בשנה האחרונה התפרסמו שני מחקרים הקשורים לתגליות המחקר הארכאולוגי בדרום הר חברון בכלל וסוסיה בפרט. בשני פוסטים הפניתי לאותם מאמרים. לטובת אלו שלא קראו את הפוסטים וגם אלו שקראו, אני מביא אותם כמעט ככתבם וכלשונם ברשומה הזאת. לפני כן, הקדמה קצרה בנוגע למאפיין הייחודי של מחקר אזור דרום הר חברון ("דרומא") בשלהי העת העתיקה ועל חשיבות הממצא הארכאולוגי בחקר האזור הזה. אזור דרום הר חברון, מבחינה גיאוגרפית, אקלימית וחברתית נמצא בספר המדבר בשולי הארץ הנושבת- זהו אזור פריפריאלי מובהק. המאפיין הגיאוגרפי הזה עיצב והשפיע על תולדות היישוב במרחב הזה בכל העת העתיקה- כל מי שהתגורר כאן היה צריך להתמודד עם הנתונים הפיזיים והאקלימיים המאתגרים שלו.
הצגת רשומות עם תוויות כוהנים. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות כוהנים. הצג את כל הרשומות
יום שלישי, 21 באוגוסט 2018
החידושים האחרונים בנסיון לפענח את חידת היישוב היהודי בדרום הר חברון בשלהי העת העתיקה
בשנה האחרונה התפרסמו שני מחקרים הקשורים לתגליות המחקר הארכאולוגי בדרום הר חברון בכלל וסוסיה בפרט. בשני פוסטים הפניתי לאותם מאמרים. לטובת אלו שלא קראו את הפוסטים וגם אלו שקראו, אני מביא אותם כמעט ככתבם וכלשונם ברשומה הזאת. לפני כן, הקדמה קצרה בנוגע למאפיין הייחודי של מחקר אזור דרום הר חברון ("דרומא") בשלהי העת העתיקה ועל חשיבות הממצא הארכאולוגי בחקר האזור הזה. אזור דרום הר חברון, מבחינה גיאוגרפית, אקלימית וחברתית נמצא בספר המדבר בשולי הארץ הנושבת- זהו אזור פריפריאלי מובהק. המאפיין הגיאוגרפי הזה עיצב והשפיע על תולדות היישוב במרחב הזה בכל העת העתיקה- כל מי שהתגורר כאן היה צריך להתמודד עם הנתונים הפיזיים והאקלימיים המאתגרים שלו.
יום שישי, 29 בספטמבר 2017
"כָּל אֵלֶּה בִּהְיוֹת הַהֵיכָל עַל יְסוֹדוֹתָיו וּמִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ עַל מְכוֹנוֹתָיו וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשָׁרֵת דּוֹרוֹ רָאוּ וְשָׂמָחוּ": בין משנת יומא ובין סדר העבודה
בתפילת יום הכיפורים יש מספר מוקדי שיא מפורסמים: כל נדרי בתחילת היום, תפילת הנעילה בסוף היום וסדר העבודה בעיצומו של מוסף היום. סדר העבודה מורכב משלושה חלקים: במרכז עומד תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בהתאם למה שמתואר בשבעת הפרקים הראשונים במשנת יומא. לפני כן, ישנה הקדמה באמצעות פיוט "אתה כוננת" המתאר את השתלשלות העניינים מבריאת העולם ועד עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. אחרי כן, ישנם מספר פיוטי נעילה, המוכר שבהם הוא "מראה כהן" (אמת מה נהדר) המשבחים את מראה הכהן בזמן העבודה ומקוננים על כך שבימינו אין כהן ואין עבודה "הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו". כאמור, סדר העבודה הוא כינוי כולל לז'אנר שלם של פיוטים קדומים (קדם קלאסיים בטרמינולוגיה של חוקרי הפיוט) ומאוחרים (מהתקופה הקלאסית) שראשיתם בארץ ישראל בתקופה הביזנטית המתארים את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש מההתחלה ועד הסוף. בנוסף להשראה ממשנת יומא, אי אפשר להתעלם מההקבלה לתיאורים דומים גם מבחינה לשונית וגם מבחינה תוכנית לפרקי "שבח אבות העולם" בבן סירא עם דגש על פרק נ' המתאר את מראהו של שמעון הכהן בזמן העבודה (בין אם הכוונה ליום הכיפור או יום אחר). עד כאן הדברים מוכרים אבל מאחורי שאלת תיאור עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים במשנה דרך הפרוייקט הפייטני הליטורגי עומדים מספר שאלות ודיונים מרתקים במוקד חקר החברה היהודית בעת העתיקה ובמיוחד על מקומם של הכהנים וזכר המקדש מאז חורבנו בספרות חכמים מחד ובעולם בית הכנסת מאידך. הנושא הזה התעצם גם בגלל מספר גילויים ארכיאולוגיים כולל שאלת תיארוך בתי הכנסת שכבר נדונה (ואני צריך עדיין לסיים את הדיון, גם זה יקרה בלי נדר...) עם דגש על גילוי בית הכנסת בציפורי מהמאה החמישית לספירה והפסיפס העשיר שלו שכולל תיאורים מפורטים של העבודה במשכן (אבל לא של יום כיפור!). הנושא הזה כולל כמה ענפי משנה שאי אפשר לפרט אבל הנה כמה קווי מתאר לדיון המוקדש לדרך שבה עוצב הזיכרון של טקס יום הכיפורים במקדש בימי בית שני במשנה (וגם במקורות הנלווים- תוספתא ובתלמודים) וכיצד עוצב "מחדש" אותו זכרון בתקופה הביזנטית ועד כמה הממצא הארכיאולוגי משחקת תפקיד בדיון האינטנסיבי בנוגע לאופיו של בית הכנסת ושל מעמדם של הכהנים.
הירשם ל-
תגובות (Atom)

