1. דוחו"ת חפירה מדעיים ומלאים הם לא חומר קריאה אטרקטיבי במיוחד אלא אם כן אתם סובלים/ות מנדודי שינה חריפים. מצד שני, הם התכלית האמיתית של כל חפירה, קטנה ובוודאי גדולה והם מהווים למעשה את אקורד הסיום המהותי של החפירה. זה "המסמך הרשמי" של החפירה והוא נקודת המוצא (מרגע פרסומו כמובן) לכל דיון וציטוט בממצאים שלו מכאן ולהבא, בין אם ישנה הסכמה ובין אם לא. חבלי הלידה של כל דו"ח כזה, במיוחד כאשר מדובר בחפירות משמעותיות, הם סיזיפיים ודורשים שילוב של תחומים שונים, דיוק מירבי בפרטים, קטנים כגדולים ולא מעט כאבי ראש ולפיכך הפער בין החפירה עצמה ובין הפרסום הסופי (להבדיל מדו"ח ראשוני או ביניים) הוא במקרה הטוב של מספר שנים ולעיתים מזומנות מדובר במספר דו-ספרתי של שנים מאז החפירה עצמה ועד שהיא יוצאת לאוויר העולם כדו"ח מלא סופי. ויש גם לא מעט מקרים שדו"ח החפירה הסופי מתעכב בשנים רבות וזקוק לשחזור על ידי חוקרים אחרים ולא על ידי החופר/ים המקוריים.
כאמור, דו"ח החפירה המלא אינו ספר קריאה פופולרי. הוא בעל חזות יבשה המגיש את האינפורמציה המלאה אודות החפירה ותוצאותיה לפרטי פרטים מבחינה ארכיטקטונית והממצאים. דווקא בשל הקונוונציה המדעית היבשה שלו, במקרים רבים, החופרים או החוקרים מלווים את הפרסום המדעי הטכני בפרסום או חיבור בעל אופי יותר פופולרי או "רך" לטובת כלל הציבור. במקרים רבים, הפרסומים הפופולריים מקדימים בשנים רבות את הפרסומים המדעיים (למשל, במקרים של יגאל ידין על חצור, מערות מדבר יהודה ומצדה) ולפעמים זה מתרחש רק אחרי כן או בסמוך מאד לפרסום המדעי. הפרסומים הללו הם בעלי אופי יותר אלבומי, גם לטובת המטייל והמבקר באתר וגם יש מקום להרחבות שונות, כולל אישיות. הדו"ח המדעי המלא כיום יהיה (כמעט) בלי יוצא מן הכלל בשפה האנגלית בעוד החיבורים הפופולריים יכולים להיות בעברית וגם בשפות אחרות. חשיבות החיבורים הפופולריים (או הרצאות בזום כמו זו הקרובה) אולי אינה בקנה המידה המדעי בשיח המחקרי אבל הם חשובים מאד לא רק בגלל הנגשת החומר לציבור הרחב (וגם לחוקרים) אלא בגלל שהם מאפשרים לסטות מהגבולות הנוקשים של הפרסום המדעי הטכני לטובת הצגת תמונה היסטורית, ריאלית וחברתית שבה האתר או האזור או המרחב משתלב בתמונה רחבה יותר.
2. למה אני כותב את זה? כי במסגרת הארגון מחדש של פרסומי רשות העתיקות בשנה האחרונה, גם סדרת הדוחו"ת של חפירות רשות העתיקות (IAA REPORTS) שהתחילה ב-1996, קיבלו במה עצמאית והם נגישים לקריאה ולהורדה אונליין באתר של רשות העתיקות- הן של כל דו"ח במלואו והן של פרקים עצמאיים בכל דו"ח להורדה נפרדת. באתר ניתן לקרוא דו"ח חפירה מדעיים מלאים החל מ-1996 (כרך 1 על מערות הקבורה בחקל דמא) ועד 2025 (כרך 77 הטרי על החפירות בחורבת עמרה בפארק התעשייה של עומר בבקעת באר שבע). רק בשנה האחרונה (2025) התפרסמו במסגרת סדרת המונגרפיות הזו שני כרכים (כרך 74) של חפירות בית שאן מטעם רשות העתיקות בניסה-סקיתופוליס ההלניסטית בתל איצטבה (להבדיל מהחפירות החדשות בשנים האחרונות באתר); פרסום של 152 (!) מערכות תת-קרקעיות נוספות במרשה ההלניסטית (כרך 76) וכאמור, הכרך האחרון (כרך 77) הוא של החפירות הרבות בתחום גן התעשייה ליד עומר.
