1. כאשר בשנות השלושים נחשפו שרידי בית שערים הקדומה בגבעת שייך אברייק, הן השרידים בראש הגבעה והן הנקרופוליס הנרחב למרגלותיה, התנהלו חפירות הן בשנות השלושים ושוב בשנות החמישים. לרגל התחדשות החפירות בשנות החמישים, פרסם שמואל ספראי מאמר נרחב ב-"ארץ ישראל" (ספר בנימין מזר, תשי"ט, עמ' 212-206) על "בית שערים בספרות התלמודית"- הוא אסף, ניתח וסידר את המידע הספרותי שקיים בתוך ספרות חז"ל על בית שערים כחומר רקע מקביל לממצא הארכאולוגי העשיר שהתגלה במהלך החפירות הארכאולוגיות. בין השאר במסגרת אותו מאמר הוא העלה השערה לפיה, רבי חייא הגדול שעלה מבבל ובניו (יהודה וחזקיה) שישבו במחיצתו של רבי יהודה הנשיא, הגיעו לבית שערים בטרם רבי עבר מבית שערים לציפורי והאזכורים השונים לדיאלוגים ביניהם ובינו התרחשו בבית שערים וייתכן אף שגם אחרי מותו, בניו של רבי חייא המשיכו לגור וללמד בבית שערים. את ההשערה הזו הוא ביסס בעיקר סביב היגד קצר המופיע בדף היומי במסכת נידה (כז ע"א) שנלמד אתמול:
2. "אמר רב אבין (רבין) בר רב אדא, אמר רב מנחם איש כפר שערים ואמרי לה בית שערים: מעשה ונשתהה ולד אחד אחר חברו שלושה חודשים והרי הם יושבים לפנינו בבית המדרש. ומאן נינהו? יהודה וחזקיה בני רבי חייא".
הדיון מתייחס לזוג תאומים שנולדו בפער זמן ממושך וחריג אחד מחברו. בשם חכם המכונה "רב מנחם איש כפר שערים" או "בית שערים" נמסר שמעשה כזה אכן התרחש והרי אותם תאומים חריגים "יושבים לפנינו בבית המדרש", כלומר הם חיים וקיימים. על כך ישנה הערה- ומי הם (ומאן נינהו)? יהודה וחזקיה בני רבי חייא, הבנים המפורסמים של רבי חייא הגדול. זאת הפעם היחידה שמוזכר חכם בשם רב מנחם בליווי הכינוי "איש כפר שערים" או "בית שערים" אך אם הכוונה היא אכן לבית שערים המוכרת, אזי הוא מציין "הם יושבים לפנינו בבית המדרש" ואם כן אפשר (כך מסיק ספראי במאמר הנ"ל) שהכוונה לבית המדרש בבית שערים (שאולי אפילו אפשר להצביע על השרידים שלו על הגבעה, בתמונה) שבו שהו הן רב מנחם הנ"ל והן בניו של רבי חייא המפורסמים הרבה יותר, אולי עוד בימי רבי בטרם הוא עבר לצפורי. אפילו אם אין הכוונה לבית המדרש בבית שערים, על פניו הכינוי של החכם הזה "איש כפר שערים/בית שערים" שהוא חי אחרי ימי רבי, בכל אופן היא עדות לחכם היחיד שחי אחרי ימי רבי הקשור במפורש לבית שערים.
3. אלא שבחינה נוספת של ההיגד הזה מעלה סדרה של קשיים ואפשרות שמדובר במקום שונה גם אם לא באופן ודאי:
א. במספר כתבי יד (מינכן 95) וגם בספרי ראשונים קדומים (יחוסי תנאים ואמוראים לר' יהודה בן קלונימוס משפיירא) ישנה גרסה אחרת לחלוטין לשם המוסר(ים) של המעשה: "אמר רבין בר רב אדא אמר רב וילס/ולס (ULAS) אמר רב יצחק מעשה ונשתהה הולד..." ולא מופיע בכלל השם "ר' מנחם איש כפר שערים/ בית שערים". בעל יחוסי תנאים ואמוראים (ערך "ולס") צירף את המסורת הזו לצירוף שמוזכר לפני כמה דפים (כה ע"א) של אותם אמוראים ושהמוסר האחרון, ר' יצחק חי בזמן של אותם בני חייא בתחילת ימי האמוראים אחרי ימי רבי- ברור שהוא לא הכיר כלל את הגרסה על רב מנחם מכפר/בית שערים המופיע בדפוס וברוב כתבי היד. דווקא כאן נראה שסביר שהורסיה עם השם "רב מנחם איש כפר שערים" היא מהימנה שכן הוא לא מוכר בשום מקור אחר ולכן אין סיבה להניח או לקבוע שהופעתה כאן היא תוצאה של טעות או שאילת שם מוכר.
ספראי שהכיר את הגרסאות השונות, שחזר את שלשלת המסורת מצירוף שתי הורסיות: "רבין בר רב אדא (אמורא בבלי בן הדור השלישי) אמר בשם רבי ולאס(או: אילא) בשם רבי יצחק משום (כך מופיע בכ"י וטיקן 113) רבי מנחם איש בית שערים ואמרי לה איש כפר שערים וכו'". באופן הזה ספראי ביקש לשלשל את המסורת מימי מנחם איש כפר/בית שערים, לדעתו מחכמי בית שערים בימי רבי דרך רבי יצחק ועד רבין בר רב אדא בבבל וכך גם לפתור ולצמצם את פער הזמנים והמקומות שבין רבין בר רב אדא ובין רב מנחם איש כפר/בית שערים אם הוא חי בימי רבי.
ב. למעט בכתב יד אחד (וטיקן 113) , בכל כתבי היד הכינוי של רב מנחם הוא "איש כפר שערים". לכינוי הזה נוספה הערה בארמית "ואמרי לה בית שערים". השם המוכר כמובן הוא בית שערים המוכר גם בספרות חז"ל, גם במקורות ספרותיים היסטוריים ("ביסרא" אצל יוספוס) אחרים ואפילו בכתובות הקבורה מבית שערים וממקומות אחרים (בית שריי/ן) אולם אינני מכיר שום מקור או אזכור של המקום בשם "כפר שערים". אמנם, כאמור לעיל, לפי כ"י וטיקן 113 (המצוטט במילון המאגרים) השם הוא "ר' מנחם איש בית שערים ואמרי לה כפר שערים" אולם בכל שאר כתבי היד, הסדר הוא דווקא "כפר שערים ואמרי לה בית שערים". קשה להכריע מה הנוסח המדויק יותר אם כי נראה לי שהכינוי "איש כפר שערים" הוא הגיוני יותר מאשר "איש בית שערים"- בית שערים היה יישוב מוכר וגדול ואין צורך לציין בתוך השם את המקום המוכר (כמו שלא היה צריך לציין "איש טבריה" או "איש צפורי" או "איש אושא") ובדרך כלל כאשר נאמר "איש כפר/בית X", בדרך כלל הכוונה היא לשם של מקום פחות מוכר שהפך למזהה ייחודי של אותו חכם. לפיכך, יש מקום לטענה שהמשפט "ואמרי לה בית שערים" הוא תיקון מאוחר של השם המקורי החריג לטובת שם מוכר ותדיר יותר- בית שערים. אם כן, סביר להניח שהכינוי הנכון הוא "איש כפר שערים" ומאחר שבית שערים אינה מוכרת אלא בצורה הזו (בית שערים/בית שריי וכדומה), ניתן להסיק שכפר שערים הוא מקום אחר שאינו ידוע. באופן כללי (עסקו בכך בהרחבה חוקרים דוגמת יואל אליצור וחיים בן דוד) ישנה הבחנה בין "כפר X" ל-"בית X" ובדרך כלל אין חילופי שמות בין "בית X ל-"כפר X", כלומר גם אם שם הלוואי הוא דומה או זהה, אלו שני מקומות נפרדים ולא שם מתחלף של אותו מקום. לפני כמה שבועות ציינתי למשל את ההבדל בספרות חז"ל בין "בית פאגי" בהר הזיתים ובין "כפר פאגי" ליד אנטיפטריס ורק מאוחר יותר בשיבוש גרסה נוצר שם מעורב של "כפר בית פאגי". הלכך, אם אכן השם המדויק והמקורי היה "כפר שערים", אין שום סיבה להניח שבית שערים וכפר שערים הם שם של אותו מקום ולא מדובר דווקא על בית שערים המוכרת. אף על פי כן, כמעט בכל מקום שבו דנים בתולדות בית שערים מצוין ששם המקום הוא "בית שערים" (ביסרא/בית שריי) אך הוא גם כונה "כפר שערים" לפי המקור שלפנינו. נראה שהיה רק כינוי אחד למקום- בית שערים, ואילו "כפר שערים", אם אכן זהו השם המקורי, הוא שם של מקום אחר, אולי בקרבתו ואולי לא. זה תלוי אפוא בשאלה אם בנוסח המקורי השם היה "איש כפר שערים" או "איש בית שערים".
3. הזיהוי של אותם תאומים חריגים עם בני רבי חייא אינו בגוף ההיגד אלא הערה "ומאן נינהו? יהודה וחזקיה בני ר' חייא". ההיגד הוא בעברית, השאלה "מי הם" היא בארמית ולפיכך קרוב לוודאי שזה לא חלק מההיגד המקורי אלא הערה של "סתם התלמוד" שזיהה את התאומים שישבו בבית המדרש בעדותו של ר' מנחם עם זוג האחים החכמים המפורסמים- יהודה וחזקיה בני רבי חייא. רק ברובד מאוחר יותר (של העורך הסתמאי?) נוספו שתי הערות: "ואמרי לה בית שערים" ושאותם אחים הם יהודה וחזקיה בני רבי חייא. אם נבודד אפוא את ההיגד המקורי, הרי חכם בשם מנחם איש כפר שערים (ולא בית שערים) סיפר על מעשה חריג מאד בשני אחים תאומים שנולדו זמן רב אחד אחרי השני ועדיין הם חיים. איננו יודעים את זמנו המדויק של אותו רב מנחם למעט העובדה שרבין בר רב אדא (דור שלישי של אמוראי בבל) אומר זאת בשמו (לפי הגרסאות שהוא מוזכר בהם) או שהוא מקור המעשה שהתגלגל עד לבבל דרך כמה שמות של חכמים נוספים. אין גם הוכחה שבית המדרש שהוא מזכיר היה בבית שערים או בכפר שערים- אלו בסך הכל כינויים שגרתיים של חכם "איש כפר X" אף אם הוא היה במקום אחר לגמרי. חידת "מנחם איש כפר שערים" המוזכר פעם אחת בלבד בתלמוד נותרה פתוחה כמו אותו זוג תאומים נדיר שנולדו במרווח של שלושה חודשים אחד מרעהו שאותם הוא הכיר בבית המדרש.
