"יוני הרדיסאות": מילה אחת במשנה וחידתה

 

פורסם ב-16/9/2026

לרגל האזכור המעורפל של "יוני הרדיסאות"/"רודסיאות"/"דורסיאות" במשנה כיונים מבויתות שאינן חייבות בשילוח הקן, זאת הזדמנות נאותה להקפיץ מחדש דיון משובב נפש על זהותם של אותן "יוני הרדיסאות". הפוסט המקורי נכתב במסגרת אחרת ב-2017 לרגל חידוש החפירות בחורבת מדרס בשפלת יהודה. מאוחר יותר באותה שנה הופיע נספח קצר שנכתב באותה שנה בספר על יוספוס וחז"ל על "יונים הורדוסיות" בידי טל אילן, התייחס גם הוא בקצרה למונח הזה (כרך א, עמ' 409-408) אגב האזכורים הבודדים בספרות התנאית להורדוס. פירוש ספראי על מסכת חולין הופיע במרשתת ב-2020 וגם שם (עמ' 352-350) יש התייחסות קצרה למונח הזה. אני מעתיק את הפוסט ההוא עם שינויים ועדכונים קצרים ואידך זיל גמור:

"ירושלים של זהב" בעיר הקדם-חשמונאית: צוהר חדש למעמד העילית של ירושלים במאות השלישית והשנייה לפני הספירה

 

פורסם ב-20/8/2026

הגליון האחרון (121) של ATIQOT הוקדש לנושא בתים ומשקי בית קדומים (Ancient Homes and Households). כפי שמתואר במבוא הקצר לגליון הזה, אין הכוונה רק בחידושים באדריכלות הפיזית של המרחב הבנוי אלא גם בניתוח מרחבי ושל הממצאים בהקשר של ארכיאולוגיה חברתית שהפכה להיות נושא מפותח מאד בארכיאולוגיה בשני הדורות האחרונים. הכנסת אלמנטים של מדעי החברה (בנוסף כמובן לחידושים של המדעים המדויקים) לניתוח ופרשנות הממצאים העניקה מנעד חדש של פרשנויות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות בהתאם לגישות מודרניות וחדשניות. יש בכך פוטנציאל עצום אך גם סיכונים ומוקשים של פרשנות ספקולטיבית שעלולה לחרוג במעט או בהרבה מפרשנות אינפורמטיבית קונבנציונאלית והשיח סביב הסיכויים והסיכונים בשימוש בכלים ממדעי החברה לגבי העת העתיקה מתפתח עד היום. חלק מהשינוי הוא גם מעבר ממחקרים על תגליות בודדות, מרהיבות ככל שיהיו, לבחינה מרחבית ששמה דגש על ההתנהגות האנושית משחר ההיסטוריה עד ימינו. התגלית לכשעצמה היא משנית יחסית למסקנות החברתיות או ההתנהגותית (HABITUS) שניתן למצות מתוך ניתוח מעמיק של הקשרים שונים של הממצא הבודד וצירופו לממצאים "בודדים" אחרים. ניתוח כזה עשוי להוביל לגילויים חדשניים אך גם יש כאן חשש לטיעון מעגלי שבו הזיקה בין הממצא ובין התיאוריות החברתיות במעגל פנימי שהוא עצמו לעיתים כמו הררים התלויים בשערה.

"אֵין מְסַיְּידִין וְאֵין מְכַיְּירִין וְאֵין מְפַיְּיחִין בַּזְּמַן הַזֶּה"- האם הוטלה הגבלה על סיוד וצביעת הבתים אחרי החורבן?

