עד כמה מודיעין הייתה חשובה בימי החשמונאים?

לפני זמן רב, כאשר חשבתי לכתוב מאמר על הנסיבות של הקמת המונומנט המוכר בתור "קברי המקבים" במודיעין בידי שמעון החשמונאי. מהר מאד התבררה לי עובדה שבזמנו נראתה לי קצת מפתיעה- מודיעין הרבה פחות חשובה ממה שניתן היה לצפות. חידת איתור מודיעין הקדומה בכלל ואתר קברות המקבים בפרט היא חידה מעניינת, בעיקר מבחינה גיאוגרפית-היסטורית, ארכאולוגית ואמנותית (במקרה של המונומנט) אבל יש פער לא מבוטל בין החשיבות שהוקדשה- לא רק במורשת הציונית אלא גם במחקר- למודיעין החשמונאית ובין החשיבות של המקום בעת העתיקה כולל בימי החשמונאים. 


על מודיעין במקורות הספרותיים וההצעות לזיהויה

מודיעין הייתה "העיר" (כך היא מכונה בספרי המקבים) שבה ישב מתתיהו וממנה יצאו הוא ובניו למרד בעקבות גזירות אנטיוכוס והנסיון לקיים את הפולחן האלילי במקום. אחרי זמן קצר, מתתיהו מת ונקבר "בקברי אבותיו במודיעין" (מק"א ב 70), שם גם נקברו שאר בני המשפחה. בהמשך, בימי שמעון, אחרי רצח יונתן בידי טריפון, הוא בנה שם את המונומנט המפואר של "קברי המקבים" עם שבעת הפירמידות עליו. המקום הוזכר באופן דליל גם במקורות נוספים בספרות התלמודית בהקשרים הלכתיים מסוימים בשם "המודיעית" או "המודיעים" שהיא אולי אותה מודיעין החשמונאית ואולי אתר אחר באזור בעל שם דומה ומשם גם אולי הגיע רבי אלעזר המודעי, מחכמי דור יבנה. במפת מידבא המקום כונה גם בשם "מודיתא" וקברי המקבים שהוכרו גם במסורת הנוצרית כמונומנט ראוי להערצה, זוהו אף הם במודיעין. מודיעין הפכה למקום המוכר ביותר עם מורשת המקבים, בוודאי בתודעה הציונית כאשר הטיולים והמסעות לקברות המקבים הפכו בהדרגה לחלק מהאתוס והמורשת הציונית, עם דגש על תקופת חנוכה.

חידת זיהוי המקום היא אחת החידות המוכרות ביותר בעת החדשה מאז המאה הי"ט ועד ימינו ממש עם מגוון הצעות שונות לזיהוי המקום (או אתר הקברות): מתל א- ראס (מעל הכפר מידיא המשמר את השם הקדום), דרך אתר שייח ע'רבאווי (קבר הגרדי), גבעת התיתורה, ח' אום אל עומדן ועד ח' אל חמאם (מידיה). כיום, כל האזור נקרא חבל מודיעין ובמרכז ניצבת העיר החדשה שבנויה סביב גבעות שכמעט בכל אחת מהן ישנם שרידים עתיקים, חלקם קשורים ישירות לתולדות האזור ואף הוזכרו כמועמדות לזיהוי מודיעין הקדומה. מורשת החשמונאים באזור בולטת באופנים נוספים- גם בשמות מקומות (היישובים מכבים וחשמונאים, "הכפר החשמונאי", "קברי המקבים") וגם בפסטיבלים ובכנסים שנערכים באזור הקשורים אף הם למורשת החשמונאים.

(אי)-חשיבותה של מודיעין בימי בית שני?

אבל, עד כמה מודיעין הייתה באמת מקום חשוב בתקופה ההלניסטית והחשמונאית? כאן התשובה היא ככל הנראה-הרבה פחות ממה שניתן לחשוב, לא לפני פרוץ המרד ומה שיותר מעניין, גם לא אחריו. מודיעין לא נזכרת לפני הידיעה על פרוץ המרד וממילא היא לא הייתה ידועה כמקום בעל חשיבות אסטרטגית או היסטורית כלשהי לפני תקופת החשמונאים. היא איננה מנויה ברשימת המקומות ששבו אליהם עולי בבל בספרי עזרא ונחמיה ולא מנויה ברשימת הפלכים באותם ספרים. בכלל לא ברור, אם בתחילת ימי בית שני היא הייתה חלק מהתחום המנהלי של יהודה או אולי של פחוות שומרון/שמרין, לא בתקופה הפרסית ולא בתקופה ההלניסטית הקדומה, לפחות לא עד ימי יונתן (145 לפנה"ס) שקיבל שלושה מחוזות שסופחו ליהודה (עפרים, רמתיים ולוד). גם אחרי כן, מודיעין הייתה בתחום לוד או רמתיים והיא לא הפכה לבירת הפלך או טופרכיה, גם לא אחרי שניצב בה בגאון אותו מונומנט מפואר של קברות המקבים. סוגיית התגבשות היישוב היהודי במרחב זה במהלך ימי בית שני ומוצאם של החשמונאים נידונה על-ידי החוקרים כמו בנימין מזר, יהושע שוורץ, עודד ליפשיץ ואחרים שציינו אפשרויות שונות באשר למקור אוכלוסייתה היהודית של אזור שפלת לוד-מודיעין בטרם פרץ המרד. בשנים האחרונות, גם המחקר הארכאולוגי המפותח של אזור זה כמו של אזורים נושקים כמו שפלת לוד (הדוקטורט של יחיאל זלינגר), סקר ארץ בנימין, סקר אפרים וסקר דרום השומרון החדש שבהם נערכו ונערכים סקרים וחפירות, תורמים נדבכים משמעותיים באשר לתולדות היישוב היהודי באזור. גם אם האזור בכללותו, היה אזור יהודי עוד בראשית התקופה הסלבקית (ושאלת הממצאים הארכאולוגיים הקדם-חשמונאיים במרחב הזה היא מורכבת- יש מקומות שזוהו שכבות יישוב כאלו ובמקומות אחרים לא), זה עדיין לא אומר שמודיעין עצמה הייתה היישוב החשוב ביותר או לפחות, אין לנו אינדיקציה מפורשת, לא במקורות בני התקופה ולא בממצא הארכאולוגי שהיא הייתה יישוב בעל חשיבות אסטרטגית או פוליטית כלשהי בניגוד למקומות אחרים. דווקא בגלל הדימוי שלה כיישוב בעל חשיבות אסטרטגית ואזורית, הנחת היסוד הבסיסית של החוקרים שחיפשו אחרי מודיעין החשמונאית הייתה שצריכים לחפש יישוב מרכזי עם זיקה ואולי גם שליטה על הדרכים המרכזיות באזור, אבל עצם ההנחה הזאת מוטלת בספק.

כמובן שעצם העובדה שלפי המתואר, היוונים ניסו לכפות את הפולחן הזר במודיעין, אולי מעידה שהיא הייתה חשובה מספיק בשביל לנסות ולאכוף שם טקס כזה, מה שלא היה אמור להתרחש בכל כפר קטן אלא רק במקומות חשובים מספיק בשביל לקיים טקס פומבי שכזה. גם עצם העובדה ששם ישבו מתתיהו ובניו, המיוחסים לפי ספר מקבים א למשמרת יהויריב הבכירה ולפי חוקרים שונים הם היו "תקיפים כפריים" בעלי כוח וקרקעות כמו חוגים אחרים באותה העת (בית טוביה למשל), עשויה ללמד על כך שמדובר ביישוב בעל חשיבות אזורית. אך שני הנימוקים הללו הם נימוקים נסיבתיים עקיפים ולא עדויות מפורשות לחשיבות האסטרטגית או פוליטית של מודיעין. אפשר להבין את האזכור של מודיעין כמקום מושבם של החשמונאים או כמקום שבו התחיל המרד גם בלי להניח שמדובר על יישוב בעל חשיבות חריגה. 

כך או כך, אחרי האירוע המכונן שהתרחש במודיעין, מכאן ואילך, לפי מה שמסופר, מתתיהו ובניו נמלטו "להרים ולמדבריות"- קרוב לוודאי שהכוונה היא לאזור הרי גופנא וצפון יהודה ולמדבר השומרון. באזור הרי גופנא נערכו כמה מהקרבות המפורסמים ביותר של יהודה המקבי עד נפילתו בקרב אלעשה ב-160 לפנה"ס. אנחנו לא שומעים בשום מקום שהצבא היווני הציב את מודיעין כיעד אסטרטגי בטחוני או פוליטי- היא לא נזכרה בשום רשימת ביצורים כמו רשימת ביצורי בקחידס או כחלק מביצורי החשמונאים בימי יונתן, שמעון וממשיכיהם. הפעם היחידה שהיא נזכרת בהקשר צבאי כלשהו, זה בשלב מאוחר יותר, במהלך הקרב נגד קנדבאיוס (135 לפנה"ס בערך) של יוחנן ויהודה, בניו של שמעון, שבדרך למערכה באזור קדרון (תל קטרה), לנו בלילה במודיעין (מק"א טז ד-ה) שכבר הייתה באזור השלטון היהודי, קשה ללמוד מכך שמדובר ביישוב בעל חשיבות גדולה.

