בחלק הראשון של הרשומה ראינו כיצד ממצא התפילין מוואדי מורבעאת ומקומראן עורר עניין רב אצל הרב הרצוג וכיצד זה עולה יפה עם ההתעניינות הגדולה שלה במגילות קומראן כפי שעולה מחילופי המכתבים עם א"ל סוקניק בין 1948 ל-1950. הגילויים הנוספים של ממצאי תפילין, הפרסומים החלקיים הראשונים והדיונים המחקריים הבוסריים בשנות החמישים וראשית שנות השישים העלו הסברים ותיאוריות שונות על הזיקה שבין ספרות חז"ל ובין הממצאים במדבר יהודה. המאמר של הרב גורן על התפילין במדבר יהודה לאור ההלכה חידד את ההבדל התהומי בעיניו בין התפילין שהתגלו במערות המפלט של מורדי בר כוכבא (וואדי מורבעאת) ובין התפילין שהתגלו בקומראן, בהם הוא ראה תפילין מוזרות השייכות לכת כופרת שאין בינה ובין ההלכה דבר ושלל בכך את ההצעות המחקריות שלמדו מכך על התפתחות ההלכה. בחלק השני, נראה כיצד פרסום תפילין של ראש מקומראן בידי בנו של סוקניק, יגאל ידין, העלה שוב את הסוגיה ואת הפולמוס שהוא ניהל עם הרב קלמן כהנא אודות התפילין או היחס לכת קומראן בכלל. כמו כן, נעקוב אחרי התפתחות המחקר עד השנים האחרונות והאופן שבו ההשלכות על הממשק שבין ארכאולוגיה והלכה או על תולדות ההלכה נתפס כיום.
הצגת רשומות עם תוויות יגאל ידין. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות יגאל ידין. הצג את כל הרשומות
יום רביעי, 4 ביולי 2018
"מובן שזהו דבר חשוב מאד": בין חוקרים לרבנים על ממצאי התפילין ממדבר יהודה (חלק ב')
בחלק הראשון של הרשומה ראינו כיצד ממצא התפילין מוואדי מורבעאת ומקומראן עורר עניין רב אצל הרב הרצוג וכיצד זה עולה יפה עם ההתעניינות הגדולה שלה במגילות קומראן כפי שעולה מחילופי המכתבים עם א"ל סוקניק בין 1948 ל-1950. הגילויים הנוספים של ממצאי תפילין, הפרסומים החלקיים הראשונים והדיונים המחקריים הבוסריים בשנות החמישים וראשית שנות השישים העלו הסברים ותיאוריות שונות על הזיקה שבין ספרות חז"ל ובין הממצאים במדבר יהודה. המאמר של הרב גורן על התפילין במדבר יהודה לאור ההלכה חידד את ההבדל התהומי בעיניו בין התפילין שהתגלו במערות המפלט של מורדי בר כוכבא (וואדי מורבעאת) ובין התפילין שהתגלו בקומראן, בהם הוא ראה תפילין מוזרות השייכות לכת כופרת שאין בינה ובין ההלכה דבר ושלל בכך את ההצעות המחקריות שלמדו מכך על התפתחות ההלכה. בחלק השני, נראה כיצד פרסום תפילין של ראש מקומראן בידי בנו של סוקניק, יגאל ידין, העלה שוב את הסוגיה ואת הפולמוס שהוא ניהל עם הרב קלמן כהנא אודות התפילין או היחס לכת קומראן בכלל. כמו כן, נעקוב אחרי התפתחות המחקר עד השנים האחרונות והאופן שבו ההשלכות על הממשק שבין ארכאולוגיה והלכה או על תולדות ההלכה נתפס כיום.
יום ראשון, 3 בספטמבר 2017
"הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה": מנחל חבר ועד עפרה
בסוף השבוע האחרון במוסף השבת של ידיעות אחרונות התפרסמה כתבה של יפעת ארליך על "מלחמת העצמות" בעקבות הגילוי של עצמות שבע נשים ונער אחד בתוך מערה עם מתקן בית בד בחורבת אל מקטיר שתוארכו לשנת 69 לסה"נ כלומר לזמן המרד הגדול ברומאים. החפירות באל מקטיר נערכות מאז 1995 מטעם ה-Asocciates for Biblical research במטרה לזהות במקום את עי המקראית ובשנים האחרונות גם על התקופות המאוחרות יותר כשהם מציעים לזהות אותם עם העיר "אפרים" שמוזכרת בברית החדשה. על הממצאים משלהי ימי הבית השני כבר נמסר במספר פרסומים שלהם אך לא נאמר שם דבר על עצמות עד הפרסום בסוף השבוע האחרון. על אף שהחוק קובע שמעבר לקו הירוק, עצמות נחשבים כממצא ארכיאולוגי, העצמות לא הגיעו לידי קמ"ט ארכיאולוגיה הממונים על המחקר הארכיאולוגי ביו"ש אלא לאנשי עפרה ובראשם יהודה עציון, איש החברה קדישא בעפרה. על רקע הויכוח שהתפתח סביב גורלם של העצמות, אנשי עפרה קברו את העצמות בטקס חשאי בפברואר ובתשעה באב נחנכה בטקס של תושבי עפרה מצבה לזכר הנקברים.
הירשם ל-
תגובות (Atom)

