לפני כמעט חצי יובל שנים, במסגרת קמפוס "ארץ יהודה" באונ' בר אילן בהנחיית פרופ' זאב ספראי, הוקדש יום אחד לסיור מקיף בדרום הר חברון ומרחב נחל יתיר. במסגרת יום הסיור הגענו לאזור בפזורה הבדואית ליד חורה שם היה סכר קדום בנחל יתיר. על השלוחה ממזרח לנחל התחבא לו מכלול בנוי די עזוב ולא ממש שמור. למיטב זכרוני, הוא סיפר משהו על מצודה או אחוזה שנחרבה בימי מרד בר כוכבא ושיש מערכת מסתור מתחת למבנה וגם משהו על מטבעות, זרעים וגרעיני תבואה ואפילו משהו על עצמות בני אדם שהתגלו במקום. לדאבוני, צילומים מאותו ביקור אבדו ברבות השנים וזה פחות או יותר מה שאני זוכר מאותו מקום במסגרת אותו יום סיור, הפעם הראשונה והאחרונה שהייתי במקום הזה.
הצגת רשומות עם תוויות מרד בר כוכבא. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות מרד בר כוכבא. הצג את כל הרשומות
יום חמישי, 19 בספטמבר 2024
יום חמישי, 7 במרץ 2024
'אלעזר הכהן': חידת הכהן המסתורי וה-"מגדלים" שנבנו על בסיס הופעתו והיעלמו של אלעזר הכהן ממטבעות בר כוכבא
הדיווח התקשורתי על מציאת צרור מטבעות מתחת למערה במצוק ההעתקים מתקופת מרד בר כוכבא ובתוכם מטבע ברונזה נדיר יחסית מהשנה הראשונה עם הכיתוב 'אלעזר הכהן' בוריאנט של הכתב העברי הקדום, היא הזדמנות נאותה לציין בקצרה את החידה הוותיקה הזו, את ההצעות המרכזיות כולל כמה חדשות יותר ועוד יותר מכך, גם את מה שכיניתי בכותרת 'מגדלים' של השערות היסטוריות מפותחות לגבי מה שקרה בשנה הראשונה למרד ולאחריה, במיוחד בכל מה שקשור להנהגת המרד לנוכח הופעתו והיעלמו של אותו 'אלעזר הכהן' במטבעות המרד מהשנים הבאות. גם בדיווח התקשורתי הקצר צוין כי היו כמה הצעות זיהוי לשמו של אלעזר הכהן עם נטייה לאמץ את ההצעה כי מדובר ברבי אלעזר המודעי, חכם משלהי דור יבנה שלגביו יש מסורת אגדית שקושרת אותו לבר כוכבא (אפילו שהוא דודו) שבעקבות מזימה של שומרוני וחשדנות מוגזמת של בר כוכבא, הוא נהרג וכך ביתר איבדה את המגן הרוחני האחרון שלה. ההשערה הזו קנתה לה שביתה גם במחקר וגם בציבור כשלמשל, בערך הויקיפדיה של 'אלעזר המודעי' מופיע המטבע עם הכתובת 'אלעזר הכהן'.
יום שלישי, 14 ביולי 2020
ה-"ארמון" בחורבת אל-דוואימה (אמציה/כרמי קטיף): בתי אחוזה מפוארים בדרום שפלת יהודה וגורלם בימי המרידות ברומאים
בקובץ המחקרים לכבודו של נחום שגיב שיצא לאחרונה, התפרסם גם דיווח מפורט של חפירות ההצלה שנערכו בשולי היישוב אמציה (כרמי קטיף) בדרום שפלת יהודה על חורבות הכפר אל-דוויאמה (שנסיבות כיבושו והאירועים שנלוו לכך במבצע יואב באוקטובר 1948, יש דיון טעון עד היום). שרידי החורבה נסקרו כבר במהלך המאה ה-19 עוד בזמן הכפר וכן אחרי כן במהלך סקר שפלת יהודה (סקר אמציה, אתר מס' 318). החפירות המדוברות שנערכו ברפת הישנה של אמציה לרגל בניית היישוב כרמי קטיף נערכו במספר עונות חפירה בתחילת העשור האחרון וסקירה נרחבת התפרסמה לפני שנים אחדות בקדמוניות 153 כולל מערת בית בד גדולה מהתקופה ההלניסטית. המאמר הנוכחי, פרי עטם של ולידיק ליפשיץ ודניאל וורגה (רשות העתיקות), מתמקד בבית האחוזה המפואר ששרידיו התגלו בראש הגבעה ובמאגר מים חריג בגודלו הסמוך אליו שממנו יש כניסה למספר מערכות מסתור שהיו מתחת למבנה שמעל פני הקרקע.
יום שלישי, 5 במאי 2020
הסנדל המסומר, ה-Caliga וזכר האימה של מערות המפלט
הפרק השישי של מסכת שבת דן ביציאה בשבת לרשות הרבים עם אביזרי לבוש נשיים וגבריים. אתמול עסקנו באחד התכשיטים הנשיים- "עיר של זהב"- שנזכר במשנה הראשונה. היום נעסוק באובייקט ששייך ל-"אגף הגברי" שעורר עניין רב כבר בתלמודים ועד ימינו לאור הממצא הארכאולוגי: ה-"סנדל המסומר". הזיקה שבינו ובין הנעל הצבאית הרומית התקנית, ה-Caliga ושרידי מסמרי סוליות, סוליות או טביעות של אותן סוליות שהתגלו באתרים שונים כולל במערות המפלט בכתף יריחו היא אחת הסוגיות המוכרות של ממשק בין הלכה "סטנדרטית" במשנה, סיפור על גזירה על רקע טראומה אימתנית, וממצא ארכאולוגי רלוונטי. לפני למעלה משלושים שנה, דן בכך חנן אשל ז"ל על רקע גילוי של מסמרים וסוליית עור בחפירות שהוא ערך במערת "אביאור" בכתף יריחו אך מאז נוספו פרטים ועדויות ארכאולוגיות נוספות ואני אזכיר בקצרה להלן כמה מהם. נעבור כאן בקצרה רק על עיקרי הדברים, אציין לכמה הפניות ואידך זיל גמור.
יום ראשון, 11 בנובמבר 2018
סוגיות בתולדות היישוב היהודי בגליל לאור הממצאים בחפירות בחורבת עפרת
בגליון "עתיקות" (Atiqot) החדש (92) מתפרסם הדו"ח המלא (כולל נספחים) של חפירות הצלה שנערכו ב-2008 בשוליים הצפון-מזרחיים של חורבת עפרת. חורבת עפרת (או בשמה "המשופץ" כמו מקומות אחרים עם השם "עפרה/ת": א-טייבה), חורבה בשטח של 20 דונם, נמצאת צמוד לעיקול של כביש 79 בין שפרעם לביר אל-מכסור באזור גבעות אלונים-שפרעם, למעשה הכביש "מגלח" את שוליו הצפוניים והמזרחיים של האתר. בזמנו, היו חוקרים (אבי-יונה) שסברו שח' עפרת היא "המבצר החסר" מביצורי יוסף בן מתתיהו בגליל הנזכר בתור "כפראתא" (בחלק מכתבי היד של חיי יוסף הופיע AFARTA) אך היום מקובל יותר בעקבות דן בר"ג (ארץ ישראל תשמ"א) ש-"כפראתא" היא באזור קריית אתא של היום. החורבה נסקרה כבר ב-1873 בידי חוקרי ה-PEF ונסקרה גם בסקר הארכאולוגי של מפת שפרעם (אתר מס' 100). בראשית שנות השישים של המאה ה-20 התגלה בה מטמון של 274 מטבעות מימי קונסטנטינוס (שנידון מחדש ביחד עם המטבעות בחפירות החדשות בגליון הזה), חפירות הצלה שונות נערכו במקום בשנות השבעים והשמונים על רקע סלילת הכביש והרחבתו כולל על הגבעה עצמה, שם התגלו בסיסי עמודים בעלי חתך לב, בסיס מרובע של אבן גלילית (אבן מיל?) וגם מערת קבורה ממזרח כולל שרידי גלוסקמות חרס. גם אחרי ביצוע החפירות הנדונות כאן, נערכו מספר חפירות מצומצמות באזור וגילו שרידי מערות קבורה ומחצבות. במסגרת החפירות ב-2008 בראשותה של ירדנה אלכסנדר לרגל הרחבה נוספת של הכביש, נפתחו כעשרים ריבועי חפירה במספר שטחים משני צדדיו של הכביש.
האתר בסקר שפרעם: http://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/9/site/1691
החפירות בשנות השמונים: https://www.jstor.org/stable/23456916?seq=1...
חפירות במערת קבורה סמוכה (ח"א 128, 2016): http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx...
שש שכבות התגלו במהלך החפירות הללו- מהתקופה ההלניסטית המאוחרת ועד ראשית התקופה המוסלמית הקדומה. יחד עם זאת, לא מדובר על התיישבות רצופה ויש עדויות לפערים, לפחות על פי הממצא הקרמי בין מספר תקופות שונות. כאמור, מדובר על חפירות חלקיות בשוליים של האתר אך לאור הממצאים כאן ביחד עם החפירות הקודמות, אלכסנדר שחזרה את תולדות האתר כדלהלן:
-האתר נוסד בשלהי התקופה ההלניסטית, קרי בסוף המאה השנייה לפנה"ס ובתחילת המאה הראשונה לפנה"ס. נחשפו מערת קבורה ומתקן חקלאי שהיו כנראה חלק מהתיישבות צנועה על הגבעה עצמה וקשורה ככל הנראה לתופעה הכללית של ייסוד יישובים חדשים בגליל בתקופה החשמונאית, מה שגם רומז על זהותם האתנית של מייסדי האתר.
-מהתקופה הרומית הקדומה התגלה בחפירות שרידי מבנה מגורים. הקרמיקה היא אותה קרמיקה של כלי כפר חנניה וגם התגלו שרידים מועטים של כלי אבן המאפיינים את היישובים היהודיים באותה העת. מטבע פרוטה מהשנה השנייה של המרד הגדול התגלתה במהלך החפירות ורומזת להשתתפות אפשרית של היישוב במהלך המרד בגליל. הקרמיקה של התקופה הרומית הקדומה באתר לא ממשיכה מעבר לתחילת המאה השנייה לסה"נ וזה עולה בקנה אחד עם הממצאים הקרמיים בחפירות הקודמות שנערכו על הגבעה ובשוליה וגם עם הממצאים במערות קבורה הקשורים לאתר. לא התגלו שרידים של פעילות אלימה אך כאמור, החפירות היו רק בשוליים של האתר.
- אחרי פער של כמה עשרות שנים בסוף המאה השנייה או תחילת המאה השלישית, ניכרת פעילות מחודשת (שרידי מחצבות) וגם כאן הקרמיקה מזכירה את הקרמיקה של כפר חנניה. לאותה השכבה יש לתארך כנראה גם את הפריטים הארכיטקטוניים שהתגלו בחפירות הקודמות על הגבעה עצמה ואפשר שאלו הם שרידים של מבנה ציבורי (בית כנסת?) שהיה בגבעת החורבה ואולי פעולות החציבה שהתגלו בחפירות הנוכחיות קשורות לבניית אותו מבנה.
-במחצית השנייה של המאה הרביעית לסה"נ היישוב ננטש או ניכרת ירידה יישובית משמעותית, תופעה המוכרת גם באתרים יהודיים אחרים בגליל, אולי על רקע תוצאות רעידת האדמה של 363 לסה"נ. מאוחר יותר, התחדש היישוב באתר אם כי הפעם התרבות החומרית הקרמית כבר הייתה שונה מזו של השכבות הקדומות. בשלב הזה, קשה יותר לעמוד על הזהות האתנית של יושבי האתר אם כי היא משערת שבשכבה המאוחרת יותר של התקופה הביזנטית, יושבי האתר כבר לא היו יהודיים אלא נוצרים כפי שעולה מקערה עם סמל צלב ומההקשר הסביבתי שבו יישובים שבעברם היו יהודיים, הפכו להיות נוצריים בשלהי התקופה הביזנטית. ייתכן גם ששרידי מבנה מאותו שלב היה חלק ממנזר חקלאי טיפוסי לאזור הגליל המערבי. לקראת שלהי התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית הקדומה, השרידים הם דלים וקשה לדעת מה קרה שם בלי חפירות אינטנסיביות יותר.
ח' עפרת באתר BibleWalks:
כמה סוגיות מעניינות וחלקן אפילו דרמטיות עולות מתוצאות החפירה כפי שפורסמו:
1. לא התגלו שרידים לפני התקופה ההלניסטית המאוחרת (למעט שרידים אפשריים של קיר מתקופת הברזל בשולי הגבעה בחפירות קודמות), קרי התקופה החשמונאית והעדות כאן מצטרפת אפוא לסדרת העדויות הארכאולוגיות על שינוי דמוגרפי משמעותי בגליל בעקבות הכיבוש החשמונאי שעליו עמדו חוקרים כמו אביעם וליבנר בשנים האחרונות.
2. נראה ששיא היישוב היה בתקופה הרומית הקדומה- באזור שבו נחשף מתקן חקלאי ומערת קבורה בתקופה ההלניסטית, התגלו שרידי מבנה מגורים ואילו מערות הקבורה מאותה תקופה אותרו במרחקים גדולים יותר. אין ספק שמדובר על יישוב יהודי לאור המרחב היהודי סביבות כמו הממצאים הקרמיים (כלי כפר חנניה), כלי האבן וגם הפרוטה מזמן המרד הגדול.
