יום ראשון, 17 ביוני 2018

ה-Salutatio וה-Triclinum כפי שמשתקפים בספרות חז"ל ובממצא הארכאולוגי


לאחרונה ציינתי בפוסטים בפייסבוק שתי דוגמאות לאימוץ, חיקוי או שאילה (גם הטרמינולוגיה חשובה אבל זאת שאלה אחרת) של אורח החיים הרומי בשכבות האמידות היהודיות כפי שאלו משתקפים בספרות חז"ל ובממצא הארכאולוגי, אחד הוא בעל מאפיין טקסי והשני הוא מרכיב אדריכלי בבית המגורים: ה-Salutatio וה-Triclinum. הקשר בין מבנה אדריכלי-פיזי ובין סדר חברתי המשתקף בטקסים ובמנהגים היה מוכר הן לקדמונים וגם מודגש במחקר ההיסטורי והארכאולוגי כאחד- הסדר החברתי המקובל בחברה השפיע על עיצוב מרחב המגורים הפיזי הפרטי והציבורי ומאידך, המרכיבים הארכיטקטוניים הפיזיים השפיעו גם על העיצוב החברתי ועל עולם המושגים של בני התקופה בכלל והעיר הרומית בפרט. אני כמעט לא שיניתי את התוכן של אותם פוסטים למעט כמה התאמות ותיקונים הכרחיים.

יום חמישי, 14 ביוני 2018

חידת הכתובת "יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה" מטבריה

שרידי המאוזוליאום והכתובת היוונית על אבן משקוף, מתוך: סטפנסקי 1999, דמתי 1999

הזכרתי לפני כמה ימים בהקשר לחשיפת מערת הקבורה החדשה בטבריה את שרידי שני מבני המאוזוליאה שנחשפו ביציאה הצפונית של טבריה המודרנית ופורסמו ב-1999 בידי יוסף סטפנסקי. מעבר למבני הקבורה ולממצאים שתוארכו למחצית השנייה של המאה השנייה לסה"נ- תחילת המאה השלישית לסה"נ, על אבן המשקוף במאוזוליאום הדרומי נחקקה כתובת ביוונית שפוענחה בידי עמנואל דמתי:

"[הקבר של] יוסף (Iosefos) בן אלעזר (Elazaros) בן שילא (Seilas) איש חורשה (Horesa)".