אחת התקופות הכי משגשגות בתולדות ההתיישבות באזור הכרמל ההררי ולמרגלותיו הייתה בשלהי העת העתיקה, במיוחד בסביבות המאה הרביעית והחמישית לספירה. השרידים של היישובים הכפריים, האחוזות, בתי החווה, המחצבות, בורות המים ומתקני המלאכה הותירו את חותמם בשטח וניכרו גם לחוקרים הראשונים שסקרו את הכרמל במהלך המאה ה-19. המחקר הארכאולוגי המפותח של הדורות האחרונים, במיוחד משלחות המחקר של שמעון דר בין השנים 1983 ל-2013 בסומקה, רקית, שלאלה ובאתרים כפריים אחרים בכרמל ההררי חשפו עדויות מפורטות לאותה פריחה יישובית שכמעט לא הייתה מוכרת מן המקורות ההיסטוריים וזאת בנוסף לחפירות של אתרים ארכאולוגיים במורדות הכרמל וחופו המערבי.
1. חפירת בדיקה למרגלות הכפר הנטוש אום א-זינאת בשוליו הדרום-מזרחיים של הכרמל שפורסמה בקצרה לפני כמה ימים (15/5/2025), מוסיפה נדבך מידע נוסף ומחדדת את התמונה הכללית בעיקר בכל מה שקשור לתעשיית הזכוכית הנרחבת באתר ובסביבתו. מסתבר שחלק מסוד ההצלחה של היישוב הכפרי בכרמל על הרכבו האתני המיוחד (בעיקר יהודי ושומרוני) קשורה במישרין או בעקיפין לתעשייה הפורחת של ייצור הזכוכית בכל המרחב.
אום א-זינאת (או: אום אל זינאת, התרגום הפופולרי "אם הנשים היפות") היה כפר מוסלמי שננטש וחדל להתקיים בעקבות מלחמת העצמאות במאי 1948. עוד במאה ה-19, החוקרים שביקרו במקום תיעדו שרידים עתיקים שהיו משובצים בחלק מהמבנים בכפר או צמוד אליו ובמיוחד מספר רב של עשרות מערות קבורה, חלקן מפוארות, בסמיכות לכפר. היום זהו חלק מיער קרן הכרמל ומוכר למטיילים כחלק מ-"שביל המערות" שכולל את פתחי המערות ליד חורבת חרמש (חורבת אל-חראמיס שהיא עצמה נמצאת מאחורי תחנת הדלק במחלף אליקים, אתר מס' 41 במפת סקר דליה) ועוד קבוצת מערות שחלקם מוכרים בתור "מערות אליקים". למעשה, המערות האחרונות היו ליד חורבה בשולי הכפר בשם חורבת א-זינה (סקר מפת דליה, אתר מס' 40). כבר קלוד קונדר במאה ה-19 במהלך הסקר של הקרן הבריטית, תיעד מערת קבורה (מס' 13) ובחזיתה כתובת ארמית בכתב שומרוני שאותה הוא פענח "אלעזר בר עזריה", מה שכמובן מזכיר את התנא המפורסם אולם הקריאה אינה ודאית ובוודאי שלא הזיקה לחכם יהודי. כתובות קבורה בכתב שומרוני או דומה לו מוכרות במרחב רמת מנשה ועד אזור כפר עותנאי (צומת מגידו). החפירות החדשות חיזקו את האפשרות שמדובר בשומרונים ולא ביהודים (וזאת למרות השילוט ליד שביל המערות שמזכיר משפחות יהודיות אמידות).
2. בחודשים נובמבר–דצמבר 2014 נערכה חפירת בדיקה באתר לקראת בנייה של מאגר מים (בריכת אליקים). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מקורות, נוהלה על ידי לימור תלמי ודן קירזנר. כאמור לעיל, דו"ח ראשוני של החפירה פורסם על ידם ב-"חדשות ארכאולוגיות" (137, 2025) לפני כמה ימים. עוד לפני כן, פרסום של ממצאי הזכוכית העשירים מבור האשפה שנחשף בחפירות פורסם על ידם בשיתוף יעל גורין-רוזן בתוך קובץ המחקרים במרכז (קובץ ג, תשפ"ג) במאמר בשם: "בור ללא תחתית: עדות לישוב ולתעשיית זכוכית בשלהי התקופה הרומית באם אל-זינאת". בחפירה נחשפה גת משוכללת משלהי התקופה הרומית והתקופה הביזנטית ובסמוך בור אשפה שהכיל ממצאים רבים, המתוארכים למן שלהי התקופה הרומית ועד לשלהי התקופה הביזנטית, ושרידי יישוב מסוף התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי. תיארוך הגת מתבסס על מאפייני הבנייה שלה וממצא כלי החרס שהתגלו בגת מתארכים את הגת לשלהי התקופה הרומית–ראשית התקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ). בצפון השטח, מתחת לשכבת אדמה (0.5 מ' עובי) שהוסרה בכלי מכני, התגלה בור אשפה. בשכבות אלה נחשף ממצא עשיר ומגוון: שברי כלי חרס וזכוכית, המתוארכים למן שלהי התקופה הרומית ועד לשלהי התקופה הביזנטית, וכן פריטים מאבן, מתכת וקונכיות. בין השאר, התגלו כלי חרס רבים ומגוונים, ובהם כלים מקומיים וכלים מיובאים, המתוארכים למן שלהי התקופה הרומית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. הנרות הנפוצים ביותר שהתגלו הם נרות שומרוניים משני טיפוסים, האחד מהמאות הג'–הה' לסה"נ והשני מהמאות הה'–הו' לסה"נ אך גם טיפוסי נרות אחרים שהיו נפוצים באזור בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית.
בחפירה בבור האשפה התגלתה כמות גדולה של ממצאי זכוכית, ובהם כלי זכוכית, חרוזים, צמידים, פלכי טוויה ופסולת מכבשנים (דיון מפורט בסוגי הכלים והפסולת נמצא במאמר הנ"ל מתשפ"ג). כלי הזכוכית שהתגלו ביחד עם הפסולת מתוארכים למאה הד' ולראשית המאה הה' לסה"נ. הכלים ממשיכים את המסורת הרומית, ובהם קערות, כוסות, בקבוקים, פכים, פכיות וכלי תמרוקים. כלים אחדים מאפיינים מכלולים מהתקופה הביזנטית, דוגמת גביעי היין והנרות. המכלול דומה מאוד ברובו לזה שנמצא בבית המלאכה הגדול בג'למה (ליד בית מעצר הקישון) שנחפר בשנות השישים ותוארך למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ. עוד התגלו שברים של חלונות זכוכית וכן כמה צמידים פשוטים ושבר אחד מצמיד המעוטר בדגם של מנורות המוטבע על היקפו. הצמיד המעוטר מתוארך לאותו פרק זמן של יתר הממצא הקטן, והוא שייך למסורת מקומית של תליונים וצמידים המעוטרים בדגמים שונים, ובהם למשל דגם האריה ודגם המנורה. הצמיד שייך לקבוצה לא גדולה של צמידים שעוטר בדגמים שעיטרו גם תליונים/קמעות מזכוכית שנפוצו מאוד במאה הד' לסה"נ באזורינו. מרבית התליונים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, יש מעט בלבנון, סוריה וירדן ונדירים במערב האימפריה הרומית. צמידים מוטבעים מהסוג הזה נדירים במיוחד. מסקנת החופרים ביחד עם חוקרת הזכוכית גורין-רוזן היא שממצאי הזכוכית מהבור מלמדים שבאתר או סמוך לו שכנו בתי מלאכה שעסקו בהם בכל השלבים של מלאכת הזכוכית, ובהם כבשנים לייצור זכוכית גולמית וכבשנים להתכת זכוכית גולמית לצורך ייצור כלים. לצד אלה פעלה כנראה תעשייה של חרוזים ותכשיטים מזכוכית ו/או תעשייה של אבני פסיפס מזכוכית.
לפי הדו"ח הקצר של עצמות בעלי החיים בחפירה מאת נמרוד מרום, בבור האשפה שתוארך לשלהי התקופה הרומית–שלהי התקופה הביזנטית התגלו בעיקר עצמות של בקר וצאן. מתוך הצאן זוהו יותר עצמות של עיזים מאשר של כבשים. כן התגלו עצם יחידה של חזיר, שלוש עצמות של חמור וארבע עצמות של תרנגול. לפי מרום "הרכב משק חי שבו עיזים ובקר רבים מלמד על קיומה של קהילה חקלאית-כפרית, שכן התמחות כלכלית מלווה לרוב במיעוט בקר ובריבוי של כבשים ביחס לעיזים. היעדרן הכמעט מוחלט של עצמות חזיר וגילוין של עצמות תרנגול מלמד על קיומה של אוכלוסייה יהודית או שומרונית במקום".
3. מי התגוררו בעיירה הקדומה באום א-זינאת לאור החפירות? החופרים מסכמים: "הטיפוסים של נרות השמן, סמל המנורה שהתגלה על צמיד הזכוכית ומיעוט עצמות החזיר במכלול העצמות של בעלי החיים מלמדים שהאוכלוסייה במקום הייתה יהודית ו/או שומרונית. באתרים שנחפרו בעבר בכרמל, מצפון לאתר, התגלו יישובים דומים בתיארוך, בתרבות החומרית ובזיהוי המשוער של האוכלוסייה שישבה בהם. דוגמאות לכך הן: חורבת סומקה, שבה נחשף מבנה שזוהה כבית כנסת ושימש אוכלוסייה יהודית, ח'ירבת שאללה וחורבת רקית. החפירה באום א-זינאת תורמת למחקר בסוגייה של זהות האוכלוסייה באזור בתקופות הרומית והביזנטית".
4. תוצאות חפירת הבדיקה הקצרה הזו בשולי רכס הכרמל מצטרפים לתמונה רחבה ומקיפה יותר של היקף תעשיית הזכוכית הפורחת בכרמל ולמרגלותיו בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית והיא הוצגה לפני כמה שנים בידי יעל גורין-רוזן במאמר שיצא בקובץ מחקרים על הכרמל ב-2021 (לינק למטה). המחקרים המקיפים של שמעון דר והמשלחות שלו: בהתחלה בעיירה היהודית בחורבת סומקה, לאחר מכן באחוזה השומרונית ככל הנראה בחורבת רקית ובהמשך בעיירה הגדולה (300 דונם!) בח' שלאלה אותה הוא מזהה עם עיר בשם "כרמל" שמזכיר פליניוס, ולבסוף בסקר מפורט בסדרת יישובים כפריים, חלקם ממזרח לכביש אליקים-עוספיה דוגמת חורבת כרך, חורבת דובה, חורבת עדה, חורבת נצורה, חורבת קליעה שגם הם היום חלק מהאזור המכונה יער קרן הכרמל מלמדים על הפריחה היישובית והכלכלית של עשרות רבות של יישובים מסוגים שונים: עיירות, כפרים, אחוזות ובתי חווה שקיימו מערכת חקלאית ותעשייתית משגשגת. כעת, עם הצטברות המידע על תעשיית הזכוכית, הן הייתור הגולמי והן בתי המלאכה לייצור כלים, נפתח צוהר נוסף לחידת הפריחה של היישובים הכפריים בכרמל ההררי והתיכון.
5. התפרוסת הדתית-אתנית: במחקרים של דר הוקדש מקום נכבד גם להרכב הדתי-אתני של היישובים הכפריים, האחוזות ובתי החווה בכרמל ההררי בשלהי העת העתיקה. העדויות הארכאולוגיות משקפות בעיקר נוכחות של יישובים יהודיים (דוגמת סומקה וחוסייפה שם נחשפו בתי כנסת ואולי עוד כמה) ושומרונים (רקית, שלאלה (?) ואום א-זינאת למשל) ומעט מאד יישובים נוצריים לפחות עד שלהי המאה החמישית או השישית. קשה לדעת בדיוק מה המקור של היישוב היהודי והשומרוני במרחב הכרמל בשלהי התקופה הרומית ואצל החוקרים השונים הוצעו כמה שחזורים אפשריים שאין לגביהם הסכמה בין החוקרים. האם היישוב היהודי בכרמל בתקופה הרומית-ביזנטית נעוץ כבר בכיבוש החשמונאי של הגליל או במהגרים/פליטים מאזור נרבתא אחרי המרד הגדול או כחלק מהיישוב היהודי המרכזי באזור מערב הגליל התחתון במאה השנייה?; האם היישוב השומרוני התפשט לאזור הזה כחלק מתהליך הגידול וההתרחבות בעקבות מרד בר כוכבא? ואולי מדובר בתופעה יישובית מאוחרת יותר? שמעון דר עסק בכך בהרחבה במחקריו על הכרמל ובדרך כלל הוא סבר שחלק גדול מהיישובים הכפריים המשגשגים (בעיקר במזרח הכרמל כמו חורבת כרך או חורבת דובה) היו בעיקר יהודיים אולם לעיתים קשה להוכיח זאת והרי הדוגמא של אום א-זינאת עשויה להציג סימן שאלה לגבי האתרים האחרים כל עוד הם לא נחפרו כדבעי.
ואולי נקודת המבט צריכה להיות קצת שונה מאשר הדיכוטומיה של "יהודי או שומרוני" ולהציע גם מודל קצת חריג יחסית לאזורים אחרים- אם מתמקדים בתקופה הספציפית הזו (המאה הרביעית-חמישית), הרי שהתמונה העולה בכרמל ההררי (וכנראה גם למרגלותיו ובחוף המערבי) היא של מערכת אזורית יישובית שלמרות הריחוק הגיאוגרפי מהמרכזים האורבניים הייתה אמידה למדיי והטרוגנית מבחינה דתית-אתנית של יהודים ושומרונים (ובהמשך גם נוצרים) שחיה בדו-קיום שליו. שתי העדות השתמשו במקביל בסמל המנורה כפי שבא לידי ביטוי גם במערות הקבורה בסומקה (יהודי) או בצמיד הזכוכית מאום א-זינאת (שומרוני). לא מן הנמנע שבחלק מהמקומות היו יישובים מעורבים (דוגמת כפר עותנאי למשל). הבסיס הכלכלי של המערכת היישובית התבסס על משבצות חקלאיות למרעה, מחצבות אבנים, בורות מים, ביצורים במקרים מסוימים ,מתקנים משוכללים לייצור יין ושמן ולתעשיות שטיבן לא ברור (העמודים המחורצים החידתיים מסומקה ומקומות אחרים) וכאמור כאן, מרכיב ייחודי משגשג של תעשיית זכוכית פורחת לשימוש מקומי ו/או לייצוא. תקופת הפריחה הזו (" הפקס-כרמליטה") לא נמשכה לזמן רב- אולי מרידות השומרונים במאות החמישית והשישית, אולי השתלטות הנצרות המדורגת ואולי גם נסיבות כלכליות ו/או אקלימיות גרמו בהדרגה לדעיכת דור הזהב של היישוב הכפרי הפורח על הכרמל ההררי ושל תעשיית הזכוכית שאולי הייתה אחד הביטויים הבולטים ביותר שלו.
לינקים לקריאה:
הדו"ח הראשוני על חפירות אום א-זינאת (חדשות ארכאולוגיות 137): https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=26648
על ממצאי הזכוכית מבור האשפה באום א-זינאת (במרכז, קובץ מחקרים ג תשפ"ג): https://www.academia.edu/.../A_Bottomless_Pit_Remains_of...
מאמר של יעל גורין-רוזן על תעשיית הזכוכית למרגלות הכרמל (הכרמל בים יבוא, קובץ מחקרים, 2021): https://www.academia.edu/.../Gorin_Rosen_2021_Wind_Sea...
אתר אום א-זינאת בסקר מפת דליה (אתר 25): https://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/25/site/7577
'מערות אליקים' (חורבת זינה) בסקר מפת דליה (אתר 40): https://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/25/site/7610
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה