‏הצגת רשומות עם תוויות דרום הר חברון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דרום הר חברון. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 31 בינואר 2024

מדוע היו כל כך הרבה מקוואות טהרה בסוסיא בתקופה הביזנטית?

 


פורסם ב-31/1/2024

בחורבת סוסיא/סוסיה בדרום הר חברון, נחשפה עיירה יהודית גדולה בספר המדבר שתקופת השיא שלה הייתה בתקופה הביזנטית בין המאה הרביעית ובין המאה השביעית לספירה. באותה העת היא הייתה חלק מ-"דרומא", חבל ארץ הררי פריפריאלי בין הר חברון למדבר יהודה אולם עד היום, על אף שורה של השערות מלומדות, שמה הקדום אינו ידוע בוודאות. גולת הכותרת של החפירות הארכאולוגיות באתר מאז ראשית שנות השבעים הייתה מבנה בית הכנסת המיוחד שהוא חלק מסדרת בתי כנסת עתיקים בעלי טיפוס מיוחד בדרום הר חברון (סמוע/אשתמוע; מעון; ענים), אולם גם המתאר הבנוי של העיירה (שרק חלקה נחפר) הגלוי על פני השטח משקף קהילה קצת עלומה באזור פריפריאלי שכמעט לא נזכר במקורות הספרותיים וההיסטוריים בני התקופה.

יום שלישי, 21 באוגוסט 2018

החידושים האחרונים בנסיון לפענח את חידת היישוב היהודי בדרום הר חברון בשלהי העת העתיקה




בשנה האחרונה התפרסמו שני מחקרים הקשורים לתגליות המחקר הארכאולוגי בדרום הר חברון בכלל וסוסיה בפרט. בשני פוסטים הפניתי לאותם מאמרים. לטובת אלו שלא קראו את הפוסטים וגם אלו שקראו, אני מביא אותם כמעט ככתבם וכלשונם ברשומה הזאת. לפני כן, הקדמה קצרה בנוגע למאפיין הייחודי של מחקר אזור דרום הר חברון ("דרומא") בשלהי העת העתיקה ועל חשיבות הממצא הארכאולוגי בחקר האזור הזה. אזור דרום הר חברון, מבחינה גיאוגרפית, אקלימית וחברתית נמצא בספר המדבר בשולי הארץ הנושבת- זהו אזור פריפריאלי מובהק. המאפיין הגיאוגרפי הזה עיצב והשפיע על תולדות היישוב במרחב הזה בכל העת העתיקה- כל מי שהתגורר כאן היה צריך להתמודד עם הנתונים הפיזיים והאקלימיים המאתגרים שלו.

יום חמישי, 14 ביוני 2018

חידת הכתובת "יוסף בן אלעזר בן שילא איש חורשה" מטבריה

שרידי המאוזוליאום והכתובת היוונית על אבן משקוף, מתוך: סטפנסקי 1999, דמתי 1999

הזכרתי לפני כמה ימים בהקשר לחשיפת מערת הקבורה החדשה בטבריה את שרידי שני מבני המאוזוליאה שנחשפו ביציאה הצפונית של טבריה המודרנית ופורסמו ב-1999 בידי יוסף סטפנסקי. מעבר למבני הקבורה ולממצאים שתוארכו למחצית השנייה של המאה השנייה לסה"נ- תחילת המאה השלישית לסה"נ, על אבן המשקוף במאוזוליאום הדרומי נחקקה כתובת ביוונית שפוענחה בידי עמנואל דמתי:

"[הקבר של] יוסף (Iosefos) בן אלעזר (Elazaros) בן שילא (Seilas) איש חורשה (Horesa)".