יום שני, 16 בנובמבר 2026

לפירושו של מכלול מקוואות הטהרה הסמוך לדרך שבין חברון לירושלים

 




פורסם ב-16/11/2026

אתמול קפצתי לביקור קצר באזור גוש עציון אחרי מספר שנים שלא הייתי באזור. את מרבית המקומות ראיתי לא פעם ולא פעמיים אבל מדי פעם כדאי לרענן את הזיכרון ויש גם חידושים. הפעם הלכתי להציץ באחוזת הקבר (זאת שהתפרסמה בתקשורת כאחוזת אלעזר החורני) למרגלת גבעת המנזר הרוסי ; חורבת ג'ומג'ום המצולעת במורד של שלוחה של משואות יצחק הישנה, המקווה העתיק בחורבת בית סאוויר (גבעת החיש) וכן את אבן המיל ה-12 ומכלול מקווה הטהרה ב-"דרך האבות" בין אלון שבות ואלעזר וזאת בנוסף לכמה תצפיות ומצפורים במרחב. בצמוד למקווה הטהרה המוכר, מתנהלים בשבועות האחרונים חפירות במתקן/מקווה הצמוד אליו מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה (אני אשתף עדכון שפורסם ממש במקרה היום בדף של קמ"ט) אבל זאת גם הזדמנות לערוך היכרות עם תולדות המחקר של המכלול הזה מכיוון שהוא היה חידוש של ממש בתולדות מחקר המקוואות והתווה את הדרך לכיוון שהלך והתעצם בדור האחרון.

יום חמישי, 22 באוקטובר 2026

עלייתה ונפילתה של טריכאי/מגדלא לאור החפירות החדשות באתר

 


פורסם ב-22/10/2026

בתודעה ההיסטורית הרווחת, הגליל והגולן היהודי של ימי בית שני מזוהה בעיקר עם יודפת, גמלא, טבריה וציפורי. שתי האחרונות הפכו לערים המרכזיות בגליל היהודי במאות השנים הבאות בעוד שתי הראשונות מזוהות בעיקר עם המרד הגדול, המצור הממושך וגורלן המר. החפירות שנערכו בשני האתרים הללו, חשפו עיירות מפותחות בימי שלום ומבוצרות בימי מלחמה שנותרו חרבות לאחר האירועים בקיץ ובסתיו של שנת 67 לספירה. אולם, הייתה עוד "עיר ואם" בגליל שגם היא הייתה משגשגת בימי שלום וסבלה קשות בעטיו של אותו אירוע שהפך את יודפת וגמלא לאתרי "מורשת": טריכאי/מגדלא. לא מדובר בסיפור לא ידוע- כל מי שיפתח את הפרק העשירי של הספר השלישי של מלחמת היהודים ברומאים בדברי ימי המרד בגליל או את האוטוביוגרפיה של יוסף בן מתתיהו "חיי יוסף" יגלה שהיא הייתה בעלת תפקיד מפתח לפני המרד ובוודאי באירועים שהתרחשו באלול של שנת 67 לספירה. מסיבות שונות, עד לפני כמה שנים המקום "מגדלא" נקשר בעיקר כמוצאה של דמות נשית חצי מיתית במחזור סיפורי ישו וצליבתו (ובשיר פופולרי מאד בשנות השמונים....). מצב המחקר הארכיאולוגי הדל תרם גם הוא להתייחסות המעטה גם בספרות המחקרית (למשל במבוא הארכיאולוגי על הגליל במאה הראשונה לספירה של זאב וייס לתרגום של חיי יוסף לעברית ב-2007, היא לא נזכרת כמעט בכלל). התמונה השתנתה באופן דרמטי בשני העשורים האחרונים לאור החפירות הארכיאולוגיות ובמיוחד לאור כמה תגליות מפורסמות אבל גם עכשיו, אני לא בטוח כמה הציבור הרחב וגם שוחרי ידיעת הארץ, מכירים את פרק הזמן הקצר שבו היא הייתה כנראה היישוב היהודי הכי חשוב באגן הכנרת ועד כמה היווסדה של טבריה קשורה באופן ישיר ועקיף לדור הזהב של טריכיאי/מגדלא בעשורים הראשונים של המאה הראשונה לספירה.

יום רביעי, 30 בספטמבר 2026

חורבת אסעד: 'קפסולה ארכיאולוגית' נוספת לתולדות הגליל התחתון המזרחי בתקופה ההלניסטית והרומית

 


פורסם ב-30/9/2026

בסוף מאי 2022 יצאה הודעה לתקשורת כי במסגרת חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לקראת הנחת קו המוביל ההפוך בחורבת אסעד ליד נחל ארבל בראשות ד"ר אמאני אבו-חמיד מרשות העתיקות "אחוזה חקלאית שפעלה לפני כ-2,100 שנה נחשפה בגליל". האחוזה תוארכה באופן כללי לתקופה הסלבקית והחשמונאית עם סימני נטישה והשתמרות של כלים חקלאיים רבים המשקפים את הפעילות הכלכלית במקום ואת גורלה במסגרת השתלטות החשמונאים על הגליל במחצית השנייה של המאה השנייה לפני הספירה. לפי הדיווח התגלו באתר גם שרידים לפעילות מתקופת הברזל ולאור סקרים קודמים, גם הייתה פעילות במקום בתקופות מאוחרות יותר. נערכו גם כמה ביקורים לקהל באתר החפירות החדש לפני סגירתו לקראת הנחת הקו המוביל ההפוך.
לאחרונה בתחילת ספטמבר האחרון התפרסם דו"ח ראשוני על החפירות שנערכו במקום בין 2021 ל-2022 בראשות אמאני אבו-חמיד בגליון האחרון של 'חדשות ארכיאולוגיות' (138, 2026) ובו נמסרו פרטים מפורטים יותר כולל כאלו שלא התפרסמו בזמנו ומהוות גם תרומה נוספת לחקר המתפתח של המרחב הכפרי של הגליל בעת העתיקה בכלל ושל המרחב של הגליל המזרחי התחתון בפרט.

יום רביעי, 16 בספטמבר 2026

"יוני הרדיסאות": מילה אחת במשנה וחידתה

 


פורסם ב-16/9/2026

לרגל האזכור המעורפל של "יוני הרדיסאות"/"רודסיאות"/"דורסיאות" במשנה כיונים מבויתות שאינן חייבות בשילוח הקן, זאת הזדמנות נאותה להקפיץ מחדש דיון משובב נפש על זהותם של אותן "יוני הרדיסאות". הפוסט המקורי נכתב במסגרת אחרת ב-2017 לרגל חידוש החפירות בחורבת מדרס בשפלת יהודה. מאוחר יותר באותה שנה הופיע נספח קצר שנכתב באותה שנה בספר על יוספוס וחז"ל על "יונים הורדוסיות" בידי טל אילן, התייחס גם הוא בקצרה למונח הזה (כרך א, עמ' 409-408) אגב האזכורים הבודדים בספרות התנאית להורדוס. פירוש ספראי על מסכת חולין הופיע במרשתת ב-2020 וגם שם (עמ' 352-350) יש התייחסות קצרה למונח הזה. אני מעתיק את הפוסט ההוא עם שינויים ועדכונים קצרים ואידך זיל גמור: