פורסם ב-2/5/2023
התיאור המשנאי של פרשת ברכות וקללות מדגיש שהמעמד אירע בסביבות שכם על אף שאין הדבר כתוב במפורש במקרא:
"בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִזִּים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם".
ברייתא מפורסמת בתלמודים שמוכרת גם בספרי דברים (פיסקה נו) מלמדת על כך שלא כל החכמים היו שלמים עם הזיהוי של הר גריזים והר עיבל באזור שכם. הברייתא בבבלי קרובה בסדרה ובלשונה לדרשת הספרי בעוד הורסיה שבירושלמי על אתר מסדרת את דברי התנאים בצורה קצת שונה ויותר קוטבית. אי אפשר לדון במסגרת זאת בפרטי ההשוואה בין המסורות אבל נסתפק בהצגתן הבסיסית (אני אוותר כאן גם על דיון בגרסאות וכתבי היד):
הלא המה בעבר הירדן - מעבר הירדן ואילך, דברי ר' יהודה: אחרי דרך מבוא השמש - מקום שחמה זורחת; ולהלן הוא אומר (בראשית יב) ויעבר אברהם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה. מה אלון האמור להלן - שכם, אף אלון האמור כאן - שכם.
אמר ר' אלעזר ברבי יוסי: אמרתי להם לסופרי כותים זייפתם את התורה ולא הנחתם בה כלום! שכתבתם אצל אלוני מורה שכם - אף אנו מודים שזה הוא הר גריזים והר עיבל שבין הכותים. אנו למדנו מגזירה שוה, שנא' הלא המה בעבר הירדן, ולהלן הוא אומר ויעבר אברם בארץ וגו', מה אלון מורה האמור להלן - שכם, אף אלון מורה האמור כאן - שכם. אתם, במה למדתם?
ר' אליעזר/אלעזר אומר: לא זה הר עיבל והר גריזים שבין הכותים, שנאמר הלא המה בעבר הירדן - הסמוכים לירדן: אחרי דרך מבוא השמש - מקום שחמה שוקעת; בארץ הכנעני - לא היה אלא מן החוי: היושב בערבה - לא היו אלא בין ההרים: מול הגלגל - אין אלו רואים את הגלגל!
הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִן הַיַּרְדֵּן וּלְהַלָּן. אֲחַרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרָחַת. בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּילְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנִי מוֹרֶה. זֶה הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל שֶׁבֵּין הַכּוּתִים. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אֵין זֶה הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל שֶׁלַּכּוּתִים. שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִן הַיַּרְדֵּן וְלָכֵן. אֲחַרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת. בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי. אֵילּוּ בֵּין הַחִוִּי. הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה. אֵילּוּ בֵּין הֶהָרִים. מוּל הַגִּילְגָּל. אֵין כָּאן גִּלְגָּל. אֵצֶל אֵלוֹנִי מוֹרֶה. אֵין כָּאן אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. מַה מְקַייֵם רִבִּי אֶלְעָזָר הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל. שְׁתֵּי גַּבְשׁוֹשִׁיּוֹת עָשׂוּ וְקָֽרְאוּ זֶה הַר גְּרִיזִים וְזֵה הַר עֵיבָל. עַל דַּעַת דְּרִבִּי יְהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל הָֽלְכוּ בְאוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעַת דְּרִבִּי אֶלְעָזָר לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָן....אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. נוּמֵיתִי לְסוֹפְרֵי כוּתִים. זִייַפְתֶּם תּוֹרַתְכֶם וְלֹא הוֹעַלְתֶּם לְעַצְמְכֶם כְּלוּם. שֶׁהִכְתַּבְתֶּם בְּתוֹרַתְכֶם אֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה שְׁכֶם. וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁהוּא שְׁכֶם. אֶלָּא שֶׁאֵין אַתֶּם דּוֹרְשִׁין לִגְזֵירָה שָׁוָה. וְאָנוּ דּוֹרְשִׁין לִגְזֵירָה שָׁוָה. נֶאֱמַר כָּאן אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. מָה אֵילוֹנֵי מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם אַף אֵילוֹנֵי מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם
תנו רבנן הלא המה בעבר הירדן מעבר לירדן ואילך דברי רבי יהודה אחרי דרך מבוא השמש מקום שחמה זורחת. בארץ הכנעני היושב בערבה אלו הר גריזים והר עיבל שיושבין בהם כותיים מול הגלגל סמוך לגלגל אצל אלוני מורה שכם ולהלן הוא אומר ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה מה אלון מורה האמור להלן שכם אף כאן שכם.