מוקדם יותר, כאשר יונתן נחלץ מהמצור של בקחידס בבית בצי (155-157 לפנה"ס בערך) וקיבל רשות למשול, הוא לא ישב במודיעין כפי שניתן היה לכאורה לצפות אלא במכמש (מק"א ט, 73). ישיבתו שם קשורה לכך ששם היה מוקד התמיכה המרכזי של המרד החשמונאי לאחר שהמורדים נמלטו להרי גופנא בראשית המרד ושם הייתה עיקר הפעילות של יהודה ואחיו בשנים הראשונות של המרד אם כי אפשר שגם הרקע התנכ"י של יונתן בנו של שאול במכמש, נקשרה לישיבה במקום הזה דווקא (הרקע המקראי- תנכ"י הוא מרכיב בולט בעיצוב הספרותי של תיאור המרד בספר מקבים א'). מאוחר יותר, יוחנן בנו של שמעון ישב דווקא בגזר שהייתה בעלת חשיבות אסטרטגית זמן רב לפני כן וסביב כיבושה השקיעו החשמונאים ובעיקר שמעון משאבים רבים. מסתבר אפוא כי בשום שלב בימי שלטונם וגם לא אחרי כן, מודיעין לא הייתה מקום שלטון פורמאלי או מנהלי בממלכת החשמונאים, שעה שמקומות סמוכים דוגמת גזר ולאחר מכן אמאוס היו בעלי חשיבות מרכזית. גם מבחינה ארכאולוגית, על אף המחקר המפותח ומגמת הגידול של היישובים היהודיים במרחב הזה, אין עד כה כל עדות היסטורית או ארכיאולוגית על קיומו של ארמון או מצודה הקשורה לחשמונאים באזור מודיעין. 

קברות המקבים במודיעין- קבורה בנחלת אבות

האזכור המפורסם השני שלה הוא כמובן בתור מקום קבורת המקבים אך גם כאן האזכור של מודיעין נובע רק בשל היותה "עיר האבות" של החשמונאים ולכן הקבורה בנחלת אבות חייבה אותם להיקבר דווקא במודיעין. לפי המקור במקבים א', כינון המונומנט הנדון היה סמוך לעלייתו של שמעון לשלטון ביהודה. שמעון הפך להיות השליט ביהודה ב-143 לפנה"ס לאחר הירצחו של אחיו יונתן על-ידי טריפון שהחזיק בו כבן ערובה. הפעולה הראשונה שלו בתור מנהיגה של הישות החשמונאית המתפתחת לאחר הירצחו של יונתן הייתה הבאתו לקבורה של יונתן (מק"א יג, 26-25):

וישלח שמעון ויקח את עצמות יונתן אחיו ויקבור אותו במודיעין עיר אבותיו. ויספדו לו כל ישראל מספד גדול ויתאבלו עליו ימים רבים. 

אין זו הפעם הראשונה ששמעון היה צריך להביא את גופת אחיו לקבורה, שכן הוא ויונתן נשאו את גופתו של יהודה שנפל בקרב אלעשה ב-160 לפנה"ס וקברו אותו במודיעין (מק"א ט 20-19):

וישאו יונתן ושמעון את יהודה אחיהם ויקברו אותו בקבר אבותיו במודיעין. ויבכו אותו כל ישראל ויספדו לו מספד גדול...

שמעון יזם בניית מונומנט קבורה מרשים באותו מקום שבו נקברו אביו, אמו ואחיו. אם סדר התיאור במקבים א' הוא רציף, יש להסיק שבניית מבנה הקבורה המפואר אירעה מייד לאחר הבאת עצמותיו של יונתן לקבורה או בסמוך לכך בשנת 143/142 לפסה"נ. וכך הוא התיאור המפורסם של כינון המונומנט בספר מקבים א' יג, 27- 30:

ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביה אותו למראה באבן גזית מאחוריו ומפניו. ויקם שבע פירמידות, אחת לפני אחת, לאביו ולאמו ולארבעת אחיו. ולהן עשה בסיסים (או מכונות) והקיף בעמודים גדולים ויעש על העמודים חליפות לשם עולם וליד החליפות אניות מגולפות למען יראו לכל יורדי הים. זה הקבר אשר עשה במודיעין, עד היום הזה.

לתיאור בניית המונומנט הזה ועיצובו האדריכלי ההלניסטי המפואר (והשוואה לתיאור של יוספוס) ישנה חשיבות רבה. הקמת המונומנט הזה ובעיתוי של אותם שנים הייתה גם צעד פוליטי והצהרתי מופגן- הנושא הזה נידון רבות בידי החוקרים. ברם, בכל מה שקשור לעצם המיקום במודיעין (שנזכר רק בסוף במשפט אחד) זה לא היה בגלל חשיבותה של מודיעין ולא נועדה להבליט את מורשת המקום עצמו אלא רק בשל היותה נחלת אבות ומקום קבורת אביו, אמו וגם יהודה- הם מזמן לא חיו במודיעין והסיבה היחידה שהם נקברו שם היא בגלל ששם היו קבורים אבותיהם ולא בגלל ששם פרץ המרד. לא הייתה כאן שום מטרה לטפח את חשיבות המקום בפני עצמו אלא רק את מונומנט הקבורה של השושלת החדשה שנבנתה על גבי מערת קבורה משפחתית פשוטה.

"אמו נשבית במודיעית"- הד למסורת אנטי-חשמונאית?

אולי כדאי להזכיר גם את הגרסה של הבבלי בקידושין סו ע"א על הקרע בין ינאי ובין הפרושים, שם אמר יהודה בן גדירא/גדידה לינאי להניח את כתר הכהונה "שהיו אומרים: אמו נשבית במודעית/מודיעים/ן". ורד נעם (בשם טל אילן) ציינה במסגרת הדיון במקור זה בהשוואה בין יוספוס לאגדות חז"ל, שזאת הפעם היחידה בתלמוד בכלל שיש קשר בין החשמונאים למודיעין וזאת הייתה אחת הראיות לכך שמקורה של אגדה זו היא במקור קדום שזכרו השתמר בלשון חריגה במקור הספרותי המאוחר הזה (הקשר למודיעין לא נזכר במקבילה על הורקנוס אצל יוספוס). ובכן, לא רק שבספרות חז"ל, מודיעין לא נכרכה בשום מקום כמקום שבו התחיל מרד החשמונאים, אלא שבתוכה השתמרה ידיעה הפוכה- בין אם הסיפור קרה ובין אם לאו, ובין אם ההאשמה הייתה נכונה או לא, עצם הטענה כפי שהוצגה בפיו של אותו יהודה, אולי משמרת "זכרון-נגדי" של יריבי החשמונאים שמודיעין נקשרה בעיניהם דווקא לאירועים קשים שהתרחשו שם בימי היוונים ולא למרד של מתתיהו ובניו כפי שהיא מתוארת בספרי המקבים. 

מדוע החשמונאים לא שדרגו את מודיעין?

כאמור, גם אם פה ושם ישנם סימנים לחשיבותה האפשרית, מצבור העדויות או יותר נכון, חוסר העדויות לחשיבותה מחד, וציון אתרים ומקומות אחרים מאידך, מחזקים את התמונה הכללית לפיה גם אם מודיעין הייתה "ערש המקבים", אין להפריז בחשיבות שלה וגם מונומנט הקבורה המפורסם לא היה חלק מ-"מורשת מודיעין" אלא כחלק מטיפוח המורשת של השושלת החשמונאית שהעדיפה להשקיע את מאמציה בראש ובראשונה בירושלים ובמקומות אחרים, כמו ארמונות המדבר או באזורים החדשים שנוספו ליהודה. לכאורה, ניתן לתהות מדוע החשמונאים לא שדרגו את עיר אבותם מודיעין והפכו אותה לעיר בעלת חשיבות פוליטית ואסטרטגית? מדוע, דווקא הם שהקפידו כל כך להעצים את מורשתם בשלל אמצעים, לא הפכו את מודיעין ל-"אתר מורשת" ולא העניקו לה שדרוג מתבקש כמקום שבו פרץ המרד?

אפשר לתת כמה תשובות והסברים שלא בהכרח סותרים זה את זה:

א. קודם כל, עצם קיום הסיפור בספר מקבים א' המספר על פרוץ המרד במודיעין, הוא גופו חלק ממפעל ההנצחה החשמונאי. עוד לפני כן, אירעו התנגשויות אלימות בירושלים ואולי גם במקומות אחרים, אבל הבחירה להדגיש את תחילת האירועים במודיעין, בין אם היא קרתה בדיוק באופן המתואר ובין אם לא, הייתה חלק מסיפור המורשת של החשמונאים והסבר כיצד הם הפכו למנהיגי האומה. 

ב. כפי שעולה ממצבור העדויות, מודיעין באמת לא הייתה עיר וגם לא עיירה חשובה. אמנם, היא מקום המוצא של אבות החשמונאים ושם הם גם נקברו במה שהפך למונומנט בולט אבל זה עדיין לא הפך אותה לנקודה חשובה מבחינה גיאוגרפית או פוליטית כמו גזר או מקומות אחרים וזאת לא הייתה סיבה מספיק חשובה להפוך אותה לאחת שכזו. אמנם היו מלכים ושליטים ששדרגו מקומות "זוטרים" והפכו אותם לארמונות או בירות מסיבות אישיות הקשורות למוצאם, אבל החשמונאים לא מצאו לנכון לשנות את הסטטוס של מודיעין על חשבון המקומות האסטרטגיים הקיימים במרחב דוגמת גזר.
ג.  הייתה סיבה מכוונת ל-"הדחקתה" או ל-"התעלמות" יחסית מחשיבותה. המקבים העדיפו להדגיש את הפן הירושלמי שלהם. הם ראו את עצמם בתור שליטים וכהנים גדולים שמקום מושבם הקבוע הוא ירושלים. כידוע, אפילו בספר מקבים א' (ב, 1), אפשר להבין שהם למעשה ירושלמים שהגיעו למודיעין:

                  ובימים ההם קם מתתיה בן יוחנן בן שמעון כוהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעין . 

 סביב הפרשנות המדויקת של הציון "מירושלים" והנאמר בסמוך "וישב במודיעין", באשר למוצאם של המקבים, ישנו ויכוח ממושך עד היום- האם הם במוצאם מירושלים שישבו או ברחו למודיעין או שהם במקור ממודיעין ואילו הזיקה לירושלים אינה באה לספר על מקום מושבם הקבוע של מתתיהו אלא על משמרת יהויריב. אפשר שהתיאור המעורפל הוא מכוון- הם העדיפו להדגיש את זיקתם לירושלים ולמקדש מאשר את הזיקה למודיעין למעט הקבורה בנחלת אבות שהייתה נורמה מתחייבת אך לא נועדה להאדיר את המקום אלא את הנקברים. 

בין מודיעין ליבנה

לסיכום, אין להקל ראש בחשיבות של הצעד ההפגנתי האמיץ שאירע במודיעין בסתיו של 167 לפני הספירה והיו לו השלכות היסטוריות לטווח קצר וארוך. אני לא רוצה לנפץ פה מיתוס ולמודיעין יש חשיבות סמלית בתולדות ישראל אבל קשה להתעלם מכך שכנראה בשל השפעת מורשת מודיעין של העת החדשה, מקומה של מודיעין הועצם הרבה מעבר לחשיבותה האמיתית, גם בזמן המרד ואפילו בעיצומם של ימי החשמונאים- משם הגיעו החשמונאים ושם כנראה גם פרץ המרד אבל פחות או יותר, לא הרבה מעבר לכך. קשה שלא להשוות את הפער בין מקומה הצנוע בחשיבות האזורית ובין חשיבותה הסמלית של מודיעין לאלו של מקומות אחרים מאוחרים יותר כמו יבנה וגם אושא אם כי בנסיבות אחרות, אולי אפילו הפוכות. כמו מודיעין, גם יבנה ואושא, על אף שהן היו רחוקות מלהיות המקומות החשובים והמרכזיים של תקופתם, הפכו להיות לסמל ולאתוס לתקופה ולרוח הזמן בתוקף הנסיבות. אלא שבעוד השמות יבנה ואושא, הפכו זמן קצר אחרי כן כבר לשמות סמליים כבר בדורות האמוראים בארץ ישראל ובבל, מסתבר שדווקא בקשר למודיעין, גם המימד הסמלי שלה בעת העתיקה היה שולי יחסית, אפילו בימי החשמונאים ולמעשה עד העת החדשה.