"עד קבלחרך": אוסטרקונים משפטיים מהרודיון בתקופת המרד הגדול

 

פורסם ב-1/9/2022

בשבועות האחרונים מסיבות שונות, כתבתי קצת פחות סקירות על חידושים שלא התפרסמו בתקשורת. בלי נדר, אני מתכנן "לנקות את השולחן" עד סוף תשפ"ב עם סקירות על מאמרים וחידושים שהתפרסמו בשנה האחרונה בבמות שונות שהתעכבתי והשתהיתי להתייחס אליהם עד עתה.

אני אתחיל עם קובץ המחקרים החמישי של "מחקרי ארץ יהודה" לזכרו של דוד עמית בהוצאת בית ספר שדה כפר עציון. בשנה האחרונה עלו למרשתת באתר של בית הספר שדה, כל הכנסים הקודמים כולל המאמרים שהתפרסמו בקבצים בעקבות הכנסים השנתיים (הכנס הנ"ל היה ב-2021).

בחזרה אל "הכרם ביבנה": הכרם (?) המפורסם של יבנה

 פורסם ב-14/10/2021

לרגל הפרסום של מפעל היין הענקי מן התקופה הביזנטית שנחשף בחפירות למרגלות תל יבנה, הוזכר באופן די טבעי ביטוי מפורסם הקושר בין ייצור יין ליבנה- "הכרם ביבנה". כבר בפרסום הראשוני של בית גתות מהתקופה הפרסית מדרום-מזרח לתל (להבדיל מזה של התקופה הביזנטית שנמצא למרגלות הפינה הצפון-מזרחית של התל), החופרים ציינו כי "בית הגתות שנחשף בחפירה מלמד כי באזור הקרוב לתל יבנה גדלו כרמי ענבים. מעניין כי גם בתקופה מאוחרת יותר, במאות הא'–הב' לסה"נ (דור חכמי יבנה; התקופה שבין המרידות) היה קיים כרם ביבנה. צמד המילים 'כרם ביבנה' מוזכר כמה פעמים בהקשר לחכמי יבנה, שישבו ודנו בסוגיות שונות" (חדשות ארכאולוגיות 133, 2021, תל יבנה). זאת הזדמנות נאותה לעיין קצת בתולדות הכינוי הזה ובפרשנות הישנה-חדשה שהוצעה לו. אמנם הממצא הארכאולוגי החדש של השנים האחרונות לא חשף עדיין את יבנה של רבן גמליאל וכנראה גם לא את "הכרם ביבנה" ההיא, אך ייתכן שהוא שפך אור נוסף על מוצאו ומקורו של הכינוי.

"בואו וטלו לכם תבלי מצוה": בין תגרי ירושלים ותגרי לוד

במשנה (פסחים י ג) מופיעה מחלוקת לגבי הבאת החרוסת בליל הסדר: "הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה ר' לעזר בר' צדוק אומר מצוה". לדעת חכמים, בניגוד למצה ומרור, החרוסת ׁ(על הרכבה של החרוסת התלמודית, אפשר לקרוא במאמרה של סוזאן ויינגרטן) מובאת לשולחן אך לא בתור "מצוה" בעוד לדעת רבי אלעזר ברבי צדוק (חכם שחי בסוף ימי בית שני ותחילת דור יבנה) היא כן "מצוה".