יום שישי, 20 ביוני 2025
שרידי היישוב היהודי בשועפט בין המרידות: בירת טופרכיה יהודית במקום ירושלים או כפר 'ויקוס' בשירות הלגיון העשירי?
בתקופה האחרונה, שני מאמרים טריים למדיי המתייחסים לאתר ארכאולוגי שכבר נזכר כאן כמה פעמים בעבר, 'השליכו' אותי לסוגיה ישנה-חדשה שהתעוררה מחדש בשנים האחרונות. בשביל כך הייתי צריך לבדוק מחדש את המקורות ואת המחקרים האחרים וכצפוי, התהליך הזה הפך גם לסוג של ביצה טובענית, מה שאומר שכרגע אני הרבה פחות בטוח לגבי כמה קביעות והנחות שליוו אותנו במשך זמן רב. בפוסט הזה אציג בקצרה את החפירה, הרקע ההיסטורי, את הנקודות המרכזיות במאמרים הנ"ל ואת ההבדלים שמשתקפים מהם ולסיום כמה לינקים לקריאה (יש עוד נוספים, נסתפק באלו).
יום חמישי, 22 במאי 2025
שומרונים ויהודים בכרמל בשלהי העת העתיקה על רקע תעשיית הזכוכית הענפה
אחת התקופות הכי משגשגות בתולדות ההתיישבות באזור הכרמל ההררי ולמרגלותיו הייתה בשלהי העת העתיקה, במיוחד בסביבות המאה הרביעית והחמישית לספירה. השרידים של היישובים הכפריים, האחוזות, בתי החווה, המחצבות, בורות המים ומתקני המלאכה הותירו את חותמם בשטח וניכרו גם לחוקרים הראשונים שסקרו את הכרמל במהלך המאה ה-19. המחקר הארכאולוגי המפותח של הדורות האחרונים, במיוחד משלחות המחקר של שמעון דר בין השנים 1983 ל-2013 בסומקה, רקית, שלאלה ובאתרים כפריים אחרים בכרמל ההררי חשפו עדויות מפורטות לאותה פריחה יישובית שכמעט לא הייתה מוכרת מן המקורות ההיסטוריים וזאת בנוסף לחפירות של אתרים ארכאולוגיים במורדות הכרמל וחופו המערבי.
יום חמישי, 8 במאי 2025
עמקה, "כפר עמיקו" ו-"כפר עכו": האם החפירות בגבעת עמקה מסייעים לפתרון חידה ישנה? (ספוילר: כנראה שלא)
בערך הויקיפדיה של היישוב הקהילתי עמוקה בגליל העליון (נוסד ב-1980) נכתב שהוא אולי משמר את השם של יישוב יהודי עתיק בשם 'כפר עמיקו'. בערך הויקיפדיה של המושב עמקה בגליל המערבי (נוסד ב-1949) נכתב שהוא נקרא על שם יישוב יהודי עתיק בשם 'כפר עמיקו'. זאת לא תופעה חריגה אולם פרסום של חפירות ארכאולוגיות שנערכו בגבעה העתיקה במושב עמקה בגליל המערבי, החזיר אותי לאותו שם קדום וביחד איתו גם לאחת החידות שמתעתעות עד היום את החוקרים- 'כפר עכו' המסתורית, מקום שלגביו מנעד האפשרויות, ההשערות וההצעות לזיהוי הם אולי מהרבים והמגוונים (ולעתים גם משונים) ביותר עד היום.
יום שישי, 2 במאי 2025
מדוע נבחר "חזן הכנסת" לבצע את עונש המלקות? לתולדותיה של המשרה
במשנה (ג יב) הממחישה את יישום עונש המלקות, מודגש פעמיים שהמלקה הוא "חזן הכנסת". המולקה נכפת ל-"עמוד" וחזן הכנסת עומד על "אבן" ובאמצעות רצועה של עגל מבצע את העונש. בהמשך ( ג יד) נזכר "הקורא" את הפסוקים אך לא מצוין אם מדובר באותו חזן. בתוספתא ובתלמוד מתברר שמדובר בדמויות אחרות- לפי התוספתא (ה טז) "מַכּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה: אֶחָד מַכֶּה, וְאֶחָד מוֹנֶה, וְאֶחָד קוֹרֵא". לפי הבבלי (כג ע"א) הקורא הוא "הגדול שבדיינין" ואילו "השני" מונה "והשלישי" אומר הכהו. המעמד הוא של ענישת בית דין בהנחיה מפורשת של "הדיינים"- שלושה וכפי שמתאר זאת הרמב"ם (הלכות סנהדרין טז יא) "הגדול שבדיינין קורא כל זמן שזה לוקה.....והשלישי אומר לחזן הכה- כל זמן שמכה, על פיו הוא מכה".
הירשם ל-
רשומות (Atom)