קצת הפוגה מהמלחמה עם הצעת קריאה למאמר חדש של חוקר ים המלח גדעון הדס (בסוף עם עוד כמה הצעות קריאה ישנות וחדשות) שמציע השערה משלו על האופן שבו הרומאים פרצו למצדה באביב/קיץ 73 (ויש אומרים 74). בין אם הצעה זו משכנעת ובין אם לאו, זאת הזדמנות להיזכר בהיבט נוסף של המחלוקת על "מיתוס מצדה" שראשיתו במחקר הסוציולוגי וההיסטורי אך גלש גם למחקר הארכאולוגי ומתעורר מחדש מדי פעם בפעם עד השנים האחרונות.
1. תקציר כללי: זמן קצר אחרי פרוץ המרד הגדול, קבוצת מורדים קנאית בראשותו של אלעזר בן יאיר שנמלטה מירושלים, השתלטה על מצדה ועל המבנים שנבנו בימי הורדוס ואחריו. הקבוצה הזו שכללה כמה מאות נפשות שהתה במקום תקופה ממושכת ומלבד העדות במקורות הספרותיים, חפירות מצדה חשפו עדויות רבות ומגוונות של קהילת (או יותר נכון: קהילות) המורדים במצדה עד נפילתה שניהלו את חייהם במסגרות חברתיות עד הסיום המר. באביב של שנת 73, פלוויוס סילבה, הלגאט החדש של יהודה יצא למצדה ביחד עם הלגיון העשירי (ואולי כוחות נוספים) כדי להכניע את המעוז האחרון של המורדים. יוסף בן מתתיהו, פלאביוס יוספוס מזה כמה שנים, שהה אז ברומא ולא היה עד לאירועים וספק אם היה אי פעם במצדה, אולם בספר השביעי של תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הוא תיאר בפרוטרוט את האירועים במצדה כולל תיאור גיאוגרפי וריאלי מפורט של האתר ומרכיבי המצור עליו: חומת המצור ההיקפית, המחנות וסוללת התקיפה המערבית. לפי הדעה הרווחת, לפחות בכל מה שקשור לצבא הרומי, את הידיעות על האירועים באותם שבועות וחודשים הוא קיבל מדו"ח של הצבא הרומי בתוספת מרכיבים 'דרמטיים' ובראשם הנאום המפורסם של אלעזר בן יאיר וההתאבדות ההמונית של מורדי מצדה כשהרומאים כבר היו על סף פריצת החומה הפנימית. האירוע הזה היה המרכיב הבסיסי של "מיתוס מצדה" והוא מצוי במוקד ויכוח היסטורי, אידיאולוגי וחברתי שגלש הרחק מעבר לתחום המחקר ההיסטורי של כיבוש מצדה ובו כמובן לא נעסוק כאן.
2. אולם, גם אם סביב שאלת התאבדות המורדים והאלמנטים הדרמטיים היה ויכוח אם בכלל הם התרחשו, הרי שלגבי האופן שבו מצדה נפלה בידי חייליו של סילווה, לא היה כמעט ויכוח. התיאור המפורט של יוספוס לגבי חומת המצור (דייק), המחנות שהוקמו סביב הדייק ובמיוחד סוללת התקיפה הבולטת ממערב, השתמרו באופן נדיר וכבר החוקרים הראשונים במאה ה-19 זיהו אותם עם התיאור המפורסם של יוספוס. מני אז, חוקרים רבים שעסקו בהיבט הצבאי של המצור על מצדה והפריצה התבססו על העדויות בשטח כדי לשחזר במפורט את האירועים באותן שבועות. החפירות הגדולות במצדה בשנות השישים וגם אחריהם תרמו אף הם לאישוש התיאור הקדום על האופן שבו הרומאים הציבו את מגדל המצור על הפודיום שניצב על הסוללה וכיצד חומת הסוגרים באזור הסוללה נפרצה כולל אבני הבליסטראות וגם מה שקרה אחרי כן, וכך זה היה הסיפור הרגיל של מורי הדרך במקום.
3. אולם, השחזור הזה התערער בעקבות חפירה קצרה שנערכה ב-1995 בידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית (גדעון פרסטר, בני ארובס, חיים גולדפוס) ביחד עם ג'ודי מגנס שהתמקדו במחנה ו' (F) שזוהה כמחנה המפקדה של חיל המצור וגם בדיקת חתכים במדרון הצפוני והדרומי של הסוללה. ארובס וגולדפוס (דווקא הם ולא שאר החופרים) הגיעו למסקנה מפתיעה: סוללת המצור מעולם לא הושלמה ובניגוד לדעה הרווחת, צורתה הנוכחית לא שונה באופן מהותי מצורתה בעת העתיקה, כך שבלתי אפשרי היה להציב עליה את מגדל המצור. לטענתם, גם העדויות הארכיאולוגיות האחרות של פריצת החומות ואבני הבליסטראות באותו אזור לא היו הוכחות לכך שהחומה נפרצה שם (לדעתם, ביחד עם קטעים אחרים בחומה, הם פורקו רק בתקופה הביזנטית). מכאן הם הגיעו למסקנה שגם אם יוספוס דייק בתיאור של חומת המצור והמחנות, בכל מה שקשור לפריצה עצמה, זה לא התרחש על גבי הסוללה המערבית ושבעצם החלק ה-"פנטסטי" בתיאור שלו מתחיל עוד בשלב הפריצה וכיבוש ההר ולא רק בכל מה שנוגע לגורל המורדים מבפנים. הטענה הזו שלהם עוררה ויכוחים מיידיים בקרב חוקרי מצדה המסורתיים, בהתחלה בבמות אקדמיות בעל פה אך גם זה גלש מעבר לכך והעלה מחדש את שאלת התאמת העדות של יוספוס לממצא הארכאולוגי שבמקרה דנן נתפסה בדרך כלל כאמינה למדיי וזאת למרות (ואולי בגלל) שהוא לא היה עד לאירועים. בהקשר לכך, כדאי לציין שכמה שנים לפני כן, הלל גבע הציע שערימת העפר בין בית המרחץ הגדול והדרגה העליונה של מכלול הארמון הצפוני היא לא אחרת מאשר סוללת מצור רומית נוספת מול האזור שאליו נמלטו שאריות המורדים. ההצעה הזו יוצאת מנקודת הנחה שהתיאור על ההתאבדות ההמונית אינו מהימן ולפיכך, בניגוד למה שסיפר יוספוס על מה שאירע אחרי פריצת חומת העץ הפנימית, המאבק בין שאריות המורדים והצבא הרומי לא הסתיימו שם ושייתכן שהמאבק האחרון היה במכלול הצפוני של ארמונות הורדוס. ארובס וגולדפוס ערערו על עצם המוסכמה של הפריצה דרך סוללת המצור בחומה המערבית אך לא הציעו (לפחות לא בכתב) שחזור חלופי של נסיבות נפילת מצדה.
4. כאמור, הטענה שלהם לא התקבלה בהסכמה על כמה מחוקרי מצדה אך הנרטיב המסורתי של שילוב תיאורו של יוספוס והעדויות בשטח נסדק או לפחות עלו סימני שאלה אפשריים לשחזור הרגיל. גדעון הדס, במאמר הנ"ל, מקבל את הטענות הבסיסיות של גולדפוס וארובס לגבי סוללת המצור המערבית ושלמעשה הפריצה לתוך מצדה לא הייתה דרך האזור הזה. במקום זה, הוא הציע שנתיב הפריצה הטבעי ביותר היה דווקא מדרום מול מחנות ז' וח' במדרון המתון ביותר יחסית לשאר הכיוונים של מצוק מצדה אל פני "המצודה הדרומית" וה-"שער הדרומי" (כמדומני באזור שביל 'אתגר מצדה' החדש). לפי הצעתו, הרומאים התחילו לבנות את הסוללה והשתמשו בירי ארטילרי של אבני בליסטראות לכל אורך החומה המערבית. בעוד המורדים מתמקדים בהגנה על השביל המערבי והסוללה הנבנית והולכת, נפתחה פירצה בעקבות הירי הארטילרי דווקא בקטע הדרומי ויחידה רומית זריזה (שאולי יצאה ממחנה ז'/G) טיפסה במהירות דרך "קיר חוסם" לאזור השער הדרומי ומשם היא חדרה לתוככי מצדה. זאת ועוד, לדעתו, תקופת המצור הייתה קצרה הרבה יותר מאשר בהצעות של חוקרים קודמים שדיברו על מספר לא מבוטל של שבועות, מה שהצריך אתגרים לוגיסטיים משמעותיים כשהוא מעריך שהמצור, הירי הארטילרי והפריצה עצמה הושלמו בתוך שלושה שבועות בערך.
5. אינני בר סמכא בתחום הזה ובוודאי לא באתר מצדה וכאמור, כמעט כל חוקרי מצדה ו/או חוקרי הצבא הרומי או זירות מאבק בעת העתיקה, נתנו את דעתם לאופן שבו האתר הנישא של מצדה נכבש בידי הצבא הרומי ושחזור מפורט של האירועים באביב/קיץ של שנת 73 או 74. לא מצאתי ראיה ארכאולוגית ספציפית במאמר הזה לשחזור המוצע על ידו וגם קצת מוזר שאם זה מה שקרה, יוספוס או המקור שלו, יחליט להשמיט את מהלך האירועים הזה (הסחה במערב וחדירה מדרום) לטובת הסיפור כפי שתואר בסופו של דבר. בין אם הצעה זו משכנעת ובין אם לאו, היא משקפת את המשיכה הבלתי נגמרת של תולדות האתר המיתולוגי, אולי זה חלק מ-"סינדרום מצדה" של הרצון של החוקרים כבר מהמאה ה-19 ועד ימינו לחשוף את מה שקרה "באמת באמת" באותם ימים של אביב או קיץ 73 לספירה.
לינקים לקריאה (ולהסחת דעת זמנית) למעוניינים- כמובן שיש ספרות מחקר רחבה שחלקה ניתן לאיתור בגוגל אבל כאן נתייחס רק לאלו שהוזכרו בפוסט הזה:
- המאמר החדש של גדעון הדס ( erusalem Journal of Archaeology 4: 137–154 ): https://jjar.huji.ac.il/.../jjar4_art06_hadas_2023-09-06...
- מאמר של אהוד נצר (ארץ ישראל כ, ספר יגאל ידין, 1989): "תהליך חורבנה של מצדה": https://www.jstor.org/stable/23621906
-מאמר של הלל גבע (ארץ ישראל כה, ספר יגאל אבירם, 1996): "סוללת-המצור ששפכו הרומאים לשם כיבוש הארמון הצפוני במצדה": https://www.jstor.org/stable/23629652
-מאמר של בני ארובס וחיים גולדפוס (2010, היו עוד כמה פרסומים באנגלית, זה פרסום בעברית): "מצדה מנקודת המבט הרומית לאור החפירות במערכת המצור": https://www.academia.edu/.../Masada_from_the_Roman_Point...
-הפרק על מצור מצדה בספרה של ג'ודי מגנס (2019) שפורסם כאן: https://popular-archaeology.com/article/the-siege-of-masada/
-הביקורת של ארובס וגולדפוס (הארץ, 3/4/2009) על המדריך של חנן אשל (2009) שבו הם מתמקדים בסוגיית הסוללה עם הכותרת: "במצדה לא התנהל הקרב האולטימטיווי שהיינו מצפים לו מתיאורי פלוויוס יוספוס": https://www.haaretz.co.il/.../0000017f-f701-d044-adff...
-התשובה שלו במכתבים למערכת (24/4/2009) שבו הוא חותם במשפט הבא: "בכל מקרה אני מבקש להודות לארובס ולגולדפוס על שהקדישו תשומת לב למדריך שכתבתי על מצדה, ואני מאחל להם שיזכו לפרסם את חפירתם בצורה מדעית, וישכנעו את הקהילה המדעית שהם יודעים בדיוק מה אירע במצדה בשנת 73 או 74 לספירה": https://www.haaretz.co.il/.../0000017f-db0a-d856-a37f...
ולמי שמעוניין בקריאה נוספת של שני מאמרים חדשים שהתפרסמו לאחרונה על התארגנות הצבא הרומי במצור על מצדה (עדות נוספת ל-"סינדרום מצדה" גם על המחקר....):
-גרשון בר כוכבא (מחקרי יהודה ושומרון לא 2, תשפ"ג): "המצור הרומי על מצדה: הצעה לשחזור התנועה ומנגנון האספקה": https://www.ariel.ac.il/.../%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7.../
-יעקב שמידוב ואלכסנדר ויגמן (מחקרים חדשים בארכאולוגיה של מדבר יהודה, ירושלים 2023): "Photogrammetric Documentation and Visibility Analysis of the Roman Siege Works at Masada": https://www.academia.edu/.../Photogrammetric...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה