לפני כמעט שנה, הוזכר כאן דיון על השם "בית פגי" המוכר כידוע גם בברית החדשה בתור נקודה סמוכה לירושלים באזור הר הזיתים (מתי כא 7-1), שמופיע מספר פעמים בספרות חז"ל, בדרך כלל בזיקה לירושלים, להר הבית ולעזרה. חוסר הבהירות סביב מעמדה ההלכתי של "בית פגי" או "חומת בית פגי" הביאה לפרשנויות ולדעות שונות, הן בפרשנות המסורתית-רבנית והן בספרות המחקר. בין כלל ההצעות, גם הוצעה הבחנה בין "בית פגי" ובין "כפר בית פגי" המוזכר פעם אחת בספרות חז"ל, שניהם בסמוך להר הבית בירושלים. לפני מספר שנים, ביקש Eyal Ben-eliyahu לזהות את "בית פגי" של הספרות התנאית עם שרידים ארכאולוגיים שנחשפו בחפירות ממזרח לחומה המזרחית של הר הבית מימי בית שני ואילו את "כפר בית פגי" עם "בית פגי" של המקורות הנוצריים על המדרון המזרחי של הר הזיתים. בניגוד לכיוון הזה, נטען לאחרונה (במאמר בספר היובל לישעיהו גפני, נספח א', עמ' 382-381), בידי שמא יהודה פרידמן שבספרות התנאית קרוב לוודאי יש להבחין בין שני מקומות שונים: "בית פגי" ו-"כפר פגי" (ולא "כפר בית פגי")- בית פגי היא הסמוכה לעזרה ולירושלים ואילו השם של כפר פגי נשמר ככל הנראה בכפר פג'ה (פגאיי= מעיינות ביוונית) שהיה קיים עד 1948 בסמוך לתל אפק/אנטיפטריס.
הפוסט על בית פגי: https://www.facebook.com/groups/1778041112485689/permalink/2274365349519927/
המאמר של פרידמן:
האזכור השנוי במחלוקת מצוי בברייתא שמופיעה בדף היומי מעילה ז ע"א (ובתוספתא המקבילה- מעילה א ה). במשנה מעילה (א ב) שנויה מחלוקת בין רבי אליעזר ובין רבי עקיבא באשר למעמדו ההלכתי של בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת הדם:
"בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים רבי אליעזר אומר מועלין בו ואין חייבין עליו משום פגול נותר וטמא רבי עקיבא אומר אין מועלין בו אבל חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא".
באשר לעמדתו של רבי עקיבא, מובא בתוספתא מעשה שאינו מוזכר במשנה (מעניין לערוך השוואה בין הניסוח במשנה ובין המעשה בתוספתא) שהוא גם מקור בעל חשיבות לכל מי שמנסה לשחזר את הביוגרפיה הלימודית של רבי שמעון בר יוחאי:
"1. אמר ר' שמעון כששבתתי בכפר בית פאגי מצאני תלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא ואמר לי: בשר שיצא חוץ לקלעים ונזרק את הדם עליו הורצה.
2. וכשבאתי והרציתי הדברים לפני חברי בגליל, אמרו לי: והלא פסול הוא האיך מרצה על הפסול
3. ובאתי והרצתי הדברים לפני ר' עקיבא ואמר לי הרי המפריש חטאתו ואבדה...."
. בבבלי אצלנו הסיפור הובא בשינוי (כך לפי נוסח הדפוס):
" תניא: אמר רבי שמעון כשהלכתי לכפר פאני מצאני זקן אחד ואמר לי אומר היה ר' עקיבא זריקה מועלת ליוצא. אמרתי לו הן וכשבאתי והרציתי דברים לפני חבירי שבגליל אמרו לי הלא פסול הוא היאך מרצה על הפסול וכשיצאתי והרציתי דברים לפני ר"ע אמר לי בני אי אתה אומר כן....".
לפי המעשה בתוספתא, רבי שמעון שבת (היה בשבת) במקום בשם "כפר בית פאגי" ושם תלמיד (אלמוני) אחר של רבי עקיבא, אמר לו את ההלכה בנוגע לבשר שיצא חוץ לקלעים. לאחר מכן, רבי שמעון פגש את חבריו בגליל ומסר להם את ההלכה (קשה להתעלם מהמונח שחוזר על עצמו מספר פעמים: "הורצה", "והרציתי", "מרצה", "והרציתי" ) שהוא שמע בשבת אך הם תהו כיצד זה אפשרי ("והלא פסול הוא?!...") ואז הוא שב (לבני ברק?) וסיפר לרבי עקיבא ("הרציתי דברים") את התהייה של חבריו בגליל. רבי עקיבא בתשובה לתהייתו, הסביר לו את ההגיון החריף שהוליך אותו למסקנה שלו. בנוסח הסיפור בתלמוד הבבלי, יש כמה שינויים ולא ברור אם התלמיד (המכונה "הזקן") מוסר את ההלכה או שואל את רבי שמעון (ראו בתוספות על אתר).
נניח כרגע להלכה גופה ונתמקד רק במקום שבו שמע רבי שמעון את ההלכה בשמו של רבי עקיבא- "כפר בית פאגי". ("כפר פאני" בגרסת הדפוס בבבלי). כאמור, לפני השם "פגי" מופיע גם "כפר" וגם "בית"- "כפר בית פאגי", שילוב חריג ונדיר מאד. חלק מהשם הוא "בית פגי" כהופעותיה בשאר ההיקרויות; מצד שני, השם "כפר פגי" (ללא "בית") מוכר גם הוא פעם אחת בתוספתא (כלאיים ב יב) בעקבות מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל: : "...מעשה היה בכפר פגי והורה ר' נחמיה כדברי ר' ישמעאל".
בכל ההיקרויות של "בית פגי", היא נזכרה בהקשר לירושלים ולעזרה ולכן אין ספק שמדובר במקום הסמוך להר הבית ולירושלים. לא כן בשני הקטעים הנ"ל בתוספתא אם כי מבין החוקרים שביקשו לזהות את "כפר בית פגי" של תוספתא מעילה עם "בית פגי" הירושלמית, נטען שגם הדיון שם נוגע לבשר היוצא מהקלעים בדומה לשאר הדיונים. לעומת זאת, לגבי "כפר פגי" של תוספתא כלאיים, שם ההצעה הרווחת יותר (קליין; ליברמן ואחרים) היא לזהות אותה בכפר פג'ה (מזרח פתח תקווה של היום, שכונת קריית אלון) ששימרה את השם של "פגאיי" שנזכר במקורות מהתקופה ההלניסטית ואילך בהקשר לתל אפק (אפק=פגאיי=מעיינות ביוונית) בטרם הפכה בימי הורדוס לאנטיפטריס. לפי שיטה זו, אם כן יש שלושה מקומות עם שם הלוואי "פגי":
- "בית פגי" הסמוכה לחומות ירושלים ולעזרה.
- "כפר בית פגי" (תוספתא מעילה)- גם היא סמוכה לירושלים, ייתכן שהיא "בית פגי" של הברית החדשה על הר הזיתים.
- "כפר פגי" (תוספתא כלאיים)- פג'ה ליד מעינות הירקון.
אלא שש"י פרידמן הראה במאמר הנ"ל, שלפי בדיקת גרסאות התוספתא, עולה שלפי כ"י מהגניזה השם הוא "כפר פגי"; בדפו"ר מופיע בכלל השם "כפר עכו" (פגי הפכה לעכו) וגם כאן נעדרת המילה "בית". יתירה מזאת, במקבילה של הברייתא בבבלי, השם אמנם משתנה "פאני"; "פניא";"פגא" אך גם כאן לא מופיע המילה "כפר בית פגי" ומכאן חיזוק לטענה שגם בברייתא המקורית, השם היה רק "כפר+ פגי/פגא" בדיוק כמו בתוספתא כלאיים. לפיכך, פרידמן הסיק ש-"כפר (בית) פגי" של מעילה היא למעשה אותה "כפר פגי" של כלאיים בלי המילה "בית X". לפי זה, ניתן גם לשער שהתלמיד (או: זקן לפי הבבלי) מכפר פגי היה רבי נחמיה שהיה בעל סמכות במקום והורה הלכה למעשה באותו מקום אם כי דווקא כרבי ישמעאל.
חוץ מהעדות הטקסטואלית, גם מבחינה היסטורית, הטענה ש-"כפר (בית) פאגי" של התוספתא והברייתא במעילה (וגם אולי של תוספתא כלאיים) היא בירושלים, מעלה סימן שאלה מתבקש נוסף. ברור מציון החכמים שפעלו כאן שמדובר במעשה שאירע בשלהי דור יבנה בזמן רבי עקיבא ותלמידיו. אם אכן מדובר באותה בית פגי הירושלמית או במקום אחר בעל שם דומה בסמוך לה, אז כמובן מדובר בזמן שבית המקדש וירושלים חרבים כבר עשרות שנים ובכל זאת הוא נמצא שם בשבת, פוגש תלמיד אחר של רבי עקיבא ומשם הולך לגליל ואחרי כן פוגש את רבי עקיבא. נוכחות יהודית באזור ירושלים בין המרידות מוכרת גם במקורות ספרותיים אחרים אם כי בעיקר בהקשרים של ביקורים בעלי אופי של אבלות. יש גם עדויות ארכאולוגיות ליישובים יהודיים במרחב ירושלים בתקופה שבין המרידות (למשל באזור שועפט) אבל היקף הנוכחות היהודית (בוודאי באופן קבע) בסביבה הקרובה של ירושלים בין המרידות עדיין עומדת בפני סימן שאלה לגבי קיומה והיקפה . גם אלו שעסקו ביישוב היהודי בירושלים אחרי החורבן, בדרך כלל לא הביאו את המקור הזה כראיה לנוכחות יהודית שם. בקיצור, או שזאת ראיה יוצאת מן הכלל לנוכחות יהודית באזור הר הזיתים ערב מרד בר כוכבא או שזה עצמו מהווה קושי רציני לאפשרות הזיהוי של המקום עם "בית פגי" הקדומה הסמוכה להר הבית ולעזרה.
פג'ה באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל (מפת ראש העין, אתר מס' 85): http://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/61/site/10995
האופציה השנייה היא שאכן, גם כאן הכוונה ל-"כפר פגי" כמו בתוספתא כלאיים, ובשני המקרים, סביר יותר להניח שהכוונה היא לכפר פגי אחרת ביהודה- אולי פג'ה/פגאיי הסמוכה לאנטיפטריס. אין ספק שאין הכוונה לאנטיפטריס שכן אנטיפטריס עצמה מוזכרת באופן תדיר בספרות חז"ל בשמה ההרודיאני והיא בוודאי לא הייתה "כפר" אלא עיר. בתוספתא תרומות (א טו) נזכר "מעשה בפיגא בישראל שאמר לגוי תרום גורני...." וגם כאן, הצעת הזיהוי הפופולרית היא שמדובר באותה פג'ה/פגאיי. יש חוקרים שאף הציעו ש-"מי פיגה" (משנה פרה ח י) הם כינוי למעיינות הירקון אם כי יש גם הצעות אחרות לגבי אותו כינוי של מקור מים. מבדיקות ארכאולוגיות בודדות שנעשו באזור שטח פג'ה הערבית, התגלו עדויות ליישוב מהתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית (סקר ראש העין, אתר מס' 85), מהבחינה הזו, זה עשוי להתאים. אולם, חשוב לזכור שגם ההנחה ש-"כפר פגי", אם לא בירושלים, היא פג'ה ליד מעיינות הירקון, היא לא הכרחית- מלבד הדמיון הפונטי בשם והעובדה שזה היה כפר מוכר בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בסמוך לפתח תקווה היהודית, אין הוכחה ודאית מתוך המקורות עצמם שיש לחפש אותה דווקא שם באזור אנטיפטריס ואפילו אפשר להתווכח אם זה חייב להיות ביהודה אם כי זאת האפשרות הסבירה ביותר.
