קיסריה הייתה "עיר הדגל" של השלטון הרומי בארץ ישראל כבר מימי הורדוס ועד ימי השלטון הביזנטי. אפשר להתווכח עד כמה ציפורי או טבריה היו ערים "יהודיות" או "רומאיות" אבל אף אחד לא מטיל ספק בכך שקיסריה לא הייתה עיר "יהודית" אלא רומאית מובהקת. כבר בימי מייסד העיר, הורדוס, הוא תכנן את העיר ואת הנמל כך שמי שהיה מגיע בספינה לנמל סבאסטוס ההרודיאני היה אמור לראות כבר מרחוק את מקדש רומא ואוגוסטוס מתנשא לגובה- הצהרה סמלית שהוא נכנס לטריטוריה רומאית מובהקת. גם אחרי ימי הורדוס, קיסריה המשיכה להיות מרכז הנוכחות הרומית בארץ ישראל ושם ישבו מושלי הפרוביניקה בכל מאות השנים שאחרי כן. החפירות האינטנסיביות שנערכו בקיסריה המחישו בכל דרך אפשרית את המימד הרומי שלה- הארמונות, מבני הממשל, מבני הבידור השונים והכתובות (הלטיניות) השלימו והעשירו את המידע ההיסטורי על "קיסרי בת אדום".
בחלק הראשון עקבנו אחרי התמורה בשאלת תיארוך בתי הכנסת הגליליים וכיצד הגישה שדחקה את תיארוך כלל בתי הכנסת הגליליים לתקופה הביזנטית אחרי תקופת המשנה והתלמוד, הפכה מעמדת מיעוט חריגה לעמדה שביססה את עצמה כעמדה הדומיננטית. אם כן, בהנחה שהם היו היכן שהוא, להיכן "נעלמו" בתי הכנסת של תקופת המשנה והתלמוד? השאלה הזו הטרידה את הארכיאולוגים משני הכיוונים- אלו שהתעקשו על הגישה האדריכלית-סגנונית לא היו יכולים להתעלם מהממצא הארכיאולוגי והנומיסמטי החד-משמעי ולהתעקש שבית הכנסת הנראה היום בכפר נחום או ברעם הוא מהמאה השנייה-שלישית ואילו בעלי הגישה המאחרת היו צריכים להסביר מדוע בונים בית כנסת בתקופה הביזנטית בסגנון אדריכלי שהיה אופייני למספר מאות שנים לפני כן וכאמור, איפה בתי הכנסת הקדם-ביזנטיים, אלו של ימי החכמים?
לרגל פתיחת העונה הרביעית של החפירות המחודשות בבית שערים, חזרתי השבוע לעיין קצת בתולדות החפירות הישנות בשנות השלושים ושוב בשנות החמישים, חפירות שגילו את העושר הארכיאולוגי העצום על גבעת שיך אבריק ובמורדותיה. קשה להפריז בחשיבות תוצאות המחקר שם, לא רק בכל מה שקשור לנקרופוליס עצמו ולנוהגי הקבורה של אותה תקופה אלא תוצאות החפירות ותופעות הלוואי של הגילויים, חרגו הרבה מעבר לשאלת בית שערים ההיסטורית עצמה. פרופ' ישראל לוין במאמרו ב-1985 על "ממצאי בית שערים וחשיבותם בחקר תקופת המשנה והתלמוד" טען שבמבט לאחור, "ממצאי בית שערים תופסים מקום מרכזי בחקר תולדות עמנו בתקופה זו" וגם יותר משלושים שנה אחרי מאמר מסכם זה, הויכוח סביב ממצאי חפירות בית שערים עדיין עומדים במוקד מחקר תקופת המשנה והתלמוד.
