על שם "נפתלי שרים אלף".
אחרי ההצעה של ר' אלעזר לזהות את "כנרת" עם גניסר, מובאים דברים של ר' שמואל בר נחמן ("בית ירח") ור' יודה בר'סימון ("צינבריי ובית ירח"). ההגיון שלהם היה שהפסוק בספר דברים מתחיל בכנרת ומשם פונה דרומה לעבר "ים הערבה" ולכן הם העדיפו לזהות את "כנרת" בדרום האגם ולא בצפונו. ר' אלעזר (מסתבר שלא זה שלעיל) הציע לזהות את כנרת המקראית בכלל עם "עיר היא בתחום ביישן ושמה כנרת". לעומת זאת, ר' ברכיה סבר שכל חוף ים של טבריה (אגם הכנרת בלשוננו) כונה "כנרת" בתקופת המקרא ולאו דווקא לאתר מסוים. על כך מובאת השאלה "ולמה הוא קורא אותה גיניסר? רבנן אמרי גני שרים". נראה כי הזיקה הראשונית בין כנרת לגניסר (היישוב) שזוהתה בתחילת הקטע, לא הייתה מקובלת על כל החכמים שהציעו הצעות חלופיות כולל ההצעה שלא מדובר ביישוב מסוים אלא שזהו כינוי לאגם כולו. לפיכך, אם גניסר היא לא כנרת, אז נשאלה השאלה מניין מקורו של השם הזה? ההסבר בשם חכמים היה ש-"גניסר"= גני שרים. במילים אחרות- גניסר אינה "כנרת" המקראית אלא היא כונתה כך בשל היותה "גני שרים". היו חוקרים (קליין, פלוסר) ששיערו שהשם רומז לכך שזאת הייתה נחלה מלכותית או שלטונית עתיקה כבר מימי השלטון היווני או החשמונאי אך דומה שזהו דרש אטימולוגי שגרתי ולא כזה שטומן בחובו מידע היסטורי עתיק.
הדרשה המוכרת היא זו הנמצאת בבבלי מגילה ה ע"ב:""כנרת" זו גניסר. ולמה נקרא שמה כנרת. משום דממתקא פירותיה ככינרא/כקלא דכינרא". כאן הדרשה היא בהתאם לדרשה המקורית (כנרת=גניסר) אך הדרשה היא הפוכה- השם המקראי הוא זה שנדרש בהתאם לשם האקטואלי והשם "כנרת" מוסבר שהפירות של גינוסר מתוקים "ככינור"- הפירוש הרגיל הוא כמו קול של כינור אולם כינר הוא גידול צמחי כפי שמבואר בירושלמי ולכן הגרסה המועדפת היא "ככינרא" (כבר בערוך השלם עמד על כך ולא נאריך בכך). בכל מקרה, המתיקות של פירות גנוסר המוזכרים אצלנו והודגשו רק בבבלי הופיע גם כאן בורסיה הבבלית של הדרש האטימולוגי ונראה שזה לא מקרי שהבבלי הדגיש את מתיקותם של פירות גנוסר. יוצא אפוא שבעוד מהירושלמי עולה שהיה ויכוח לגבי הזהות בין היישוב גניסר ובין כנרת המקראית (או לפחות אחת מהן, זו שמוזכרת בספר דברים), הרי שבבבלי הדרשה כנרת=גניסר, התקבלה ללא שום ערעור.
4. זיהויה של גניסר/גינוסר הקדומה: לגבי המרחב של "בקעת גניסר", כאן אין ויכוח גם אם השטח שתיאר יוספוס הוא קצת גדול יותר ממה שהיום אנחנו מכנים "בקעת גינוסר"- המישור הפורה בצפון-מערב הכנרת בין מגדל לתל כנרות (שכונה אל-ע'וייר- העמק הקטן). השאלה היא לגבי היישוב הקדום שנשא את השם הזה. הנחת העבודה של רוב החוקרים הייתה שהשם "מי גנוסר"/ "אגם גניסר/גנוסר" ו-"בקעת גניסר" הם על שם יישוב קדום שהעניק את השם גם לאגם או לבקעה הסמוכה לו קיבלה את שמה כמו ברוב המקרים של עמקים, בקעות או אגמים ששמם הוא על שם יישוב או עיר חשובה הצמודה להם. מצד שני, אם גנסרת /גניסר היא עיבוד יווני או ארמי של השם הקדום "כנרת", אז אולי אין צורך ביישוב קיים ולמעשה מדובר בשם זהה, רק עם תעתיק שונה בהתאם לזהות האתנית והלשונית של האוכלוסייה. רבי אשתורי הפרחי (המאה ה-14) ציין שמקום בשם גניסר נמצא מהלך מחצית השעה מצפון לטבריה. ברשימת המסים העות'מאנית מן המאה ה-16 מופיע השם מזרעת ג'נוסאר אם כי לאו דווקא לאתר ספציפי אלא לבקעה. ר' יהוסף שוורץ (המאה ה-19) ציין שמצפון לטבריה יש חורבה בשם "ג'נאסור" אותה הוא זיהה עם גניסר הקדומה אולם השם הזה לא היה מוכר לחוקרים הבאים שביקרו בבקעת גניסר ובפועל, אין שימור פונטי כלשהו קיים שירמוז לשם הזה באחד מהאתרים או החורבות סביב הבקעה.
היו חוקרים שהניחו שתל כנרות המקראית (תל אל עוריימה- אתר ספיר) היא גם זאת שהעניקה את השם לאגם בתקופה הבתר-מקראית, בעיקר על בסיס ההנחה ש-"גניסר" זהו השם החדש של ים כנרת המקראית. אלא שלאור המחקר הארכאולוגי שנערך בתל, התברר שהתל נחרב בסוף המאה השמינית לפני הספירה ולא יושב לאחר מכן. הצעה אחרת שלא רחוקה מההצעה הנ"ל הייתה לזהות את גנוסר העתיקה בחורבת מיניה (מינים) הניצבת למרגלות תל כנרות, כלומר האתר המאוחר (הלניסטי-רומי) למרגלות האתר הקדום (מתקופת הברונזה-ברזל). אולם כיום ברור שהאתר הזה נבנה רק בתקופה המוסלמית הקדומה ולפיכך גם שם לא יכולה להיות גניסר של ימי בית שני. בהמשך גם הוצע לזהות את גניסר הקדומה בתל הודים (תל קטן מדרום לאכסניית כרי דשא של היום) אולם לא נמצאו שם חרסים מהתקופה ההלניסטית והרומית. בכל מקרה, הכיוון היה לחפש את גניסר הקדומה בצמוד לחוף האגם ובקצה הדרומי של בקעת גניסר. מנדל נון למשל, במחקרים השונים שלו על בקעת גניסר, תיאר את הבקעה הפורייה בימי בית שני ואחרי כן ככזו ששוכנת בין שני יישובים "עבריים" פורחים, מגדל בצפון וגניסר בדרום: "בשני קצות הבקעה ניצבו אז הערים העבריות מגדל וגניסר והגבעות וההרים המקיפות אותה היו זרועים שרשרת רצופה של עיירות וכפרים עבריים שסגרו עליה בטבעת הדוקה".
כיוון אחר הוצע לראשונה בידי ויקטור גרן ב-1881. הוא הציע לזהות את גניסר הקדומה בח' אבו שושה ליד הכפר הקטן ע'ויר אבו שושה (היום גבעת איילה, מטעי הזיתים של קיבוץ גינוסר), בחלקה המערבי של הבקעה הפורייה ולא בקצה הדרומי של הבקעה או בסמוך לחוף. הוא זיהה שם מספר פריטים קדומים שרמזו על יישוב עתיק והציע באופן טנטטיבי שזאת היא גניסר הקדומה. בזמנו, ההצעה הזו לא זכתה לאהדה רבה שכן האתר לא שוכן ליד חוף הכנרת אלא כמה קילומטרים מערבית לחוף (מזכיר את סוגיית זיהוי בית ציידא...). לפני מספר שנים, עוזי ליבנר, בעקבות סקר קרמי שהוא ערך באתר ובו נמצאו חרסים כבר מהתקופה ההלניסטית ובעיקר מהתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת, חזר במאמר שהוא פרסם ב-2006 להצעתו של גרן לפיה ח' אבו שושה היא גניסר העתיקה שנתנה את שמה לבקעה הפורייה למרגלותיה ואף לאגם "מי גניסר" המוזכר במסעו של יונתן החשמונאי למערכת חצור מול דמטריוס השני- לטענתו, לפי הממצא הקרמי עולה שבתקופה ההלניסטית, ח' אבו שושה היה האתר המרכזי וזה מתאים לכך שכבר אז, האגם קיבל את הכינוי "מי גניסר" בספר מקבים א'. ייתכן אפוא שבמהלך התקופה ההלניסטית הקדומה, גניסר (ח' אבו-שושה) הייתה היישוב המרכזי בצפון-מערב הכנרת, ולכן גם המישור הפורה למרגלותיה קיבל את שמה ובעקבות כך גם האגם כולו וזאת למרות שאיננו יודעים מאומה על תולדות היישוב עצמו לפני ימי חז"ל. השם הזה נותר, גם אחרי שטריכאי/מגדלא הפכה להיות היישוב המרכזי, החל מהתקופה החשמונאית ובעיקר בתקופה הרומית הקדומה לפני ייסודה של טבריה ב-20/19 לספירה. בהמשך התקופה הרומית, גניסר כבר לא הייתה חשובה כמו טריכאי/מגדלא וטבריה אבל היא עדיין הייתה יישוב קיים כפי שעולה מהממצא הקרמי (השיא בתקופה הרומית) ומהאזכורים השונים בספרות התלמודית שהדגישו יותר את פוריותה של הבקעה ולא את סמיכותה לאגם.
5. אולם, האם כל הדיון באשר לזיהויה של גניסר הקדומה, יסודו בטעות?מספר חוקרים מכובדים שעוסקים בתולדות אגם הכנרת והיישובים סביבו בעת העתיקה דוגמת יורגן צנגנברג וסטיבן נוטלי, ערערו על עצם ההנחה שגניסר בימי בית שני הייתה יישוב קונקרטי שאותו יש לחפש. לטענתם, זה היה כינוי לבקעה הפורייה ולאגם הכנרת אבל לא של יישוב הנושא שם זה. צגנברגר (2008) שדן באריכות בהיקרויות השונות של השם GENNESARET, טען שבניגוד לטענה הרווחת, אין לכך קשר לשם המקראי הקדום כנרת/כנרות ושבשלב זה, המקור האטימולוגי של השם גניסר הוא מעורפל אך הבקעה הזו היא שהעניקה לאגם את השם ולא היישוב. נוטלי (2014) שיער שהבקעה הפורייה גניסר הייתה המרחב החקלאי הפורה סביב מגדלא שפותח באופן אינטנסיבי ומפוקח בימי החשמונאים (לכך הוא קשר את השערת פלוסר ש-"גני שרים"- הכוונה הייתה למלכים החשמונאיים) אבל לא ליישוב בעל שם זה. כאמור, בכתבי יוסף בן מתתיהו לא מצוין שם של יישוב ספציפי שמכונה "גניסר" והוא מדבר על האגם ועל חבל הארץ המכונה כך בפי האנשים. מצד שני, אם "גניסר"/"גנסרת" זה לא "כנרת", אז צריך לחזור להנחת העבודה הבסיסית שהכינוי של הבקעה הוא על שם יישוב קדום כלשהו ולא סתם "כינוי אזורי". מקורות חז"ל מעידים שקרוב לוודאי כן היה יישוב בשם גניסר אולם הם עוסקים רק בתקופת המשנה והתלמוד ולא בתקופות שלפני כן ונראה שזה לא היה היישוב המרכזי ביותר במרחב אם כי כנראה רק חפירות יסודיות עשויות להבהיר את עוצמתו של היישוב הקדום בח' אבו שושה. וכך, חוזרת השאלה- מניין הגיע השם "גניסר", האם היה יישוב גדול בתקופה מסוימת בימי בית שני שהעניק את השם הזה לאגם ולבקעה והיכן יש לחפש אותו? זאת שאלה שעדיין לא קיבלה תשובה מלאה עד היום.
מראי מקום מרכזיים בלבד למעוניינים (מעבר לויקיפדיה וכדומה):
1. חוברת של כמה עשרות עמודים על תולדות בקעת גניסר שיצאה בכמה מהדורות בשנות החמישים והשישים מאת חוקר הכנרת, מנדל נון (מתוך אתר דעת): http://www.daat.ac.il/daat/vl/bikatgnisar/bikatgnisar01.pdf
2. הדיון בזיהוי גניסר בספר של ליבנר (2009) עמ' 191-180 ושם ספרות קודמת (מאמר קודם שלו יצא ב-2006 ב-JRA, לא זמין במרשתת), מתוך גוגל בוקס: https://books.google.co.il/books?id=bsxkXam_QzwC&pg=PA438...
3. המאמר של צנגרברג על גניסר (בעיקר על רקע האזכורים בברית החדשה): https://books.google.co.il/books?id=mu95DwAAQBAJ&pg=PA469...
4. המאמר של נוטלי (2014) על גניסר:https://www.academia.edu/.../Genesis_Rabbah_98_17_And_Why...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה