'רב הנסתר על הגלוי': חידת פרשת מרד גאלוס שמסרבת לדעוך

פורסם ב-20/6/2024

הדיווח השבוע על מטמון מטבעות מתחת למה שמזוהה כמבנה ציבור יהודי בלוד שנחרב עד היסוד במחצית המאה הרביעית לספירה האיר זרקור חדש על "המרד האחרון של היהודים ברומאים" כפי שהוא כונה בכותרות השבוע או "המרד הנעלם מן המאה הרביעית" בכותרות אחרות- הפרשה המכונה במחקר ההיסטורי כ-"מרד גאלוס". רסיסי העדויות ההיסטוריות המעורפלות שחלקן קצרות וסתומות, אחרות חשודות במגמתיות ובאלו שבמקורות היהודיים קשה בכלל לזהות אם מדובר במרד או בתוצאותיו, גרמו לסיכום הקולע הזה של 'רב הנסתר על הגלוי' שמובא בכל סיכום של ידיעותינו אודותיו. מאידך, ההערכות לגבי עוצמתו הריאלית של אותו אירוע היו שנויות במחלוקת במשך שנים רבות. גם המחקר הארכאולוגי שהושפע וגם השפיע על ההערכות לגבי אותה פרשה מעורפלת, ידע עליות ומורדות- אישוש אפשרי לאותו אירוע בכמה אתרים חיזק את העמדה שייחסה לו חשיבות משמעותית (גם אם לא דרמטית) ואילו דיון מחודש באותם אתרים שלגביהם יוחס השפעה של אותו אירוע, שינו או יותר נכון הזיזו את המטוטלת לעבר 'שוליותו' של אותו "מרד" אם בכלל נכון לכנות אותו כך. לאור הדיווח החדש מלוד, חזרתי השבוע לרענן את הזיכרון שלי לגבי ההערכות השונות באשר לאותו אירוע ועד כמה נכון באמת לכנות אותו "המרד היהודי האחרון" או "מרד גאלוס".

קופה של עצמות בבית הכנסת של טרסיים או בכנסת של לוד

 

פורסם ב-17/3/2023

בדף היומי אתמול (נב ע"א), אגב הדיון "הנעים" בשאלה לגבי "השדרה והגולגולת" (שדרה וגולגולת תנן או דלמא או שדרה או גולגולת), הובאה ראיה ממעשה שאירע בדור יבנה:

"תא שמע: ר' יהודה או' ששה דברים ר' עקי' מטמא וחכמ' מטהרין וחזר בו ר' עקיב'

ומעשה שהביאו קופה מליאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים והיניחוה באויר ונכנס תודרוס (בדפוס: תודוס) הרופא הוא וכל הרופאים אצלו ואמרו אין כאן שדרה אפילו ממת אחד" (על פי כ"י וטיקן 111-110)

בהמשך התלמוד ניסה להביא ראיות גם מאותה רשימה של שישה דברים שרבי עקיבא חזר בו אולם לגבי אחד מהם (לפי סדר הדיון בתלמוד הכוונה לרביעית דם הבא משניים) הובא בשמו של רבי שמעון שרבי עקיבא לא חזר בו אם כי בהמשך הובאה הערה לפיה האופן ההיתולי שהוא ניסח זאת גרמה לו להתענות באופן מיוחד- "א"ר שמעון עד (בנו"א: כל) ימיו היה מטמא ר' עקיב' אם משמת חזר בו איני יודע תנא הושחרו שיניו מפני תעניותיו".

"בואו וטלו לכם תבלי מצוה": בין תגרי ירושלים ותגרי לוד

במשנה (פסחים י ג) מופיעה מחלוקת לגבי הבאת החרוסת בליל הסדר: "הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה ר' לעזר בר' צדוק אומר מצוה". לדעת חכמים, בניגוד למצה ומרור, החרוסת ׁ(על הרכבה של החרוסת התלמודית, אפשר לקרוא במאמרה של סוזאן ויינגרטן) מובאת לשולחן אך לא בתור "מצוה" בעוד לדעת רבי אלעזר ברבי צדוק (חכם שחי בסוף ימי בית שני ותחילת דור יבנה) היא כן "מצוה".