עשרים שנה אחרי שהתגלו כמעט במקרה השרידים המפתיעים של גרמי מדרגות של בריכה מונומנטלית בדרום עיר דוד ורגע לפני מימוש התוכנית לחשיפתה המלאה, מחקר ארכאולוגי החדש מציב סימן שאלה על המכלול הזה שקיבל את השם 'בריכת השילוח מימי בית שני'- סימן שאלה אבל לא באמת תשובה או פתרון חלופי מוצק. בעצם, זה לא רק המקרה של 'בריכת השילוח' אלא גם בחינה מחדש של שורה של מבנים, רחובות, מתקנים של ירושלים בשלהי ימי בית שני שבמידה רבה הופכים את התיאורים והסיכומים המחקריים והפופולריים על הנוף הבנוי של העיר המפוארת מלפני עשור או שניים למעט מיושנים או כאלו שיש לבחון אותם שוב.
1. במאמר מתוך כנס מחקרי עיר דוד האחרון (מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 19, 2024), החופרים שעמדו בראש החפירות החדשות- נחשון זנטון ואיתמר ברקו ב-2023 ופיליפ ווקוסבוביץ' ואיתמר ברקו ב-2024- מציגים תוצאות ראשוניות של החפירות בשקע הטופוגרפי הידוע בשמו ברכת אל-חמרה, מדרום למצוק הדרומי של עיר דוד ובצמוד לקצה הדרומי של העיר התחתונה. בחפירות שלפני 20 שנה, רוני רייך ואלי שוקרון חשפו את רובו של גרם המדרגות הצפוני (או המזרחי, האוריינטציה של הבריכה ביחס לציר הגבעה הוא קצת מבלבל) מורכב משלוש רצועות של 5 מדרגות ומדרך רחב והתחלה של גרם מדרגות דומה במערב ובמזרח בזווית של 90 מעלות. הם זיהו שני שלבים: שלב קדום מהתקופה החשמונאית (המכונה גם 'השלב המטויח') והשלב הבא מהתקופה ההרודיאנית (המכונה גם 'שלב הגזית') שהוא המוכר למבקרים כיום. אי אפשר היה לחפור את שאר הבריכה שכן שם היה הבוסתן בבעלות הפטריארכיה היוונית אך לדעתם, גם חתך בדיקה קצר היה מאשר "בנקל" את המשך קיומה של אותה בריכה מדורגת וסביבה ארבעה גרמי מדרגות בדומה למתקנים דומים (אך קטנים יותר) שהתגלו בירושלים (סביב אחד מהם באזור העופל מתקיימים חפירות בשנים האחרונות).
2. במשך שנים אפוא, בריכת השילוח המלאה "התחבאה" בבוסתן הצמוד אך לא היה ניתן לחפור שם מסיבות ברורות. קרה מה שקרה (ואני לא נכנס לרקע ולנסיבות הפוליטיות והמדיניות) ובסוף 2022 התפרסם שרשות העתיקות ורשות הטבע והגנים במימון עמותת אלע"ד, מתכננים לחפור את הבוסתן שעמד במרכזה של ברכת אל-חמרה (בתמונות ישנות נראתה הבריכה מלאה מים) במטרה להשלים את חשיפתה המלאה כחלק מהמיזם התיירותי המקיף שכולל גם את דרך עולי הרגל וכך זה התפרסם בכל אמצעי התקשורת: הבריכה עומדת להיחשף במלוא הדרה. אלא שבשנה אחרי כן, התחילו להתפרסם דיווחים ראשוניים שזה לא קרה, לפחות לא כפי שהיה מצופה וכמו כל דבר שקשור לאזור הרגיש הזה, גם לידיעה כזו הייתה משמעות אקטואלית לכאן או לכאן. כבר אז ניתנו הסברם אפשריים להיעדר הממצא אולם למרות שכבר לא נמצאו "בנקל" שרידי הבריכה, אלו היו שלבים ראשוניים בחפירות החדשות. כאמור, לאחרונה החופרים הציגו את התמונה הראשונית מהחפירות בשנתיים האחרונות ובמובן מסוים, הפתיעו אפילו יותר מאותם "שמועות" על הבריכה שלא התגלתה.
3. בקיצור נמרץ: בשלב ההלניסטי-רומי (3 א-ב) בכמה מקומות התגלו רצפות וקירות מטויחים המעידים שאכן הייתה בריכה במרכז השקע הטופוגרפי (אך היא לא נחפרה במלואה) אולם לא מדובר על בריכה מדורגת רבועה כפי ששחזרו רייך ושוקרון וכפי שהיא מוכרת עד היום לכל המבקרים ובכל השחזורים. בקטע המרכזי המוכר (הצפוני) של גרם המדרגות נחשפה רצועה נוספת של שש (ולא חמש) מדרגות המסתיימות במדרך רחב. לעומת זאת, בקטע המזרחי (הצמוד ל-'קיר הסכר') התברר שהוא ממשיך מטרים ספורים דרומה אך מסתיים בקיר אנכי מטויח ולא ממשיך דרומה. בסמוך ומתחת לגרם המדרגות הנ"ל הסמוך ל-קיר הסכר' המזרחי, נחשף קיר הבנוי מאבני ראש ופתין שכנראה קדם אך טיבו ותאריכו המדויק (הלניסטי?) עדיין לא ידועים בוודאות. בנוסף לכך, בשני מקומות הוסרו אבני הגזית מהשלב השני כדי לבחון את הרצף האדריכלי של השלב הראשון (השלב המטויח או 3א). למרות שהחפירה עדיין לא הושלמה ויש אזורים שעדיין לא נבדקו (למשל בפאה המערבית), המסקנה שלהם לאור החפירות היא שבניגוד לתפיסה הרווחת שגרם המדרגות והבריכה עצמה היו מרכיבים נפרדים ולא "בריכה מדורגת". הלכך, גרם המדרגות שאותו חשפו רייך ושוקרון שלדעתם היה חלק מהבריכה המדורגת, אינו אלא מושבים ואת 'גרם המדרגות' יש לכנות מעתה 'מבנה המושבים' שלא הקיף את הבריכה מארבעת צדדיה אלא בעיקר בצד הצפוני למרגלות המצוק הדרומי של העיר התחתונה ועם שתי פאות קצרות בצד המזרחי והמערבי.
4. אם גרם המדרגות אינו אלא מבנה מושבים, מה היה התפקיד שלו ולשם מה נבנו מושבי אבן המשקיפים על בריכת מים (אחת מארבע שהיו באזור העיר התחתונה)? כאן מגיע החלק הספקולטיבי- להשערתם, אפשר וזה היה חלק מאותם מבני בידור "נעלמים" שבנה הורדוס בירושלים ובהם התקיימו מופעים ומשחקים בעלי שמות חמקמקים באותה העת: אמפיתיאטרון, תיאטרון ו/או היפודרום. במשך שנים רבות, החוקרים חיפשו את שרידי אותם מבנים בירושלים ההרודיאנית ללא הצלחה ולפיכך, גם הוצעו כמה וכמה אפשרויות למקם אותם בעיר או מחוצה לה ולהסביר למה הם נעלמו כמעט ללא עקבות. החופרים מציעים שאפשר וכאן היה אחד מאותם מבנים שבמקרה דנן הציג קרב ימי משוחזר (המוכר בתור נאומכיה) וזה היה חלק מאותם משחקים חגיגיים בימי השלטון הראשונים של אוקטביאנוס (אוגוסטוס קיסר) "איסקאטיון" על שם הניצחון בקרב הימי באקטיום על הצי של מרקוס אנטוניוס, שנזכרו בקצרה אצל יוספוס. אמנם הוא לא תיאר בירושלים מופעים ימיים מהסוג הזה אבל ממילא, האפיזודה הזו לא הייתה פופולרית בירושלים ובהמשך מוקד המשחקים והחגיגות עברו לקיסריה כפי שניתן לראות עד היום בשרידי מבני הבידור והמשחקים שראשיתם עוד בימי הורדוס.
5. אם כן, בניגוד להנחת העבודה שליוותה את כולם ערב החפירות ואולי אף בחודשים הראשונים, החופרים מציעים פתרון רדיקלי שונה בתכלית אם כי עדיין מדובר לדבריהם בהצעה ראשונית שעשויה אולי להשתנות בחפירות המשך במכלול כולו. לפני כמה חודשים הפניתי לטענה של אחד החופרים (נחשון זנטון), לפיה את בריכת השילוח המפורסמת יש לשוב ולאתר בבריכה שבמוצא הנקבה (שהייתה מוכרת ככזו עד לתגלית של הבריכה המדורגת הדרומית) ואילו בברכת אל-חמרה הייתה הבריכה שמכונה אצל יוספוס "בריכת שלמה". בכל מקרה, אפילו בכותרת המאמר האחרון, השם שנבחר הוא "תגליות ארכאולוגיות בחפירות *ברכת אל חמרה* בירושלים" ולא "בריכת השילוח". בין אם יש גרעין מוצק בהצעה הזו ובין אם היא נשמעת ספקולטיבית ומופרכת (תלוי את מי שואלים), התוצאה הארכאולוגית משקפת מגמה לאור החפירות הרבות בעשורים האחרונים בירושלים- גם אם התמונה הכללית של מראה העיר בשלהי ימי בית שני לא השתנה- הר הבית והמקדש, עיר תחתונה על הגבעה הדרום-מזרחית ועיר עליונה על הגבעה המערבית עם רובע או כמה רבעים חדשים ב-"עיר החדשה" בצפון- כמעט בכל מרחב שנערכו בו חפירות התגלו אלמנטים בנויים מסוגים שונים שהפתיעו את החוקרים או גרמו להם לחשב מסלול מחדש בכל מה שקשור להתפתחות הנוף הבנוי של העיר. לא רק הדגם המרשים של ירושלים בימי בית שני ('הולילנד' כיום במוזיאון ישראל) בהנחיית מיכאל אבי יונה המנוח, הוא יותר סכמטי מאשר ריאלי, אך גם סיכומים ומחקרים עד לעת האחרונה ממש, נזקקים לבחינה מחדש. בכמה מקרים, החוקרים נצמדו לתיאורים של יוספוס על הנוף הבנוי של ירושלים שבדרך כלל נתפסים כמהימנים אך בכמה מקרים, החיפוש אחרי אותם מרכיבים ואלמנטים שהוא מזכיר הם קצת או הרבה מאולצים ואינם עולים בקנה אחד עם התגליות הנוכחיות. יש לא מעט אלמנטים שנמצאו בשטח אך לא הוזכרו על ידו כלל (למשל, דרך עולי הרגל בעיר דוד) או שהוא מייחס אותם לימי הורדוס אך בפועל הם כנראה נבנו בימי הנציבים הרומיים. בכל מקרה אפשר לדון לגופו, הן מבחינה ארכאולוגית והן מבחינה גיאוגרפית-מרחבית והן מבחינה היסטורית אולם המחקר הארכאולוגי המתעדכן בהיקף מסחרר של ירושלים בשלהי ימי הבית השני מאפשר להיווכח כיצד המראה של ירושלים במלוא תפארתה ערב חורבנה מקבל פנים חדשות, ברורות יותר או פחות, לנוכח החפירות המתחדשות בכל עת.
לינקים:
המאמר במחקרי עיר דוד (עברית): https://www.academia.edu/.../%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7...
מתוך כנס מחקרי עיר דוד האחרון (החל מ-2:23 ש'): https://www.youtube.com/live/AJ4oseF_bnk?si=_kr5FJQPpr1CvOtL
הפוסט בינואר על ההצעה המחודשת לגבי זיהוי בריכת השילוח ובריכת שלמה בירושלים (לינקים שם): https://www.facebook.com/talmudandarchaeology/posts/pfbid08bsQLWuH6XLjDsXSU3b71reJB5fj9NiSK9W3MTVKBXpmgGXmCRPmsketqF1foSSUl
המאמר המסכם בעברית של רוני רייך ואלי שוקרון על בריכת השילוח בימי בית שני (קדמוניות 130 תשס"ו/2005): https://www.jstor.org/stable/23682898
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה