‏הצגת רשומות עם תוויות גליל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גליל. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 3 בדצמבר 2025

שחזור קורותיו של כפר גלילי בתחום ציפורי שאולי כן ואולי לא הוא 'קנה אשר בגליל'

 


פורסם ב-3/12/2025

1. דוחו"ת חפירה מדעיים ומלאים הם לא חומר קריאה אטרקטיבי במיוחד אלא אם כן אתם סובלים/ות מנדודי שינה חריפים. מצד שני, הם התכלית האמיתית של כל חפירה, קטנה ובוודאי גדולה והם מהווים למעשה את אקורד הסיום המהותי של החפירה. זה "המסמך הרשמי" של החפירה והוא נקודת המוצא (מרגע פרסומו כמובן) לכל דיון וציטוט בממצאים שלו מכאן ולהבא, בין אם ישנה הסכמה ובין אם לא. חבלי הלידה של כל דו"ח כזה, במיוחד כאשר מדובר בחפירות משמעותיות, הם סיזיפיים ודורשים שילוב של תחומים שונים, דיוק מירבי בפרטים, קטנים כגדולים ולא מעט כאבי ראש ולפיכך הפער בין החפירה עצמה ובין הפרסום הסופי (להבדיל מדו"ח ראשוני או ביניים) הוא במקרה הטוב של מספר שנים ולעיתים מזומנות מדובר במספר דו-ספרתי של שנים מאז החפירה עצמה ועד שהיא יוצאת לאוויר העולם כדו"ח מלא סופי. ויש גם לא מעט מקרים שדו"ח החפירה הסופי מתעכב בשנים רבות וזקוק לשחזור על ידי חוקרים אחרים ולא על ידי החופר/ים המקוריים.

יום שישי, 14 בנובמבר 2025

המכלול המפואר בלב טבריה הקדומה: בסיליקה, מושב הסנהדרין, פרטוריום, ארמון הנשיאות או "סתם" בית אמידים

 


פורסם ב-14/11/2025

בעתיד הרחוק הסמוי מן העין, אי שם באחרית הימים, כאשר טבריה העתיקה תהיה גן לאומי מסודר ומטופח (אני מזכיר- מדובר על אחרית הימים), תעמוד שאלה שמלווה גם לא מעט אתרים אחרים: כיצד לשלט מבנה או מכלול שלגביו קשת הדעות היא מגוונת עד כדי כינויים שונים בתכלית לאותו מקום. המדריכים ומורי הדרך באתר יוכלו לספר שאי שם ברבע הראשון של המאה ה-21, היה דיון מתמשך סביב מהותו ותפקידו של אותו מכלול כולל חילוקי דעות בין כמה מאלו שנטלו חלק בחפירה עצמה.

יום חמישי, 30 באוקטובר 2025

המחלוקת על תיארוך בתי הכנסת "הגליליים" לאור חפירות בתי הכנסת בואדי חמאם וחוקוק: מה עומד מאחורי הגישות השונות?

 


פורסם ב-30/11/2025

המחלוקת על תיארוך של קבוצה מסוימת מתוך בתי הכנסת העתיקים ("הטיפוס הגלילי") התעצמה מחדש בשני העשורים האחרונים בזכות שתי חפירות של בתי כנסת עתיקים סמוכים מאד- האחד בואדי חמאם בידי משלחת בראשות עוזי ליבנר והשני בחוקוק בידי משלחת בראשות ג'ודי מגנס. תגליות הפסיפסים המרהיבים בשני בתי הכנסת הללו הקרובים אחד לרעהו (בחוקוק מצב השימור הוא טוב בהרבה מאשר בזה של ואדי חמאם) עמעמו במקצת את התכלית הראשונית שלשמה נועדו החפירות: אישוש זמנם של בתי הכנסת מהטיפוס הגלילי. באופן לא מפתיע, בשני המקרים, המסקנות ה-"חד-משמעיות" של שתי משלחות החפירה תאמו את העמדות הבסיסיות של החוקרים- בואדי חמאם בית הכנסת על שני שלביו תוארך למן המחצית השנייה של המאה השלישית ועד שלהי המאה הרביעית או ראשית המאה החמישית, עת הכפר כולו חדל להתקיים כמעט לגמרי. בחוקוק, בית הכנסת הראשון תוארך על ידי משלחת החפירה לסוף המאה הרביעית או ראשית המאה החמישית ועד שלהי התקופה הביזנטית ובית הכנסת בשלב השני לתקופה הממלוכית (לאחרונה זאב וייס ערער על השלב הממלוכי ותיארך גם את בית הכנסת המאוחר לתקופה הביזנטית).

יום חמישי, 17 ביולי 2025

'יעקב איש כפר סכניא/כפר סמא': על מוצאו "הכפרי" של יעקב "המין"

 


פורסם ב-17/7/2025

קולמוסים רבים נשתברו סביב שתי אנקדוטות מפורסמות שנזכרו במסכת אצלנו פעמיים בעשרת הימים האחרונים: מאסרו של רבי אליעזר שנחשד במינות (טז ע"ב-יז ע"א) ומניעת הריפוי של בן דמא בידי רבי ישמעאל (כז ע"ב). שני המעשים הובאו ביחד בתוספתא חולין ב כב-כד על רקע ההחמרה היתירה לגבי דיני המין מאשר דיני הגוי (לא מתרפאין מהם גם ריפוי נפשות) המוכרים מהמשנה אצלנו. לשני המעשים יש מקבילות בתלמוד הבבלי (עם כמה שינויים לא מבוטלים) וגם בכמה מדרשי אגדה (בעיקר קהלת-רבה), הם עברו צנזורה ותיקונים עד לאופן שבו הם מוצגים היום בדפוס. כאמור, הפרשנות המסורתית והמחקרית על מעשים אלו היא ענפה אך במשך השנים, אותי תמיד "הטרידה" קצת עובדה אזוטרית קמעא: השם המלא של המין שמוסר דבר תורה או רפואה בשמו של ישו (בן פנדרה/פנטירה): "איש כפר סכניא" (או כפר סמא, להלן) או שכך זה מופיע אצלנו בבבלי. זה היה קשור בדמות אחרת עם שם דומה "יעקב איש כפר נבוריא" (או: כפר גבוריא בכמה נוסחים) שגם לגביה יוחס חשד מינות או לפחות בשלב מסוים כך הוא נתפס ולגביו עד היום אין הסכמה לגבי זיקתו למינות. דמות אחת או שתיים (ואולי שלוש, גם אם מדובר באירוע שהתרחש זמן רב אחרי כן) שכונו "יעקב איש כפר X" שהיו "סוכני מינות" ישירים או עקיפים. האסוציאציה לאחיו של ישו כבר סומנה לפני שנים רבות אולם בין אם יש לכך קשר ובין אם לאו, מדוע המספר הוסיף את הפרט הקצת מיותר לפיה אותו יעקב היה "איש כפר סכניא/סמא" או במקרה המאוחר יותר"איש כפר נבוריא"? משום מה, כל פעם שאני קורא את הסיפורים הללו, זה הדבר הראשון שעלה לי בראש.

יום חמישי, 8 במאי 2025

עמקה, "כפר עמיקו" ו-"כפר עכו": האם החפירות בגבעת עמקה מסייעים לפתרון חידה ישנה? (ספוילר: כנראה שלא)

 


פורסם ב-9/5/2025

בערך הויקיפדיה של היישוב הקהילתי עמוקה בגליל העליון (נוסד ב-1980) נכתב שהוא אולי משמר את השם של יישוב יהודי עתיק בשם 'כפר עמיקו'. בערך הויקיפדיה של המושב עמקה בגליל המערבי (נוסד ב-1949) נכתב שהוא נקרא על שם יישוב יהודי עתיק בשם 'כפר עמיקו'. זאת לא תופעה חריגה אולם פרסום של חפירות ארכאולוגיות שנערכו בגבעה העתיקה במושב עמקה בגליל המערבי, החזיר אותי לאותו שם קדום וביחד איתו גם לאחת החידות שמתעתעות עד היום את החוקרים- 'כפר עכו' המסתורית, מקום שלגביו מנעד האפשרויות, ההשערות וההצעות לזיהוי הם אולי מהרבים והמגוונים (ולעתים גם משונים) ביותר עד היום.

יום שני, 28 באפריל 2025

שינויים, נטישה וחורבן של בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה : לא רק בגלל רעידות אדמה

 


פורסם ב-28/4/2025

מאמר חדש של פרופ' זאב וייס מן האוניברסיטה העברית שיצא בקתדרה האחרון (186, טבת תשפ"ה, עמ' 34-9)) ופתוח לקריאה לכולם, מבקש לבחון מחדש את השינויים במבני בתי הכנסת בארץ ישראל בשלבים המאוחרים שלהם בשלהי העת העתיקה. התיזה המרכזית שלו היא שהחוקרים העניקו לרעידות האדמה השונות שפקדו את ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, בעיקר מן המאה הרביעית ועד המאה השמינית, חשיבות גדולה יותר ממה שבאמת אירע ונטו לפרש כל הרס, פגיעה או בכלל סיום הפעילות על רקע רעידת אדמה משמעותית שאירעה באותן שנים. הוא לא שולל כמובן את השפעת רעידות האדמה השונות על היישובים השונים ומבני הציבור אבל מבקש לבחון כל מקרה לגופו ולא לחפש דווקא את רעידת האשמה X או Y כמי שבגינה דמדמו בתי הכנסת העתיקים.

יום שלישי, 31 בדצמבר 2024

עיבור השנה בגליל: האם הגליל היא "יהודה החדשה" או "גולה קטנה"

 


פורסם ב-31/12/2024

באיחור מה של כמה ימים, דיון קצר בבבלי על האפשרות לעבר את השנה בגליל עשוי לפתוח צוהר לפולמוס סמוי על מעמד הגליל ביחס ליהודה בין המקורות הארץ ישראליים לעיבוד הבבלי. הדיון הובא בתוך מסגרת ארוכה של כמעט שלושה דפים שעוסקים בהלכות עיבור השנה על בסיס ברייתות שפותחות בדרך כלל בלשון "אין מעברין את השנה...." וכדומה. הברייתא העוסקת בעיבור השנה ביהודה ובגליל הייתה נקודת המוצא למאמר ארוך של שמואל ספראי (תרביץ לה, תשרי תשכ"ו, 1965) עם הכותרת "המקומות לקידוש החודש ולעיבור השנה בארץ לאחר החורבן". אם בימי הבית ובדור הראשון או השני, היה ברור שהטקסים של עיבור השנה וקידוש החודש נערכו בירושלים וביבנה, הרי שבדורות הבאים, במיוחד עם המעבר של מוסדות ההנהגה של החכמים לגליל, הנושא היה כרוך בלשונו של ספראי "בלבטים רבים" ולכך נקשרו כמה מעשים ואירועים שחלקם מסופר גם בירושלמי המקביל אצלנו.

יום שני, 30 בספטמבר 2024

מי התגורר בחורבת סהר: נוצרים, יהודים או....שומרונים?

 


פורסם ב-30/9/2024

1. בשיפולים המזרחיים על המדרון של גבעת המורה, ליד הכפר נאעורה ובסמוך לבסיס הצבאי (בסיס נאעורה או מחנה תבור), מצוי אתר המוכר למטיילים באזור והמופיע במפות בשם "מערות סהר". המערות אינן אלא ריכוז של פתחים של מספר דו-ספרתי של מערות קבורה עתיקות ובהם בעיקר קברי מקמר (ארקוסוליה). בשטח הסמוך יש גם מספר קברי ארגז, מתקנים חקלאיים (גיתות) ומחצבות מרשימות ומאגרים כשבעונה המתאימה, ביחד עם הפריחה, מהוות פנינה למטיילים הלא רבים שמבקרים באזור הזה. מתחת למכלול המכונה "מערות סהר", יש חורבה עתיקה המשתרעת על שטח רחב יחסית שקיבלה את אותו שם הצמודה לגדר הבסיס.

יום ראשון, 8 בספטמבר 2024

חצר/ות בית הכנסת של חוקוק

 


פורסם ב-8/9/2024

לפני קצת פחות משבועיים עלתה למרשתת לאתר של חדשות ארכאולוגיות (136, 2024) הדו"ח הראשוני של עונת החפירות האחרונה והסופית של משלחת חוקוק בראשות ג'ודי מגנס ואחרים. החפירות של בית הכנסת העתיק של חוקוק הפכו לנודעים בשל אוסף הפסיפסים המרהיב שהתגלה בחפירות מאז הסקר והחפירה הראשונית לפני קצת יותר מעשור. בית הכנסת העתיק מתוארך על ידי החופרת למאה החמישית לספירה (היא מכנה אותו- בית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת) כשעל גביו שכן מבנה ציבור גדול מן המאה ה-14 (שהיא סבורה שגם הוא היה בית כנסת יהודי) לפני השכבות המאוחרות של הכפר יאקוק שהיה במקום עד 1948.

יום חמישי, 13 ביוני 2024

בית הכנסת הגלילי הקדום ביותר (?) בשיחין

 


פורסם ב-13/6/2024

בסקר ארכאולוגי מחודש מטעם אונ' סמפורד בראשות ג"ר סטריינג' וד פיאנסי שנערך ב-2011 וב-2012 על הגבעה הסמוכה לציפורי שזוהתה לא מכבר כשיחין התלמודית (ואסוכיס בכתבי יוסף בן מתתיהו), התגלו כמה פריטים אדריכליים מפוזרים שלא באתרם שהעלו את "החשד" שמדובר בפריטים ממבנה ציבור ואולי בית כנסת עתיק לא ידוע בגבעת שיחין. באותן שנים הסתיימה חפירתו של בית הכנסת בואדי חמאם והתחילו גם עונות החפירה הראשונות של בית הכנסת בחוקוק. הדיון הממושך על בתי הכנסת הגליליים התעורר מחדש ולפיכך מבנה ציבור/בית כנסת גלילי נוסף הצטרף לשיח המחקרי שניעור מחדש.

יום שישי, 9 בפברואר 2024

תבליט המנורה מחורבת קושט ושאלת קיומם של בתי כנסת מהתקופה הביזנטית במערב הגליל התחתון

 


פורסם ב-9/2/2024

פרסום קצר שיצא לאחרונה (חדשות ארכאולוגיות 136, 11/1/2024) מחפירת הצלה קטנה שנערכה ב-2017 בחורבה קטנה בשם חורבת קושט או קסטה (ליד בסמת טבעון), הזכירה לי פרסום קצת ישן שנשכח של תבליט מנורה מאותה חורבה והזיקה שלה לשאלת קיומם של בתי כנסת עתיקים מהתקופה הרומית מאוחרת או ביזנטית במערב הגליל התחתון.

יום רביעי, 10 בינואר 2024

"מאושה....לטבריה": מסורת 'גלויות הסנהדרין' כשיקוף של צמצום היישוב היהודי בגליל בתקופת התלמוד?

 


פורסם ב-10/1/2024

במסגרת השלמות מחקרים והמלצות קריאה למעוניינים, אני אפנה הפעם למאמר ארוך ומפורט של עוזי ליבנר מהאוניברסיטה העברית שיצא לאחרונה בקובץ 'מחקרי תלמוד' (ד', ספר דוד רוזנטל, כרך א', עמ' 279-226) עם הכותרת: "מסורת גָלויות 'הסנהדרין' ותולדות היישוב היהודי בגליל בתקופות הרומית והביזנטית". ליבנר עסק בהרחבה בשנים שעברו בבחינה מחודשת של תולדות הגליל היהודי (בעיקר הגליל המזרחי) בשלהי העת העתיקה לאור המחקר הארכאולוגי העדכני בכמה היבטים: ראשיתו המעורפלת משהו של היישוב היהודי בגליל בתקופה החשמונאית בשלהי המאה השנייה לפני הספירה מחד, ושקיעתו של היישוב היהודי בגליל במאה הרביעית על רקע משבר מתמשך משלהי המאה השלישית ולאורך כל המאה הרביעית לספירה. הפעם, הוא מבקש לשפוך אור על מה שנראה כמו תמורה פנימית במרכז הכובד של היישוב היהודי בגליל: מממערב הגליל התחתון עד המאה השלישית (סוף תקופת התנאים) לחלקו המזרחי של הגליל במאות הבאות (רוב תקופת האמוראים). הוא כבר הציג את התיזה הזו בכמה במות שונות אך במאמר הארוך כאן הוא מציג את מכלול הטיעונים והראיות כשמעבר לתיזה הכללית, במאמר עצמו יש כמה חידושים פרטניים שלעתים 'מסתתרים' בהערות שוליים או בכמה משפטים בודדים שכל אחד מהם הוא סוגיה מעניינת בפני עצמה (למשל, המעמד של בית שערים וזיקת רבי יהודה הנשיא אליה).

יום שני, 31 ביולי 2023

"כפר-עותני בגליל": היישוב האזרחי הרב-תרבותי בצילו של 'מחנה הקריה' של הלגיון השישי

 


פורסם ב-31/7/2023

* "הרי זה גיט[י]ך אם לא באתי מיכן ועד שלושים יום. היה הולך מיהודה לגליל. היגיע לאנטיפטרוס וחזר. בטל התניי. הרי זה גיטך אם לא באתי מיכן ועד שלושים יום. היה הולך מגליל ליהודה והיגיע לכפר-עתני וחזר. בטל התניי" (משנה גיטין ז ז)
* "כפר-עותני בגליל אנטיפטרס ביהודה. בינתים- מטילין אותו לחומרו מגורשת ואינה מגורשת. שאני הולך מיהודה לגליל. ?ו?הגיע לאנטיפט?ר?ס וחזר. בטל התניי. שני הולך מגליל ליהודה. והגיע לכפר-עותני וחזר. בטל התניי". (תוספתא גיטין ה ז; בבלי גיטין עו ע"א)
1. במסגרת קובץ משניות " הרי זה גיטך אם...", מובאת דוגמא גיאוגרפית לכך שהבעל ציין "אם לא באתי מכאן/מיכן ועד שלושים יום". המשנה מתמקדת במיקום ("באתי מכאן") ולא כל כך בזמן (בבבלי ובפירושים המסורתיים המוקד היה דווקא מימד הזמן- ועד שלושים יום). שתי הדוגמאות הראשונות הן של בעל שהולך מיהודה לגליל או מגליל ליהודה. במקרה הראשון מדובר שיצא מיהודה והגיע לאנטיפטריס (תל אפק), הקצה הצפוני של יהודה אך לא המשיך. במקרה השני מדובר שהבעל יצא מהגליל ליהודה אך הגיע למקום בשם "כפר-עתני" (בדפוס: כפר עותנאי) שהוא הקצה הדרומי של הגליל. הפרשניים המסורתיים שלא הכירו היטב את הארץ ולא את מקומה של כפר עותנאי סברו שמדובר במקומות סמוכים ("סמוכים זה לזה בספר זה בראש יהודה וזה בראש גליל"- רש"י) ונראה שכבר הדיון בבבלי משקף היכרות חלקית בלבד עם גבולות יהודה והגליל. אולם כבר בתוספתא מובן שיש תחום ביניים (בינתיים- מטילין אותו לחומרו מגורשת ואינה מגורשת) בין יהודה (מצפון לאנטיפטריס) ובין הגליל (מדרום לכפר עתני). הדוגמאות הללו ציינו אפוא את שני תחומי היישוב היהודיים המרכזיים בתקופת המשנה- יהודה והגליל ואילו תחום הביניים (שומרון או מישור החוף) לא נזכר כאן כמו במקרים אחרים בספרות התנאית. התוספתא, בהנחה שהיא אכן מוסבת על המשנה מציינת במפורש מקרה (לא ברור אם זהו מקרה נוסף או הבהרת המקרה שבמשנה) שבו הבעל מציין במפורש "'שאני הולך מיהודה לגליל'/"שאני הולך מגליל ליהודה" ולכן מודגש כי "כפר עותנאי-בגליל, אנטיפטריס-ביהודה" ואם הוא לא הלך "מעבר" להן (אנטיפטריס מיהודה לגליל וכפר עותנאי מגליל ליהודה) אז הוא למעשה לא קיים את תנאו.

יום שלישי, 23 במאי 2023

הגט מכפר ססי/סיסאי: למה רבי אילעאי נבהל כל כך מפסיקתו של רבי ישמעאל לגבי הגט מכפר ססי/סיסאי?

 


פורסם ב-23/5/2023

הבבלי בדף שלנו הביא מעשה ברבי ישמעאל בסיוע לכך שיש תועלת ויתרון באמירת בפני נכתב ונחתם מול עוררין. המעשה מובא בגרסאות דומות אך לא זהות בתוספתא ובירושלמי (אני מעתיק מספריא בלי לבחון את הנוסח לפרטיו):

יום שבת, 5 בפברואר 2022

"כגון אילין [דקיסרין] דקברין בבית שריי" (ירושלמי מועד קטן ג ה, פב ע"ג): הרמז הדק לעיר הקברים החריגה בבית שערים בספרות התלמודית וביאורו לאור התגליות

 


פורסם ב-5/2/2022

בימים האחרונים, הדף היומי במסכת מועד קטן עוסק במקבץ מרוכז של סוגיות של הלכות אבלות (שכן "משנכנס אדר מרבין בשמחה"...) ומנהגי קבורה ואבלות שחלקם מהווים מקור למנהגי אבלות וקבורה שנהוגים עד היום בקבורה היהודית. לא מדובר על סוגיות "משמחות" אולם הם היו משמעותיות לבני התקופה. הדף היומי הוא של התלמוד הבבלי ובהתאם לכך, גם חלק ניכר מהדיונים והעדויות, על אף שהן מתייחסות למקורות תנאיים או למסורות ארץ ישראליות, משקפים בעיקר את המנהג הבבלי. השוואה לדיונים בתלמוד הארץ ישראלי, הירושלמי, עשויה לתרום להכרת הפרקטיקות השונות עד כמה שזה ניתן אם כי אופי הדיון הוא במקרים רבים תיאורטי עקרוני.

יום חמישי, 3 בפברואר 2022

מהגליל ההלניסטי-נכרי לגליל החשמונאי: תשובה חדשה לשאלה ישנה

 


פורסם ב-3/2/2022

לאחרונה יצא כרך עב כרס של כתב העת "תעודה" מטעם בית הספר למדעי היהדות והארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב לכבודו של בצלאל בר כוכבא: " כרך ל"ב - ל"ג: 'מלאכת מחשבת- מחקרים במדעי היהדות מוגשים לפרופסור בצלאל בר-כוכבא בהגיעו לגבורות". המאמרים בכרך הזה אמורים להיות פתוחים לקריאה בדף של כתב העת (למטה) אך בינתיים, חלקם ניתנים לקריאה באמצעות אתר Academia. הכרך רווי במאמרים מעניינים- בלי נדר, אני אפנה לכמה מאמרים וחידושים מעניינים שעולים מתוך המאמרים בכרך. בינתיים, אני אתחיל במאמר אחד ובימים הקרובים במאמר נוסף שבו ישנו דיון מחודש בשאלות ישנות ומוכרות היטב בתולדות הגליל העת העתיקה- כיצד הוא הפך למרכז יישוב יהודי חשוב בתקופה הרומית ומה התרחש בו בזמן מרד/מלחמת בר כוכבא/כוסבא.

יום שני, 13 בדצמבר 2021

"עמדו נביאים שבירושלים וקבעו שם כ"ד מעמדות כנגד כ"ד משמרות כהונה ולויה" (תוספתא תענית ג ב-ג): בחזרה לרשימת משמרות הכהונה בגליל

 


פורסם ב-13/12/2021

לרגל סיום הלימוד במסכת תענית בדף היומי היום, בחרתי לציין את האירוע עם חזרה לאחת הרשימות המפורסמות ביותר בארכאולוגיה התלמודית העתיקה- רשימת ("ברייתת") משמרות הכהונה בגליל שכבר יותר ממאה שנה ממקדת עניין וחידתה עדיין מרתקת את החוקרים ואת הציבור הרחב כאחד. חיפוש קל בגוגל יוביל לתוצאות רבות כולל הרצאות וסיורים בעקבות משמרות הכהונה בגליל. מדוע חזרתי אליה בהקשר למסכת תענית? ובכן, זה קשור לא לסיום המסכת ממש המפורסם בפני עצמו (התעניות ההיסטוריות של שבעה עשר בתמוז ותשעה באב ביחד עם הסיום האופטימי של ט"ו באב) אלא לתחילת הפרק הנועל של המסכת הזו שעסק בטקס ליטורגי קדום שמוכר רק במקורות חז"ל: טקס המעמדות. הטקס הזה קשור במישרין למשמרות הכהונה ומוצג כמקביל או השלמה למשמרות הכהונה. אופן התיאור התנאי הציורי של הטקס הזה גרם לי לחזור מחדש לאותה סוגיה ישנה וקצת "נדושה" של רשימת משמרות הכהונה בגליל ואולי לחשוב עליה מחדש דווקא לנוכח התיאור הפנטסטי של טקס המעמדות אם כי זה לא יוצא מכלל הרהור ולא מגיע בהכרח לפתרון חידת אותה רשימה מפורסמת. אני אסקור בקיצור נמרץ את התיאור התנאי של אותו טקס מעמדות במקורות התנאיים של מסכת תענית ואת סימני השאלה שיש לגביו. לאחר מכן, בקיצור אפילו נמרץ יותר נזכיר את רשימת משמרות הכהונה בגליל, את העדויות השונות לקיומה כמו את עיקרי ההצעות לפשרה ומשמעותה. לבסוף, אני אציע השערה בוסרית על קשר אפשרי בין התיאור התנאי של טקס המעמדות ובין אותה רשימה של משמרות הכהונה בגליל כחלק מנרטיבים חלופיים של זכרון משמרות הכהונה. זה יצא קצת ארוך אבל מדי פעם, אין ברירה אלא להאריך קצת...

יום שני, 1 בנובמבר 2021

למה שימשה "האבן ממגדלה"? הצעה חדשה נוספת

 


פורסם ב-1/11/2021

1. גילויו של בית הכנסת הקדום בצפון מגדלה (אני אכתוב עם "ה" בסוף אבל זה לא קריטי) העתיקה ב-2009 בחפירות של רשות העתיקות בראשות דינה אבשלום-גורני וערפן נג'ר עורר התרגשות גדולה, הן אצל החוקרים והן בציבור הרחב בארץ ובעולם, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר באתר המזוהה עם מריה מגדלה/מרים המגדלית ושמדובר בבית כנסת מן המאה הראשונה לספירה, בתקופה ובאזור שבו פעל ישו. עד היום, האתר הארכאולוגי של מגדלה/טריכאי הקדומה חוסה בצילו של בית מלון ומרכז דתי-רוחני המיועד בעיקרו לצליינים נוצריים. עיקר תשומת הלב של חשיפת בית הכנסת תפסה אבן מלבנית נמוכה בעלת ארבעה רגליים בפינות המעוטרת בכל צדדיה שהתגלתה בבית הכנסת והמוכרת עד היום כ-"אבן ממגדלה" (The Magdala Stone). העיטור הבולט באותה אבן שזכה לתשומת הלב ולהתרגשות הרבה ביותר הוא זה של המנורה באחת הפאות הקצרות של האבן- עיטור מנורה אמנם מוכר כבר באותה העת אולם בעיקר בירושלים וביהודה ולא בגליל ולא בהקשר של בית כנסת מימי בית שני. עיטור המנורה היה רק אחד מהמרכיבים שמעטרים את האבן שכן מכל צדדיה (למעט בתחתית האבן כמובן) כולל בחלקה העליון התגלו עיטורים נוספים שהיו מרכיב נוסף בחידתיות של אותה אבן.
אבן כזאת לא התגלתה לפני כן ולפיכך כבר מההתחלה היא הייתה חידה כולל הכינוי כמעט חסר המשמעות- "האבן ממגדלה". כבר מראשית גילויה ועד היום, קצת יותר מתריסר שנים לאחר מכן, היא עדיין נותרה חידתית אם כי לאחרונה נוספו נתונים ותגליות שאולי עשויים לשפוך אור על תפקידה ומשמעותה או שלפחות התווספו הצעות חדשות. למעשה, למרות הדיונים הערים וההצעות השונות ועל אף שהאבן כבר יצאה לתערוכות שונות בארץ ובעולם (רפליקה ניצבת באתר בית הכנסת עצמו), לא יצא עדיין דו"ח מדעי שלם ומפורט של בית הכנסת והאבן, אם כי ספק אם פרסום הדו"ח הזה בקרוב יפתור או יקטע את היקף ההצעות וההשערות לגבי אותה "חידה מסתורית" שהתגלתה בבית הכנסת הצפוני של מגדלה/טריכאי. האבן מוצגת לאחרונה בתערוכת "שביל הסנהדרין" בבית יגאל אלון שנמצא במרחק קצר מהאתר והתמונות כאן הן מתוך ביקור בשבוע שעבר בתערוכה (מחילה על האיכות של התמונות).
2. באופן כללי, שתי שאלות עיקריות נשאלו ונידונו עד עתה ביחס לאותה אבן- השאלה הראשונה היא מה הייתה הפונקציה שלה בבית כנסת אם הייתה כזו ואיזה שימוש היה בה? והשאלה השנייה נוגעת כמובן לעיטורים שהקיפו אותה- מה משמעותם ומדוע נבחרו אותם סמלים במערך האיקונוגרפי כפי שנראה באותה אבן? שתי השאלות הללו קשורות אחת בשנייה אך לא בהכרח תלויות אחת בשנייה. לכאורה, השאלה הראשונה היא השאלה הבסיסית ביותר ואולי המפתח גם לשאלה השנייה אך מה שקרה היה דווקא הפוך. אמנם היו הצעות שונות לפונקציה של אותו פריט חריג אולם עיקר הדיון המחקרי התמקד בשאלה השנייה, כלומר במשמעות הסימבולית של עיטור המנורה ו/או המערך האיקונוגרפי בכללותו תוך התעלמות או הדחקה של שאלת המימד השימושי של אותה אבן. זה לא המוקד שלי כאן אלא דווקא ההיבט הפונקציונאלי של אותה "אבן ממגדלה" אבל בקצרה: קבוצת חוקרים אחת (מוטי אביעם, רינה טלגם ואחרים, אני אפנה ללינקים למטה) סבורה שהמערך האיקונוגרפי מסביב לאבן הוא בהשראת המקדש בירושלים ונועד להיות מעין ייצוג חזותי אמנותי של המקדש, של כמה מחפצי הפולחן ולאור זיהוי כמה סמלים בפאות השונות של האבן, אפילו להדגש את משמעותו המיסטית כמעון השכינה כולל ייצוג חזותי של מרכבת השכינה. בתוך אותה אסכולה "מקדשית", הוצעו כמה אפשרויות מגוונות להבין את הפונקציה הסימבולית של הסמלים הללו, במיוחד בבית הכנסת הגלילי במאה הראשונה- אם כהעצמת התודעה המקדשית של בית הכנסת כבר בשלב המוקדם הזה בתולדות המבנה ואם כדי להעצים את הזהות הירושלמית-מקדשית בגליל. לעומת זאת, חוקרים אחרים (חכלילי, פיין ואחרים) הציגו עמדה סקפטית יותר לגבי הפרשנות "המקדשית" של המערך האיקונוגרפי וטענו שבסך הכל מדובר במכלול של סמלים ועיטורים מוכרים במערך הסמלים האמנותי ביהודה ובגליל באותה התקופה והיומרה לייחס לכל סמל או לקומפוזיציה כולה, מערך סימבולי "אחיד" מקדשי או מיסטי עמוק הוא מוגזם.
3. בצל הדיון האמנותי של העיטורים של האבן, שאלת הפונקציה השימושית של אותה אבן בריהוט בית הכנסת קצת נדחק, אולם הוא התעורר מחדש לאחרונה. בקצרה: האינטואיציה הראשונית של החופרים הייתה לראות באותה אבן כשולחן נמוך שנועד לקריאת התורה אולם מדובר באבן בעלת גובה של 40 סנטימטר, זה יותר נראה כמו הדום או שולחן אכילה נמוך מאשר שולחן לקריאת התורה. לפיכך, מוטי אביעם הציע שמדובר בבסיס של השולחן שבארבע פאותיו היו עמודים שעל גביהם היה שולחן גדול יותר שעליו קראו בתורה. כדאי להבהיר מדוע החוקרים נטו ועדיין נוטים לייחס לאבן פונקציה הקשורה לקריאת התורה דווקא שכן האבן עצמה לא מעידה על כך. הסיבה היא המסקנה שההיסטוריונים והארכאולוגים כאחד הגיעו למסקנה ולפיה בבתי הכנסת הקדומים מימי בית שני, הפעילות הטקסית המרכזית (בנוסף לפעילויות ציבוריות קהילתיות אחרות) הייתה קריאת התורה בשבתות ובימים טובים ולא התפילה. מסקנה זו עולה לאור העדויות הספרותיות והאפיגרפיות מחד והמאפיינים האדריכליים-ארכאולוגיים מאידך של אותם מבני ציבור שהתמקדו במרכז המבנה ולא פנו לכיוון ירושלים. היות וכך, גם ממצא ארכאולוגי "חידתי" כגון האבן שהתגלתה במגדלה, נקשרה באורח אינטואיטיבי לאותה פעילות דתית עיקרית שיוחסה לבתי הכנסת מימי בית שני-קריאת התורה. יחד עם זאת, היו גם הצעות ייעוד שונות- מושב מכובדים/זקנים; המקום שעליו הונחה קופת הקהילה ואפילו הועלתה אפשרות שהאבן שימשה כאבן שעליה יצקו קטורת, מעין "מזבחון" (?). הקושי הבסיסי היא שמכל מה שמוכר לנו במקורות הספרותיים-היסטוריים על ריהוט בית הכנסת העתיק, אין שום רמז (לפחות במבט ראשון) לפריט מסוג כזה ומאידך, בפריטים ארכאולוגיים שכן התגלו בזיקה למבנה בית הכנסת, בדרך כלל ניתן להבין את הפונקציה שלהם. במקרה דנן, בטרם התגלתה האבן הזו, אף אחד לא "ציפה" למצוא פריט כזה ואחרי שהוא התגלה, קשה להבין בדיוק מה השימוש שלו כל עוד אין שום רמז לכך במקורות הספרותיים-היסטוריים בכל מה שנוגע לריהוט בית הכנסת הקדום. בזמנו, כמה שנים בטרם נודע דבר קיומה של האבן, ישראל לוין פרסם מאמר ארוך ומפורט (שהפך לחלק מהספר המונומנטלי שלו על בית הכנסת הקדום) שעסק בריהוט בית הכנסת הקדום על כל מרכיביו מבחוץ ומבפנים- הוא אסף את כל סוגי העדויות על פריטי הריהוט השונים של בית הכנסת העתיק- גם אם לא כל הפריטים המוזכרים בספרות התאששו בעדות הארכאולוגית (בעיקר משום שמדובר ברהיטים מחומרים מתכלים), על פניו לא היה שום רמז לפריט ריהוט מהסוג הזה.
4. מכאן אפשר היה להגיע למסקנה אולי מתבקשת- אכן, לא מדובר בפריט פונקציונאלי כלשהו אלא יצירת אמנות מיוחדת וחריגה שלמזלם של החופרים, נותרה ביחד עם שרידי בית הכנסת הנטוש והחרב בפאה הצפונית של מגדלה/טריכאי של סוף ימי בית שני. ברם, תגליות של השנים האחרונות מלמדות שככל הנראה, לא מדובר בפריט חריג ייחודי- למעשה בבית הכנסת הקדום במגדלה, התגלתה אבן מלבנית נוספת שניצבת עד היום במרכז האולם המשני ממערב לאולם בית הכנסת ומזכירה במידת מה את האבן המעוטרת המפורסמת יותר. שנים ספורות בלבד אחרי גילויה של האבן ממגדלה, התגלתה ב-2012 אבן בזלת נמוכה מעוטרת (אם כי אין סמלים יהודיים מובהקים) הניצבת על ארבעה רגליים בבנייה משנית על אחד הספסלים של בית הכנסת הביזנטי בחורבת כור מצפון-מערב לכנרת. תאריכה המקורי והפונקציה שלה אינה ידועה והזיקה בינה ובין האבן ממגדלה נתונה לויכוח בין החוקרים (אביעם משוכנע שכן, החופר של האתר סקפטי יותר) אבל כבר אז התחיל להיות ברור שגם אם העיטורים במגדלה הם מיוחדים, הפריט עצמו (אבן מלבנית בעלת רגליים, מעין שולחן נמוך) כבר היה מוכר. אבל זה לא היה הסוף- בחפירות החדשות של בית הכנסת בחורבת כנף התגלה שלב קדום לבית הכנסת הביזנטית, מהתקופה הרומית המאוחרת ובאותה שכבה התגלתה גם אבן מלבנית בעלת רגליים דומה במאפיינים הכלליים שלה לאותה אבן ממגדלה ולרעותיה האחרות. במקביל, זוהתה אבן בזלת נוספת המזכירה את האבנים הנ"ל בבנייה משנית בספסלי בית הכנסת הביזנטי בדיר עזיז. לאחרונה, בכנס ביד בן צבי רינה טלגם הצביעה על פרגמנט קטן מחפירות בית הכנסת בואדי חמאם שאותו היא הציעה בזהירות לזהות כשרידים של אבן נוספת שייתכן והייתה בבית הכנסת מהשלב הקדום ביותר של ואדי חמאם. היא הוסיפה גם שייתכן ויש עדויות לתשתית של מתקן כזה בבתי הכנסת באום אל עומדאן ובנברתין גם אם לא זוהו שם אבנים מהסוג הזה. מכאן טלגם הגיעה למסקנה שגם אם האבן ממגדלה הייתה מיוחדת במערך האיקונוגרפי העיטורי שלה, לא מדובר בפריט נדיר אלא אפשר לדבר על קבוצה של אבנים/שולחנות קטנים באגן הכנרת ובגולן שהתגלו בזיקה לבתי כנסת מהשלב הרומי הקדם-ביזנטי.
5. אם כן, חוזרת השאלה למקומה- למה שימשו אותן "אבנים/שולחנות" במגדלה כמו בבתי הכנסת האחרים? רינה טלגם שביחד עם החופרים עתידה לפרסם את האבן בדו"ח המדעי ועסקה בה ובמשמעות הסמלית שלה בהרחבה בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות, הציעה באותה הרצאה תיזה משלה למטרת האבנים הללו- אלו היו שולחנות אבן קטנים שעליהם הניחו את התיבה של ספרי התורה. כידוע, בהתחלה, לא היה ארון קודש קבוע בבית הכנסת הקדום אלא הספרים הונחו בתיבה ניידת, כנראה בחדר או פינה באגף בית הכנסת. כאשר הגיע זמן הקריאה בתורה, התיבה הוכנסה לאולם בית הכנסת וממנה הוצאו המגילות שמהם קראו בתורה. לפי ההצעה שלה, את התיבה הניידת היא "התיבה" בלשון התנאים, הניחו על גבי אותן אבנים/שולחנות נמוכים שניצבו הן בתוך האולם עצמו (כנראה במרכז) והן בחדרי הנספחות, שם שהתה התיבה באופן קבוע. המשטח שעל האבן התאים לגודל התיבה והיא אף הציעה שהיו אולי אפילו "מסילות" להנחת התיבה וייצובה בזמן שהיא הונחה מעל האבן. לא זו אף זו, היא אף הציעה באותה הרצאה שהכינוי של אותה אבן היה..."קתדרא" או "קתדרא דמשה" המוכרת גם בברית החדשה. חידת ה-"קתדרא דמשה" מעסיקה את החוקרים מאז גילוי מושבי האבן בחמת טבריה, כורזין ועוד וכאן היא הציעה שייתכן שהכוונה לא הייתה למושבי האבן המכובדים אלא דווקא לאבן שעליה הונחה התיבה- זאת ה-"קתדרא דמשה" האמיתית והמקורית. להצעתה, כל עוד התיבה הייתה ניידת, גם התקיים אותו שולחן אבן נמוך/קתדרא עד הוספת הבמה/היכלית בחזית בית הכנסת כאשר במקום התיבה הניידת, עמד הארון הקבוע הגדול. האבן ממגדלה ואחיותיה הם העדות הארכאולוגית הראשונה למתקן האבן שעליו עמדה התיבה (כנראה מעץ) לפני בניית הריהוט הקבוע בחזית בית הכנסת שבתוכה עמד הארון (לרוב מעץ), בבתי הכנסת של המאה השלישית-רביעית ואילך.
6. לאחרונה ממש, לזאב וייס מהאוניברסיטה העברית הייתה הצעה חדשה. היא עתידה להתפרסם בהרחבה ב-journal of Roman Archaeology, אך היא הוצגה בקצרה במאמר הפותח של "עתמול" האחרון. כמו מרבית החוקרים והחוקרות לפניו, הוא חוזר אל טקס קריאת התורה בבית הכנסת אולם לטענתו המעניינת, ישנו פרט מסוים שהחוקרים הניחו כמובן מאליו והוא טוען שלא היה ולא נברא- שולחן עץ או אבן שעליו קראו בתורה. הפריט הזה שלא התגלו שרידיו עד עתה בבתי הכנסת הקדומים, לדעתו לפחות בשלבים הראשונים, לא היה קיים. קריאת התורה הייתה בעמידה בזרועות פתוחות כאשר הספר היה למעשה מגילה של "חומש" אחד ולא במתכונת המוכרת לנו מספרי התורה הנוכחיים. הוא הסתייע בעדויות הספרותיות החל מהתיאור בימי עזרא ונחמיה, בתיאורים של טקסי קריאת התורה במקדש במקורות חז"ל ובתיאורי הטקס בברית החדשה ועד התיאור החזותי בבית הכנסת בדורא אירופוס. בתיאורים הללו, את ספר התורה "לוקחים" וקוראים בעמידה (אם כי אפשר גם בישיבה) אך לא נזכר שום שולחן או במה שעליה מניחים את מגילת/מגילות ספר התורה. את המגילות הניחו לפני הקריאה או לאחריה או אפילו בהפסקה שבין הקריאות על אותו שולחן אבן קטן. הוא אף זיהה את ה-"מסילות" או סימנים על גבי האבן ממגדלה שבהם (או לפחות על הבד שכיסה אותם) הניחו את המגילות בצורה בטוחה שלא יפלו. כמו טלגם, אף הוא הצביע על כך שמאוחר יותר נעשה שינוי משמעותי בריהוט בית הכנסת כאשר המגילות היחידות הפכו למגילות גדולות שאי אפשר כבר היה לקרוא בהם באותה דרך ולפיכך נבנו אותם במות מוגבהות שעליהם עמדו הארונות ובתוכם המגילות "החדשות" הארוכות.
7. אני מודה שלפחות לאור קריאת המאמר הפופולרי ב-"עתמול", יש לי כמה תמיהות ותהיות לגבי ההצעה הזו (באמת היו צריכים להכין שולחנות אבן מגולפים ומעוטרים אך ורק כדי להניח את המגילות לפני ואחרי קריאת התורה?) אולם כאמור זה רק המאמר הפופולרי והמאמר המדעי המלא אמור להתפרסם באנגלית בקרוב, ואז גם הטיעונים שלו יוצגו בהרחבה רבה יותר. מה שכן, הטענה שקריאת התורה לא הייתה על שולחן עץ או אבן במרכז בית הכנסת אלא באופן שונה היא טענה מעניינת שכן לכאורה כך אכן משתמע מהמקורות שהוא הביא אם כי אפשר שזה לא הוזכר כי זה היה מובן מאליו ולא היה צורך לציין בצורה מפורשת שהמגילה/ספר התורה נקראה על גבי שולחן. קיומו של שולחן עץ או אבן במרכז בית הכנסת לא מתועד בצורה מפורשת (מוזכרת "בימה של עץ" בתיאור בית הכנסת של אלכסנדריה בתוספתא סוכה אולם הכוונה היא למקום מוגבה אך לאו דווקא לשולחן או מתקן לשם קריאת התורה) עד המקורות האמוראיים, שם בירושלמי מגילה כבר יש כנראה רמז לחלקים ששימשו לשולחן הקריאה. גם מבחינה ארכאולוגית, אני לא מכיר עדות ארכאולוגית ברורה לקיומו של מתקן כזה בבתי הכנסת הקדומים אם כי אולי אני טועה. כאמור, אביעם טען שאותו שולחן היה מותקן על גבי האבן ממגדלה ששימשה בסיס לאותו שולחן (וכך הוא טען גם ביחס לאבן מחורבת כור), כלומר בעוד אביעם הניח שבוודאי היה שולחן שכזה והרי זאת העדות הארכאולוגית לקיומו של הרהיט הזה, הרי שוייס טוען שהיא הנותנת- זה היה הריהוט היחיד בתוך אולם בית הכנסת לפחות בראשיתו. כך או כך, ההצעות האחרונות של טלגם ושל וייס בנוגע לפונקציה האפשרית של אותה "אבן ממגדלה", מלמדות כיצד תגליות ארכאולוגיות ונתונים חדשים שנוספים לאחר התגלית החידתית, מחייבים אותנו לבדוק מחדש שוב ושוב את ההנחות המוסכמות ואולי לגלות עוד אפשרויות לשחזור פרקטיקות ומנהגים קדומים בבתי הכנסת העתיקים.
לינקים לקריאה ולהרחבה: אני אביא כאן רק מבחר קישורים ומשם אפשר לקרוא עוד.
1. ההודעה לתקשורת על חפירת בית הכנסת במגדלה באתר רשות העתיקות: http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=25...
2. ההצעה של אביעם (2013) לפרשנות הסמלים ומטרת השימוש:
3. הצעת פרשנות המסתייגת מפרשנות יתר לעיטורים של סטיבן פיין: https://www.academia.edu/.../From_Synagogue_Furnishing_to...
4. סקירת המחקר על האבן ממגדלה והגישות השונות עד 2018, במאמר הזה של דויד גורביץ': https://bibleinterp.arizona.edu/arti.../2018/08/gur428008...
5. על האבן שהתגלתה בחורבת כור, אפשר לקרוא כאן את סיכום הויכוח בפרשנות בין אביעם ובין מי שעמד בראש משלחת החפירות, יורגן זנגנברג (Strata 37, 2019): https://scholarlypublications.universiteitleiden.nl/.../view
6. ההצעה של רינה טלגם בהרצאה שלה בכנס שנערך במסגרת יד בן צבי לפני כמה חודשים לרגל 100 שנות מחקר בתי כנסת עתיקים בגליל (החל מ-1:12 שעות): https://www.youtube.com/watch?v=NG7FOCueMzw&t=6489s...
7. ההצעה של זאב וייס ב-"עתמול" 273 (2021): https://www.academia.edu/.../%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1_%D7...

יום ראשון, 11 באפריל 2021

"פונדקא דלוי": הפונדק שעל הדרך בין ציפורי לטבריה

 


פורסם ב-11/4/2021

בדף של אתמול (דף כ ע"א על פי המספור המסורתי של לומדי הדף היומי; פרק ז ג, נ ע"ג-ד על פי הציון המקובל של הירושלמי במהדורת ונציה) נזכרו שני מעשים שאירעו בגליל על מוצרי מאכל שנמצאו ושלגביהם היה ספק, הן לגבי הלכות מציאה והן לגבי הכשרות שלהם. אני כאן אתמקד במעשה השני שבו נזכר מקום בשם "פונדקא/פונדקה דלוי" (על השם המדויק להלן). לפני כמה שנים כתבתי פוסט על שמות הפונדקים בספרות התלמודית וגם הזכרתי בקצרה את המקרה שלנו. אני אחזור כאן על הדברים ההם וארחיב מעט יותר.