1. בשיפולים המזרחיים על המדרון של גבעת המורה, ליד הכפר נאעורה ובסמוך לבסיס הצבאי (בסיס נאעורה או מחנה תבור), מצוי אתר המוכר למטיילים באזור והמופיע במפות בשם "מערות סהר". המערות אינן אלא ריכוז של פתחים של מספר דו-ספרתי של מערות קבורה עתיקות ובהם בעיקר קברי מקמר (ארקוסוליה). בשטח הסמוך יש גם מספר קברי ארגז, מתקנים חקלאיים (גיתות) ומחצבות מרשימות ומאגרים כשבעונה המתאימה, ביחד עם הפריחה, מהוות פנינה למטיילים הלא רבים שמבקרים באזור הזה. מתחת למכלול המכונה "מערות סהר", יש חורבה עתיקה המשתרעת על שטח רחב יחסית שקיבלה את אותו שם הצמודה לגדר הבסיס.
2. את חורבת סהר (או 'סע'ירה/סחירה' במפות ישנות) תיאר לראשונה ויקטור גרן במחצית השנייה של המאה ה-19 והוא תיעד חצרות ומבנים גדולים כולל מבנה שבו שלושה טורי אבנים שאותו הוא זיהה ככנסייה. גם חוקרי הקרן הבריטית היו במקום אם כי הם יותר התמקדו במערות הקבורה מהתקופה הביזנטית והמתקנים על המדרון הסמוך. מאוחר יותר, האתר נסקר בידי נחמיה צורי ולאחר מכן בידי צבי גל. באתר סקר עין דור (מפה 45, אתר 34) היא מתוארת כך: "חורבה נרחבת לרגלי המדרון המזרחי של גבעת המורה. באתר שרידי יישוב בשטח של 500 מ״ר בערך, וממערב להם, בקצה המדרון, חציבות רבות, בהן מתקנים חקלאיים, בית קברות נרחב ומחצבה. את שרידי היישוב חוצה ממזרח למערב רחוב לאורך 50 מ׳ בקירוב, ומשני עבריו ניכר מתארם של חדרים. בקצה המערבי של הרחוב יש שרידי מבנה ובהם שני טורי עמודים (שרידי כנסייה?), ומצפון להם גדרת אבנים, התוחמת חצר נרחבת. הקיר הצפוני של הגדרה נמשך למזרח ומסתיים בתלולית ועליה שרידי מבנה (5x5 מ׳; מגדל?). בפינה הדרומית־מזרחית של האתר הובחן מבנה דומה לזה ולידו פתח חצוב (6x5 מ׳) של מערה גדולה, שהתמוטטה בליל. לרגלי החורבה מדרום יש גדרות אבנים, התוחמות חצרות נרחבות. על־פי שרידי הבניה והסטרטיגרפיה נראה, שבאתר היו שניים או שלושה שלבי בניה". בסקרים הישנים זוהה חומר קרמי כבר מתקופת הברזל ומהתקופה הרומית אבל בעיקר מהתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה וכן מהתקופה הצלבנית והממלוכית. מערות הקבורה והמתקנים החצובים ב-"מערות סהר" תוארכו אף הם לתקופה הביזנטית ונקשרו לחורבה הגדולה למרגלותיהם (ואולי גם לחורבה נוספת בסמוך- חורבת אלף או מאלוף).
3. המבנה או כמה מבנים גדולים שזוהו בסיורים ובסקרים הישנים יוחסו לכנסייה אפשרית מהתקופה הביזנטית. אולם, במשך השנים עלתה אפשרות (כך למשל בפרסומים של צבי אילן) שמדובר ביישוב יהודי מתקופת התלמוד ושאותו מבנה (או מבנים) גדול אינם אלא בתי כנסת עתיקים דוגמת אלו שנחשפו מאוחר יותר באזור זה דוגמת כפר מצר (מיסר) או זה שנידון מחדש לאחרונה באילנייה (סג'רה), וכך גם למשל במפת "עמוד ענן" המחצבות והמערות מושייכות ליישוב "יהודי". לאחרונה, בעקבות חפירת הצלה קצרה בשני שטחים באתר שפורסמו במהדורה האחרונה של ATIQOT (115, 2024), החופרת, ירדנה אלכסנדר, מעלה אפשרות שלישית לפיה חורבת סהר היה יישוב כפרי....שומרוני.
4. בחפירה שנערכה ב-2017 על רקע הרחבת גדר הבסיס והפגיעה בחלקים מהחורבה, נחפרו שני שטחים קטנים (A ו-B) מתוך כלל החורבה. בשטחים הללו התגלו שרידי מבנים, כניסות, סמטה וחדרים שחלקם היו ממבנה גדול יותר שלא נחשף. מבחינה כרונולוגית, החפירה אוששה את הסקרים הקודמים- נמצאה קרמיקה וממצא דל כבר מתקופת הברזל, ממצא קרמי מהתקופה הרומית (ללא שרידים ארכיטקטוניים) ועיקר הממצאים הם מהתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה, בערך מהמאה החמישית ועד המאה השמינית ושוב אחרי פער של כמה מאות שנים מהתקופה הצלבנית והממלוכית. הדו"ח כולל דיון מפורט במרכיבים האדריכליים, בממצא הקרמי וממצאים נוספים כשלפרסום העיקרי, נוספו מחקרים קצרים על המטבעות ועל ממצא הפאונה (עצמות בעלי חיים) של החפירה.
5 מדוע החופרת חושבת שזה היה כפר שומרוני? ובכן, לא מדובר במסקנה מוצקה אלא בהצעה אפשרית שהיא מסייגת אותה כמה פעמים. חלק מהשיקולים קשורים לתוצאות החפירה ואחרים בשל טיבו ואופיו של האתר במרחב הזה. באחד מהשטחים, החדרים היו חלק ממכלול גדול של מבנה גזית שהאוריינטציה שלו פונה ככל הנראה דרומה, אולי לעבר הר גריזים. באחת מפינות החדרים, התגלה מתקן (L166) שכלל תחילת מדרגות, טיח הידראולי וסימני קמרון שהיא הציעה בזהירות שהוא אולי מקווה טהרה שהפך להיות נפוץ אצל השומרונים בתקופה הרומית המאוחרות והביזנטית אפילו יותר מאשר אצל היהודים אך אי אפשר לקבוע בוודאות שזה טיבו של המתקן. שיקולים נוספים שעלו מהחפירה הם היעדרם של קערות המוכרות כ- Late Roman Red Ware שהיו נפוצות ביישובים יהודיים מהתקופה הביזנטית אבל לא אצל שומרונים. לעומת זאת, כמה שברים שניתן לזהות אותם עם טיפוסים מאוחרים של "הנרות השומרוניים" התגלו באתר. מערות הקבורה על המדרון המזרחי של גבעת המורה דומות בטיפוסים שלהם למערות קבורה רבות שזוהו כמערות קבורה שומרוניות מהתקופה הביזנטית גם אם לא במרחב הזה. היא מציינת מאפיין נוסף שבולט גם בחפירה הקצרה וגם בסקרים הקודמים: הבנייה באתר נראית מתוכננת, ברמה גבוהה עם ריכוז מבנים וכניסות מוגנות כפי שבא לידי ביטוי למשל בריבוי החורים שהתגלו בכמה כניסות המעידות על הסגירה והנעילה היסודית של הכניסה למכלול. היא משווה את המאפיינים הללו למה שהתגלה בחפירות בחורבת רקית, אחוזה שומרונית שנחפרה בידי שמעון דר. ההתרשמות שלה היא שהאתר בחורבת סהר לא התפתח בצורה הדרגתית אלא נבנה מלכתחילה בצורה מתוכננת ומסודרת, כנראה בבת אחת ולא בכמה שלבים. אם אכן, מדובר בכפר או התיישבות שומרונית, מדובר בחריגה מתחום היישוב השומרוני העיקרי אולם בתקופה הביזנטית היו "מובלעות" שומרוניות גם באזור בית שאן/סקיתופוליס, בכרמל ההררי ובחוף הכרמל והיא מעלה את האפשרות שהרקע להתיישבות הזו קשורה גם לתוצאות מרידות השומרונים הגדולות במאה החמישית והשישית לספירה.
6. כאמור, לא מדובר על קביעה מוחלטת או מוצקה, בוודאי ללא חפירות נוספות והיא מסמנת את האפשרות הזו של זהות שומרונית של היושבים כסימן שאלה ולא סימן קריאה. במסגרת הדיון הקצר, היא מתייחסת להיבט המרחבי והאתני באזור המיוחד הזה. אזור גבעת המורה, בין בקעת כסולות ובין עמק יזרעאל, נמצא בקצהו הדרומי של הגליל התחתון ובדרך כלל היה בעיקרו אזור מעברים של דרכים עתיקות בינלאומיות. עדויות ליישוב יהודי מהתקופה הרומית התגלו במערות קבורה ליד חורבת אינדור וכן לפני כמה שנים סימני חורבן של בית מתקופת המרד הגדול בכפר נעין (נין) שבו כידוע יש מסורת על תחיית בן האלמנה בידי ישו. יוספוס עצמו ציין את כסולות/איכסאל כקצה הדרומי של הגליל התחתון ואת המקום 'דבריטה' במישור הגדול (עמק יזרעאל) בקצה הגליל. לפני כמה שנים, נחשף בתל רכש בית אחוזה יהודי בתקופה שבין המרידות כולל מבנה שזוהה כבית כנסת 'פרטי'. גם בתקופת המשנה והתלמוד, אין כמעט אזכורים אם בכלל ליישובים או לחכמים מהאזור הזה בגליל בניגוד לגליל התחתון המזרחי ו/או המערבי ואפילו הגליל העליון. עדויות ספוראדיות של בתי כנסת עתיקים מהתקופה הביזנטית (כפר מצר ואולי גם סג'רה מעבר אחד ואם מתרחקים לעבר עמק חרוד אז יש כמובן את בית הכנסת של בית אלפא) משקפים כנראה שעדיין הייתה באזור נוכחות יהודית. מאידך, יש גם עדויות ספרותיות וגם ארכאולוגיות לקיומן של כנסיות (למשל בטמרה הסמוכה) וכמובן במרחב של הר תבור.
7. במאמר לא הוזכרה סוגיה גיאוגרפית-מנהלית סבוכה (בעיני המתבונן....) הקשורה לאזור הזה: אזור הרי נצרת, בקעת כסולות, התבור וסביבות גבעת המורה היו ככל הנראה מבחינה מנהלית בתחום של העיר ציפורי עד תחילת התקופה הביזנטית. אולם, כבר בימי קונסטנטינוס, נבנתה באזור זה עיר פוליס חדשה על שם אימו בשם 'הלנופוליס'. היא מופיעה מאז ברשימות בישופים ורשימות ערים מהתקופה הביזנטית. יש חוקרים שעל סמך שיקולים גיאוגרפיים, זיהו אותה עם דבורייה למרגלות התבור (אבל, אבי-יונה) ואילו אחרים מזהים אותה עם כפר כמא (בגאטי, צפריר ואחרים) בין השאר על סמך הממצא הארכאולוגי של כנסיות מהאתר. החל משלהי המאה הרביעית ואילך, האזור היה חלק מפלסטינה סקונדה (השנייה) ולסברת כמה חוקרים, התחום של הלנופוליס הופקעה בכוונה מתחום ציפורי (היהודי) בדרום הגליל התחתון וכללה שם גם את האתרים המקודשים לנצרות כמו נצרת והר התבור. וכדי לסבך עוד יותר את העניין- ברשימת ערים ומינהל מהמאה השישית, מופיעים כמה תחומים 'כפריים' וביניהם גם כפר נעין ובמקומות אחרים מופיע מושב בישופות בכסולות (איכסאל). מיכאל אבי-יונה למשל חילק בין אזור התבור והרי נצרת בצפון בקעת כסולות שהיו בתחום הלנופוליס (דבורייה לפי הזיהוי שלו) ובין התחום של כפר נעין (נין) שהיה בקצה הדרומי של בקעת כסולות ובתחום גבעת המורה. ספראי הציע שאולי הבירה המחוזית של התחום הזה נדדה בין כסלות (איכסאל), נעים (נין) או תבור במהלך התקופה הביזנטית. אני לא ארחיב את הדיון בדקדוקי התחום המנהלי הזה שיכול להרדים בקלות אפילו את אלו שסובלים מנדודי שינה....
8. החורבה הגדולה של חורבת סהר מהתקופה הביזנטית הייתה אפוא אף היא חלק מאותו תחום גיאוגרפי-מנהלי 'אפור'- אם תחום 'הלנופוליס' ואם תחום 'כפר נעין' (נין). בניגוד לגליל המזרחי שהיה צפוף ביישוב יהודי או הגליל המערבי שהפך להיות נוצרי מובהק והיו בעלי אופי אתני די הומוגני, היו גם מרחבים רבגוניים יותר שבהם היו זה בצד זה, גם כפרים יהודיים, עיירות נוצריות וגם אתרים שקשה לזהות לעת עתה את הזהות האתנית של היושבים שם. חורבת סהר עם שרידי מבנים גדולים וחצרות רחבות ולצידם סדרה נרחבת של מערות הקבורה על מדרון גבעת המורה, היא אחד מאותם אתרים ארכאולוגיים לא מעטים בצפון הארץ שלעת עתה לא ידועים שום אינדיקציות ארכאולוגיות בנוגע לזהות האתנית של אלו שגרו שם- אפשר שאלו היו נוצרים כפי שחשבו ראשוני המסיירים במקום; אך היעדר סימנים נוצריים, אולי מרמזים לכך שהאתר הזה הוא יהודי ולא נוצרי ואולי אכן הגיעו לכאן גם שומרונים כפי שמוצע בעקבות החפירה הקצרה האחרונה- החידה הזו עדיין נותרה פתוחה.
לינקים לקריאה:
הדו"ח מחפירות חורבת סהר מאת ירדנה אלכסנדר (ATIQOT 115, 2024): https://www-jstor-org.nli.idm.oclc.org/stable/27323165
אתר חורבת סהר/סעירה בסקר ישראל (מפת עין דור, אצר מס' 34): https://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/49/site/7167
מקבץ תמונות מהאתר וסביבתו בדף הפייסבוק של שמשון ברזני במסגרת סיור של עמיתים לטיולים (דצמבר 2020): https://www.facebook.com/shimshn.barazani/posts/pfbid0DqvKdvA49ahTJkmASQCuWMaaBQAQfoHs3CwqLg6jb62WkJztVNfzkFmhbCZyKQhRl?locale=he_IL
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה