הבבלי בדף שלנו הביא מעשה ברבי ישמעאל בסיוע לכך שיש תועלת ויתרון באמירת בפני נכתב ונחתם מול עוררין. המעשה מובא בגרסאות דומות אך לא זהות בתוספתא ובירושלמי (אני מעתיק מספריא בלי לבחון את הנוסח לפרטיו):
- תוספתא גיטין א ג:
ר' מאיר או' עכו ותחומיה כארץ ישראל לגיטין, וחכמים או' עכו ותחומיה כחוצה לארץ לגיטין. מעשה באחד מכפר ססי שהביא לפני ר' ישמעאל גט אשה. אמ' לו ר' ישמעאל, מאין אתה, אמ' לו, ר', מכפר ססי, תחומה של ארץ. אמ' לו אף אתה צריך שתאמר בפני נכתב ובפני נתחתם, ולא נזקק לעדים. לאחר שיצא, אמ' לפניו ר' לעיי, ר', כפר ססי תחומה של ארץ ישראל קרובה לצפורי יתר מעכו. אמ' לו, הואיל ויצא מעשה בהיתר יצא.
2. ירושלמי א ב מג ע"ב:
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֵּט לִפְנֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לֵיהּ. מְנַיִין אַתְּ. אָמַר לֵיהּ. מִכְּפַר סִמַיי שֶׁבְּתְחוּם עַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ. אַף אַתְּ צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. וְאַל תִּזָּקֵק לָעֵדִים. וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ רִבְּוּ אִילַעִאי. רִבִּי. וַהֲלֹא כְּפַר סִמַיי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא קְרוּבָה לְצִיפּוֹרִין יוֹתֵר מֵעַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ. הוֹאִיל וְיָצָא הַמַּעֲשֶׂה בְהֵיתֵר יָצָא.
3. בבלי גיטין ו ע"ב:
כדתניא מעשה באדם אחד שהביא גט לפני רבי ישמעאל אמר לו צריך אני לומר בפני נכתב ובפני נחתם או איני צריך אמר לו בני מהיכן אתה אמר לו רבי מכפר סיסאי אני אמר לו צריך אתה לומר בפני נכתב ובפני נחתם שלא תיזקק לעדים לאחר שיצא נכנס לפניו רבי אלעאי אמר לו רבי והלא כפר סיסאי מובלעת בתחום ארץ ישראל וקרובה לציפורי יותר מעכו ותנן רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר"מ אלא בעכו דמרחקא אבל כפר סיסאי דמקרבא לא אמר לו שתוק בני שתוק הואיל ויצא הדבר בהיתר יצא.
ההקשר המקורי של המעשה הוא בקביעה שבארץ ישראל לא אומרים בפני נכתב ובפני נחתם ובהקשר לכך הייתה מחלוקת תנאית בדור אושא על עכו ותחומיה לעניין גיטין, שמנוסחת במשנה בשם רבי יהודה מול רבי מאיר על עכו לבד ואילו בתוספתא היא על כלל תחום עכו ולא רק מצפון. לפי המסופר, בא אדם לפני רבי ישמעאל שמוצאו במקום בשם כפר ססי/סמי/סיסאי וכשהוא אמר לרבי ישמעאל שזה בתחום עכו או חוץ לארץ, הוא הנחה אותו לומר בפני נכתב ובפני נחתם כדי שלא יזקק לעדים כפי שקיים בגט בארץ ישראל. אלא שלאחר מכן, רבי אילעאי נכנס לפני רבי ישמעאל וטען שזה לא נכון עובדתית- כפר ססי/סמי/סיסאי נמצאת בתחום ארץ ישראל קרובה יותר לציפורי מאשר לעכו ואף על פי כן, רבי ישמעאל לא תיקן את הפסיקה שלו שכן הדבר יצא להיתר ולא להחמיר.
הויכוח נראה קצת טכני- האם כפר ססי נמצאת בתחום עכו או בתחום ציפורי (הכוונה כמובן לתחום מנהלי ולא לתחום שבת, ראו בתוכ"פ) כאשר השליח מציין במפורש שהוא מתחום עכו או חוץ לארץ ואילו רבי אילעאי טוען שכפר ססי נמצאת בתחום ארץ ישראל קרובה יותר לציפורי. הויכוח המנהלי הזה נראה קצת מוזר.
זיהוי כפר ססי/סמי/סיסאי היא כנראה נקודת המפתח כאן. כאמור, השם משתנה בין הורסיות השונות וגם בכתבי היד השונים יש כמה אפשרויות (ראו בתוכ"פ על אתר) ובהתאם לכך גם היו הצעות שונות- סמיע בגליל העליון או ח' סעסע (קיבוץ סאסא) וכדומה. הקושי הבסיסי בזיהויים הללו הוא שמדובר באתרים שנמצאים במרחק רב מהגליל התחתון בכלל ומציפורי בפרט, ספק גדול אם הויכוח היה על יישובים מהאזור הפריפריאלי הזה. ההצעה הסבירה ביותר היא שמדובר בח' סיסאי (או סעסע במפות קצת ישנות יותר) בגליל התחתון ליד נחל ציפורי בסמוך לכפר אל חוואלד בצמוד לכביש 70 דרומית לחורבת אושה. בסקרים ארכאולוגיים ובמספר חפירות הצלה שנערכו בשנים האחרונות לקראת כביש 6, נמצאו גם שרידים מהתקופה הרומית כולל מערת קבורה ומתקנים שונים.
למעשה, המיקום הספציפי הזה של האתר שופך אור גם על המעשה ומאידך המעשה מחזק את ההצעה לזהות במקום זה את כפר ססי/סיסאי. המעשה אירע בדור יבנה- רבי ישמעאל, איש כפר עזיז בדרום הר חברון פעל בעיקר באזור יהודה. האדם שהגיע אליו מכפר ססי מסביר לרבי ישמעאל שלא מכיר את המקום כי כפר ססי הוא מתחום עכו או חוץ לארץ (או שכך מציין המספר התנאי) אך בגלל שמדובר באזור גבול צמוד לתחום היישוב היהודי בגליל, הוא מתלבט ורבי ישמעאל מציע לו שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם כדי שלא ייזקק לעדים.
כעת גם ברור מדוע רבי אילעאיי (אביו של רבי יהודה) נזעק. הרי כפר ססי סמוכה למקום שלו, היא אושה כמובן ואף דרומית יותר. אם המביא גט מכפר ססי זה נחשב כתחום עכו ולפיכך היא חוץ לארץ לעניין גיטין, אז גם מעמדה של אושה הגובלת באזור עמק עכו, נמצאת בסטטוס דומה. הפסיקה של רבי ישמעאל על כפר ססי/סיסאי הפכה את אושה הצמודה ל-"חצי חוץ-לארץ", בוודאי לעניין גיטין. לפיכך, הוא ממהר להעיר לחכם הדרומי שכפר ססי היא בתחום ארץ ישראל והיא קרובה יותר לציפורי (מרכז היישוב היהודי בגליל כבר בתחילת המאה השנייה) ולכן דינה הוא לחלוטין כמו ארץ ישראל. רבי אילעאיי דיבר על כפר ססי וחשב על אושה- שני היישובים שהיו בגבול המערבי של הגליל המזרחי קרובים גיאוגרפית לתחום עכו אך בעוד השליח מכפר ססי התלבט לגבי מעמדה של כפר ססי ביחס לארץ ישראל, הרי שלרבי אילעיי, ההשלכות של פסיקה שכזו על אושה היו בלתי נסבלות.
ואולי זאת גם הסיבה שרבי יהודה, בנו של רבי אילעאיי היה זה שהתעקש שעכו כחוצה לארץ בניגוד לדעת רבי מאיר שסבר שעכו כארץ ישראל לגיטין. הויכוח לא היה רק לגבי עכו אלא גם ליישובים היהודיים דוגמת אושא או כפר ססי ואחרים באותו מרחב- המוטיבציה לבדד אותם מהעיר הנוכרית הגדולה הסמוכה שבוודאי השפיעה עליהם. האבא היה זה שטען שכפר ססי קרובה יותר לציפורי מאשר לעכו והבן היה זה שקבע שעכו לצפון ועכו כצפון היא חוץ לארץ- אבל לא כפר ססי ולא אושה שנמצאים מדרום וממזרח לתחום עכו. אם בדור יבנה עוד היו כאלו שחשבו שהאזור הזה הוא קשור יותר למרחב של מישור עכו, הרי שבדור אושא היה "ברור" לחכמים שחוצה לארץ היא מעכו וצפונה ואילו אושה וסביבתה קשורה בטבורה לגליל המזרחי היהודי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה