הידיעות שלנו על היישוב היהודי בעבר הירדן המזרחי בתקופה ההלניסטית, החשמונאית והרומית הן לא רבות. משפחת בית טוביה שהיו לה קשרים חזקים בירושלים וביהודה בתקופה התלמית הותירה שרידים נדירים (עראק-אל אמיר). בראשית המרד החשמונאי, מסופר על חילוץ של יהודים מאזור הגלעד. במהלך התקופה החשמונאית (אם כי לא ברור בדיוק מתי), התגבש מרחב יהודי גדול יחסית ממזרח לבקעת הירדן שקיבל את השם "פראיה" (הארץ ממול) ונחשב לאחד האזורים של היישוב היהודי ביחד עם יהודה והגליל ובירתו 'גדור' (ליד א-סלט של ימינו). אלכסנדר ינאי יצא בראשית ושוב לקראת סוף ימיו, למסע כיבושים נרחב בעבר הירדן המזרחי כולל אזור צפון הגלעד והגולן. בעקבות הכיבוש הרומי, חלק מהאזורים הללו הושבו לשליטה של הערים הנכריות (במיוחד, מרחב הדקאפוליס בצפון עבר הירדן, דרום הגולן ובית שאן) וחלקים אחרים נותרו בהגמוניה יהודית או הוענקו להורדוס ובהמשך לבניו. לקראת סוף ימי הבית השני התעצב מרחב מורכב: בדרום (מנחל ארנון ודרומה) הייתה הממלכה הנבטית; באופן כללי בין הארנון והיבוק (בעיקר בגזרה המערבית הסמוכה לנהר הירדן) שכנה "הפראיה" (עבר הירדן היהודי) ומצפון וממזרח המרחב העצמאי של הערים שהיו חלק מהיחידה שכונתה "דקאפוליס" (למעט בית שאן ממערב לירדן). החלק הדרומי של הגולן בתחום היפוס (סוסיתא) היה חלק מאותה יחידה מדינית בעוד במרכז הגולן התגבש מרחב יהודי מרוכז (גאולניטיס) ומצפון לו בצפון הגולן של היום היה מרחב לא יהודי תחת ההגמוניה של קיסריה-פיליפי (תחום פניאס/בניאס).
גורלו של היישוב היהודי בעבר הירדן המזרחי וקיצו היה לוט בערפל- מלבד ארמון המבצר מכוור בקצה הדרומי, היה ידוע מעט מאד על שאר המקומות, הן מבחינת המקורות ההיסטוריים ועוד פחות מכך מבחינה ארכיאולוגית. רמזים ישירים ועקיפים לימדו על המשך נוכחות יהודית שם כנראה עד ימי מרד בר כוכבא אבל יחסית למידע העשיר מיהודה והגליל, כמעט לא היה ידוע מאומה. החוקרים הבודדים שכן התאמצו לשחזר את תולדות האזור (דוגמת שמואל קליין עוד בשנות העשרים של המאה שעברה) התבססו על המקורות הספרותיים והציגו שחזורים שחלקם לא יצאו מגדר השערות ובמקרים אחרים לא היה מספיק מידע ארכאולוגי שניתן לעבוד איתו. הבעיה לא הייתה בהכרח שלא נחפרו שם אתרים אלא שבמקרים רבים, הארכאולוגים שחפרו באזורים הללו, מסיבות שונות, לא התמקדו בתקופה הזו או בממצא אינדיקטיבי. אחרי הסכם השלום עם ירדן, הייתה הזדמנות גם לחוקרים ישראליים לבקר באתרים ארכאולוגיים רבים בירדן ובעקבות כך, התחיל שינוי גם בהיבט הזה. נחום שגיב בדוקטורט שלו הציג נסיון ראשון למלא את הפער הארכאולוגי ולתעד את העדויות הארכאולוגיות מהסוג שמוכר גם בישראל (כלי אבן, מקוואות, מטבעות וכדומה) ובאמצעותם לשחזר בצורה מוצקה יותר את תולדות היישוב היהודי בעבר המזרחי. ואם זה לא מספיק, כדאי לציין שמזה שנים, היה ידוע שהיו יהודים או קהילות יהודיות גם במרחבים שמחוץ ל-"פראיה", מאזור צוער בדרום-מזרח ים המלח (ארכיוני בבתא) ועד אזור הדקאפוליס הצפוני (בזמנו, חיים בן דוד במאמר קצר הציג את העדויות ההיסטוריות והארכאולוגיות לכך). ההערכה הסבירה שהיישוב היהודי בפראיה נפגע אמנם במרד הגדול אך חלקו, הן בתחום הפראיה והן בתחומים מחוצה לו, המשיכו להתקיים עד מרד בר כוכבא אך לא מעבר לכך, למעט כמה חריגים.
כמה קילומטרים מדרום-מערב לעיר הפוליס גדרה (אום אל קיס) נמצא ואדי אל-ערב וסכר גדול באותו שם שנבנה בשלהי שנות השבעים (בערך מול חצר גשר הישנה ותחנת הכוח נהריים בצד המערבי של הירדן). סמוך אליו נמצא תל בולט בסביבה בשם Tel Zirā‘a. בעקבות סקר ב-2001, בין 2003 ל-2011 ושוב ב-2019-2018, נערכו חפירות בכמה שטחים באתר של משלחת גרמנית משולבת של שני מכוני מחקר: Biblical Archaeological Institute Wuppertal (BAI)
German Protestant Institute of Archaeology (GPIA).
החפירות היו במסגרת פרויקט מחקר אזורי Gadara Region Project כדי להבין את היחסים בין העיר המרכזית והמרחב הכפרי סביבה (ה-"כורה"). באתר התגלו עדויות ליישוב שנמשך לסירוגין כ-5000 שנה. מהתקופות ההלניסטית והרומית (שכבות 6-8), התגלו עדויות לקיום של מכלול מבנים שהיו כנראה חווה או אחוזה חקלאית ובמרכזה באר ארטזית שסביבה נבנו האגפים והשטחים השונים. משלהי התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית הקדומה, התגלו מטבעות ומכלולים קרמיים המזכירים את היישוב היהודי בגליל. העדות המוצקה ביותר לזהות האתנית של יושבי האתר היא ממצא של 82 שברי כלי אבן מהטיפוס המוכר ביישובים היהודיים בסוף ימי הבית השני. מאחר שמדובר באתר שנמצא מחוץ לתחום עבר הירדן היהודי (הפראיה), ההשערה של הארכאולוגים היא שייתכן ובהתחלה האתר שימש את אלכסנדר ינאי במהלך המצור הממושך על גדרה ואחרי כן התפתח במקום יישוב קבע חקלאי עד ראשית המאה השנייה לספירה. בצד הממצאים "היהודיים", התגלו גם כלים מיובאים שפחות היו רווחים ביישוב היהודי בגליל, כך שהזהות הדתית-אתנית של יושבי האתר היא קצת מורכבת.
הודות לפוסט של Michael Eisenberg , התוודעתי לכך שקטלוג כלי האבן שהתגלו בחפירה פורסמו בכרך העשירי של הפרסום המדעי של החפירות בידי Friederike Schöpf (אני לא מסתכן בתעתיק לעברית....) מאוניברסיטת מונסטר. מאמר קצר שלה על בסיס עבודת דוקטור יצא לפני כמה שנים (2022, ARAM Periodical) בשם: A Jewish Settlement in the Chora of Gadara? The Case of Tall Zira'a during Late Hellenistic and Early Roman Periods. הכרך הזה של הדו"ח המדעי בשם: The Chalkstone Vessels of the Early Roman Period: Their Contexts and Implications פתוח לקריאה ולהורדה חופשית. הספקתי רק קצת לרפרף אבל מסתבר שלא מדובר רק בפרסום הקטלוג של שברי כלי האבן אלא בספר שלם שכולל מבואות ארוכים על טומאה וטהרה, על כלי אבן ועל הרקע ההיסטורי, החברתי והכלכלי של המרחב הזה ושל תולדות היישוב היהודי הלא מוכר. לא זו אף זו אלא שבכרך הזה רוכז המידע הארכאולוגי העדכני על הממצא הארכאולוגי "היהודי" (או שמעיד על נוכחות יהודית) מהסוג של כלי אבן, מקוואות, מטבעות וכדומה בכל עבר הירדן המזרחי, חלקו הלא מבוטל פורסם בצורה מסודרת רק בעשור האחרון. כאמור, רק הצצתי בקצרה על כמה סעיפים ופרקים וזה לא מספיק כדי לחוות דעה או ביקורת כלשהי למעט העובדה שיש כאן פירוט עדכני של הממצא החומרי שלא מוכר באותו אופן של האזורים שממערב לירדן.
כפי שציינתי לעיל, לא מדובר על אתר יהודי מהפראיה (עבר הירדן היהודי) אלא במרחב הכפרי של גדרה, אחת מערי הדקאפוליס הבולטות ביותר מצפון לפראיה. במקביל, לפני כמה שנים שריה פרידמן פרסם תוצאות של סקר ארכאולוגי בדרום הגולן בתחום היפוס/סוסיתא שבו התגלו מספר לא מבוטל של אתרים שבהם נלקטו שברי כלי אבן, עדות ארכאולוגית מוצקה ראשונה לאותן "עיירות אסורות" בתחום סוסיתא (היפוס) שהייתה אף היא חלק מאותו מרחב של ערי הדקאפוליס בעקבות הכיבוש הרומי אחרי העידן החשמונאי. העדויות הארכאולוגיות "הטריות" הללו מצטרפות לרסיסי עדויות ספרותיות וארכאולוגיות על כך שהמרחב הכפרי, ההינטרלנד, של שתי הערים המרכזיות מדרום ומצפון לירמוך, הייתה נוכחות יהודית ברמה מסוימת שטיבה, היקפה וקיצה עדיין לוט בערפל.
קישורים:
הדף המרכזי של פרויקט המחקר- אתר Tall Zirā‘a: https://www.tallziraa.de/Tall-Zira'a/1_106.html
הדף של הכרך העשירי על כלי האבן כולל פרקים וקישור להורדה של מסמך PDF למעוניינים: https://www.tallziraa.de/Final.../Volume-10/1_488.html
המאמר שיצא ב-2022 על יישוב יהודי עלום ב-"כורה" של גדרה: https://www.academia.edu/.../A_Jewish_Settlement_in_the...
מאמר באנגלית של חיים בן דוד (2011) על היישוב היהודי בתחום גדרה, היפוס וסקיתופוליס: https://www.academia.edu/.../Jewish_Settlements_in_the...
מאמר של שריה פרידמן (2021) על כלי אבן בדרום הגולן: https://www.jstor.org/stable/27194660
מאמר קצר של נחופ שגיב על היישוב היהודי בפראיה (אתר מכון ישראלי לארכאולוגיה): https://www.israeliarchaeology.org/%D7%94%D7%99%D7%99%D7.../