3. המידע הכי דרמטי מן הממצא הקרמי הוא זה על כך שישנה הפסקה או פער שאירע בנקודת זמן כלשהי במחצית הראשונה של המאה השנייה לסה"נ לפני שהוא חודש כמה עשרות שנים מאוחר יותר. למרות שזה לא נאמר במפורש, כולנו יודעים איזה אירוע משמעותי התרחש באותה העת- מרד בר כוכבא. עדות זו מצטרפת לעדויות על פגיעה או הפסקה פחות או יותר באותה תקופה במקומות כמו ואדי חמאם (שם מדובר על סימני הרס וחורבן פיזיים) או שרידי בית החווה/אחוזה בתל רכש ואולי גם במקומות אחרים. ביחד עם העדויות למערכות מסתור לא מעטים בגליל, התמונה המקובלת לגבי הגליל בזמן מרד בר כוכבא ומידת ההשפעה (לפחות חלקית) של תוצאות המרד על היישוב היהודי בגליל צריכה בחינה מחודשת ובדיקה מדוקדקת באתרים ארכאולוגיים נוספים כמו חורבת אושה הסמוכה שבה נערכים חפירות ארכאולוגיות בשנה האחרונה.
4. אם אכן השרידים הארכיטקטוניים על הגבעה (והזיקה שלהם למחצבות ופעולות חציבה) הם של בית כנסת והם מקבילים לשכבה המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 4-3 לסה"נ) שלפי הממצא הקרמי הסתיימו במחצית השנייה של המאה הרביעית (אולי על רקע רעידת האדמה של 363 לסה"נ) הרי שאלו שרידים אפשריים של בית כנסת "קדם-ביזנטי" כמו זה שבואדי חמאם. לכך יש חשיבות על רקע הוויכוח החריף בנוגע לתאריכי בתי הכנסת הגליליים.
5. שאלת הזהות האתנית של יושבי האתר בתקופה הביזנטית מסוף המאה הרביעית ועד המאה השביעית. האזור הזה הוא קצת "אפור" מהבחינה של המפה האתנית המקובלת של הגליל בתקופה הביזנטית (גליל מזרחי=יהודי; גליל מערבי= פגאני ואחרי כן נוצרי)- היא מצביעה על כמה דוגמאות לאתרים ארכאולוגיים באזור שהיו יהודיים ואחרי כן יש סממנים נוצרים (בית לחם הגלילית, שפרעם, רמת ישי) אבל זה עדיין לא תופעה רווחת ואם זה קרה, איך זה קרה- זאת שאלה שלא בטוח שכרגע יש תשובה ברורה לגביה.
יום רביעי, 4 ביולי 2018
"מובן שזהו דבר חשוב מאד": בין חוקרים לרבנים על ממצאי התפילין ממדבר יהודה (חלק ב')
בחלק הראשון של הרשומה ראינו כיצד ממצא התפילין מוואדי מורבעאת ומקומראן עורר עניין רב אצל הרב הרצוג וכיצד זה עולה יפה עם ההתעניינות הגדולה שלה במגילות קומראן כפי שעולה מחילופי המכתבים עם א"ל סוקניק בין 1948 ל-1950. הגילויים הנוספים של ממצאי תפילין, הפרסומים החלקיים הראשונים והדיונים המחקריים הבוסריים בשנות החמישים וראשית שנות השישים העלו הסברים ותיאוריות שונות על הזיקה שבין ספרות חז"ל ובין הממצאים במדבר יהודה. המאמר של הרב גורן על התפילין במדבר יהודה לאור ההלכה חידד את ההבדל התהומי בעיניו בין התפילין שהתגלו במערות המפלט של מורדי בר כוכבא (וואדי מורבעאת) ובין התפילין שהתגלו בקומראן, בהם הוא ראה תפילין מוזרות השייכות לכת כופרת שאין בינה ובין ההלכה דבר ושלל בכך את ההצעות המחקריות שלמדו מכך על התפתחות ההלכה. בחלק השני, נראה כיצד פרסום תפילין של ראש מקומראן בידי בנו של סוקניק, יגאל ידין, העלה שוב את הסוגיה ואת הפולמוס שהוא ניהל עם הרב קלמן כהנא אודות התפילין או היחס לכת קומראן בכלל. כמו כן, נעקוב אחרי התפתחות המחקר עד השנים האחרונות והאופן שבו ההשלכות על הממשק שבין ארכאולוגיה והלכה או על תולדות ההלכה נתפס כיום.
יום ראשון, 1 ביולי 2018
"מובן שזהו דבר חשוב מאד": בין חוקרים לרבנים על ממצאי התפילין ממדבר יהודה (חלק א')
בשנה שעברה קצת נברתי בארכיון המדינה ומצאתי שם במקרה מכתב מטעמו של של הרב הרצוג שהיה מיועד לבנו יעקב, בנוגע לתפילין שהתגלו במדבר יהודה באותם שנים. המכתב הלא מוכר הביא אותי לבדוק קצת יותר לעומק את הנושא של ממצאי התפילין בקומראן, בוואדי מורבעאת ובנחל צאלים עם דגש על האופן שבו הממצא הזה התקבל בחוג הרבנים כממצא שעשוי לשפוך אור על צורת ואופי התפילין בעת העתיקה ואולי אפילו להכריע במספר ויכוחים מפורסמים סביב סידור הפרשיות בתפילין המוכר כויכוח בין רש"י לרבינו תם. מעבר לסוגיה הספציפית של התפילין, השאלה הרחבה יותר היא כיצד הממצאים ממדבר יהודה, הן במערות קומראן והן במערות המפלט ממדבר יהודה, התקבלו בעולם הרבני-הלכתי הן באשר לשאלות הלכתיות והן באשר להכרת הזרמים והפרשנות ההלכתית הקדומה עוד לפני חז"ל. בעוד אצל החוקרים, אין שום ספק באשר לחשיבות הרבה של הממצאים- הן הארכאולוגיים, והן מתוך הטקסטים (במיוחד הטקסטים ההלכתיים)- כדי להבין את הגישות ההלכתיות העתיקות, את ההיסטוריה של ההלכה ואת הרקע לעולם ההלכה החז"לי של תקופת המשנה והתלמוד, היחס אצל תלמידי חכמים ועולם הישיבות המסורתי הוא הרבה יותר מסויג. המכתב הנ"ל (להלן) הציג גישה חיובית ואף למעלה מכך של דמות רבנית חשובה כלפי האפשרות ללמוד מתוך הממצא הארכאולוגי על ההלכה הקדומה אך האם זאת הייתה עמדה רווחת? התשובה היא מורכבת למדיי.
יום חמישי, 14 ביוני 2018
חידת הכתובת "יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה" מטבריה
![]() |
| שרידי המאוזוליאום והכתובת היוונית על אבן משקוף, מתוך: סטפנסקי 1999, דמתי 1999 |
הזכרתי לפני כמה ימים בהקשר לחשיפת מערת הקבורה החדשה בטבריה את שרידי שני מבני המאוזוליאה שנחשפו ביציאה הצפונית של טבריה המודרנית ופורסמו ב-1999 בידי יוסף סטפנסקי. מעבר למבני הקבורה ולממצאים שתוארכו למחצית השנייה של המאה השנייה לסה"נ- תחילת המאה השלישית לסה"נ, על אבן המשקוף במאוזוליאום הדרומי נחקקה כתובת ביוונית שפוענחה בידי עמנואל דמתי:
"[הקבר של] יוסף (Iosefos) בן אלעזר (Elazaros) בן שילא (Seilas) איש חורשה (Horesa)".
יום חמישי, 5 באוקטובר 2017
לולבים ואתרוגים ל-"מחנה היהודים": ערב סוכות האחרון של מרד בר כוכבא
כשמדברים על המכתבים והאגרות של בר כוכבא (הוא שמעון בן כוסיבה), יש להניח שהאגרת המפורסמת ביותר או לפחות המועמדת הבכירה לתואר הזה היא "אגרת ארבעת המינים" (פפירוס ידין 57)- אגרת בארמית שבה שמעון (בר כוסיבה) שלח ליהודה בר מנשה בקרית ערביה (אל ערוב של היום) בצירוף שני חמורים במטרה שישלח שני אנשים למפקדי עין גדי יהונתן בן בעין ומסבלה כדי שיקחו משם לולבים ואתרוגים וישלח ל-"מחנה". בנוסף לכך, הוא ביקש ממנו לשלוח למחנה העמוס באנשים גם הדסים וערבות ו-"לתקן" אותם (יהיה משמעו אשר יהיה- לעשר או להכין/לאגד). האגרת הזאת נמצאה בתחתית פיר שבקצה הפנימי של אולם ג' שבמערת "האגרות" בנחל חבר ביום ראשון בצהריים של ה-3 באפריל 1960 במסגרת מבצע מדבר יהודה . האגרת הייתה בתוך צרור ארוז שכלל חמש עשרה אגרות- זה היה ארכיונו של יונתן בן בעין, לא אחר מאשר אחד משני מפקדי עין גדי בזמן מרד בר כוכבא.
הירשם ל-
תגובות (Atom)