 

פורסם ב-23/7/2026

החל בתקופה ההלניסטית, חדרו למרחב של ארץ ישראל וסביבתה, פיתוחים חדשים בעיטור המבנים, הן פסיפסים על הרצפות והן עיטורי טיח מגוונים על הכתלים. בתקופה הרומית ובעיקר מימי הורדוס ואילך, העיטור האדריכלי הלך וכבש לו מקום הן במבני הציבור והאירוח והן בבתים הפרטיים של שכבות העילית. בחברה היהודית, אמנם הייתה מגבלה או טאבו על תיאור אמנות הדמות אך כל עוד זה לא פגע בטאבו הזה, היה אימוץ לא מבוטל של מיטב אמנות העיטור האדריכלי- לא רק בארמונות המפוארים של המלך והשלטון אלא גם בבתי המידות של האצולה הירושלמית או בבתי האחוזה הכפריים בכל אזור יהודה (למשל טיח מסוג אופוס ספיקאטום באחוזה המפוארת באמציה). פרסקאות ועיטורי סטוקו (טיח מכויר) התגלו גם בעיירות כפריות שחלקו נטלו חלק במרד ברומאים- בית הפרסקאות ביודפת (בתמונה למטה) אך גם בגמלא ובמגדלה כולל בבית הכנסת שהתגלה ב-2009 (בתמונה). כמובן שהיה הבדל גדול בין בתי המידות המפוארים ובין הבתים הפשוטים אולם מתברר שמי שהיה בעל אמצעים או ידו משגת, השתמש בטכניקות העיטור המקובלות כדי לעטר את קירות ביתו גם כאשר לא היה מדובר במרחב עירוני מובהק או באינטראקציה עם התושבים הנוכרים. בחודשים הראשונים של המרד, כאשר קסטיוס גאלוסי הגיע לכבול בגבול הגליל המערבי עם פרוץ המרד, הוא הופתע מאיכות הבתים של התושבים היהודיים שדמו לאלו של הערים בצור וצידון (מלחמת היהודים ב 504).

'סודות חוקוק': על התערוכה המציגה את בית הכנסת המפואר של כפר יהודי "סטנדרטי" בגליל התחתון בתקופה הביזנטית

 

פורסם ב-14/7/2026

ביקור קצר בתערוכת "סודות חוקוק" החדשה בבית יגאל אלון ליד קיבוץ גנוסר. התערוכה צמודה למיצג הקבע של תערוכת "שביל הסנהדרין" מלפני כמה שנים המציגה מבחר ממצאים מאתרי הגליל היהודי בתקופת המשנה והתלמוד. התערוכה מתבססת על פרויקט החפירות העיקרי של חפירות חוקוק ובמרכזו בית הכנסת עם מגוון הפסיפסים המקראי המרהיב.

הדגם המוצג בכניסה מציג את חוקוק ככפר גלילי "טיפוסי" (המרכאות בכוונה, המושג 'כפר טיפוסי' הוא לא מדויק) היושב במרכז גבעה בגליל התחתון בסביבות שנת 400 לספירה ואילך, כלומר כפר גלילי בתקופה הביזנטית לכל המוקדם בשלהי תקופת האמוראים או אף מאוחר יותר. בחדרי התערוכה מוצגים תמונות של הפאנלים המרכזיים של הפסיפס שהתפרסמו בתקשורת בהדרגה לאורך עונות החפירה ונמצאים בעיצומו של הדיון המחקרי גם כיום. בחדר קטן מוצג העולם התת-קרקעי של חוקוק לאור מחקר מערכות המסתור שנחקרו בידי רשות העתיקות ובהובלת ינון שבטיאל בנקודות שונות בחורבה. בחדר המרכזי מוצגים מרכיבים שונים של הווי הכפר כולל בית המעיין, מקוואות טהרה, מתקני התעשייה כמו גתות כולל ההצעה מלפני יותר מעשרים שנה של כמה חוקרים לזהות מתקנים ייחודיים עם תעשיית החרדל הנזכרת בספרות חז"ל בהקשר לחוקוק. למעשה, התערוכה הקטנה היא בעיקר של תמונות ושל דגמים או שחזורים אפשריים של הכפר בשגשוגו. בעתיד, גם האתר עצמו יוכשר לביקורים מסודרים (דגש על 'מסודרים') והתערוכה הזו היא למעשה קדימון לקראת הכשרת האתר העתיק לביקורים מסודרים.