"א"ר יוחנ' משום ר' אלע' בר' שמע': כל מקום שאתה מוצ' דבריו של ר' אלע' בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה עשה אזנך כארפכסת" (פט ע"א, כ"י וטיקן 120-121)
בדף היומי (של אתמול) מוזכר פתגם שעד היום מוכר: "עשה אזנך כאפרכסת" כביטוי שעניינו המלצה להקשיב היטב ובתשומת לב לדברים הנאמרים וממנו גם נגזר הכינוי בעברית המודרנית לחלק החיצוני של האוזן, הרחב שהולך וצר וממנו גם לחלק של הטלפון המיועד לשמע. הביטוי הזה מוכר יותר מהחלק המסיים של דרשה המיוחסת בבבלי (חגיגה ג ע"ב) לרבי אלעזר בן עזריה- " אף אתה עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב לשמוע דברי אוסרין ודברי מתירין דברי מטמאין ודברי מטהרין דברי פוסלין ודברי מכשירין". אולם, מה מקור הדימוי "כאפרכסת" ומהיכן מגיע המילה הזו? על כך ישנן כמה אפשרויות (בסיס הדיון כאן הוא מאמר של נורית שובל-דודאי שהתפרסם לפני כמה שנים ב-"לשוננו" עב, סיון תש"ע, עמ' 351-343 ובערך "אפרכסת" אצל ש' שרביט, תורת ההגה של לשון חכמים, עמ' 119).
