לפני יומיים ערכתי קפיצה קצרה לחורבת עלק המתנשאת מעל הנקבה היפה של עין צור ובית המרחץ הרומי הצמוד אליה. האתר הזה הוא אחד משני אתרי העתיקות הבולטים שבאזור רמת הנדיב (מדרום לזכרון יעקב)- האתר השני הוא חורבת (מנצור אל-) עקב שליד המצוק המערבי של חוטם הכרמל. שני האתרים הללו נחפרו החל משנות השמונים ואילך בידי יזהר הירשפלד המנוח. בחורבת עקב הוא זיהה בית חווה מבוצר יהודי (בעיקר לאור מקווה הטהרה שהתגלה בו) משלהי ימי בית שני שבו היו גתות להפקת יין ובשלב מאוחר יותר, עמדה שם וילה ביזנטית ששרידיה הם הבולטים בשטח. האתר השני, בחלק המזרחי של הרמה הצופה על בקעת הנדיב הוא האתר המכונה עלק (או: אום אל-עלק) שצמודים אליו מדרום המעיין (עין צור או "מעיין הפוריות"- הוא אולי המעיין שנזכר אצל הנוסע מבורדו בתור מעיין שבו נשים שמתרחצות זוכות להתעבר) והניקבה עם אמת המים היפה הקצרה המוליכה לבריכה גדולה, בית מרחץ רומי צמוד ומעל פתח הנקבה התגלה מתקן קולומבריום גדול.
יזהר הירשפלד שחפר את שני האתרים ובמיוחד את חורבת עלק (בין 1989 ל-2005), הגיע למסקנה שמדובר במכלול אחד גדול הקשור אחד לשני- האתר שלדעתו היה בעיקר חד-שכבתי מימי הורדוס, המעיין והנקבה, מגדל הקולומבריום ובית המרחץ ההרודיאני. מה שהיה מיוחד באתר הוא המתאר המבוצר של האתר העצום- מכלול של 6000 מ"ר המוקף חומה מכל עבריו עם ארבעה מגדלים בארבעת פינותיו ומגדלי ביניים. בתוך המתחם המוקף, בולט מגדל נישא ("מגדל עוז") ובסמוך לו מכלולי בנייה מרשימים, רחבות, רחובות, מחסנים ושער ("שער המים") בפינה הדרום-מזרחית של המכלול. הירשפלד הגיע למסקנה שהמתחם הוא בית אחוזה או ארמון מבוצר שפעל החל מימי הורדוס בעורף החקלאי של קיסריה, מה שמשתקף בממצא העשיר של כלים מיובאים ופריטים ארכיטקטוניים שונים כולל כותרות וחוליות עמודים, דרך שבכת חלון ועד רגל של שולחן שיש עם עיטור של פנתר או חותם-גמה עם דמות האל אפולו המעידים על הפאר של המכלול. על יושביו היהודים הוא למד מתוך כלי אבן, נרות חרס מקורצפים, מקווה הטהרה בחורבת עקב הסמוכה ולאור סוף זמן הפעילות במקום- המכלול חדל לתפקד לקראת השליש האחרון של המאה הראשונה לספירה וננטש אפוא על רקע פרוץ המרד הגדול.
המאמר של טפר ופלג-ברקת ב-"קדמוניות" (158, 2019): https://www.academia.edu/.../Tepper_Y._and_Peleg-Barkat_O...
