בחוברת עתיקות האחרונה ( 95, 2019, עמ' 18-1, החלק העברי; כלי הזכוכית והמטבעות פורסמו בנפרד בחלק האנגלי של החוברת), ישנו פרסום סופי של חפירת הצלה שנערכה ב-2007 בידי רונית לופו לרגל הנחת כבל תשתית סלולרי בשולי היישוב הקדום באזור מחלף בן שמן- אתר שנחשף בחלקו לפני קצת פחות מעשרים שנה בחפירות ארכאולוגיות מטעם רשות העתיקות בראשות יחיאל זלינגר (חלק נוסף נחפר בידי משלחת של אונ' בן גוריון אך לא פורסם). בחפירה הזו התפרסמו שלוש מקוואות טהרה (כולל קשת בנויה שנוספה לקמרון אחד המקוואות), בורות מים וחציבות מדרום לאתר החפירות העיקרי ובסמוך למספר מערות קבורה שנחשפו אף הם עם התקנת המחלף והרחבת הכבישים.
הפרסום באתר רשות העתיקות מ-2007: http://www.antiquities.org.il/Article_heb.aspx?sec_id=25...
1. קצת רקע: מחלף בן שמן הסואן הוא אחד המחלפים הגדולים ביותר כיום במדינת ישראל שאליו מתנקזים כביש 1 (ת"א-ירושלים), כביש 6 (חוצה ישראל) וכביש 443 (למודיעין ומזרחה). לקראת ובמהלך סלילתו של כביש חוצה ישראל וסידור המחלף הגדול, התגלו שרידים של יישוב קדום. בעקבות כך, נערכו חפירות הצלה (בין 2000 ל-2002) במרחב המתוכנן ונחשפו שרידיו החלקיים של היישוב הקדום המכונה "בן שמן" או "מחלף בן שמן" ששכן על קו רכס הגבעות המערבי ביותר לפני שפלת לוד המישורית. באופן כללי, האתר הקדום שרובו נהרס (למעט חלקו המזרחי) מצוי היום (לבאים מירושלים לכיוון תל אביב) מייד בסיום הקטע שבו כביש 1 וכביש 6 (צפון) מתלכדים לפני הגשר של כביש 443 כאשר הנוסעים בכביש 1 יורדים לכיוון מנהרה קטנה (מתחת לכביש 6) בטרם הפנייה החדה כלפי מערב (חלקו המזרחי הוא בגבעה מצד ימין של הנוסעים הן על כביש 1 והן על כביש 6). קושי מיוחד נוצר בעקבות עבודות עפר שנערכו לבירוא היער בשנות השבעים בידי קק"ל ובעקבותיו פני הקרקע כולם נהרסו לצורכי הנטיעות. לפיכך, למעט מספר קירות בודדים, כמעט כל המבנים שהתגלו בחפירה היו מכלולים תת-קרקעיים בסלע הקרטון מתחת לקרום הנארי: בורות מים, ממגורות, מקוואות טהרה ומחילות מסתור. בנוסף לחפירות של האתר (זלינגר) ולחפירה המדוברת כאן (לופו), בחפירות שונות שנערכו בעבר וכן כאלו שנערכו אף הם על רקע עבודות הרחבת הכביש והמחלף, נחשפו מספר לא מבוטל של מערות קבורה מהתקופה הרומית והביזנטית באזור כפר הנוער בן שמן (ממערב לאתר הקדום) ובשולי היישוב מהעבר הדרומי של כביש 443 של היום (הגבעה בין צומת בן שמן לצומת מודיעים וצומת גמזו) . בעבר, הם נחשבו כחלק מרצועת הקברים של העיר לוד אולם כעת ברור שלפחות רובם או חלקם המכריע, קשורים לאתר הקדום של "בן שמן" בתקופה הרומית הקדומה והמאוחרת.
חדשות ארכאולוגיות 117 (2005): http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=196...
"מחלף בן שמן" (אתר רשות העתיקות): http://www.antiquities.org.il/Article_heb.aspx?sec_id=36...
על הממצאים מתקופת מרד בר כוכבא באתר: https://www.academia.edu/.../2013_Ben_Shemen_Junction_A...
2. תוצאות החפירה של אתר "בן שמן": כאמור, החפירה שתוצאותיה פורסמו זה עתה מוסיפים על החפירות העיקריות של האתר בראשות זלינגר. החפירות של האתר פורסמו באופן חלקי בידי זלינגר בחדשות ארכאולוגיות 117 (2005) ובצורה קצת יותר מפורטת בעבודת הדוקטור שלו (תש"ע, 2009, עמ' 91-87) כשהשרידים מימי מרד בר כוכבא פורסמו במאמר נוסף ב-2013 (ירושלים וארץ ישראל 9-8 תשע"ג, ספר קלונר). שטח החפירה של זלינגר היה של כעשרה דונם אולם לאור החפירות הנוספות, הוא העריך את גודל היישוב בשיאו בתקופה הרומית בכ-20 עד 25 דונם. ראשיתו של היישוב היא בתקופה ההלניסטית המאוחרת (חשמונאית) אולם שיאו של היישוב היה בתקופה הרומית הקדומה עד מרד בר כוכבא. תקופה בולטת שנייה היא מן התקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה, שם התגלו שרידי בית בד ובריכת קשתות שהיו כנראה חלק מתחנת דרכים (עיקר הממצאים מהתקופה הזו נחשפו בחפירות של אונ' בן גוריון) ויש גם עדויות מעטות לנוכחות בתקופה הממלוכית.
כאמור, בשל היעדר הממצאים מעל פני הקרקע, הממצאים היו בעיקר של מכלולים תת-קרקעיים, כמו מקוואות טהרה: שמונה בחפירות שלו, שבעה בחפירות שנערכו מטעם אונ' בן גוריון ועוד שלושה בחפירות בשולי היישוב (החפירה של לופו). הזהות היהודית של האתר באה לידי ביטוי במכלול עשיר של כלי אבן גיר שהתגלו במהלך החפירות. במספר מקוואות טהרה יש עדויות ברורות לשימוש גם בתקופה שבין שתי המרידות ("דור יבנה") כאשר לתקופת ההכנות למרד בר כוכבא ניתן לשייך סדרה של עשרה מכלולים תת-קרקעיים שחלקם הוכנו במיוחד ואחרים ששינו את ייעודם (בורות מים, ממגורות ואף מקוואות טהרה) לטובת הכנת מערכות מסתור וכן מכלולי כלים קראמיים עשירים מאזור יהודה ערב מרד בר כוכבא. לאור הממצא הנומיסמטי באתרים הסמוכים של שפלת לוד, הוצע שהאתרים הללו נחרבו או נפגעו בשנה השנייה של המרד ולא היו בשליטת המורדים מעבר לכך אם כי לפני שנים אחדות התגלה באזור נחל בית עריף מטבע מהשנה השלישית ולפיכך הוצע שאפשר וגם בשנה השלישית האזור או חלקו היה בשליטת המורדים (אשל וזיסו, מרד בר כוכבא: העדות הארכאולוגית, 2015, 123). בבור רדוד בשולי היישוב, נחשפה דיסקית חרס ששימשה ככל הנראה כתושבת למראה וסביבה מספר מילים בארמית שאולי מציינים אדם בשם " [מרד/מלא]כי בר מסב[לא]..." לפי ההצעה שלו, אמנם המתקנים הבנויים נהרסו לחלוטין אבל על סמך פריסת המתקנים החצובים ניתן להסיק שמדובר בכפר המורכב ממספר יחידות עצמאיות של בתי אב שלכל אחד היה מקווה טהרה, בור מים ואף מכלול תת-קרקעי שהפך בתוקף הנסיבות למערכת מסתור. מאחר שהתגלו 18 מקוואות, הוא העריך שכל אחד הוא שייך לבית אב שונה וזה הביא אותו להעריך שבשיאו היו בכפר כ-300 נפשות ואולי אף יותר. ממצא מעניין לא פחות הוא חגורת הקברים שהקיפה את היישוב שנזכרה לעיל- בסך הכל מדובר בכ-15 מערות קבורה שרובם נחפרו ומוסיפים מידע על תושבי האתר הקדום (לפחות אלו שניתן לתארך לתקופה הרומית הקדומה). למשל, על גלוסקמה (מתוך כמה גלוסקמות מעוטרות) בתוך מערת קבורה שהתגלתה ב-1975 בעת הרחבת כביש 1 בשולי כפר הנוער בן שמן (מערבית לאתר) הייתה כתובת שבה נרשם השם "לוי בר משה בגפו(?)" וכעת אין כמעט ספק שהמערה הזו הייתה שייכת לאחת ממשפחות שגרו בכפר הסמוך.
ממצאים מהחפירות השונות של אתר בן שמן באתר "אוצרות המדינה" של אוספי רשות העתיקות: http://www.antiquities.org.il/t/search.aspx...
לדעתו של זלינגר, יש לתלות את שגשוג היישוב שהיה בקו הרכס האחרון של הגבעות שהשקיפו על לוד בקרבתו לעיר, ובסמיכות (כעתה, כן אז) לכביש הרומי שחיבר בין לוד לירושלים. הכפר ששמו אינו ידוע היה חלק מהעורף הכפרי הצפוף של לוד ובסמוך לו היו כפרים נוספים שנחשפו בחפירות הארכאולוגיות בדור האחרון (בורנאט צפון ודרום בא"ת של שוהם, אתר עוקף שוהם, חדיד ועוד). בעבודת הדוקטורט זלינגר טען שהאתר בבן שמן היה הכפר הגדול והמשמעותי ביותר בעורף הכפרי של לוד אולם כעת נראה שהאתר הכפרי הגדול ביותר במרחב לוד הוא זה שנחשף במפעל המלט נשר-רמלה ("אל-חירבה") כשהחופרים מאונ' חיפה מעריכים את גודלו ב-90 דונם כולל ארבעים (!) מקוואות ושבעים (!) מחילות מסתור מסוגים ומזמנים שונים (אבל זה עניין לפעם אחרת). גם אם הייתה פגיעה חלקית בעקבות המרד הגדול, הממצא הארכאולוגי מעיד על המשך ההתיישבות בעורף הכפרי של לוד עד מרד בר כוכבא ("דור יבנה") ואפילו ביתר שאת, אולי דווקא על רקע הגירת הפליטים מאזור ירושלים לאזור שפלת לוד (וגם ליבנה...).
3. כאמור, החפירה שפורסמה ב-"עתיקות" הוסיפה עוד שלושה מקוואות טהרה בשולי היישוב הקדום לאלו שהתגלו באתר עצמו. המקווה שנשמר בצורה הטובה ביותר הוא מקווה A שכלל מסדרון, קמרון וחדר טבילה. הייחודיות של המקווה הזה הוא שבשלב מאוחר יותר נוספה לו קשת בנויה בפתח הקמרון של חדר הטבילה ולאותו שלב לופו מייחסת גם מקמר בדופן הצפוני של חדר הטבילה. להצעתה, בשלב הזה (מאות שנייה-שלישית) מקווה הטהרה הפך למערת קבורה של אדם רם מעלה והיא מייחסת זאת לשלב הלא-יהודי של האתר בתקופה הרומית המאוחרת כשבהמשך, גם השימוש הזה פסק ולבסוף המכלול הפך להיות בור מים. שני מקוואות טהרה סמוכים נוספים במצב שימור פחות טוב תוארכו באופן כללי למחצית השנייה של המאה הראשונה או ראשית המאה השנייה (בין המרידות או דור יבנה). בנוסף לכך התגלו שרידי מחצבה ובורות מים. המתקנים וכלי הזכוכית מלמדים על השימוש במתקנים בסוף המאה הראשונה ובתחילת המאה השנייה ועל המשך השימוש גם במאה השנייה והשלישית לספירה כשמתוך הממצא שהצטבר בבורות אפשר ללמוד על שלבי קיום מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה המוסלמית ואפילו הממלוכית. בשונה מדעתו של זלינגר, להערכתה לפחות שניים מתוך שלושת המקוואות לא היו "ביתיים" או "פרטיים" ולאור ההערכה שהם היו בשולי או מחוץ ליישוב, היא סוברת שהם היו מקוואות ציבוריים בזיקה למערות הקבורה שהתגלו בסמוך למקוואות אלו. תופעת המקוואות הסמוכות למערות קבורה היא תופעה מוכרת אם כי לא נפוצה במיוחד והיא גם בעייתית במקצת מבחינה הלכתית. כאמור, בשל מצב השרידים רק מתחת לפני הקרקע והכבישים הגדולים הסלולים עליו, קשה לקבל תמונה ברורה של אופי האתר לאורך התקופות והשלבים השונים שלו אך כל חפירה מוסיפה עוד חלק לפאזל.
בקיצור, בפעם הבאה שאתם נוסעים באזור מחלף בן שמן, דעו לכם שקרוב לוודאי שאתם נוסעים ממש בתוך כפר יהודי עתיק מסוף ימי בית שני ודור יבנה....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה