‏הצגת רשומות עם תוויות בתי מידות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בתי מידות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 14 ביולי 2020

ה-"ארמון" בחורבת אל-דוואימה (אמציה/כרמי קטיף): בתי אחוזה מפוארים בדרום שפלת יהודה וגורלם בימי המרידות ברומאים

 


פורסם ב-14/7/2020

בקובץ המחקרים לכבודו של נחום שגיב שיצא לאחרונה, התפרסם גם דיווח מפורט של חפירות ההצלה שנערכו בשולי היישוב אמציה (כרמי קטיף) בדרום שפלת יהודה על חורבות הכפר אל-דוויאמה (שנסיבות כיבושו והאירועים שנלוו לכך במבצע יואב באוקטובר 1948, יש דיון טעון עד היום). שרידי החורבה נסקרו כבר במהלך המאה ה-19 עוד בזמן הכפר וכן אחרי כן במהלך סקר שפלת יהודה (סקר אמציה, אתר מס' 318). החפירות המדוברות שנערכו ברפת הישנה של אמציה לרגל בניית היישוב כרמי קטיף נערכו במספר עונות חפירה בתחילת העשור האחרון וסקירה נרחבת התפרסמה לפני שנים אחדות בקדמוניות 153 כולל מערת בית בד גדולה מהתקופה ההלניסטית. המאמר הנוכחי, פרי עטם של ולידיק ליפשיץ ודניאל וורגה (רשות העתיקות), מתמקד בבית האחוזה המפואר ששרידיו התגלו בראש הגבעה ובמאגר מים חריג בגודלו הסמוך אליו שממנו יש כניסה למספר מערכות מסתור שהיו מתחת למבנה שמעל פני הקרקע.

יום שישי, 28 בפברואר 2020

חורבת עלק (ELEK) ברמת הנדיב: האם אכן ארמון מבוצר הרודיאני יהודי?

 


פורסם ב-28/2/2020

לפני יומיים ערכתי קפיצה קצרה לחורבת עלק המתנשאת מעל הנקבה היפה של עין צור ובית המרחץ הרומי הצמוד אליה. האתר הזה הוא אחד משני אתרי העתיקות הבולטים שבאזור רמת הנדיב (מדרום לזכרון יעקב)- האתר השני הוא חורבת (מנצור אל-) עקב שליד המצוק המערבי של חוטם הכרמל. שני האתרים הללו נחפרו החל משנות השמונים ואילך בידי יזהר הירשפלד המנוח. בחורבת עקב הוא זיהה בית חווה מבוצר יהודי (בעיקר לאור מקווה הטהרה שהתגלה בו) משלהי ימי בית שני שבו היו גתות להפקת יין ובשלב מאוחר יותר, עמדה שם וילה ביזנטית ששרידיה הם הבולטים בשטח. האתר השני, בחלק המזרחי של הרמה הצופה על בקעת הנדיב הוא האתר המכונה עלק (או: אום אל-עלק) שצמודים אליו מדרום המעיין (עין צור או "מעיין הפוריות"- הוא אולי המעיין שנזכר אצל הנוסע מבורדו בתור מעיין שבו נשים שמתרחצות זוכות להתעבר) והניקבה עם אמת המים היפה הקצרה המוליכה לבריכה גדולה, בית מרחץ רומי צמוד ומעל פתח הנקבה התגלה מתקן קולומבריום גדול.

יום שלישי, 3 באוקטובר 2017

"ארחייהון דעתירייא": בין הסוכה הקומפקטית והסוכה המפוארת



בפרק השני של "הלני בונה סוכה", נבדוק כיצד השתלב הויכוח בין רבי יהודה ובין החכמים על סוכתה של הלנה המלכה בדיון בתלמוד הירושלמי ואיזה עולם דימויים והנחות עומד בדיונים הללו. אני מזכיר שבמשנה הובאה מחלוקת רבי יהודה וחכמים על סוכה שהיא גבוהה יותר מעשרים אמה בלי שום פירוט או רקע ורק בתוספתא נמסר כיצד הויכוח בין רבי יהודה וחכמים גלש למחלוקת על הדרך כיצד להבין את הביקור נטול הביקורת של הזקנים בסוכה של אותה הלני המלכה.