לפני קצת יותר מחודשיים פורסם שבחפירות הצלה של רשות העתיקות שנערכו בסמוך למחנה נפח ברמת הגולן, נתגלתה בין השאר אבן גבול מהתקופה הרומית המאוחרת ובה הופיע ביוונית השם "כפר נפח" שהשתמר בשם הכפר הסורי שהיה במקום עד מלחמת ששת הימים וכמובן במחנה הצבאי המפורסם. כבר בפרסום בכלי התקשורת צוין שעל אף שכתובות של אבני גבול באזור הגולן מוכרות היטב כבר שנים רבות, מדובר בתגלית חריגה שכן למעט מקרים בודדים ממש, במרכז הגולן לא השתמרו שמות עתיקים עד ימינו בשל קטיעת הרצף היישובי מהתקופה הביזנטית ועד העת החדשה למעט גל התיישבות בתקופה הממלוכית. זאת בניגוד למצב באזור דרום הגולן, שם בשל הרצף היישובי עד המאה ה-19, השמות הקדומים השתמרו בצורה די טובה יחסית עד לעת החדשה. והנה, לפחות במקרה של "כפר נפח", התגלית הטרייה מלמדת כי לפחות במקרה הזה, דווקא השם הערבי של הכפר שהיה במקום דווקא כן משמר את השם הקדום של האתר בתקופה הרומית.
במהדורה האחרונה של מגזין "ארץ הכנרת" של רשות ניקוז כינרת (שבט תשפ"א, ינואר 2021), ישנו מאמר קצר של חיים בן דוד (עמ' 46-43) שמרחיב את היריעה לגבי תופעת אבני הגבול שמוכרת כבר מראשית המאה העשרים באגן דמשק, בחורן וגם בצפון עמק החולה וברמת הגולן, והתרומה החריגה של אותם אבני גבול להכרת המפה ובעיקר שמות היישובים הקדומים מהתקופה הרומית שכמעט כולם נעלמו כמעט לחלוטין והתחלפו בשמות חדשים יחסית בעת החדשה, אלו השמות שמוכרים בכפרים הסוריים ובחורבות של רמת הגולן, בעיקר באזור המרכזי שלו.
אבני הגבול שהתגלו באזור סוריה, הגולן ועמק החולה הן העדות המוחשית לחלוקת הקרקע לצרכי מיסוי בין הכפרים השונים שנערכה בימי הקיסר דיוקלטיאנוס בשלהי המאה השלישית לספירה, על רקע הרפורמות במערכת המיסוי החקלאית בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של המאה השלישית לספירה. הכתובות שהיו חרוטות ביוונית על אבני שדה (בדרך כלל מבזלת) וסימנו את הגבול בין הכפרים (או שטחי הקרקע) מוכרות בנוסחאות "מלאות" הכוללות את שמות שליטי האימפריה בימי דיוקלטיאנוס (היו ארבעה...), ציון שני הכפרים שביניהם מוקמה אבן הגבול והפקיד/קנסיטור האזורי (בחלק נכבד מהכתובות צוין שמו: אליוס סטאטוטוס) שפיקח על הצבת אבני והגבול ונוסחאות "קצרות" שמסתפקות בציון שמות הכפרים שאבני הגבול הללו סימנו את השטח ביניהם. במאמר הקצר הנ"ל, חיים בן דוד סוקר את תולדות הגילוי של כ-13 אבני גבול בעמק החולה ועוד 14 ברמת הגולן ש-"כפר נפח" היה האחרון עד כה. חלק מהם פורסמו בבמות אחרות ובקורפוסים של כתובות מרמת הגולן. ניתן לקרוא סיכום קצר במרשתת שכתב על כך חוקר הגולן, משה הרטל, במבוא לסקר הגולן באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל- דיון קצר בכתובות אבני הגבול ( סעיף 9.5.4 שם) ובזיהויים השונים של אבני הגבול (סעיף 10.5 בלינק המצורף).
כאמור, התרומה המשמעותית ביותר של כתובות אבני הגבול הם לזיהוי שמות הכפרים בעמק החולה וברמת הגולן בתקופה הרומית המאוחרת (המאה השלישית לספירה) ולכך שכמעט אין קשר ביניהם ובין שמות החורבות באזורים אלו. בכתובות מעמק החולה, נזכרו שבעה כפרים, אף אחד מהם (אולי למעט חריג אחד) לא מוכר בשמות החורבות והכפרים במפות של המאה ה-19. בכתובות מרמת הגולן, צוינו עשרה שמות כאשר בשבעה מקרים, השמות הקדומים לא השתמרו כלל, ואילו רק בשלושה מקרים יש שימור שם עד ימינו: פניאס בצפון הגולן, כפר חרוב בדרום הגולן והתגלית החדשה, כפר נפח, הפעם במרכז הגולן.
החוקרים השונים (אהרוני עסק בכתובות הישנות יותר מעמק החולה, הרטל בעיקר בכתובות מרמת הגולן) שניסו לזהות את השמות המצוינים באבני הגבול, לא יכלו אפוא כמעט להיעזר בכלי הפונטי של שמות החורבות אלא על הקרבה הגיאוגרפית לאבני הגבול (בוודאי אם יש סדרה של כתובות שונות מאותו אזור שאפשר להצליב ביניהן) והממצא הארכאולוגי מהתקופה הרלוונטית (התקופה הרומית) באתרים העתיקים. התוצאה היא מרתקת- אפשר לשחזר מפה "עתיקה" לפחות חלקית של שמות שנעלמו לגמרי במקורות ההיסטוריים ואפילו לא בשמות החורבות המוכרות כיום, שמות שמתברר כי אינם שמות קדומים למדיי. את שאר השמות הקדומים בעיקר במרכז הגולן, כולל של מרבית אתרי מרכז הגולן ובהם בתי הכנסת העתיקים המפורסמים, איננו יודעים וכנראה לא נדע שכן למעט חריג אחד, כתובות אבני הגבול מוכיחות שהשמות של החורבות הנוכחיים, גם אלו שמן המאה ה-19, לא היו השמות של הכפרים הקדומים בתקופה הרומית. אני מדגיש שמדובר על מרכז הגולן (הגולן "היהודי") ואולי גם צפון הגולן אך לא בדרום הגולן, שם על רקע הרצף היישובי, השמות נשמרו באופן די טוב. התופעה הזו גם קשורה לסוג האדמות השונות בצפון ומרכז הגולן לעומת דרום הגולן, תופעה שעליה עמד חיים בן דוד כבר לפני שנים לא מעטות. דרום הגולן מורכב רובו ממישור של בזלת בלויה שעל גבהּ נוצרה קרקע חקלאית עמוקה טובה למגוון גידולים שהיוותה עוגןלהתיישבות רצופה לאורך ההיסטוריה. מאידך, מרכז הגולן מאופיין בבזלת טרשית מאד שרק במאמץ משמעותי ניתן לפתח בה חקלאות והתיישבות בת-קיימא ומשברים שונים עלולים להביא לקריסת מערך היישוב באזור זה.
ואם נחזור לאותה "מפה", הנה רק כמה דוגמאות לשמות מאותם אבני גבול שנעלמו וההצעות לזיהוי כיום: כך למשל, הרטל זיהה את "סריסה" הנזכרת בכמה אבני גבול עם קוניטרה ואילו את שמות הכפרים הסמוכים המוזכרים שם "אחנה" עם חורבת אל מחפי (הבוסטר) או באב-אל הוא ואת "ברניקי" (!) אולי עם חורבת צורמן מדרום לקוניטרה. באבן גבול שהתגלתה ליד קצרין בח' אל-אחמדייה, נזכרו השמות "ארימוס" ו-"אוסום", ואולי אחד מהשמות הללו (אם זאת הקריאה המדויקת), היה שמה של "קצרין התלמודית" (ולא קיסרין כפי שהוצע בזמנו) והשני של חורבת אל-אחמדייה, שגם שם התגלו שרידי בית כנסת קדום. שם ייחודי נוסף מכתובת אבן גבול שהתגלתה בסמוך להר פרס, הוא "אגריפינה" או "אגריפנא", אולי על שמה של אגרפינה אשת הקיסר קלאודיוס- לפני כמה שנים, הציעו יגאל בן אפרים ושמעון דר שאולי זאת "גרופינה" של רשימת המשואות הנזכרת במשנת ראש השנה ולא באתר כוכב הירדן כפי שמקובל היה להציע. כאמור, לפחות שני שמות של כפרים, ברניקי ואגרפינא, משמרים שמות של נשים מהתקופה הרומית (מאה ראשונה) ועדיין ניתן לתהות, אם השמות "הרשמיים" הללו בכתובות אבני הגבול, הם עצמם היו השמות העתיקים של אותם כפרים ומה ניתן ללמוד מתופעה זו על תולדות היישוב ברמת הגולן ובעמק החולה.
אם כן, מדוע דווקא השם הקדום מהתקופה הרומית במרכז הגולן "כפר נפח" כן הצליח "לשרוד" למרות שלא היה רצף יישובי ממושך באזור הזה? בן דוד מציין כי עצם העובדה שהשתמר השם "כפר X" מרמזת מלכתחילה שמדובר ביישוב קדום שכן "כפר" איננה מילה בערבית ובמרחב רמת הגולן, רק שלושה שמות מקומות מוכרים עם שם הלוואי "כפר X": כפר חרוב, כפר אל-מא (בדרום רמת הגולן הסורית) וכפר נפח, שניים מתוכם מוזכרים במפורש באבני הגבול הקדומים- כפר חרוב בדרום הגולן וכפר נפח במרכז הגולן. ייתכן שהסיבה לכך היא גם שכפר נפח הייתה מצויה על אחת הדרכים המרכזיות לדמשק דרך קונייטרה וייתכן שבכל זאת, גם במרכז הגולן היו מקרים יוצאי דופן שבהם השתמר השם הקדום כמו במקרה של כפר נפח.