תניא אמר רבי אלעזר ברבי יוסי בדבר זה זייפתי ספרי כותיים אמרתי להם זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום שאתם אומרים אלוני מורה שכם אף אנו מודים שאלוני מורה שכם אנו למדנוה בגזרה שוה אתם במה למדתום.
רבי אלעזר אמר הלא המה בעבר הירדן סמוך לירדן דאי מעבר הירדן ואילך הלא כתיב והיה בעברכם את הירדן אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה שוקעת בארץ הכנעני ארץ חוי היא היושב בערבה והלא בין הרים וגבעות הן יושבין מול הגלגל והלא לא ראו את הגלגל...
לפי הברייתא, הדרשה שהר גריזים והר עיבל הוא לא סמוך לירדן אלא 'מעבר הירדן ואילך' מיוחסת לרבי יהודה (דור אושא) ולפי ההמשך המוכר גם במשנה בצורה סתמית לאור ההשוואה לאלון מורה אצל אברהם, הזיהוי הוא באזור שכם והכוונה היא מן הסתם להר גריזים והר עיבל "שבין הכותים". העמדה המפורסמת יותר היא זו המיוחסת לר' אליעזר או אלעזר (קרוב לוודאי שאין הכוונה לר' אליעזר בן הורקנוס אלא לר' אליעזר/אלעזר אחר – [בן שמוע?]), כל הדיון הוא בין תנאים מדור אושא ואחרי כן). ש-'לא זה הר עיבל והר גריזים שבין הכותים' וההערה בירושלמי (של התלמוד, לא של התנא עצמו)- שתי גבשושיות עשו וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל. הטענה שיש לחפש את מקום המעמד בסמוך לירדן באזור יריחו זכתה לאישוש מפורסם באונומסטיקון של אווסביוס (על הערך עיבל), שם צוינה דעה זו במפורש כדעה הנכונה ורבים סבורים שזאת מסורת יהודית פולמוסית כנגד השומרונים: "ואומרים שנמצאים שני הרים אצל יריחו זה מול זה וקרובים (זה לזה). האחד מהם הוא גרזים והשני – עיבל. אבל השומרונים מראים (הרים) אחרים הנמצאים אצל שכם. טועים הם, כי ההרים שהם מראים רחוקים מאד זה מזה (עד כדי) כך שאי אפשר לשמוע מצד אחד את הקוראים מהצד השני'"
אלא שלפי הברייתא, בין רבי יהודה ובין רבי אליעזר/אלעזר, הובאה עדות אישית נוספת שדוברה המדויק אינו ודאי- לפי הספרי והבבלי אצלנו ברוב עדי הנוסח זה ר' אלעזר בנו של רבי יוסי; לפי הירושלמי זה ר' אליעזר/אלעזר בן שמעון. הוא מסכים עם הדעה הרווחת במשנה ואצל רוב החכמים (למעט ר' אליעזר/אלעזר הנ"ל) שטקס הברכה והקללה נערך בהר גריזים והר עיבל בתחום היישוב השומרוני אלא שהוא מתפלמס על נוסח התורה השומרוני. לפי סדר הדוברים בספרי ובבבלי, בזיקה ישירה לדרשה התנאית המופיעה במשנה ובדרשה ההלכתית על אלון מורה=שכם, ר' אלעזר (בן שמעון או בן יוסי) עקץ את 'סופרי הכותים' שהם "זייפו" את תורתם "ולא הנחתם בידכם כלום" (ספרי) "וְלֹא הוֹעַלְתֶּם לְעַצְמְכֶם כְּלוּם" (ירושלמי) "ולא העליתם בידכם כלום" (בבלי). הויכוח היה על הוספת מילה אחת בנוסח התורה השומרוני מייד אחרי "אצל אלון מורה"-"שכם" כדי לזהות את האירוע במרחב הזה. לפי החכם היהודי, דווקא בנושא דנן אין פולמוס יהודי-שומרוני: טקס הברכה והכללה נערך בהר גריזים והר עיבל 'השומרוני' ליד שכם ולא באזור יריחו: " אף אנו מודים שזה הוא הר גריזים והר עיבל שבין הכותים". התיאור המקראי הציב אתגר טקסטואלי ותוכני לכל הקוראים- היכן ומתי נערך הטקס אם הוא היה סמוך מאד לחציית הירדן ובאותו יום. ייתכן והפרשנות היהודית והשומרונית כאחת נזקקה להתמודד מול מסורת פרשנית שלישית (שבאופן פרדוקסלי רבי אליעזר/אלעזר הוא זה שמשקף אותה) על זיהוי הטקס באזור הגלגל ליד יריחו (ראו פירוש ספראי על אתר).
בהקשר הזה, העדות של ר' אלעזר בן יוסי/שמעון משקפת את ההתמודדות השונה של החכמים היהודיים מול ה-סופרים' השומרוניים (אולי דווקא במחצית השנייה של המאה השנייה לספירה): בעוד ה-'סופרים' השומרונים בחרו להוסיף מילה אחת שתבהיר בצורה ודאית על איזה מקום מדובר (שכם), הרי שהחכם/ים היהודי מצביע על דרך ראויה יותר באמצעות טכניקת מדרש של גזירה שווה (לא בהכרח במובן של מילה זהה אלא השוואת הפסוקים באופן ענייני) שבאמצעותה ניתן להגיע לאותה מסקנה (אלון מורה=שכם) ללא צורך בהוספה בעייתית מעתה, הפולמוס הוא כבר לא על קדושת הר גריזים אלא על הפרשנות לטקסט המקראי ובמיוחד על ההוספות השומרוניות המוכרות לנוסח התורה.
החכם היהודי מדגיש את הטכניקה הדרשנית החז"לית הממצה מהטקסט המקראי את התוצאות הראויות ללא התערבות בטקסט המקראי המדויק והמכוון במילותיו. לעומת זאת, החכמים השומרוניים "סופרי כותיים", לפי הטענה היהודית, בחרו להתמודד מול האתגר הטקסטואלי באמצעות הוספת מילים, שינויים והשמטות שנועדו כביכול 'לוודא' את תוכן הטקסט ללא טכניקה פרשנית ודרשנית. הפולמוס הוא בדיוק נגד כך- במקרה שלנו, טען ר' אלעזר כלפי הסופרים השומרוניים, ההוספה של המילה "שכם" לא יכולה להיות מוצדקת ללא פרשנות פנים-מקראית (דרשה) שבה השומרונים לא מכירים ('שאין אתם דורשין לגזירה שווה') והיא חסרת תועלת (ולא הנחתם/הועלתם/העליתם בידכם כלום). במסורת הבבלי נוספו עוד כמה "קישוטים" שאותם ניתן להשוות בלשון זהה לחלוטין לגבי הויכוח על תחיית המתים (בבלי סנהדרין צ ע"ב).
לפני אי אלו שנים, במסגרת מאמר אחר (על רבי מאיר והשומרונים), הצעתי שבספרות התנאית, לא היה זה רבי מאיר ש-'חתום' על ההחמרה ביחס לשומרונים אלא תלמידו בדור שאחרי כן, רבי שמעון בן אלעזר. מסורת מפורסמת מספרת על ביקורו של החכם הזה בעיירה שומרונית ומפגש עם 'סופר', כנראה אחד מחכמי השומרונים. במקרה דנן, הורסיות השונות מציינות את רבי אלעזר בן שמעון או יוסי (בזמנו, העליתי את האפשרות שאולי זה בכלל היה ר' שמעון בן אלעזר אבל אין לכך סעד בעדי הנוסח) אולם מדובר באותו דור וייתכן גם באותה תופעה- אינטראקציה ריאלית ממשית או לפחות תיאור שכזה בין חכמים יהודיים ובין חכמי השומרונים הם "סופרי כותיים" המוזכרים כאן. ר' אלעזר בן יוסי/שמעון מעיד שהוא שטח את טענותיו כלפי נוסח התורה השומרוני בפני אותם 'סופרים' (ואני לא נכנס כאן לשאלה על תולדות נוסח התורה השומרוני במחקר המודרני). ייתכן שבאותה תקופה (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה) בשלהי התקופה התנאית, הייתה פעילות אינטנסיבית של אותם 'סופרים' שומרוניים בגיבוש סופי של נוסח התורה השומרוני ועל הרקע הזה, הוצגה הדוגמא הזו כטענה עקרונית על ההבדלים שבין טכניקת הדרשה והפרשנות היהודית שממצה מהטקסט את הפרשנות ללא צורך בשינוי לעומת הפעילות השומרונית שהתמקדה בנוסח התורה השומרוני גופו כדי שיהיה 'בהיר' יותר מול קשיים טקסטואליים שונים המוכרים בנוסח המסורה. אין לנו כמובן את התשובה של אותם סופרים שומרוניים שיש להניח שכפרו הן בהנחה שנוסח התורה שלהם הוא "משופר" ולא אותנטי והן בשיטות הפרשנויות היהודיות של מדרשי המקראות.
בהקשר הזה, העמדה היחידאית החריגה של ר' אליעזר/אלעזר (המוכרת כעמדת ה-"שתי גבשושיות") חוזרת לפולמוס על קדושת הר גריזים עצמו. בניגוד מוחלט לעמדה הבסיסית במשנה ובתוספתא וגם של ר' אלעזר בן יוסי/יעקב בברייתא, הוא מעדיף למקם את מעמד טקס הברכה והקללה סמוך לירדן (אזור יריחו) ולא בהר גריזים והר עיבל בתחום היישוב השומרוני. אפשר והמוטיבציה שלו היא אכן אנטי-שומרונית במטרה לשלול מהר גריזים השומרוני את זיהויו כהר המבורך אם כי אפשר בהחלט שמדובר על פתרון נוסף לקושי העולה מסדר האירועים בזמן הכניסה לארץ ישראל והרי כבר ציינו בהתחלה שהן החכמים היהודיים במדרש המופיע במשנה והן הסופרים השומרוניים בנוסח התורה השומרוני גופו נזקקו למצוא דרך להוכיח שהטקס אירע דווקא באזור שכם ולא בסמוך לירדן. הפרדוקס הוא שבמסורת הנוצרית (אווסביוס, אפיפאניוס וגם במפת מידבא המציינת את שתי האפשרויות) העמדה היחידאית הזו אומצה (בין אם במישרין מהמסורת היהודית ואם בשל מסורת לוקאלית עתיקה בנוגע לקדושת הגלגל באזור הירדן) הן כנגד האמונה השומרונית והן כחלק מהעצמת הקדושה של אזור ההטבלה בסביבות יריחו ומעבר הירדן.
סוף דבר- המשנה והדרשה המיוחסת לרבי יהודה בברייתא התאמצו להראות שטקס הברכה והקללה אכן אירע בהר גריזים והר עיבל בסביבות שכם, כנראה בלי קשר לפולמוס יהודי-שומרוני כלשהו. העמדה היחידאית שכן הפרידה בין טקס הברכה והקללה המקראי ובין הר גריזים והר עיבל השומרוני, אולי כבר כן הייתה קשורה לויכוח על קדושת הר גריזים אך ייתכן והרקע הוא פרשני מקראי גרידא. בשלהי התקופה התנאית, אולי על רקע אינטראקציה ישירה או פעילות מוגברת של הסופרים השומרוניים בכל מה שקשור לנוסח התורה השומרוני, הפרשה הזו הפכה להיות חלק מהפולמוס היהודי-שומרוני אבל לאו דווקא (או: לא רק) בנוגע לקדושת הר גריזים המבורך גופו אלא דווקא על נוסח התורה השומרוני והפרשנות היהודית מול זו השומרונית והדגישה את העדיפות של הדרשה החזל"ית הממצה באמצעות כלים דרשניים מהטקסט המקראי את המבוקש מול ההתערבות "הגסה" של הסופרים השומרוניים בטקסט גופו "זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום...אנו למדנו בגזירה שווה....אתם, במה למדתם?!".
