מלכה, נזירה ופילנתרופית: מדוע באמת ביקרו הזקנים בסוכתה של הלני המלכה?

בפרקים הקודמים של המסע בעקבות סוכתה של הלני המלכה הדגשתי שאני מתעלם בכוונה מהידיעות החיצוניות הספרותיות והארכיאולוגיות לטובת ניתוח ספרותי שמשקף יותר זכרונות היסטוריים וחברתיים של המספרים ואף הם יכולים לתרום להכרת הרקע ההיסטורי בקריאה זהירה וביקורתית. עכשיו, הגיעה העת "לפתוח את היריעה" ולצרף את העדויות החיצוניות על הלני המלכה וכיצד זה משתלב גם במקורות חז"ל כולל האנקדוטה על סוכת הלני המלכה. אם פעם היה מקובל לכרוך את כל העדויות לתמונה הרמונית שבו כל מקור (יוספוס, חז"ל, ממצא ארכיאולוגי) משלים אחד את השני, בדור האחרון ישנה רגישות גבוהה יותר להבדלים ולניואנסים הקטנים/גדולים. בספר הטרי על מסורות חז"ל ויוספוס בהוצאת יד בן צבי (כרך ראשון, עמ' 520-508), ישנו דיון מסכם על הנושא הזה של טל אילן שכבר כתבה על כך בכמה מסגרות קודמות. הנה סיכום קצר של העדויות על פי כל מקור-

"סוכה העשויה קיטוניות קיטוניות": הקונסטרוקציה החדשה של סוכת הלני המלכה בתלמוד הבבלי

תקציר הפרקים הקודמים: הסיפור שלנו סביב הביקור בסוכה של הלני המלכה התחיל בתוספתא שם רבי יהודה וחכמים על רקע המחלוקת ביניהם בנוגע לכשרות סוכה שגבוהה מעשרים אמה, ניהלו ויכוח על נסיבות הביקור של הזקנים בסוכה של הלני המלכה, ויכוח שמעצב את הסוכה ההיא בדרכים שונות. בירושלמי, הברייתא הזאת הובאה בהקשר שונה לחלוטין על רקע הנסיון לצמצם את מחלוקת רבי יהודה וחכמים לסוכות הקטנות והצנועות וכאן פגשנו בעצם את שני הפנים של קיום מצוות הסוכה: הדגם הקומפקטי המתאים למציאות היישובית הצפופה מול הדגם החריג והמפואר של השכבה העשירה שבא לידי ביטוי בסוכה של הלני המלכה.

"ארחייהון דעתירייא": בין הסוכה הקומפקטית והסוכה המפוארת

בפרק השני של "הלני בונה סוכה", נבדוק כיצד השתלב הויכוח בין רבי יהודה ובין החכמים על סוכתה של הלנה המלכה בדיון בתלמוד הירושלמי ואיזה עולם דימויים והנחות עומד בדיונים הללו. אני מזכיר שבמשנה הובאה מחלוקת רבי יהודה וחכמים על סוכה שהיא גבוהה יותר מעשרים אמה בלי שום פירוט או רקע ורק בתוספתא נמסר כיצד הויכוח בין רבי יהודה וחכמים גלש למחלוקת על הדרך כיצד להבין את הביקור נטול הביקורת של הזקנים בסוכה של אותה הלני המלכה.

"הלני בונה סוכה": עיצוב הזכרון של סוכת הלני המלכה

מסכת סוכה טומנת בתוכה אוצר בלום של מעשים ואירועים מהעבר או מהווה הקשורים בקיום מצוות הסוכה. אין הכוונה לסיפור ארוך ומסודר כמו שראינו במשנה ביומא (למעט התיאור של שמחת בית השואבה במקדש) אלא לסדרה של תיאורים ואנקדוטות מיניאטוריות שצמודים לקביעת הלכות פורמלית. זה לא ייחודי רק למסכת סוכה אבל ספק אם יש משנה/תוספתא שבה מופיעים כל כך הרבה סיפורים ואנקדוטות בצמוד להלכות או לפעמים אפילו במקומם וכל מי שעסק בפירוש המשנה או במחקר שבין הלכה ומעשה בתיאור של המשנה התייחס לחריגות הזאת של מסכת סוכה. אחד הדגמים הנפוצים הוא של מעשה שהיה קיים בזמן בית המקדש שעל משמעותו ואת הדרך להבינו חולקים תנאים מדורות מאוחרים (בדרך כלל דור אושא ובדרך כלל אחד מהם הוא רבי יהודה בר אלעאי).