‏הצגת רשומות עם תוויות תוספתא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תוספתא. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 14 באוקטובר 2021

בחזרה אל "הכרם ביבנה": הכרם (?) המפורסם של יבנה



 פורסם ב-14/10/2021

לרגל הפרסום של מפעל היין הענקי מן התקופה הביזנטית שנחשף בחפירות למרגלות תל יבנה, הוזכר באופן די טבעי ביטוי מפורסם הקושר בין ייצור יין ליבנה- "הכרם ביבנה". כבר בפרסום הראשוני של בית גתות מהתקופה הפרסית מדרום-מזרח לתל (להבדיל מזה של התקופה הביזנטית שנמצא למרגלות הפינה הצפון-מזרחית של התל), החופרים ציינו כי "בית הגתות שנחשף בחפירה מלמד כי באזור הקרוב לתל יבנה גדלו כרמי ענבים. מעניין כי גם בתקופה מאוחרת יותר, במאות הא'–הב' לסה"נ (דור חכמי יבנה; התקופה שבין המרידות) היה קיים כרם ביבנה. צמד המילים 'כרם ביבנה' מוזכר כמה פעמים בהקשר לחכמי יבנה, שישבו ודנו בסוגיות שונות" (חדשות ארכאולוגיות 133, 2021, תל יבנה). זאת הזדמנות נאותה לעיין קצת בתולדות הכינוי הזה ובפרשנות הישנה-חדשה שהוצעה לו. אמנם הממצא הארכאולוגי החדש של השנים האחרונות לא חשף עדיין את יבנה של רבן גמליאל וכנראה גם לא את "הכרם ביבנה" ההיא, אך ייתכן שהוא שפך אור נוסף על מוצאו ומקורו של הכינוי.

יום שישי, 14 בפברואר 2020

"כיצד סדר הסעודה" (תוספתא ברכות ד ח): ה-"סדר" של הסעודה לאור "סדר" הסעודה הרומית

 


פורסם ב-14/2/2020

הפרק השישי של מסכת ברכות עוסק בסדרי ברכות על המזון ופותח צוהר לסוגי המזונות שאכלו קדמונינו בתקופת המשנה והתלמוד אם כי מה שיותר עניין את חז"ל בסוגיות היו הברכות לפניהם ואחריהם ולאו דווקא סוגי המאכלים לעצמם. בכל מקרה, מבעד לדיונים ההלכתיים הקצרים בקבצים התנאיים והדיונים המפורטים בסוגיות האמוראיות (הן אלו שבארץ ישראל והן אלו שבבבל), אפשר להציץ אל תפריט המזון הנפוץ של קדמונינו (דגנים, ירקות ופירות, בשר) ולשחזר עד כמה שניתן את סדרי הארוחות הממוצעות הפשוטות- ארוחה מינימלית בבוקר של לחם/פיתה עם ירקות או לחם טבולה בחומץ או שמן וארוחה קצת יותר נרחבת לעת ערב, שכללה גם דייסה (עדשים או גריסים) וירקות אך כמובן זה תלוי ברמת החיים של האוכלים.

יום שני, 2 באוקטובר 2017

"הלני בונה סוכה": עיצוב הזכרון של סוכת הלני המלכה


מסכת סוכה טומנת בתוכה אוצר בלום של מעשים ואירועים מהעבר או מהווה הקשורים בקיום מצוות הסוכה. אין הכוונה לסיפור ארוך ומסודר כמו שראינו במשנה ביומא (למעט התיאור של שמחת בית השואבה במקדש) אלא לסדרה של תיאורים ואנקדוטות מיניאטוריות שצמודים לקביעת הלכות פורמלית. זה לא ייחודי רק למסכת סוכה אבל ספק אם יש משנה/תוספתא שבה מופיעים כל כך הרבה סיפורים ואנקדוטות בצמוד להלכות או לפעמים אפילו במקומם וכל מי שעסק בפירוש המשנה או במחקר שבין הלכה ומעשה בתיאור של המשנה התייחס לחריגות הזאת של מסכת סוכה. אחד הדגמים הנפוצים הוא של מעשה שהיה קיים בזמן בית המקדש שעל משמעותו ואת הדרך להבינו חולקים תנאים מדורות מאוחרים (בדרך כלל דור אושא ובדרך כלל אחד מהם הוא רבי יהודה בר אלעאי).