לפני קצת פחות משבועיים עלתה למרשתת לאתר של חדשות ארכאולוגיות (136, 2024) הדו"ח הראשוני של עונת החפירות האחרונה והסופית של משלחת חוקוק בראשות ג'ודי מגנס ואחרים. החפירות של בית הכנסת העתיק של חוקוק הפכו לנודעים בשל אוסף הפסיפסים המרהיב שהתגלה בחפירות מאז הסקר והחפירה הראשונית לפני קצת יותר מעשור. בית הכנסת העתיק מתוארך על ידי החופרת למאה החמישית לספירה (היא מכנה אותו- בית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת) כשעל גביו שכן מבנה ציבור גדול מן המאה ה-14 (שהיא סבורה שגם הוא היה בית כנסת יהודי) לפני השכבות המאוחרות של הכפר יאקוק שהיה במקום עד 1948.
גם בעונת החפירות האחרונה נחשפו עוד כמה חלקים של הפסיפס שהיו חבויים מתחת למבנה מהתקופה הממלוכית, בעיקר בחלק הדרומי של הסיטרה המזרחית של בית הכנסת מהעת העתיקה וחלק מהם גם התפרסמו בקצרה (כידוע, עם מעט מאד תמונות) בתקשורת וחלקם השלימו כמה מהספינים שהתגלו בעונות החפירה הקודמות (פסיפס שמשון למשל). כאן אני אתמקד במרכיבים נוספים שאת חלקם ציינתי אגב הדו"ח של העונה שעברה ובדו"ח הזה יש הרחבה בעקבות עונת החפירות הזו- חצרות או מבואות בית הכנסת.
1. החצר הדרומית: לדעתם של החופרים, הפתח המרכזי היה בחזית הדרומית אם כי הוא לא התגלה ככל הנראה בעקבות הבנייה המסיבית של המבנה המאוחר שהורחב כלפי דרום. בין הקיר הדרומי של בית הכנסת העתיק ובין זה של המבנה המאוחר, התגלו רצפות גיר של חצר בית הכנסת העתיק (אולי המבואה) ובצמוד גם בור מים שתוארך אף הוא לתקופה הזו. בחפירות של העונה האחרונה נחשף בור מים נוסף (אם לא מדובר באותו בור, באיור מסומנים שתי בורות, אחד מדרום לבית הכנסת ואחד מדרום-מזרח) בחלק העליון של הבור הונחה אבן גיר מונוליטית שסותתה מחוץ בצורת מתומן; כל צלע שלו סותתה כספין ממוסגר. האבן הונחה בקפידה על פתח הבור וטויחה מחוץ כדי ליצור מעבר חלק מבסיס הסלע המשופע.
2. החצר המזרחית: בעונת החפירות הקודמת התחילו לחשוף חלקים ממנה והמשיכו בעונה האחרונה והתברר שהיא גדולה יותר מהמדידות בעונה שעברה. גם כאן, חצר גדולה עם מבנה מקומר, גרם מדרגות ופתח של המבנה המאוחר 'האפילו' על החצר של בית הכנסת העתיק. היקף החצר היה קצת יותר מ-20 מטר כלפי מזרח (מהקיר המזרחי של בית הכנסת) וכ-22 מטר בכיוון צפון-דרום. התברר כי "נראה שהחצר הוקפה מכל ארבעת צדיה במסדרונות עמודים, אם כי נמצאו עדויות רק למסדרונות המערבי, הדרומי והמזרחי". פתח רחב התגלה באמצע הקיר הדרומי של החצר ונבנה ספסל לאורך צדו הפנימי של המסדרון המזרחי. לאורך הקיר המזרחי של החצר התגלה משטח טיח, אולי חלק מרחוב העובר מחוץ לחצר ובמקביל לה אך לא התברר אם הרחוב הוא חלק מהכפר של התקופה הרומית-ביזנטית או מהתקופה הממלוכית. החלק המערבי של החצר (בצמוד לקיר המזרחי של בית הכנסת) נהרס לחלוטין בתקופה הממלוכית, עת הוקמה מרפסת וגרם מדרגות מונומנטלי מהחצר אל המבנה המאוחר אך מתחת להריסות השרידים מהתקופה הממלוכית הדו"ח מציין בקצרה כי "בעונת 2022 נמצא בהריסות אלה מקבץ של 106 מטבעות מהתקופה הרומית המאוחרת, לרבות שני מטבעות זהב, ובעונת 2023 נמצאו בהן 762 (!) מטבעות נוספים מאותה תקופה".
כדאי לציין שבנוסף לכך נערכה בדיקה מצומצמת לאורך הקיר המזרחי של בית הכנסת ולפי מה שצוין "נחשפו חמישה פריטים אדריכליים, ובהם אבנים מסותתות ובסיסים או כותרות לא גמורים של עמודים, המסודרים בשורה בכיוון צפון–דרום במפלס של בסיס הקיר ובמקביל אליו....אנו מציעים שפריטים אדריכליים אלה שימשו בסיס לפיגומים או למבנה ארעי אחר הקשור להקמת בית הכנסת".
3. אם כן, מתברר שבית הכנסת העתיק של חוקוק כלל לא רק את האולם עצמו עם הפסיפסים שלו אלא התגלו שתי 'חצרות' (האזורים שמצפון או מערב לבית הכנסת לא נחפרו) בסמוך: חצר דרומית קטנה עם בור מים שאולי הייתה המבואה לכניסה בקיר החזית הפונה לירושלים שהוא לדעתם של החופרים הפתח הראשי של בית הכנסת העתיק. אלא שהייתה חצר גדולה הרבה יותר בצד מזרח, מעין 'אטריום'- חצר מרוצפת שהוקפה במסדרונות עמודים כולל בור מים (ואולי אגן) ואף שרידי ספסל באחד ממסדרונות העמודים. מאחר והמערך של גרם המדרגות בכניסה למבנה המאוחר נבנה על גבי החצר המקורית, כנראה שאין לדעת על הקשר בין החצר ובין אולם בית הכנסת. באיורים הנלווים לא מסומן פתח כלשהו בקיר המזרחי של בית הכנסת אולם בפרסומים אחרם הם הציעו שסביר שהיה פתח בצד המזרחי שכן כמה מהפסיפסים בסיטרה המזרחית (בעיקר כתובות ההקדשה לתורמים) פנו מערבה, מה שמרמז שהם נועדו לאלו שנכנסים לבית הכנסת מצד מזרח (תופעה דומה התגלתה גם בסיטרה המערבית וייתכן שגם שם היה פתח מקביל ממערב למזרח).
4. התופעה של חצר/ות נספחות או מבואות לאולמות בתי הכנסת העתיקים מוכרת אם כי לא התגלתה בכל בית כנסת עתיק וגם אם כן, במקרים רבים מדובר על חדרים נספחים או לכל היותר מערך כניסה ולאו דווקא חצר מהסוג הזה. כשקראתי את הדו"ח הזה, בית הכנסת העתיק הראשון שהזכיר לי את המערך הזה היה בית הכנסת המפורסם של כפר נחום שכלל הן מבואה דרומית בכניסה מצד דרום והן אולם/חצר נספח גדול (אך קטן יותר במידותיו של החצר המזרחית בחוקוק) מצד מזרח כשכבר בשחזורים של קוהל וואצינגר, הם שחזרו את המבנה עצמו ואת החצר הקטורה המוקפת מסדרונות עמודים באופן שמזכיר את מה שהתגלה כעת בחוקוק. הדוגמא השנייה היא דרומית- החצר הקטורה ממזרח לבית הכנסת העתיק של סוסיא, המבואה הנאה שממנה עולים לבית הכנסת הרוחבי (בתמונה: התכנית וגם תמונה שצילמתי בעבר מתוך אולם בית הכנסת אל החצר ממערב). כמובן שיש עוד אי אלו דוגמאות טובות יותר (גם בתפוצות, למשל בסרדיס) ופחות אך ציינתי רק את הדוגמאות שעלו לי בראש כאשר קראתי את הדו"ח האחרון על החצר/ות של חוקוק.
5. כמדומני, לא נכתב יותר מדיי על התפקיד של אותן 'חצרות' בבתי הכנסת העתיקים בדומה לאטריום בכנסיות הקדומות. חדרי נספחות או יחידות שצמודות למבנה המרכזי מוכרים כבר בבתי הכנסת המוקדמים מימי בית שני אם כי למרות השערות והצעות שהתקבעו עד היום, קשה לדעת בדיוק מה היה התפקיד שלהם (לימוד/בית מדרש? קופה/גניזה? סעודות? או למשל ה-"רבועה" שנזכרה בכתובת מקצרין ומוכרת במקורות תלמודיים בזיקה לבתי מדרש דווקא). בחלק מהאתרים, כנראה לא הייתה אפשרות לבנות חצר או מכלול צמוד בשל אילוצים טופוגרפיים או צפיפות בתי הכפר הסמוכים למבנה. האם הייתה לאותה חצר מזרחית של בית הכנסת בחוקוק תפקיד פונקציונאלי-קהילתי או שהיא חלק מאותה השקעה קהילתית יוצאת דופן בהדר של המבנה הזה כפי שבאה לידי ביטוי בפסיפסים המרהיבים שבוודאי הצריכו משאבים לא מבוטלים? אפשר להרהר עוד על הדמיון והשוני בין המכלול של בית הכנסת של חוקוק וזה של כפר נחום שלגביו יש פולמוס לא רק לגבי התיארוך אלא גם לגבי זהות הבונים שלו ואת מי הוא באמת שירת בכפר נחום הביזנטית אבל זה כבר סיפור אחר....
הדו"ח החדש באתר חדשות ארכאולוגיות: https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=26541
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה