בעתיד הרחוק הסמוי מן העין, אי שם באחרית הימים, כאשר טבריה העתיקה תהיה גן לאומי מסודר ומטופח (אני מזכיר- מדובר על אחרית הימים), תעמוד שאלה שמלווה גם לא מעט אתרים אחרים: כיצד לשלט מבנה או מכלול שלגביו קשת הדעות היא מגוונת עד כדי כינויים שונים בתכלית לאותו מקום. המדריכים ומורי הדרך באתר יוכלו לספר שאי שם ברבע הראשון של המאה ה-21, היה דיון מתמשך סביב מהותו ותפקידו של אותו מכלול כולל חילוקי דעות בין כמה מאלו שנטלו חלק בחפירה עצמה.
1. במה דברים אמורים? מבלי להיכנס לפרטים, מדובר בפירוש למבנה במרכז טבריה הקדומה ממזרח לקרדו שחלקו הקטן נחשף כבר בראשית שנות השישים של המאה הקודמת בידי אדם דרוקס על רקע בניית המוביל המלוח- גומחה/אפסיס גדולה בקצהו של חדר/מבנה/אולם כלפי מזרח. המבנה ששלבו הראשון תוארך לתקופה הרומית (מהמאה השנייה עד המאה החמישית) וחלקו מאוחר יותר קיבל את הכינוי "בסיליקה" למרות שלא היו בו שורות עמודים או רמז לכך שהוא מבנה דתי. בשנות התשעים ושוב בראשית המאה הנוכחית, נערכו בו כמה עונות חפירה במשלחת בראשות יזהר הירשפלד. או אז התברר שמדובר במכלול גדול יותר שנבנה לקראת סוף המאה הרביעית לספירה וכלל חצר פריסטילית, מאגר מים גדול מאד מתחתיה, אגפים שונים אפסידליים עם גומחות דומות לאלו שנחשפו בחפירה הישנה וחדרים נספחים עם כמה שרידי פסיפסים. בחפירות הללו גם התברר שהיה שלב קדום שממנו התגלו כמה פריטים מגיר, שברי פרסקאות, רצפות בסגנון אופוס סקטילה ויסודות שתוארכו לתקופה ההרודיאנית. השרידים הקדומים, הובילו את החוקרים להניח שאלו הם שרידים מארמונו של הורדוס אנטיפס ולאחר מכן של אגריפס השני המוזכר במקורות בטבריה.
2. אם כן, המכלול מכיל שלב קדום מימי ראשיתה של טבריה ושלב עיקרי (היו בו כמה שינויים בשלב מתקדם) שתוארך לא לפני סוף המאה הרביעית לספירה. כולם פחות או יותר מסכימים שסביר להניח שהשלב הקדום היה חלק מארמון הרודיאני שגם תואר בכתבי יוספוס (בעיקר חיי יוסף) אבל מכאן ואילך מתחיל הפיצול וקשת הדעות שמתמקדת בשתי שאלות עיקריות: מה היה אופיו ותפקידו של המכלול בשלב השני שלו (שלב הבזלת) מסוף המאה הרביעית לספירה ואילך ומה היה במקום בתקופה שבין ארמון צאצאי הורדוס ובין המכלול הביזנטי, פער של כמעט 300 שנה (!)? אני לא אכנס כאן לפרטי תולדות המחקר והפרשנויות אבל כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת, אפשר לסווג את הפירושים לשני מסלולים עיקריים:
א: זה היה מכלול בנוי בעל אופי ציבורי אך לא כנסייתי. יזהר הירשפלד שעמד בראש משלחת החפירה לפני פטירתו ב-2006, סבר שאכן מדובר בבסיליקה ציבורית שהחליפה את ארמון השליטים ההרודיאניים ואף שיער באופן אינטואיטיבי שזה היה מושב הסנהדרין או בית הדין הגדול המוזכר במקורות חז"ל בזיקה לטבריה. לחילופין, עלתה האפשרות שמדובר בבית הנשיא או בארמון הנשיאות שמעמדה הסמכותי משתקף במקורות משפטיים נוצריים דווקא בשלהי המאה הרביעית (כך הציע ערן מאיר בכמה מקומות). יוסף פטריך ביחד עם אהרוני אמיתי וערן מאיר שחפרו במקום במשלחת הירשפלד, הציע במאמר שיצא לפני כמה שנים (ציון פז תשפ"ב, גרסה אנגלית ב-SCI 2022) שהארמון ההרודיאני התחלף בארמון מושל או פרטוריום, מכלול ציבורי ששימש גם כמקום למשפט וכליאה (כעדותן של שני חדרים חריגים תת-קרקעיים שזוהו כתאי כלא בחפירות הירשפלד) ובו התגורר הקיסר במסעותיו ברחבי הפרוביניקיות או מושל הפרוביניקה בביקוריו התכופים במיוחד במקומות מרכזיים. באותו מאמר, המציאות הזו קיבלה ביטוי גם במקורות חז"ל שונים שבהם מסופר על מסעותיו של הדריאנוס (אגדת הדריאנוס והזקן המפורסמת) ודיוקלטיאנוס המוזכרים בקשר לטבריה. חלק מאותו מאמר מדעי המתייחס לאגדת חז"ל על הדריאנוס והזקן גם פורסם במאמר פופולרי קצר שיצא השנה בהארץ (מאי 2025) עם הכותרת "מה מצא הדריאנוס בטבריה?".
ב: המכלול הבנוי המפואר לא היה כלל מבנה ציבור אלא בית אמידים רחב היקף המשקף את שכבת העילית בתקופה הרומית והביזנטית בגליל כפי שעולה גם בחפירות ציפורי. זאב וייס למד מתוך סדרה של מבנים מפוארים בציפורי, טבריה וגם במקומות אחרים על תופעת בתי המידות המפוארים שראשיתה בתקופה הרומית אך גם המשיכה לתקופה הביזנטית. תלמידתו, שולמית מילר (שגם נטלה חלק בחפירות טבריה ובפרסום הסופי של החפירות בטבריה) העמיקה בטענה הזו ובמסגרת חוברת שלמה שיצאה לפני כמה שנים בכתב העת "קדמוניות" שהוקדשה לעתיקות טבריה (קדמוניות 162, 2021), היא הציגה את השחזור המלא של מה שהיא כינתה בעקבות וייס- בית אמידים מהתקופה הביזנטית בטבריה- בית אמידים ולא בסיליקה או מבנה ציבור שלטוני.
3. קווי המתאר הנפרדים הללו השפיעו גם על הפרסומים האחרונים הנ"ל כשכמעט כל פרסום או מאמר, מכוון למעשה כדי להתמודד עם הטענות והראיות של הפרשנות בצד השני. כך למשל, אהרוני אמיתי בדף/אתר שכולו מוקדש לטבריה הקדומה, הקדיש פוסט ארוך לפני כמעט ארבע שנים כדי לבקר את הפרשנות של וייס ומילר שמדובר בבית אמידים וברקע לכך גם פורסם המאמר המשותף, הנ"ל של פטריך, מאיר ואמיתי. הטוויסט האחרון בינתיים היה בהרצאתה של שולמית מילר בכנס מחקרי של המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת (בין יוספוס לאוסביוס: הגליל בתקופה הרומית המאוחרת) שנערך לאחרונה (18/9/2025) וההרצאות בכנס עלו למרשתת וזמינות לכולם (זה הטריגר לפוסט הזה). ההרצאה של מילר מתמודדת במישרין עם אותה תזה שעלתה במאמר הנ"ל לפיה ארמון הורדוס אנטיפס ואגריפס הפך להיות ארמון המושל הרומי או פרטוריום והמשיכה בתור שכזו עד התקופה הביזנטית.
4. מבין שורת הטיעונים שבגינם היא שללה את הפרשנות המוצעת הנ"ל ודבקה בטענה שמדובר בבית אמידים מהתקופה הביזנטית, היא פירשה מידע העולה מתוך החפירה שאני לא הכרתי עד כה ושלא הוצג לפחות לא במאמרים הכתובים. בהרצאה היא הציגה כמה עדויות לכך שחלק מחלקי הכניסה לארמון ההרודיאני חולקו כנראה בתחילת המאה השנייה ליחידות מגורים קטנות פונקציונאליות שהתקיימו בתקופה הרומית בטרם המבנה השתדרג מחדש לאותו בית אמידים מפואר כפי שהיא מפרשת אותו. גם אם הארמון לא נשרף כפי שמסופר אצל יוספוס, הוא כן ננטש או חדל לתפקד בשלב מסוים ובמקומו, המרחב הפך לסוג של "שכונת מגורים", אולי על רקע הריבוי הדמוגרפי בתוככי טבריה במאה השנייה והשלישית לספירה. מעתה, הטענה הבסיסית של פטריך ושות' לפיה יש רציפות פונקציונאלית-שלטונית במכלול מהשלב הקדום ההרודיאני לשלב המאוחר הביזנטי כולל השלב "הנעלם" בתקופה הרומית מארמון הרודיאני לארמון מושל/פרטוריום בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית אינה מאוששת. בין השלב הקדום של הארמון ההרודיאני ובין השלב המאוחר של המכלול הביזנטי המפואר, היה שלב ביניים שניתן לראשונה לזהות את הפעילות הבנויה שהייתה בו ולפי המסקנה שלה בשלב הזה הארמון ההרודיאני שימש למגורים פרטיים.
בתגובה שנלוותה לסרטון היוטיוב של ההרצאה, הובאה גם תגובתו של פטריך להרצאה שלה שבה היא בחלקה ערערה על הראיות למאמר שלו ובחלקה היא הציגה את שלב הביניים אחרי נטישת הארמון ההרודיאני. לגבי הפרט הזה הוא לא השתכנע: "שלב הביניים בין ארמון אבן הגיר לארמון הבזלת: שרידי שלב הביניים אינם בחזקת בתי מגורים (דוגמת שכונת המגורים העבאסית על מקום התיאטרון של טבריה). אולי התנחלות של פולש." יש גם היבטים אחרים השנויים במחלוקת אך ניתן להיווכח כיצד שתי השאלות הבסיסיות שהוצגו לאור החפירות (מה קרה במרחב הפיזי שבו היה לפנים הארמון ההרודיאני במהלך התקופה הרומית ומה אופיו ותפקידו של המכלול המפואר בתקופה הביזנטית) למעשה כרוכים אחד בשני: האם יש להניח המשכיות פונקציונאלית של ארמון/מבנה ציבור במרכז טבריה הקדומה או שהנסיבות הובילו לשינוי באופי המרחב והבעלות עליו.
5. על פניו מדובר במחלוקת פרשנית ארכיאולוגית לגבי מכלול מפואר בעיר רומית שקשה להבחין אם מדובר בבית אמידים פרטי מפואר ורחב ככל שיהיה או מבנה בעל אופי ציבורי-שלטוני. אלא שדומה שיש כאן עוד מרכיב שעומד ברקע והוא קשור למקרה הספציפי של טבריה הרומית-ביזנטית. על הנוף הפיזי של טבריה העתיקה מראשיתה לכאורה יש תיעוד היסטורי וספרותי עשיר במיוחד, החל מימי יוסף בן מתתיהו וכמובן בזכות מקורות חז"ל עם דגש על התלמוד הירושלמי ומדרשי האגדה וזאת בנוסף למקורות נוצריים מעטים נוספים. מבחינות רבות, על אף שטבריה לא הייתה העיר החשובה ביותר בפרובינקיה (רחוק מכך), מהבחינה היהודית היא "הגביע הקדוש" של תקופת התלמוד בארץ ישראל במאות השלישית-רביעית לספירה. זאת העיר שבה נערך התלמוד הירושלמי וגם חלק ניכר ממדרשי האגדה. היא גם ערש הפיוט הקלאסי המשקפת את היצירה הליטורגית בבתי הכנסת. היא גם המוקד של המאבקים הפנימיים בין מוסדות ההנהגה והחברה היהודיים המתועדים בפרוטרוט בספרות האמוראית הארץ-ישראלית. בתקופת השיא שלה, נהרו אליה תלמידים מכל התפוצות וממנה גם יצאו פסקים, שליחים ומלומדים שבלעדיהם גם התלמוד הבבלי לא היה יכול להפוך למה שהוא. היא גם אחד ממוקדי העלילה המפותלת של יוסף הקומס שביקש לנצר את הגליל היהודי, לפחות בפרהסיא, בהצלחה חלקית. אין כפר או עיר בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד שלגביה יש מאגר מקורות ועדויות נרחב כל כך (למעט אולי קיסריה) כמו טבריה- שערי העיר, מרחצאות, בתי כנסת ובתי מדרש, שווקים, אזורי מלאכה, דרכים, פרברים וכפרים סמוכים, נפשות/מאוזוליאה ועוד. טבריה הייתה אמורה להיות היעד הנכסף והאולטימטיבי של הארכיאולוגים שעוסקים ביהדות הגליל בעת העתיקה ואף הייתה לכך התחלה צנועה ב-"חפירה הציונית הראשונה" של בית הכנסת הצפוני של חמת טבריה בראשית שנות העשרים של המאה שעברה.
6. אמנם, מצב המחקר הארכיאולוגי של טבריה הקדומה הוא בלשון המעטה מורכב (שלא לדבר על אופן שימור העתיקות) אולם על פניו, טבריה הייתה עשויה להיות מקרה שבו ניתן לאחוז במכוש החפירה ביד אחת ובתלמוד הירושלמי ביד אחרת שכן טבריה "הספרותית" מתועדת היטב וכל מה שנותר הוא לחפור ולזהות את המבנים והמוסדות עם האזכורים במקורות הספרותיים העתיקים. במובנים מסוימים, על אף האופן הפרגמנטרי של החפירות עד היום, הנסיונות לסינתזה של המקורות והממצא נמשכים עד היום. ב-1987 (תשמ"ח) יצא קובץ מאמרים על טבריה מייסודה ועד התקופה המוסלמית ושם כבר היו כמה הצעות כאלו כשמצב המחקר הארכיאולוגי של טבריה היה דל במיוחד. בשנות התשעים יצאה חוברת דקה על אתרים ומוסדות בטבריה לאור המקורות והממצא מאת ירון אליאב. הבעיה היא קודם כל קשורה למחקר הדליל יחסית עד לעת האחרונה; חלק מסוים של העיר נמצא באזור בלתי אפשרי לחפירה (בית הקברות הישן של טבריה) ובאופן אירוני, יש מקרים שבהם התגלה מונומנט שכלל לא נזכר ולו ברמז במקורות הספרותיים כמו התיאטרון הגדול של טבריה. יזהר הירשפלד עוד לפני החפירות ובמהלכם, ניסה בכמה מקרים לאתר עדויות לכמה מהמוסדות המפורסמים (מושב בית הדין/סנהדרין/סדרא רבה או בית הנשיא) במבנים שונים שנחפרו אך עוד לפני הפרשנות החלופית לפיה מדובר בבתי מידות פרטיים, לא נמצאה כל אינדיקציה חותכת שתאשש את האפשרות שהבסיליקה היא בית הדין/סנהדרין או ההצעה לגבי המבנה שהוא חפר ב-1989 באזור מכון טיהור השפכים הסמוך שאותו הוא הציע כבית המדרש של רבי יוחנן. בית המדרש הגדול (בית הועד) או אחד מבתי הכנסת הרבים של טבריה לא התגלו למרות מאמצים לא מבוטלים עד היום כולל בחפירות החדשות שנערכות בטבריה בשנים האחרונות. בין לבין, התפתחויות במחקר ההיסטורי או לפחות זרמים מסוימים במחקר עשויים לשפוך מים צוננים על חלק מהנחות היסוד לגבי המונומנטליות של מבנים כמו "בית הועד" או "סידרא רבה" או בתי הכנסת השונים של טבריה ועל היחס בין המרכיב הרומי של טבריה כעיר פוליס ובין המרכיבים היהודיים של טבריה כעיר מרכז החכמים והנשיאות היהודית..
7. דומה שעל הרקע הזה, גם הפרשנות המגוונת לאותו מכלול מפואר שנחשף במרכזה של טבריה הקדומה מסמנת את האתגר שבשיקוף המקורות הספרותיים לנוכח הממצא הארכיאולוגי. בין אם מדובר בארמון המושל הרומי, ארמון בית הנשיאות בעשורים האחרונים לקיומו או בית אמידים פרטי מפואר וגדול במיוחד שקשה לזהות אותו מבחינה דתית-אתנית, הסינתזה מול המקורות הכתובים מסמנת מגמה שונה אולי ממה שהיה מצופה בעבר. הנוכחות של התרבות הרומית עמוקה יותר אולי ממה שנראה בעבר- התיאטרון הרומי שלא היה ידוע מן המקורות, מכלולי מגורים מפוארים שבינתיים כמעט לא התגלו סממנים "יהודיים" שיעידו על זהות היושבים בהם, מבני קבורה בנויים עם כתובות שרובם המובהק הוא ביוונית. אפשר וכפי שחלק מהחוקרים פירשו, זה ביטוי להגמוניה של בית הנשיאות בטבריה (כולל בכתובות מבית הכנסת של חמת טבריה הסמוכה) שהיה קרוב לשלטון והטמיע גם מרכיבים רבים של התרבות ההלניסטית-רומית באורח חייו. לחילופין, אפשר והנוכחות הרומית השלטונית (והפגאנית) בעיר הייתה בולטת יותר מאשר נראה בעבר כמו מה שגם עולה לאור החפירות בציפורי (לפחות בתקופה הביזנטית). ועדיין, מצב המחקר הארכיאולוגי בטבריה מסייג את הרושם הזה- מעט מאד אם בכלל ידוע על בתי המגורים "הרגילים" של טבריה ועל מה שמעבר לשרידים החלקיים של שכבת העילית או אפילו האלפיון העליון. התמונה עשויה להשתנות עם התקדמות המחקר הארכיאולוגי בטבריה אבל על המצב של המחקר והשימור הארכיאולוגי בטבריה הקדומה אפשר לכתוב מגילות ארוכות במקום אחר.
לינקים להרחבה למעוניינים:
* ההרצאה המדוברת של שולמית מילר במסגרת כנס הגליל מיוספוס לאוסביוס בלינק הבא (תגובתו של פטריך מובאת בתגובה לסרטון): https://youtu.be/9ZOyn8UhaNI?si=5gPqf4hxiHpPCTDY
*המאמר של פטריך, מאיר ואמיתי (ציון פז תשפ"ב) על הפרטוריום בטבריה בדף על טבריה הקדומה של אהרוני אמיתי (ושם גם מצויה הגרסה האנגלית ב-SCI): http://tiberias.sadot-irrigation.com/.../%d7%90%d7%a8%d7.../
*המאמר הקצר של יוסף פטריך השנה על הדריאנוס בטבריה: https://www.haaretz.co.il/.../00000196-e839-d86e-abb7...
*הרצאה מצולמת של ערן מאיר על הזיהוי של המכלול כארמון הנשיאות בטבריה (29/11/2020): https://youtu.be/Px1JHKSWz0Q?si=9c5V9oHnUY5UMHGd
*מאמר של זאב וייס על בתי אמידים בטבריה בתקופה הרומית (קובץ לזכרו של יזהר הירשפלד, 2016): https://www.academia.edu/.../Houses_of_the_Wealthy_in...
*מאמר של שולמית מילר על בית האמידים הביזנטי בטבריה (קדמוניות 162, 2021): https://www.academia.edu/.../%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה