וּבִשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, כֵּיצַד? אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז, וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּפַרְדְּסוֹת סְבַסְטֵא, נוֹתֵן בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף, וּבִשְׂדֵה מִקְנָה, אֶת שָׁוְיוֹ" (משנה ערכין ג ב, השוו ספרא בחוקותי ד ב)
"שדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בפרדסות ספימטי (נו"א: ספסטי, סבסטו) ובחולית של מחוזא נותן חמשים סלע לבית כור רבי יהודה אומר אף המקדיש בפרדיסות ירחו ובחולית של יבני נותן חמשים סלע לבית כור שדה מקנה נותן שויו" (תוספתא ערכין ב ח)
"מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי הַמָּחוֹז שֶׁהָיוּ מְטִינִין בַּחוֹל, אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים: אִם כָּךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים, לֹא עֲשִׂיתֶם טַהֲרָה מִימֵיכֶם" (משנה מכשירין ג ד).
"ר' נתן או' משום אבא יוסף המחוזי. והלא כבר הכתבתי "בכל ביתי נאמן הוא". את ברשותי והים ברשותי ואני עשיתיך גזבר עליו" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח ג, השוו מכילתא דרשב"י: ר' יוסי המחוזי)
במשנה (ערכין ג ב) על התשלום האחיד של המקדיש שדה המשנה מציינת שתי דוגמאות של אדמה "יוקרתית" (פרדסות סבסטי) כדוגמא של "להקל" ואדמה "בעייתית" (חולת המחוז) כדוגמא "להחמיר". לגבי השטח האיכותי, פרדסאות סבסטי, כאן הזיהוי הוא פשוט- סבסטיה היא שומרון/סמריה הקדומה שהפכה לסבסטי בימי הורדוס והייתה העיר ההלניסטית-רומית החשובה ביותר בשומרון עד שנוסדה שכם/נאפוליס בשנת 72 לספירה והאזור סביבה כונה "פרדסות סבסטי" (אפשר להרחיב על כך אבל לא כאן). אולם מהו "חולת המחוז"? במקור המקביל בתוספתא הכינוי הוא "חולית של מחוזא" כאשר בהמשך רבי יהודה מציין את הדוגמא של "ובחולית של יבני (יבנה)". שם המקום מוזכר גם במשנת מכשירין בהקשר של מנהג אנשי המקום להרטיב את החיטים בחול "מעשה באנשי המחוז שהיו מטינין בחול". חכם או שניים בשם "אבא יוסף המחוזי" או "ר' יוסי המחוזי" וכן ר' שמעון המחוזי (בבלי סוכה), סביר להניח שהם מאותו מקום "המחוז/מחוזא", אולם באיזה מקום מדובר? בפירוש רש"י מובאים כמה הסברים אפשריים: "סביבות עיר שאינה חשובה כל כך מפני מדרס הרגלים. חולת-סביבות, כמו מחול הכרם; מחוז-עיר; לישנא אחרינא: מחוז שם מקום שלא היו שדותיו חשובין". כלומר, לפי הפירוש הראשון אין הכוונה למקום ספציפי אלא לסביבות העיר שבה יש ריבוי הולכים "מדרס הרגלים" ואילו לפי הפירוש השני זה שם מקום ספציפי ששדותיו לא היו משובחים. רבינו גרשום הסביר שהכוונה היא ל-"שדה שסמוכה למחוז העיר שדורכין אותה בני אדם" בערוך הביטוי "חולת המחוז" התפרש כ-"מדינה שהיא חול ואינה עושה פירות". היו שהבינו שה-"מחוז" הוא כמשמעו בעברית המודרנית- אזור מנהלי וכך הסביר למשל יאסטרוב בערך "חולת" שהכוונה לחולות של אזור שומרון (בניגוד לפרדסות של סבסטי): חוֹלַת, חוֹלִית f. (חוֹל I) 1) sand-plain, sterile shore-land. Arakh. III, 2 (14ᵃ) חולת המחוז the sand-plain of the Maḥoz (district of Samaria), opp. to pleasure gardens of Sebaste; Tosef. ib. II, 8חולית של מחוזא. Ib. חולית של יבנה, opp. to pleasure gardens of Jericho. אלא שמתוך ההיקרויות האחרות, די ברור שהכוונה לשם קונקרטי של מקום (מה עוד שיש הרבה דברים בשומרון אבל לא חולות...). בימי הביניים המוקדמים, העיר רמלה (תרגום: "עיר החולות") כונתה במכתבים של כמה ראשונים בתור "חולת המחוז" שכן היא הייתה הבירה המנהלית והפוליטית של המחוז בתקופה המוסלמית ויש (מ' גיל) שרצו ללמוד מכך שייתכן וזה היה שמה הקדום אך כיום ברור למעלה מכל ספק שרמלה נוסדה רק במאה השמינית לספירה וזהו כינוי "ספרותי" טיפוסי למקום אקטואלי על שם כינוי קדום מן המקורות העתיקים.
שמואל קליין הסב את תשומת הלב לכך שרבי יהודה ציין את "חולית של יבנה" במקביל ל-"חולית של מחוזא" בתוספתא- ההנחה שמדובר בשני מקומות שונים (אם כי קצת קשה להבין מה הוא הוסיף על התנא קמא) אך ייתכן שהם סמוכים ושניהם מתאפיינים באדמה חולית בסביבתם. זה הביא אותו להעיר שבמקורות הערביים מימי מוקדאסי, עיר הנמל של יבנה היבשתית היא יבנה ים (מינת-רובין, חוף פלמחים של היום) כונתה "מחוזא יובנה" ולידה "מחוזא אסדוד" וגם סתם "אל-מאחוז" ואם כן, אפשר להציע שהמחוז/מחוזא זהו שם מקום והיא כנראה יבנה-ים לעומת "החולית של יבנה" (היבשתית) וזה מתאים כמובן לאזור הדיונות והחולות הנודדים של מישור החוף המרכזי והדרומי. היו שהציעו בתגובה (למשל, ישעיהו פרס) לזהות את "מחוזא" לא במישור החוף הדרומי (שם אלו "החולית של יבנה") אלא במישור החוף המרכזי, קרובה יותר לסבסטיה ולשומרון. השם "מחוז" או "מחוזא" בקשר ליבנה ים מתועד במקורות שונים: באנאלים של תחותימס השלישי ובכתובות רעמסס השני מהמקדש בעמארה נזכר בין עזה ליפו מקום בשם "מחאז" או "מוחאזי", וכבר לפני שנים רבות הוצע בידי אלברכט אלט לזהות אותם במקום בשם תל א-סולטאן (המכונה היום "תל מחוז") בצמוד לכביש 4 בסמוך לכביש שעובר לחוף פלמחים בדרך שבין יבנה היבשתית ליבנה הימית בסמוך לגדה של נחל שורק. מאוחר הרבה יותר, בתיאורים מהתקופה הביזנטית על ההתיישבות היהודית והשומרונית והפעילות הנוצרית בימי פטרוס האיברי ביבנה-ים (יבנה הימית) שם המקום נזכר בתוך "מחוזא דימנין" (יבנה כונתה במקורות ההלניסטיים והרומיים IAMNIA) וכאמור, השם השתמר גם בתקופה המוסלמית בתור "מחוזא יבנה". חפירות ארכאולוגיות נרחבות שנעשו באתר ליד חוף פלמחים והקיבוץ בשנות התשעים על ידי משלחת מטעם אוניברסיטת תל אביב בראשות משה פישר חשפו שרידים שונים של עיר הנמל מראשיתה ועד שיאה בתקופה הביזנטית (חפירות שונות מתקיימות שם עד היום) וחלק מן הממצאים מוצגים במוזיאון הארכאולוגי בית מרים בתוך קיבוץ פלמחים.
אולם, מה למחוז ולנמל של יבנה? יחזקאל קוטשר הראה כבר ב-1937 שבעת העתיקה, במקורותינו למונח "מחוז" לא היה רק מובן של עיר או כרך (מאכדית) אלא היה מובן קונקרטי של "נמל" וכך יש להסביר את הפסוק בתהילים קז ל: "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם, יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם, וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם" וכפי שעולה מהתרגומים השונים העתיקים לפסוק זה "לימינא" (פשיטתא) שפירושו הוא נמל או PORTUM(וולגטה) וכך עולה גם בכמה מהתרגומים הארמיים לתורה. אם כן, גם מחוזא דימנין/מחוזא יבנה פירושו עיר הנמל של יבנה (שתורגם ליוונית בחלק מן התיאורים בתור IAMNIA LIMEN).
חיזוק מפתיע לפירוש זה התקבל מתוך תעודות מדבר יהודה, בהתחלה כבר מתוך תעודה נבטית ממדבר יהודה שפורסמה בידי סטארקי בשנות החמישים ובה נזכר מקום בשם "מחוז עגלתין" ובהמשך מתוך התעודות מתוך ארכיון בבתא ואף מימי המרד שם נזכר אותו מקום "מחוז עגלתין" בקיצור בשם "מחוזא" (בתעודות היווניות). אותו קוטשר תיקן את ההצעה של המפרסמים הראשונים שהבינו שהכוונה היא למחוז (District ) של מקום בשם עגלתין בדרום-מזרח ים המלא והציע שהכוונה היא לנמל (מחוז=נמל) של עגלתין. דבר זה הוכח לדבריו מתוך תעודות בר כוכבא שהתגלו בידי ידין, שם הוא מצווה על מפקדי עין גדי לטפל במטען "משפינא שאצלכן ובמחוז" (ו כאן היא ו הפירוש) כלומר מהספינה שאצלכם בנמל (נמל עין גדי). אם כן, השם "מחוז X" או "מחוזא" או "המחוז" הובן בלשון של בני התקופה לאו דווקא במובן המנהלי של היום אלא בתור נמל (PORT) ולעתים, השם הזה הפך להיות השם הרשמי או לפחות, השם הפופולרי של היישוב או עיר הנמל.
בעקבות הזיהוי "מחוז"=נמל, והשם מחוז שהשתמר באזור יבנה-ים, אפשר להבין ש-"חולת המחוז" הכוונה היא באופן כללי לרצועת החולות של אזור יבנה-אשדוד של היום וכך גם מופיע למשל בחיבורים אנציקלופדיים-גיאוגרפיים שונים (למשל של ב"צ סגל למשנה או גם אצל שטיינזלץ במדור "החיים" על אתר). אולם, רצוי להיזהר מהקביעה ש-"המחוז" אצלנו פירושה הוא סתם "הנמל".ככל הנראה הכוונה היא לאו דווקא ל-"חולות הנמל" (הכינוי הנפוץ ביותר בספרות חז"ל לנמל היה "למן"/"למינה", אימוץ של המילה היוונית) אלא לשם מקום ספציפי שהיה קיים כבר מקדמת דנא בתור "המחוז"/"מחוזא" שהיה כנראה כינוי לוקאלי לאזור נמל/מעגן קדום ולפעמים הוא הפך להיות שם של יישוב כמו במקרה של מחוז עגלתין/מחוזא בדרום-מזרח ים המלח. האפשרות שאולי "חולת המחוז" היא בכלל זאת שבדרום-מזרח ים המלח היא דחוקה (אם כי אי אפשר לשלול לגמרי) ולכן מסתבר על סמך הנתונים הגיאוגרפיים-פיזיים האזכור של השם במקורות החיצוניים ואולי גם על רקע ההשוואה עם ה-"חולית של יבנה" בתוספתא שהכינוי היה לרצועות החולות של אזור יבנה-ים (קיבוץ פלמחים וסביבתו). במקרה שלנו, ייתכן ש-"חולת המחוז" התנאית משמרת את השם המקומי של יבנה-ים או אתר כלשהו בסביבתה ("תל מחוז") שנזכר לראשונה אי שם בתקופה הברונזה והופיע מחדש בסוף התקופה הביזנטית ובראשית התקופה המוסלמית אם כי זה לא ודאי או יוצא מכלל השערה אפשרית ותו לא.
אני משאיר כאן פתוח את השאלה מדוע נבחרו על ידי התנאים ובמשנה דווקא הדוגמאות הללו (חולת המחוז, חולית של יבנה, פרדסי סבסטי ופרדסי יריחו) ולא ממקומות קרובים יותר באזור הגליל ויהודה שגם בהם בוודאי היו שטחי קרקע שווים יותר ושווים פחות ומה זה אומר על הידע ו/או הדימוי של אזורים גיאוגרפיים שונים בארץ ישראל בספרות חז"ל או בתודעה העממית- הפרדסים המשובחים של יריחו וסבסטי מול החולות הנודדים של יבנה והמחוז. בשלב הזה, שילוב של פרדסים וחולות עדיין לא עלה על הדעת, לפחות עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה