מלכה, נזירה ופילנתרופית: מדוע באמת ביקרו הזקנים בסוכתה של הלני המלכה?

בפרקים הקודמים של המסע בעקבות סוכתה של הלני המלכה הדגשתי שאני מתעלם בכוונה מהידיעות החיצוניות הספרותיות והארכיאולוגיות לטובת ניתוח ספרותי שמשקף יותר זכרונות היסטוריים וחברתיים של המספרים ואף הם יכולים לתרום להכרת הרקע ההיסטורי בקריאה זהירה וביקורתית. עכשיו, הגיעה העת "לפתוח את היריעה" ולצרף את העדויות החיצוניות על הלני המלכה וכיצד זה משתלב גם במקורות חז"ל כולל האנקדוטה על סוכת הלני המלכה. אם פעם היה מקובל לכרוך את כל העדויות לתמונה הרמונית שבו כל מקור (יוספוס, חז"ל, ממצא ארכיאולוגי) משלים אחד את השני, בדור האחרון ישנה רגישות גבוהה יותר להבדלים ולניואנסים הקטנים/גדולים. בספר הטרי על מסורות חז"ל ויוספוס בהוצאת יד בן צבי (כרך ראשון, עמ' 520-508), ישנו דיון מסכם על הנושא הזה של טל אילן שכבר כתבה על כך בכמה מסגרות קודמות. הנה סיכום קצר של העדויות על פי כל מקור-

"הלני בונה סוכה": עיצוב הזכרון של סוכת הלני המלכה

מסכת סוכה טומנת בתוכה אוצר בלום של מעשים ואירועים מהעבר או מהווה הקשורים בקיום מצוות הסוכה. אין הכוונה לסיפור ארוך ומסודר כמו שראינו במשנה ביומא (למעט התיאור של שמחת בית השואבה במקדש) אלא לסדרה של תיאורים ואנקדוטות מיניאטוריות שצמודים לקביעת הלכות פורמלית. זה לא ייחודי רק למסכת סוכה אבל ספק אם יש משנה/תוספתא שבה מופיעים כל כך הרבה סיפורים ואנקדוטות בצמוד להלכות או לפעמים אפילו במקומם וכל מי שעסק בפירוש המשנה או במחקר שבין הלכה ומעשה בתיאור של המשנה התייחס לחריגות הזאת של מסכת סוכה. אחד הדגמים הנפוצים הוא של מעשה שהיה קיים בזמן בית המקדש שעל משמעותו ואת הדרך להבינו חולקים תנאים מדורות מאוחרים (בדרך כלל דור אושא ובדרך כלל אחד מהם הוא רבי יהודה בר אלעאי).