ביקור קצר בתערוכת "סודות חוקוק" החדשה בבית יגאל אלון ליד קיבוץ גנוסר. התערוכה צמודה למיצג הקבע של תערוכת "שביל הסנהדרין" מלפני כמה שנים המציגה מבחר ממצאים מאתרי הגליל היהודי בתקופת המשנה והתלמוד. התערוכה מתבססת על פרויקט החפירות העיקרי של חפירות חוקוק ובמרכזו בית הכנסת עם מגוון הפסיפסים המקראי המרהיב.
הדגם המוצג בכניסה מציג את חוקוק ככפר גלילי "טיפוסי" (המרכאות בכוונה, המושג 'כפר טיפוסי' הוא לא מדויק) היושב במרכז גבעה בגליל התחתון בסביבות שנת 400 לספירה ואילך, כלומר כפר גלילי בתקופה הביזנטית לכל המוקדם בשלהי תקופת האמוראים או אף מאוחר יותר. בחדרי התערוכה מוצגים תמונות של הפאנלים המרכזיים של הפסיפס שהתפרסמו בתקשורת בהדרגה לאורך עונות החפירה ונמצאים בעיצומו של הדיון המחקרי גם כיום. בחדר קטן מוצג העולם התת-קרקעי של חוקוק לאור מחקר מערכות המסתור שנחקרו בידי רשות העתיקות ובהובלת ינון שבטיאל בנקודות שונות בחורבה. בחדר המרכזי מוצגים מרכיבים שונים של הווי הכפר כולל בית המעיין, מקוואות טהרה, מתקני התעשייה כמו גתות כולל ההצעה מלפני יותר מעשרים שנה של כמה חוקרים לזהות מתקנים ייחודיים עם תעשיית החרדל הנזכרת בספרות חז"ל בהקשר לחוקוק. למעשה, התערוכה הקטנה היא בעיקר של תמונות ושל דגמים או שחזורים אפשריים של הכפר בשגשוגו. בעתיד, גם האתר עצמו יוכשר לביקורים מסודרים (דגש על 'מסודרים') והתערוכה הזו היא למעשה קדימון לקראת הכשרת האתר העתיק לביקורים מסודרים.
שחזור ויזואלי או יצירת דגם זעיר של כל אתר קדום הוא מלאכה מורכבת אך נסיונות כאלו נעשו עוד לפני שהתחילו חפירות ארכיאולוגיות כמו למשל בירושלים. גם אם מתקיימים חפירות חלקיות ואפילו נרחבות, הצגת דגם משוחזר מסוגים שונים אינו משימה פשוטה והוא דורש מידה מסוימת של יצירתיות ו/או מיומנות או נסיון קודם. צריך לקחת את הדגם או השחזור המוצע במידה לא מבוטלת של זהירות. הוא לא אמור להיות תמונה מדויקת של נוף הכפר כפי שהוא היה בפועל אלא משקף את האופן שבו אנחנו סבורים שהוא נראה או יכול היה להיראות לאור שילוב הממצא, הנתונים הטופוגרפיים ורסיסי מידע ספרותי. ללא ניתוח סטרטיגרפי מפורט של השכבות השונות בכפר בתקופות השונות ופענוח הדינמיקה היישובית מבחינת גודל, היקף ושינוי, השחזור המוצע הוא קצת מרמה. אני לא בטוח שהפרויקט הארכיאולוגי האחרון שם לו למטרה לשחזר את פני הכפר חוקוק כולו לאורך מאות שנים כפי שניסו לעשות למשל באתר חורבת ואדי חמאם הסמוך למעט בית הכנסת והמבנים הנושקים אליו. כיצד נראה הכפר חוקוק במאות השנים שלפני ראשית המאה החמישית , מראשיתו ועד התקופה הרומית המאוחרת?
לפי המחקר הארכיאולוגי, גודל הכפר בשיאו היה בינוני (בסביבות 30 דונם) והוא לא הכיל בתי מידות מפוארים אך גם לא מבנים דלים, תמונה דומה באופן כללי לכפרים אחרים בגליל ובגולן שנחקרו בדור האחרון. במובן הזה, מבנה בית הכנסת המפואר ובמקרה של חוקוק, מבנה מונומנטלי כולל חצר גדולה וכמובן רצועות פסיפסים מרהיבה, לא היה עוד מבנה ציבור פונקציונאלי אלא סוג של "מונומנט" קהילתי שדרש משאבים רבים והשקעה לא מבוטלת של בני הקהילה. חשוב לציין ש/אין אינדיקציה שחוקוק היה כפר חריג יחסית לכפרים יהודיים עתיקים אחרים בגליל ובגולן, כך שלא מדובר בבית הכנסת של כפר אמיד באופן חריג. הויכוחים על תיארוך בתי הכנסת הגליליים היא כמובן חשובה אבל גם בלי לקבוע מסמרות ולרדת לרזולוציות פרטניות, התמונה הגדולה היא עצמה מאלפת: בשלב כלשהו, כנראה לא לפני אמצע המאה השלישית לספירה ואילך, מבנה בית הכנסת בכפרי הגליל שכבר היה מוכר במתכונת צנועה אך מכובדת ומושקעת במשך מאות שנים קיבל "פנים חדשות" מפוארות באופן ניכר כלפי חוץ או כלפי פנים. הויכוח המחקרי המתמשך (שהתמקד בשנים האחרונות במרחב הזה באופן ספציפי) היה סביב השאלה מתי התחילה המגמה הזו ומה היא משקפת אבל בין כך ובין כך מדובר בתופעה שאינה מובנת מאליה: בכפרים רבים, חלקם קטנים יחסית ולא בהכרח עם תושבים אמידים או בעלי אמצעים, הופיעו בתי כנסת מונומנטליים מבחוץ או בעלי ריהוט ועיטור פנימי מושקע בתצורות שונות. כמעט בכל כפר יהודי בגליל ובגולן בשלהי העת העתיקה, במאה השלישית-רביעית או מאוחר יותר, את הנוף הפיזי של הכפר, הבתים, הסימטאות וסביבתו החקלאית כולל שדות קבורה, עיטר במרכזו או בנקודה בולטת בשטח הכפר מבנה גדול למדיי כלפי חוץ או מעוטר באופן מודגש כלפי פנים שכלל חלקי ריהוט ייחודיים, לעיתים בחוסר פרופורציה ניכר יחסית למראה הכפר עצמו.
אפשר להרחיב את התמונה ברמת המאקרו על הפולמוס היהודי-נוצרי אם אכן מדובר בבית כנסת של המאה החמישית והשישית לספירה אך בסופו של דבר, אם נחזור למיקרו, למקרה הפרטי של חוקוק כמשל, זהו מאמץ מקומי של קהילה לוקאלית שאיננו יודעים לגביה כמעט מאומה. היא הייתה צריכה לממן, לתחזק, למצוא בעלי מלאכה ומומחים ולהחליט על הריהוט והעיטורים האמנותיים שיעטרו אותו. אפשר רק לשער או לנחש כמה משאבים נדרשו ומה היו האתגרים והבעיות שעמדו בפני בני הקהילה והתורמים השונים לנוכח הפרויקט הזה שנחשף בחפירות והדהים בעיקר את החופרת שכל מה שהיא רצתה זה למצוא את המטבעות הנכונים מתחת לרצפת היסוד כדי לקבוע מתי הוא נבנה ומצאה את עצמה במיזם חפירות ארוך שנים. שאלות כאלו ואחרות ליוו כמעט כל כפר יהודי בגליל ובגולן שבאו לבנות בתי כנסת מפוארים בצורות כאלו ואחרות, בהנחה שלמעט אולי במקרים נדירים, לא הייתה עזרה מבחוץ (הנשיאות?) וכמעט ואיננו יודעים דבר על קיומם של עשירים בקרב המגזר הכפרי גם אם סביר להניח שהיו כאלו. מנגנון התחזוקה והמימון של בתי הכנסת העסיק את החוקרים בדור האחרון ועדיין כשמצטברים הנתונים במיוחד לגבי המגזר הכפרי, זאת סוגיה שרב הנסתר על הגלוי בה.
יש הסברים רבים אפשריים משכנעים יותר ופחות לפשר תופעה זו וההקשר ההיסטורי, החברתי, התרבותי והדתי שלה אך עצם הדגם הזה שפרח לא רק במרחבים עירוניים אלא גם או אולי בעיקר בכפרים, חלקם מרוחקים, שרובם המוחלט איננו יודעים כלל מה היה שם הכפר בעת העתיקה, עיצב מכאן ואילך את הנוף הויזואלי והפיזי של הקהילה היהודית ואת מקומו של בית הכנסת במרחב הזה עד ימינו, הן במראהו הממשי והן בתפקידו כמרחב ייצוגי סמלי של בני הקהילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה