‏הצגת רשומות עם תוויות בית שערים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בית שערים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 5 בפברואר 2022

"כגון אילין [דקיסרין] דקברין בבית שריי" (ירושלמי מועד קטן ג ה, פב ע"ג): הרמז הדק לעיר הקברים החריגה בבית שערים בספרות התלמודית וביאורו לאור התגליות

 


פורסם ב-5/2/2022

בימים האחרונים, הדף היומי במסכת מועד קטן עוסק במקבץ מרוכז של סוגיות של הלכות אבלות (שכן "משנכנס אדר מרבין בשמחה"...) ומנהגי קבורה ואבלות שחלקם מהווים מקור למנהגי אבלות וקבורה שנהוגים עד היום בקבורה היהודית. לא מדובר על סוגיות "משמחות" אולם הם היו משמעותיות לבני התקופה. הדף היומי הוא של התלמוד הבבלי ובהתאם לכך, גם חלק ניכר מהדיונים והעדויות, על אף שהן מתייחסות למקורות תנאיים או למסורות ארץ ישראליות, משקפים בעיקר את המנהג הבבלי. השוואה לדיונים בתלמוד הארץ ישראלי, הירושלמי, עשויה לתרום להכרת הפרקטיקות השונות עד כמה שזה ניתן אם כי אופי הדיון הוא במקרים רבים תיאורטי עקרוני.

יום רביעי, 20 בנובמבר 2019

"ר' מנחם איש כפר שערים ואמרי לה בית שערים": כפר שערים היא בית שערים או שם של מקום אחר לא ידוע?

 


פורסם ב-20/11/2019

1. כאשר בשנות השלושים נחשפו שרידי בית שערים הקדומה בגבעת שייך אברייק, הן השרידים בראש הגבעה והן הנקרופוליס הנרחב למרגלותיה, התנהלו חפירות הן בשנות השלושים ושוב בשנות החמישים. לרגל התחדשות החפירות בשנות החמישים, פרסם שמואל ספראי מאמר נרחב ב-"ארץ ישראל" (ספר בנימין מזר, תשי"ט, עמ' 212-206) על "בית שערים בספרות התלמודית"- הוא אסף, ניתח וסידר את המידע הספרותי שקיים בתוך ספרות חז"ל על בית שערים כחומר רקע מקביל לממצא הארכאולוגי העשיר שהתגלה במהלך החפירות הארכאולוגיות. בין השאר במסגרת אותו מאמר הוא העלה השערה לפיה, רבי חייא הגדול שעלה מבבל ובניו (יהודה וחזקיה) שישבו במחיצתו של רבי יהודה הנשיא, הגיעו לבית שערים בטרם רבי עבר מבית שערים לציפורי והאזכורים השונים לדיאלוגים ביניהם ובינו התרחשו בבית שערים וייתכן אף שגם אחרי מותו, בניו של רבי חייא המשיכו לגור וללמד בבית שערים. את ההשערה הזו הוא ביסס בעיקר סביב היגד קצר המופיע בדף היומי במסכת נידה (כז ע"א) שנלמד אתמול:

יום רביעי, 20 בספטמבר 2017

מראש השנה ביבנה ועד ראש השנה באושא


בפרק הרביעי של מסכת ראש השנה מצויות שתי עדויות על חידוש או שינוי בעל משמעות בנוגע לפרקטיקה דתית שמאחוריה ככל הנראה עומדים סוגיות שהן רחבות יותר מאשר עצם הפרקטיקות. לא מדובר במקרים זהים לחלוטין אבל אי אפשר שלא לקשור ביניהן, אפילו אם למרבה האירוניה, אפשר לזהות דינמיקה הפוכה בכל אחד מהמקרים בקשר ליבנה- חדשני במקרה הראשון ומסורתי במקרה השני. אני מלכתחילה לא טוען שמשתקפים כאן אירועים היסטוריים מדויקים ולכל היותר זאת אילוסטרציה ויזואלית-מוחשית לדרך שבה האירועים הללו נתפסו בידי מי ששימר את הסיפורים (וכאן יש הבדלים מעניינים כפי שנראה להלן). בהקשר ההיסטורי, בחינת התיאורים הנ"ל גרמה לי לחשוב בכיוון קצת שונה על התהליך הזה שנקרא "מיהודה לגליל" שנתפס כאירוע דרמטי של מעבר הסנהדרין מיבנה לאושא. אני לא אומר שזה לא קרה, אבל אולי כדאי להסתכל עליו בדרך קצת שונה ממה שאנחנו רגילים להניח.

יום שישי, 1 בספטמבר 2017

כיצד עיצבו חפירות בית שערים את השיח על תקופת המשנה והתלמוד?


לרגל פתיחת העונה הרביעית של החפירות המחודשות בבית שערים, חזרתי השבוע לעיין קצת בתולדות החפירות הישנות בשנות השלושים ושוב בשנות החמישים, חפירות שגילו את העושר הארכיאולוגי העצום על גבעת שיך אבריק ובמורדותיה. קשה להפריז בחשיבות תוצאות המחקר שם, לא רק בכל מה שקשור לנקרופוליס עצמו ולנוהגי הקבורה של אותה תקופה אלא תוצאות החפירות ותופעות הלוואי של הגילויים, חרגו הרבה מעבר לשאלת בית שערים ההיסטורית עצמה. פרופ' ישראל לוין במאמרו ב-1985 על "ממצאי בית שערים וחשיבותם בחקר תקופת המשנה והתלמוד" טען שבמבט לאחור, "ממצאי בית שערים תופסים מקום מרכזי בחקר תולדות עמנו בתקופה זו" וגם יותר משלושים שנה אחרי מאמר מסכם זה, הויכוח סביב ממצאי חפירות בית שערים עדיין עומדים במוקד מחקר תקופת המשנה והתלמוד.