בסקר ארכאולוגי מחודש מטעם אונ' סמפורד בראשות ג"ר סטריינג' וד פיאנסי שנערך ב-2011 וב-2012 על הגבעה הסמוכה לציפורי שזוהתה לא מכבר כשיחין התלמודית (ואסוכיס בכתבי יוסף בן מתתיהו), התגלו כמה פריטים אדריכליים מפוזרים שלא באתרם שהעלו את "החשד" שמדובר בפריטים ממבנה ציבור ואולי בית כנסת עתיק לא ידוע בגבעת שיחין. באותן שנים הסתיימה חפירתו של בית הכנסת בואדי חמאם והתחילו גם עונות החפירה הראשונות של בית הכנסת בחוקוק. הדיון הממושך על בתי הכנסת הגליליים התעורר מחדש ולפיכך מבנה ציבור/בית כנסת גלילי נוסף הצטרף לשיח המחקרי שניעור מחדש.
בעקבות סקרים נוספים לקראת חפירה, החשד לקיומו של מבנה ציבור כבית כנסת "התממש" ובמהלך עונות החפירה שבין 2014 ל-2019, במקביל לחפירות אזור התעשייה של ייצור כלי חרס ואף נרות (דבר שלא היה ידוע לפני הסקרים והחפירות החדשות), גם שרידיו של המבנה בחלק הצפוני ברום הגבעה (שטח I) נחפרו. אלא שבניגוד לחופרי בתי הכנסת בואדי חמאם או בחוקוק, כאן בעקבות שוד מסיבי של אבני המבנה, מצב ההשתמרות היה ירוד שלא לומר גרוע. למעט הפריטים האדריכליים, חלקן בסמוך למבנה או בשימוש משני וחלקן מרוחקים יותר, כמעט לא נותר מאומה מהמבנה עצמו אלא מאבני סף לכניסה, תעלות של סטילובטים פנימיים וקטעים של קיר חיצוני.
ממש בימים האחרונים, התפרסם במרשתת דו"ח קצר וראשוני בעברית ובאנגלית של ג'יימס ר' סטריינג' על החפירות במבנה הציבור שזוהה כבית הכנסת העתיק של שיחין (חדשות ארכאולוגיות 136, 2024, 9/6/24). על אף מצב השתמרות הירוד, החופרים משחזרים בסיכום הדו"ח את תכניתו הכללית של המבנה- "בשטח I נחשף מבנה ציבור גדול (12 × 18 מ' ויותר; ר' איור 2), שעל פי תכניתו האדריכלית הוא זוהה כבית כנסת. הקיר הדרומי-מזרחי של המבנה בצדו הצר ובו פתח גדול שימש החזית הראשית. הפתח הוביל אל אולם תווך, שהיה תחום כנראה בשלושה או ארבעה צדדים בשורות עמודים. עמודים דמויי לב ניצבו בשתיים או בארבע פינותיו של האולם. פתח צר ליד הפינה הצפונית-מזרחית של בית הכנסת הוביל לחדר סמוך, ובו רצפת טיח עדינה וספסל לאורך הקיר הדרומי שלו".
מה שמעניין לא פחות אך מסובך אפילו יותר ממצב ההשתמרות הירוד הוא סוגיית התיארוך. כאן עמד קושי של ממש לתיארוך סטרטיגרפי ודאי ולפיכך גם כאן ההצעה שלהם מוגדרת כהצעה "זמנית". לפי ההצעה הנוכחית שלהם, היה שלב קדום שניתן לתארכו למאה הראשונה לספירה עוד לפני שנת 70 אך טיבו של המבנה או השלב הזה לא ידועים. את שלב הקמת (או הרחבת/החלפת) מבנה הציבור/בית הכנסת הם מציעים לתארך למאה השנייה לספירה, לאחר שנת 135 לספירה ושייתכן שיש שלב נוסף לקראת סוף המאה השלישית בטרם המבנה יצא משימוש לכל המאוחר בראשית המאה הרביעית לספירה ביחד עם דעיכת היישוב כולו. אם אכן המבנה הזה נבנה כבר במאה השנייה לספירה (בשליש השני או השלישי של אותה מאה), אז לעת עתה הוא העדות הארכאולוגית המוקדמת ביותר לראשית הופעתם של בתי הכנסת הגליליים המונומנטליים כבר במחצית השנייה של המאה השנייה לספירה (קרי, תקופת המשנה מדור אושא או דור רבי) כאשר עד עתה, רוב העדויות הארכאולוגיות תיארכו את הופעת בתי הכנסת הגליליים לא לפני המאה השלישית לספירה במקרה הטוב. אמנם, בד בבד עם חפירת בית הכנסת בשיחין, הוצעו בשנים האחרונות אינדיקציות ארכאולוגיות נוספות לשלבים מוקדמים יותר כבר מהתקופה הרומית התיכונה ואפילו הקדומה בכמה מבתי הכנסת העתיקים שבצורתם האחרונה תוארכו לתקופה הביזנטית. כך או כך, מבנה הציבור עם ההשתמרות הגרועה שרק במאמץ לא קטן אפשר לעמוד על תכניתו הכללית, במידה והתיארוך המוקדם המשוער שלו יתקבל (ואפשר להניח שעל כך יהיו מחלוקות), הופך ל-"שחקן מרכזי" נוסף ביחד עם כמה מהאחרים שנחשפו בעשורים האחרונים (ואדי חמאם, מג'דוליה ועוד) בסוגיית ראשית הופעתם של בתי הכנסת הגליליים המונומנטליים בתקופת המשנה והתלמוד.
הדו"ח בחדשות ארכאולוגיות בעברית:
מאמר ארוך יותר של מוטי אביעם ןג'יימס ר סטריינג' שיצא בשנה שעברה בספר לכבוד ג'ודי מאגנס "A Roman Period Synagogue at Shiḥin" (לא זמין במלואו במרשתת למעט בתשלום): https://brill.com/display/book/9789004540828/BP000031.xml
דף בית הכנסת בשיחין במאגר בורנבלום: https://synagogues.kinneret.ac.il/.../%D7%A9%D7%99%D7%9B.../
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה