‏הצגת רשומות עם תוויות כתובות קבורה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כתובות קבורה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 5 בפברואר 2022

"כגון אילין [דקיסרין] דקברין בבית שריי" (ירושלמי מועד קטן ג ה, פב ע"ג): הרמז הדק לעיר הקברים החריגה בבית שערים בספרות התלמודית וביאורו לאור התגליות

 


פורסם ב-5/2/2022

בימים האחרונים, הדף היומי במסכת מועד קטן עוסק במקבץ מרוכז של סוגיות של הלכות אבלות (שכן "משנכנס אדר מרבין בשמחה"...) ומנהגי קבורה ואבלות שחלקם מהווים מקור למנהגי אבלות וקבורה שנהוגים עד היום בקבורה היהודית. לא מדובר על סוגיות "משמחות" אולם הם היו משמעותיות לבני התקופה. הדף היומי הוא של התלמוד הבבלי ובהתאם לכך, גם חלק ניכר מהדיונים והעדויות, על אף שהן מתייחסות למקורות תנאיים או למסורות ארץ ישראליות, משקפים בעיקר את המנהג הבבלי. השוואה לדיונים בתלמוד הארץ ישראלי, הירושלמי, עשויה לתרום להכרת הפרקטיקות השונות עד כמה שזה ניתן אם כי אופי הדיון הוא במקרים רבים תיאורטי עקרוני.

יום חמישי, 20 בספטמבר 2018

עיטורי הגלוסקמה הייחודית מחורבת עטרבה: "גרפיטי" חריג על גלוסקמה מדור יבנה

 



פורסם ב-20/9/2018

לפעמים, בתוך דו"ח טכני על חורבה אלמונית מסתתרים פנינים וממצאים מרתקים. דוגמא אחת כזו אפשר למצוא בגליון האחרון (130) של חדשות ארכיאולוגיות באינטרנט. תחת השם "חורבת עטרבה"- הוגש דו"ח סופי מאת איתן ואלון קליין של תיעוד מערת קבורה שדודה בשולי חורבת עטרבה, המצויה בשפלת יהודה מדרום לנחל האלה, מזרחית לתל צפית ומערבית ליישוב עגור של היום. בעבר הוצע לזהות את ח' עטרבה עם "כפר טבא" (כפר טוב) שנזכרת ביחד עם "ביתג[ע]ברי" (בית גוברין) במסעו של אספסיאנוס לארץ יהודה במהלך המרד הגדול וגם עם טורבן הנזכרת אצל סוזומנוס במאה החמישית כמקום שבו הוקם מנזר. במקום זוהתה לפני שנים לא מעטות מערכת מסתור שתוארכה כמו מירב מערכות המסתור לימי מרד בר כוכבא.

יום חמישי, 14 ביוני 2018

חידת הכתובת "יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה" מטבריה

שרידי המאוזוליאום והכתובת היוונית על אבן משקוף, מתוך: סטפנסקי 1999, דמתי 1999

הזכרתי לפני כמה ימים בהקשר לחשיפת מערת הקבורה החדשה בטבריה את שרידי שני מבני המאוזוליאה שנחשפו ביציאה הצפונית של טבריה המודרנית ופורסמו ב-1999 בידי יוסף סטפנסקי. מעבר למבני הקבורה ולממצאים שתוארכו למחצית השנייה של המאה השנייה לסה"נ- תחילת המאה השלישית לסה"נ, על אבן המשקוף במאוזוליאום הדרומי נחקקה כתובת ביוונית שפוענחה בידי עמנואל דמתי:

"[הקבר של] יוסף (Iosefos) בן אלעזר (Elazaros) בן שילא (Seilas) איש חורשה (Horesa)". 

יום שישי, 1 בספטמבר 2017

כיצד עיצבו חפירות בית שערים את השיח על תקופת המשנה והתלמוד?


לרגל פתיחת העונה הרביעית של החפירות המחודשות בבית שערים, חזרתי השבוע לעיין קצת בתולדות החפירות הישנות בשנות השלושים ושוב בשנות החמישים, חפירות שגילו את העושר הארכיאולוגי העצום על גבעת שיך אבריק ובמורדותיה. קשה להפריז בחשיבות תוצאות המחקר שם, לא רק בכל מה שקשור לנקרופוליס עצמו ולנוהגי הקבורה של אותה תקופה אלא תוצאות החפירות ותופעות הלוואי של הגילויים, חרגו הרבה מעבר לשאלת בית שערים ההיסטורית עצמה. פרופ' ישראל לוין במאמרו ב-1985 על "ממצאי בית שערים וחשיבותם בחקר תקופת המשנה והתלמוד" טען שבמבט לאחור, "ממצאי בית שערים תופסים מקום מרכזי בחקר תולדות עמנו בתקופה זו" וגם יותר משלושים שנה אחרי מאמר מסכם זה, הויכוח סביב ממצאי חפירות בית שערים עדיין עומדים במוקד מחקר תקופת המשנה והתלמוד.