אחרי פטירתו ב-2006, ועל רקע הצורך גם לפרסם את החפירות של השנים האחרונות (2005-2000, הדו"ח המדעי של החפירות שלפני כן יצא כבר ב-2000), נערכו חפירות נוספות באתר בראשות יותם טפר ואורית פלג-ברקת בין 2007 ל-2010, בעיקר באזור החומה המערבית והפתח הדרום-מזרחי של המכלול. המסקנה שלהם, כפי שהם פרסמו במספר מאמרים בשנים האחרונות הייתה שונה ואפילו באופן דרמטי מאשר הפרשנות שהעניק לה הירשפלד- אין כמעט פרט אחד בשחזור הארכאולוגי-היסטורי שלו שהם לא העניקו לה פרשנות שונה. בחוברת קדמוניות האחרונה (158, 2019, עמ' 58-52) הם סיכמו את ההערכה השונה שלהם (שכבר פורסמה בכמה במות בשנים האחרונות) לאור החפירות שהם ערכו במקום. הם גילו בחפירותיהם שהאתר הוא למעשה רב-שכבתי כבר מתקופת הברזל ושהחומה המקיפה את המכלול לא הייתה הגבול של היישוב. למעשה היישוב הקדום חרג הרבה מעבר לאותה חומה והגיע עד המבנה המוכר כ-"בית חורי" כבר בתקופה הפרסית כפי שמתגלה במפלס החיים מתחת ליסודות החומה. את החומה עצמה הם תיארכו לראשית התקופה ההלניסטית לכל המאוחר (מאה רביעית לפני הספירה) וגם היא לא שימשה אלא לתקופה קצרה או אפילו בנייתה לא הסתיימה. להצעתם, באותה תקופה (ראשית התקופה ההלניסטית) זה חלק ממערך יישובי מבוצר (מבנים דומים התגלו בנחל תות ובשער העמקים) שבו עבר הגבול בין פניקיה ובין הגליל- היישוב מהתקופה הפרסית הפך ולו לזמן קצר ליישוב מבוצר אך מהר מאד האלמנט הביצורי כבר לא היה רלבנטי. יושבי הכפר בתקופה ההלניסטית כבר לא היו זקוקים לחומה (אבני גוויל) והיא למעשה הייתה חלק ממתאר היישוב הכפרי. הממצא מהתקופה ההלניסטית הוא בעיקרו מהמאה השלישית וראשית המאה השנייה לפני הספירה ולדעתם, הוא היה חלק מהעורף הכפרי של דור ההלניסטית ובכל מקרה תחת השפעה פניקית. מהתקופה הרומית הקדומה נחשפו כמה מכלולי מגורים ובהם גם מתקני ריחיים ואף שעון שמש. בניגוד להירשפלד שתיארך את קץ היישוב באתר לסוף המאה הראשונה, טפר ופלג-ברקת מציינים שהתגלו ממצאים גם מסוף המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה כולל נר מטיפוס "נרות הדרום" וגם חץ רומי. לוח שיש ועליו כתובת בלטינית המציינת אקוודוקט מרמזת על נוכחות צבאית (כנראה של הלגיון השישי) במרחב הזה במאה השנייה או מאוחר יותר. באתר לא התגלו מקוואות טהרה המאפיינים את היישוב היהודי אולם כן התגלו מספר שברי כלי אבן. מאידך, התגלתה כמות גדולה של כלי יבוא ואף חפצים עם דמויות אנוש ובעלי חיים. לפיכך, בניגוד להירשפלד שראה ביושבי האתר (הארמון/אחוזה) יהודים גם אם הם היו אמידים ומקורבים של בית הורדוס, הם שטענו שמדובר בכלל בכפר או אחוזה חקלאית, הטילו ספק אם אכן מדובר באתר יהודי או שהוא היה רק כזה וייתכן שכמו בכפר עותנאי (לגיו), זה היה יישוב מעורב.
תהיה מה שתהיה הפרשנות המתאימה של אופי האתר: ארמון הרודיאני מבוצר רחב מימדים או יישוב כפרי ותיק שבוצר לזמן קצר בתקופה ההלניסטית, המצב הנוכחי של השרידים בשטח (האתר עצמו סגור אם כי אפשר לדלג בקלות מעל החומה) די מעציב, בוודאי יחסית למצב של המעיין והניקבה שיושבת למרגלותיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה