משנה מנחות ח':ד-ה (על פי כתב יד קאופמן):
"שְׁלֹשָׁה זֵיתִים, וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים.
הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן, מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה רִאשׁוֹן.
טָעַן בַּקּוֹרָה. רְבִּי יוּדָה אוֹמֵר: בָּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי.
הָרִאשׁוֹן לִמְנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת.
הַזַּיִת הַשֵּׁנִי, מְגַרְגְּרוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה רִאשׁוֹן.
טָעַן בַּקּוֹרָה, רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי.
הָרִאשׁוֹן לִמְנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת.
הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי: עוֹטְנוֹ בַבַּיִת עַד שֶׁיִּלָּקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל, זֶה רִאשׁוֹן. טָעַן בַּקּוֹרָה, רְבִּי יוּדָה אוֹמֵר: בָּאֲבָנִים, זֶה שֵׁנִי.חָזַר וְטָחַן וְטָעַן, זֶה שְׁלִישִׁי.
הָרִאשׁוֹן לִמְנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת.
(ה) הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן, אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן, הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי, שָׁוִים. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן, הַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי, הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִים. וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי, וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, שָׁוִים. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי, אֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.
אַף הַמְּנָחוֹת, הָיוּ בַדִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ: מָה, אִם הַמְּנוֹרָה, שֶׁאֵינָה אֲכִילָה, טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, מְנָחוֹת, שֶׁהֵן לַאֲכִילָה, אֵינוּ דִין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ? שֶׁנֶּאֱמַר: "זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (שמות כ"ז:כ'), לֹא זַךְ כָּתִית לִמְנָחוֹת.
ספרא אמור יג ה"ו:
"....הזית השלישי: עוטנו בבית הבד עד שילקה ומעלהו ועושהו תמרה בראש הגג. כונסן לבית וטוחנם בריחים ונותנם בסלים – היוצא מהם ראשון. פורקן וטחנם שנית וטענם בקורה – היוצא מהם שני. חזר וטחן וטען – זה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות."
1. לפני כמה ימים לומדי הדף היומי השלימו את הפרק השמיני במסכת מנחות (הפרק התשיעי לפי סדר הבבלי) ובו ישנו תיאור רהוט ומפורט של התוצרת המובחרת של הסולת, השמן והיין לצרכי המקדש. חלקו האמצעי מוקדש לתוצרת הזית והשמן כששתי משניות ארוכות מציגות תמונה מפורטת מאד של סוגי ייצור השמן השונים, מסמנת את השמן המובחר ביותר לעומת השמן הנחות יחסית ומה מתאים למנחות או למנורה. בספרות התנאית והאמוראית יש עוד מבחר די נרחב של תיאורי פעולת הפקת השמן בהקשרים הלכתיים וריאליים שונים- מהלכות תרומות ומעשרות, דרך הלכות שבת, הלכות טומאה וטהרה ואף בדיני מכירה וקניין. לעיתים התיאורים חופפים אחד את השני ולעיתים הם מוסיפים פרטים ומרכיבים תלויי הקשר הלכתי וריאלי. מה שמיוחד בקטע הזה הוא שלפנינו תיאור מסודר ומוקפד של כל אחד משלבי המלאכה עד כדי כך שככל הנראה התיאור עצמו הוא בעל מאפיינים אידיליים בכוונה תחילה של תפוקת השמן המובחרת (תחשבו על סרטון מיתוג ואפילו בסגנון AI) ולא בהכרח שיקוף ממשי של הפרקטיקה הרווחת השגרתית שאותה ניתן לשחזר בצורה די סבירה מתוך מכלול עדויות ספרותיות, ארכיאולוגיות ואנתרופולוגיות.