3. מה שקצת יותר עניין אותי היה כרך 75 שהתפרסם באתר במהלך חודש יוני 2025, לפני קצת פחות מחצי שנה. זה הפרסום של כ-22 (!) חפירות הצלה קטנות בגבעת כרם א-ראס (226 מטר על פני הים) בחלקו המערבי של כפר כנא של היום בידי ירדנה אלכסנדר בעיקר בין 1999 ל-2011. לא מדובר בחפירה אחת גדולה אלא בהרבה חפירות הצלה קטנות בחלקות שונות על הגבעה (בעיקר במזרח ובדרום) שחלקה עדיין מאופיינת בכרמי זיתים כשעוד כמה חפירות קטנות נערכו קצת אחרי החפירות העיקריות. תוצאות ראשוניות של החפירות התפרסמו בדוחות ראשוניים קצרים ובכמה מאמרים קצרים או בהרצאות (חלקם זמינים גם היום ביוטיוב). למי שכמוני קצת התעצל בקריאת הדו"ח המלא, הסתפקתי בינתיים בקריאת המבוא בפרקים הראשונים ובפרקי הסיכום ובפרק המיוחד המוקדש לשאלת זיהוי האתר (להלן), כאמור, הכל פתוח לקריאה ולהורדה (לינקים בסוף). בחפירות התגלו שכבות החל מתקופת הברזל ב' ועד התקופה הביזנטית (אך לא מעבר לכך). תוצאות החפירה דומים באופן כללי לקווי המתאר של כפרים ויישובים אחרים בגליל בעת העתיקה כפי שנחפרו בדור האחרון אך יש לו גם כמה מאפיינים ייחודיים. בפרק התשיעי של הדו"ח יש סיכום כללי של תולדות האתר לאורך שלבי קיומו. בתקופה הפרסית וההלניסטית, שעה שהגליל היה דליל מבחינה יישובית ושימש בעיקר כעורף חקלאי גדול של ערי מישור החוף הפניקי, גם בכרם א-ראס יש ראיות למבני אחסון ומנהל ושבאותה העת יושבי האתר היו פגנים. שכבת הרס וחורבן ניכרת בסביבות מחצית המאה השנייה לפני הספירה (בין 164 ל-140 לפני הספירה) מיוחסת אולי למסעות אלימים של החשמונאים, אם כבר בשנות השישים (!) בימי ראשית המרד או במסעו של יונתן בשנות הארבעים של אותה מאה, אירוע שאליו מיוחסים הרס של כמה אתרים בגליל לאור חפירות חדשות יותר בגליל.
4. את ראשיתו של היישוב היהודי באתר היא מתארכת באופן כללי ל-"אחרי שנת 130 לפני הספירה" הבאה לידי ביטוי במטבעות חשמונאיים, נרות, הפסקה של שימוש בכלי יבוא ובהמשך גם מכלול כלי אבן וכמה מקוואות טהרה. החופרת מצטרפת למסקנה של ליבנר ואחרים לפיה את השינוי העמוק ביישוב בגליל בשלהי התקופה החשמונאית וראשית התקופה הרומית יש לייחס למהגרים מיהודה ולא לגידול פנימי או גיור של תושבים מקומיים. יש לה השערה די חריגה שבה היא מציעה שהמאגר האנושי של המהגרים מיהודה לגליל בכלל ולכרם א-ראס בפרט יש לייחס ל....כהנים מיריחו. כדאי לציין שבכרם א-ראס קיימת תופעה שמוכרת גם באתרים אחרים בגליל- השכבה החשמונאית דלה מאד מבחינה ארכיטקטונית וקשה לזהות קירות ומבנים מובחנים מהתקופה הזו וזאת לנוכח הבנייה היסודית והמקיפה בתקופה הרומית הקדומה שמחקה במקרים רבים את השלב החשמונאי, לפחות מבחינה ארכיטקטונית. התופעה הזו מקשה במקצת לשחזר בצורה מלאה את השלבים הראשוניים של האתרים בשלהי התקופה החשמונאית מעבר לעצם קיומם.
5. ימי השיא של כרם א-ראס היו בתקופה הרומית הקדומה והתיכונה (שכבה 4 ו-3 לפי דו"ח החפירות). מכיוון שהחפירות היו קטנות ורק באזורים מסוימים של הגבעה, קשה לשחזר את מתאר הכפר כולו אך התרבות החומרית שהתגלתה משקפת את הריאליה של הכפר בשלוש מאות הראשונות לספירה- סירי בישול שמקורם בכפר חנניה, כלי הגשה וקנקני אגירה שמקורם בבתי יוצר כמו בשיחין וחלקם אף בכרם א-ראס עצמה כפי שעולה משני כבשנים שהתגלו בחפירות; שני מקוואות טהרה בזיקה לבתים, מקווה טהרה גדול שקשור למבנה גדול (?) ומקווה שתועד באחת הטראסות כנראה בזיקה למתקנים חקלאיים; כמה מתקני מים (בריכות?) שמטרתם אינה ברורה. בשני מבנים נחשפה תופעה קצת מיוחדת שהתגלתה גם בכמה אתרים אחרים בגליל בתקופה הרומית הקדומה- חללים או מערכים תת-קרקעיים סמויים בכוונה מתוך הבתים או החצר כולל תאים צרים, בורות פעמון (אך לא למים) ומעברים צרים כשבאחד החללים התגלו כמה קנקנים שלמים (האיור של החלל והקנקנים מעטר את פני הכרך). היא זיהתה מתקנים דומים בחפירות ביפיע ובנצרת כאשר לפני כמה שנים, ליבנר ושמבדל לאור תגלית של מערכת אחסון מוסתרת היטב בואדי חמאם, הציעו שמתקנים כאלו כונו בספרות התנאית בתור "דות" או "חדות". טיבם ומטרתם של המתקנים הללו אינה ודאית אך נראה שהם נועדו להסתיר תוצרת חקלאית מפני הרשויות או אולי להכין מחבוא לעת צרה או בשעת חירום. ואכן, לאור הממצא הנומיסמטי והקרמי, החופרת למדה שהאתר בכרם א-ראס ננטש לתקופה קצרה כנראה בעקבות המרד הגדול בגליל בשנת 67. היישוב התחדש זמן קצר אחרי כן והמשיך להתקיים במתכונת דומה פחות או יותר גם בתקופה הרומית התיכונה עד שלהי המאה השלישית או המאה הרביעית לספירה.
6. בחפירות לא התגלו הוכחות מוצקות לקיומו של מבנה ציבור/בית כנסת בכרם א-ראס אך עדויות אפשריות לכך כבר סומנו בידי חוקרים במאה שעברה, החל מבסיסי עמודים שתוארו ב-1923 שכנראה עוד היו גלויים בשנות השישים. כאמור, החפירות היו מוגבלות ובכל זאת היא מצביעה על אינדיקציה אפשרית לקיומו במעלה הגבעה ובזיקה האפשרית של מקווה הטהרה הגדול שנחשף בחפירות שלה. בתקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית, יש סימני דעיכה באתר עוד לפני רעש האדמה של 363 לספירה. האתר התחדש בהיקף רחב כמה עשרות שנים מאוחר יותר אך הוא לא התקיים לאורך זמן ועוד לפני תום התקופה הביזנטית (בשלהי המאה החמישית או ראשית המאה השישית), ההתיישבות בכפר חדלה להתקיים עד היום. היא מעלה את האפשרות שבשלב מסוים, תושבי הכפר עברו לציפורי וכעבור כמה עשרות שנים, אולי אחרי רעש האדמה הגדול של 363 לספירה, הם או צאצאיהם חידשו את ההתיישבות בכפר לעוד כמה דורות לפני שהכפר חדל להתקיים באופן סופי.
7. תיארתי את השלבים השונים של האתר כפי שהתגלו בחפירות ופורסמו בדו"ח האחרון. מה לא כתבתי עד עכשיו? את המילה "קנה אשר בגליל". ובכן, אלכסנדר אכן מציעה שהחתונה המפורסמת שבה ישו הפך את המים ליין (יוחנן ב) שהתרחשה בקנה אשר בגליל הייתה אכן באתר הזה וזאת למרות שהשם לא השתמר בחורבה הספציפית הזו. בפרק העשירי של הדו"ח היא מקדישה דיון מפורט לשיקולים שלה לסמן את גבעת כרם א-ראס כקנה שמוזכרת כמה פעמים בבשורה של יוחנן, הן כמקום החתונה, הן כמקום שבו ישו התבקש לרפא את הבן החולה של אחד מפקידי המלך בכפר נחום והן כמקום מוצאו של נתנאל השליח (ברתולמיאו הקדוש). בחיי יוסף (סעיף 86) קנה בגליל נזכרה כמקום שבו התארגן לראשונה יוסף בן מתתיהו כמפקד הגליל מטעם ממשלת המרד לפני שהתקדם לעבר טבריה. קנה צוינה גם כאחד מהמקומות של משמרות הכהונה (משמרת אלישיב). בחלקו הדרומי של הכפר הישן נמצא עד היום המעיין (עין קנה) שהיה הגרעין גם להתיישבות בתקופות עתיקות עוד יותר במרחב ומדרום לגבעה מצוי גם מבנה קבר המסומן כקברו של רבן שמעון גמליאל. בלב הגרעין הישן של כפר כנא מרוכזות כמה כנסיות (פרנציסקנית קתולית ויוונית-אורתודוקסית) שנבנו בשלהי המאה ה-19 שנושאות את נס היין והמים וכן את "ביתו" של ברתולומיאוס/נתנאל לתיירים ולצליינים המבקרים במקום. בזמן שבנו את הכנסייה הפרנציסקנית עוד בשלהי המאה ה-19, התגלו שרידי מבנה קדום (שנחקר בידי החוקרים הפרנציסקנים מחדש בשנות השישים והתשעים ומוצג עד היום מתחת לכנסייה ולצידה) כולל כתובת תרומה על פסיפס של טבלה/פאנל מאת "יוסה בר תנחם בר בוטה ובנוי" המעידה על קיומו של בית כנסת עתיק מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית במקום (אני חושב שזאת הכתובת הראשונה אי פעם על פסיפס שהתגלתה בארץ ישראל). החופרים מטעם הפרנציסקנים טענו שבית הכנסת והמבנים בצידו היו חלק מכפר קדום בין המאה הראשונה למאה הרביעית אולם, אלכסנדר טוענת שבמרחב בגרעין הישן של הכפר מהתקופה הממלוכית והעותמאנית התגלו בעיקר קברים מהתקופה הרומית כחלק מרצועת הקברים שהקיפה את היישוב הקדום בכרם א-ראס ולכן מרבית החוקרים כיום סבורים שקנה בגליל מן המאה הראשונה אינה הגרעין הישן של כפר כנא דהיום.
8. יש שתי חורבות חלופיות באזור שגם הן משמרות את השם "קנה": האחת היא חורבת קנה (Qana) בגבעה נישאת בצפון בקעת בית נטופה לא רחוק מכפר מנדא (להלן: קנה הצפונית). מבקרים כבר מן התקופה הצלבנית סימנו אותה כקנה של נס היין והשמן כולל סממני פולחן במערה בחורבה. במאה ה-17 כבר היו מבקרים וחוקרים שהתלבטו במפורש היכן התרחש נס היין והשמן בין חורבת קנה ובין כפר כנא. פחות או יותר במקביל לחפירות של ירדנה אלכסנדר בכרם א-ראס, נערכו כמה עונות חפירות בגבעה הבולטת בחורבת קנה הצפונית של משלחת אמריקאית בראשות דגלאס אדווארדס ו-Thomas McCollough. בחפירות הללו התגלו שרידי כפר יהודי מהתקופה הרומית הקדומה כולל בתים, מקוואות ומבנה ציבור גדול בפסגת הגבעה שזוהה כבית כנסת שתוארך על ידם למאה הראשונה או השנייה לספירה. בחלקו הדרומי של הגבעה, נחקרה מערה ובה כמה חללים עם סימנים של צלבים, כתובות וחלק של סרקופג ששימש לפולחן מלמדים על החשיבות הדתית שייחסו מבקרים וצליינים בימי הביניים לאתר בטרם הגרעין הישן בכפר כנא "תפס את מקומו", הרבה הודות לפעילות הפרנציסקנית במקום. משלחת החפירות האמריקנית (עדיין אין דו"ח מדעי מלא של החפירה הזו) משוכנעת שקנה בגליל המתוארת בברית החדשה ואצל יוספוס היא חורבת קנה ורק במאות האחרונות לספירה, האתר "נדד" לכפר כנא המודרנית. אלא שיש עוד חורבת קנה (כדי להבדיל היא נכתבת Kenna או חורבת קנה המערבית) כמה מאות מטרים ממערב לכרם א-ראס בפינה של אזור התעשייה ציפורית של היום- חורבה גדולה עם שרידי קירות ומבנים בולטים שבסקרים ארכיאולוגיים בראשית שנות השמונים בידי צבי גל ושוב בשנים האחרונות בידי הלל זילברקלנג, גם היא הייתה כנראה אתר פעיל בתקופה הרומית אך החורבה לא נחפרה עד היום (לאחרונה בכנס על הגליל מיוספוס לאווסביוס הוא תיאר את הממצאים שם). ואם זה לא מספיק, אז אווסביוס באונומסטיקון בכלל זיהה את קנה בגליל עם כפר קנא בלבנון בגזרה המערבית (כן, זה הכפר שבו נפל פגז תועה במהלך מבצע ענבי זעם ב-1996). אם כן, באותה סביבה יש שלושה אתרים עם השם "קנה/כנא" אך אלכסנדר סבורה שהאתר המקורי של האירועים היה בכלל בכרם א-ראס ולא בחורבת קנה הצפונית כפי שאולי יש דעה רווחת יותר לאור החפירות של המשלחת האמריקנית. אחת הבעיות היא שלפחות לגבי המסורות השונות מהתקופה הביזנטית או לפני ימי הביניים המוקדמים על ביקור בגליל הנוצרי ובכללם במקום החתונה בקנה, המרחקים שצוינו בתיאורים השונים מנצרת או ציפורי מתאימים לשני המקומות, תלוי לאיזה כיוון מתייחסים.
9. למעשה, היא לא הייתה הראשונה שהצביעה על האפשרות שכרם א-ראס היא קנה הגלילית של ימי ישו שכן כבר בלרמינו בגאטי בשנות השישים העלה את האפשרות הזו כשערך בדיקה ארכיאולוגית קצרה על הגבעה וסביבות כפר כנא. אם אכן האינדיקציות לקיומו של מבנה ציבור/בית כנסת בחורבת כרם א-ראס הן נכונות, יוצא שהיה בית כנסת עתיק בכרם א-ראס אולי כבר בתקופה הרומית הקדומה ומאידך, בכפר כנא יש כתובת מפורשת ומבנה שזוהה כבית כנסת עתיק מהתקופה הרומית המאוחרת (?) וזאת באזור שהיה לפני כן אזור של מערות קבורה שקשורים ליישוב בכרם א-ראס. כיצד כל רסיסי הידיעות והממצאים הללו מתכנסים יחס לתמונה קוהרנטית? זאת שאלה פתוחה עד היום שלא בטוח שניתן לפתור אותה בשלב הזה של המחקר הארכאולוגי בסביבות כפר כנא והחורבות הסמוכות אליה הן ממערב (כרם א-ראס וחורבת קנה המערבית וגם ממזרח לגרעין הכפר הישן באזור ג'בל ח'ויחה שגם שם נערכו כמה חפירות הצלה קטנות בשנים האחרונות.
10. כך או כך, מבלי להכריע בשאלה היכן הייתה "קנה הגלילית" של נס היין והמים, האתר בכרם א-ראס ביחד עם החפירות בחורבת קנה הצפונית והסקרים בחורבת קנה "המערבית" מתווספים לחפירות נוספות של אתרים בגליל בתקופה ההלניסטית והרומית ומשקפים את התמורה היישובית העמוקה באזור הגליל התחתון מהתקופה הפרסית-הלניסטית לתקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית: מאזור יישובי דליל למדיי שכלל בעיקר מבני שדה, אתרי מנהל ואחסון לוגיסטיים של תוצרת חקלאית בכפוף להגמוניה של ערי החוף בתקופה ההלניסטית הקדומה, התפתחו אתרי יישוב הן על גבי מקומות ישנים וחלקם במיקומים חדשים, כנראה ביוזמה אגרסיבית של השלטון ביהודה עוד בשלהי המאה השנייה לפני הספירה. הגליל הפך למרחב יהודי (חלקו בעל אופי קנאי אנטי רומי מראשיתו) מה שהתבטא גם בתרבות חומרית מקומית בצד זיקה מובהקת ליהודה (מטבעות, נרות מקורצפים הרודיאניים, טיפוסי כלים, כלי אבן). בגלל מצב החפירות והשתמרות הממצאים, קשה לזהות באופן בהיר את היקף היישוב הכפרי בגליל בתקופה ההלניסטית המאוחרת/חשמונאית אך בשלהי המאה הראשונה לפני הספירה ובמיוחד בעשורים הבאים, התמונה הארכיאולוגית הנוכחית היא של יישוב יהודי בגליל התחתון (בגליל העליון הסיפור הוא מורכב יותר) היה צפוף במיוחד והשאלה אם מדובר בהתפתחות טבעית או נסיבות אחרות גרמו למה שנראה כ-"אינפלציה" נרחבת במיוחד של יישובים יהודיים בכל רחבי הגליל כולל במרכז הגולן ובדרומו. תוצאות המרד הגדול בגליל בשנת 67 היו הרסניות לגבי כמה יישובים משמעותיים שהתפתחו באותה תקופה אבל במקומות אחרים, ההתאוששות הייתה מהירה או שהייתה המשכיות ללא פגיעה כלל ואולי גם התעצמות (שיחין, חורבת קנה הצפונית?). מכאן ואילך, תולדות האתר בכרם א-ראס כרוכים בסוגיות העדכניות על הגליל בתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת או בשפה "היהודית" תקופת המשנה והתלמוד: כפר יהודי בתחום שבין ציפורי לטבריה, משבר המאה השלישית, רעידת האדמה של 363, ירידה או פריחה בתקופה הביזנטית, בית או בתי כנסת וסופו של הכפר.
לינקים לקריאה של פרסום האתר:
* הדף של פרסומי דוחות חפירה מלאים בסדרת IAA REPORTS באתר רשות העתיקות: https://publications.iaa.org.il/iaareports/
*הדף של פרסום כרך 75, חפירות כרם א-ראס: https://publications.iaa.org.il/iaareports/81/
*פרק תשיעי, הפרק שעוסק בסיכום החפירה ותולדות האתר: https://publications.iaa.org.il/cgi/viewcontent.cgi...
*פרק עשירי המוקדש כולו לשאלה של זיהוי כרם א-ראס עם "קנה בגליל": https://publications.iaa.org.il/cgi/viewcontent.cgi...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה