במסגרת הסדרה "ארץ חפר" בשבועות האחרונים מטעם בית אבי-חי, השיחה (בלינק למטה) עם אורית פלג-ברקת התמקדה בימי הורדוס ומפעלי הבנייה שלו. בין השאר, הוזכר קיומו האפשרי של בית מגורים אישי של הורדוס בשומרון/סבסטי כפי שעולה מזיהוי מחודש של מתקני מים מדורגים כמקוואות טהרה באקרופוליס של שומרון/סבסטי, מסביב למתחם מקדש אוגוסטאום בפסגת האקרופוליס. הצעה כזו עלתה לפני כמה שנים בידי יונתן אדלר (אונ' אריאל) אם כי לאחרונה הוא קצת שינה את הפרשנות שיש לתופעה מאד חריגה זו- מקוואות טהרה במכלולים בנויים צמודים למקדש אלילי שהוקדש לקיסר. הנה סיכום קצר של החידה הארכאולוגית הזו והאופן שאולי ניתן להסביר אותה:
1. רקע היסטורי: העיר ההלניסטית סמאריה שנחרבה בידי יוחנן הורקנוס לקראת סוף המאה השנייה לפני הספירה קיבלה מעמד חדש אחרי הכיבוש הרומי . בשנת 30 לפנה"ס, אזור השומרון נספח לממלכתו של הורדוס (קדמוניות טו 217), ועד מהרה, הוא החל בבנייה מואצת בעיר. בידינו תיאור מפורט על מגמתו ואופן בניית העיר ובפרט באקרופוליס (קדמוניות טו 292 – 298; מלחמת היהודים א 403). בניית העיר החלה קרוב לודאי בשנת 27 לפנה"ס, ונמשכה במשך זמן רב- הוא קרא לה סבסטי על שם אוגוסטוס (אוגוסטוס= סבסטוס ביוונית). לפי המסופר, הוא יישב במקום אוכלוסיה נאמנה לו (לפי מלחמת היהודים א 403, כ- 6000 איש), והעניק להם אדמות משובחות בקרבת העיר. העיר הוקפה בחומה בצורה שאורכה כ –20 סטדיות (3.7 ק"מ), תוך שיפור המדרונות התלולים. המבנה המרשים ביותר שהוא בנה היה מקדש מפואר לכבוד אוגוסטוס בלב מתחם מקודש (טמנוס), אך גם שאר חלקי העיר קושטו.
2. המתחם המקודש והמכלולים הסמוכים לו: בחפירות הארכאולוגיות העיקריות שנערכו באתר (חפירות משלחת הרווארד בין 1908 ל-1910 וחפירות המשלחת המשותפת בין 1931 ל-1935) נחשף בחלקו המערבי של האקרופוליס, בסמוך לשרידי רובע המגורים מימי גביניוס, שרידי המתחם והמקדש מימי אוגוסטוס. המקדש עצמו הוקם על גבי מסד, וכלל אולם תווך ושתי סיטראות צרות מאד. מצפון למקדש נבנתה חצר רחבת ידיים המוקפת סטווים שהוקמו מעל גבי מסדרונות תת קרקעיים, כאשר בין החצר ובין המקדש קישר גרם מדרגות רחב. בחצר, בקרבת גרם המדרגות נבנה מזבח, שבסמוך לו נמצא גוף של פסל שיש, כנראה של אוגוסטוס. המבנה הטופוגרפי של גבעת האקרופוליס לא התאימה לתכניות החצר, ומשום כך, במבצע הנדסי מרשים, נבנו קירות תמך מקבילים על פני המדרון הצפוני של הגבעה, שכמעט הכפילו את שטח החצר, שמולאה במילוי עפר כדי ליצור את משטח הרצפה. בימי ספטימיוס סוורוס נבנה המקדש מחדש על בסיס התוכנית הקודמת, ועיקר השרידים הנראים כיום הם מתקופה זו.
בסמוך למתחם המקודש, התגלו מכלולים מרווחים שהיו צמודים למתחם המקודש- ממערב למקדש, התגלה מבנה מפואר נרחב שכלל חצר פריסטילית ומסביבה חדרים מטויחים בסטוקו ובפרסקאות מפוארות, מכלול שכונה "בית האטריום" או "בית הפריסטיל". מדרום למקדש התגלה מבנה רחב מידות בעל אולם מרכזי ובקצהו אפסיס ובשני צדדיו, חדרים ועל כן הוא מכונה "המבנה האפסידלי". מצפון לבית הפריסטיל התגלו שלושה מחסנים מוארכים וממזרח למתחם, נחשפו שרידי מכלולים בנויים נוספים. את המכלול של המתחם והמבנים הנ"ל הקיף קו ביצורים וכן התגלו שרידי שלושה מגדלים. בעבר, הסברה הרווחת הייתה שמדובר על בנייה בכמה שלבים במהלך התקופה הרומית שראשיתה בימי הורדוס ושבמבנים אלו התגוררו כהני המקדש או מושלי העיר ושהמבנה האפסידלי היה מקדש נוסף צמוד למקדש העיקרי. לפני כמעט שלושים שנה, טען דן בר"ג שהמכלול כולו הוא למעשה מתחם אחד שנבנה כאחת בימי הורדוס ושאותו הוא כינה "המבצר המלכותי של הורדוס בשומרון/סבסטי". מכלול המגורים שכונה "הבית הפריסטילי" היה מעונו הפרטי של המלך, המבנה האפסידלי היה חדר קבלה או אירוח ושאר המבנים היו מחסנים הקשורים לאותו מתחם שהוקף בחומה ובמגדלים כדי להגן על המעון המלכותי ועל המקדש הנישא. הסמיכות למקדש אוגוסטאום דמתה למתכונת דומה של ארמון אוגוסטוס בגבעת הפלאטין ברומא הצמודה למקדש אפולו. אמנם, יוספוס לא ציין במפורש שהורדוס בנה ארמון אישי בסבסטי אולם הוא כן ציין והדגיש שמטרת ההשקעה שלו בשומרון/סבסטי הייתה מעוז ומקום בטוח למלך מפני העם והפרשנות הארכאולוגית-אדריכלית של בר"ג ביקשה לאושש את התיאור הזה- מתחם מלכותי מבוצר היטב ששירת את הורדוס על גבי שרידי המתחם המלכותי של מלכי ישראל מימי בית עמרי.
3. מתקני המים המדורגים-מקוואות?: כאשר נערכו החפירות הגדולות בשומרון, זוהו מספר מתקני מים מדורגים מטויחים שחלקם תוארכו לתקופה ההרודיאנית וחלקם להמשך התקופה הרומית. באותו שלב, אופיים של אותם מתקנים לא היה ידוע בוודאות ולמעשה, הם אוזכרו בקצרה ולפעמים אפילו ללא תיעוד או הסבר לפני שהם כוסו או הוסרו כמו מרבית שטחי החפירה (אף אחד מהם לא גלוי או נראה כיום כמובן). רוני רייך (בספר שלו על מקוואות הטהרה, תשע"ג, עמ' 199-197) היה הראשון שהציע לזהות את אותם שמונה מתקנים מדורגים מטויחים שהתגלו בחפירות שומרון/סבסטי כמקוואות טהרה הדומים לטיפוס מקוואות הטהרה היהודיים שהיו נפוצים ביהודה, בירושלים ובאזורי היישוב היהודי משלהי התקופה החשמונאית ואילך. אלא שכאן כמובן עולה בעיה היסטורית ודתית מתבקשת- סבסטי בימי הורדוס הייתה עיר נכרית לחלוטין, בשום מקום לא ידוע לנו על נוכחות יהודית בסבסטי בתקופה הרומית וגם ספק אם הייתה בה נוכחות של שומרונים נאמני הר גריזים- זאת הייתה עיר פגאנית מובהקת. זאת ועוד, מקוואות הטהרה הללו התגלו במכלולים הבנויים הצמודים למקדש האלילי לכבוד הקיסר אוגוסטוס. מה עושים מקוואות טהרה יהודיים למרגלות מקדש אוגסטאום בעיר פגאנית כמו סבסטי?
4. עדות להתיישבות יהודית בסבסטי בתקופה הקדם-רומית?: רוני רייך שהיה הראשון שזיהה את אותם מתקנים כמקוואות טהרה, הציע שמדובר על מקוואות טהרה מהתקופה שלפני בניית שומרון/סבסטי ההרודיאנית. כזכור, העיר נכבשה בידי יוחנן הורקנוס בשנת 108/107 לפני הספירה. להשערתו, בפרק הזמן שבין אותה פעולה ובין כיבושה מחדש של שומרון/סמריה בימי פומפיוס, הייתה נוכחות יהודית באתר ולתקופה הזו יש לייחס את אותם מקוואות טהרה (רייך, תשע"ג, עמ' 199-197). ההצעה הזו לא מתבססת על תיארוך ארכאולוגי שכן יש קושי בסיסי בתיארוך המתקנים הללו ובוודאי כשמדובר בחפירות ישנות כאשר אופי המתקנים לא היה מוכר, אלא על סמך ההנחה שהמקוואות הללו משקפים נוכחות יהודית עלומה ושלא ייתכן שמדובר על מקוואות טהרה הקיימים במקביל לקיומו של המקדש הפגאני העצום בפסגת האקרופוליס. הלכך, יש להקדים אותם לפני ייסודה של סבסטי בימי הורדוס, בתקופה ההיסטורית המסתברת ביותר גם לנוכחות יהודית במקום וגם לתקופה שבה התחילו להופיע אותם מתקני מקוואות טהרה מדורגים ומטויחים.
5. מקוואות טהרה בארמונו של הורדוס: יונתן אדלר (מחקרי יהודה ושומרון כה , תשע"ו, עמ' 44-31) ביקש לפתור את החידה הזו באמצעות שני מרכיבים- הראשון הייתה ההצעה של בר"ג לפיה כל המכלול של המקדש ולמרגלותיו היה חלק ממתחם מלכותי מבוצר שנבנה בימי הורדוס והשנייה היא ההצעה של רייך שהוא אימץ, לזהות את המתקנים המדורגים כמקוואות טהרה. הפתרון שהוא הציע היה שמקוואות הטהרה הללו היו חלק מארמונו המבוצר של הורדוס. כידוע, בכל אחד מארמונות הורדוס התגלו מקוואות טהרה (ביריחו בסך הכל שבעה מקוואות, במצדה ארבעה, בהרודיון שמונה וכך הלאה ואפילו בארמון השונית בקיסריה התגלה מקווה טהרה אחד). מקוואות הטהרה בסבסטי הם המשך של אותה תופעה ואלמנט שהיה קיים בכל אחד מארמונותיו של הורדוס. אלא שעדיין מדובר על מקרה חריג מאד- בניגוד לכל שאר המקרים, כאן לא מדובר באזור יהודה ואין נוכחות של יהודים בעיר הפגאנית וכמובן כאן נבנה מקדש אלילי מובהק לכבודו של הקיסר. בדרך כלל, בכל מה שקשור למפעלי הבנייה של הורדוס, ישנה חלוקה בין מה שהוא עשה ביהודה בכלל ובירושלים בפרט, שם הוא הקפיד שלא לעבור על הטאבו היהודי, כולל של איסור ציור כל תמונה פיגורטיבית (יש חריגים כמו בהרודיון) ובוודאי בכל מה שקשור לפולחן פגאני, ובין מפעלי הבנייה שלו בערים נכריות ואף מעבר לתחום יהודה, שם הוא לא היסס לממן מקדשים פגאניים כידוע, הוא בנה לפחות שלושה מקדשים לאוגוסטוס: בקיסריה, בפניאס ובסבסטי וזאת בנוסף למקדשים אחרים בערים נכריות מחוץ ליהודה. אפילו אם אכן מדובר במעונו המלכותי בסבסטי, התקנת מקוואות טהרה דווקא שם ובסמוך למקדש שמוקדש לפולחן הקיסר, הוא תופעה חריגה מאד.
אדלר ייחס את הגילוי הזה ביחס לויכוח שהתחדש שוב בשנים האחרונות לגבי זהותו הדתית של הורדוס. על כך שהוא היה פרו-רומי ודגל בהשתלבות מלאה בתוך האימפריה הרומאית, זה מובן מאליו, אולם האם לזהותו היהודית הייתה משמעות או שמא גם הפעולות לטובת היהודים כגון בניית בית המקדש בירושלים היו רק "טקטיות" ולא כחלק מתודעה יהודית אישית. זהו ויכוח עתיק אולם מה שהתחדש הוא בחינת הממצא הארכאולוגי ומפעלי הבנייה הנרחבים שלו, הן בירושלים והן בארמונותיו באזורי יהודה. ואמנם, בשנים האחרונות, היו כמה חוקרים (למשל, אייל רגב) שטענו שבצד אימוץ נלהב של התרבות והאדריכלות הרומית, ניתן לזהות גם מרכיבים "יהודיים" מובהקים כמו ריבוי מקוואות הטהרה בארמונותיו וההקפדה שלא לצייר דמויות פיגורטיביות בפסיפסים ובעיטורי הקיר. לדעתם, על אף חסרונותיו המוכרים והדבקות שלו בפטרוניו הרומיים, הזהות היהודית הייתה מרכיב אינטגרלי בעולמו האישי ולא מן השפה ולחוץ. דווקא הדוגמא החריגה של מקוואות הטהרה בסבסטי עשויות לשפוך אור ולאושש את המגמה הזו וכפי שאדלר כתב "אם אכן נכונה הצעתי שמקוואות הטהרה שייכים למכלול מלכותי מימיו של הורדוס, אזי לפנינו עדות מרתקת לדואליות תרבותית 'דתית' של מלך המפגין קבל עם ועולם את נאמנותו הבלתי מתפשרת לפטרונו הרומי באמצעות פולחן הקיסר בה בעת שבתחומי מעונו הפרטי, הסמוך ממש למקדש הפגני, הוא מקפיד לשדר נאמנות לתורה ולהלכה...דומה כי כאן העדות החומרית המובהקת והבולטת ביותר לקיומה של דואליות קוטבית זו" (שם, עמ' 41).
6. אולם, לאחרונה, במאמר באנגלית (Journal of Eastern Mediterranean Archaeology & Heritage Studies) הוא שינה את דעתו לגבי המשמעות של גילוי המקוואות למרגלות מקדש אוגסטאום בסבסטי. הוא למעשה אימץ מחדש את הטענה שאי אפשר להוכיח מתוך העדויות הארכאולוגיות בארמונות הורדוס של ריבוי מקוואות ואי שימוש באמנות פיגורטיבית על אמונתו הדתית אלא לכל היותר על מדיניות מחושבת ומודעות לרגישות של הנתינים ביהודה (וחלק מן העדויות הללו, הם כנראה אחרי ימי הורדוס ויש לייחס אותם לצאצאיו) אך באשר לזהותו הפרטית, איננו יודעים כמעט דבר בנוגע להלכות למשל בענייני כשרות, שבת וחגים וכדומה. לפיכך, את התגלית של מקוואות הטהרה בסבסטי הוא ביקש לראות כעדות על מידת ההקפדה של החברה היהודית על חוקי התורה שהתעצמה מהתקופה החשמונאית ואילך (זה חלק מתיזה רחבה יותר שהוא עתיד לפרסם בספר שייצא בעתיד הקרוב), בין אם זה היה הורדוס, אחד מצאצאיו או יהודים שאולי היו חלק ממשק הבית של המתחם המלכותי ההרודיאני בסבסטי, ואני שוב אצטט אותו: "The presence of ritual immersion pools at this site attests to the ubiquity of adherence to Torah regulations even at a location where this would be least expected. Whether Herod himself ever immersed in any of these pools, or if they were used only by the Jewish entourages of Herod or his heirs, the existence of these installations here demonstrates the extent to which devotion to Torah Law was deeply entrenched in contemporary Jewish society." (שם, עמ' 411).
אני מודה שכאשר קראתי על התגלית הזו (לפני כמה שנים אצל רייך ושוב אצל אדלר), האפשרות הזו הפתיעה אותי מאד. לי היה "ברור" במשך שנים שסבסטי הרומית מימי הורדוס ואילך הייתה עיר פגאנית לחלוטין עם נוכחות אולי של קהילה שומרונית קטנה ושגם אם הייתה אפשרות לחפור יותר ברחבי האתר העתיק העצום, ספק אם היו מוצאים עדויות שונות מאלו המתוארות במקורות ההיסטוריים ואלו שהתגלו בחפירות הישנות. על הנייר, לא היו "אמורות" להתגלות מקוואות טהרה בסבסטי בכלל ובצמוד למקדש לכבוד הקיסר בפרט. "כרגיל", מסתבר שאין להניח הנחות מוקדמות ושדרכם של תגליות הוא להפתיע ולגרום לנו לחשוב מחדש על הנחות קודמות. בהנחה שאכן, המתקנים הללו הם אכן מקוואות טהרה ושמי שהשתמש בהם באותה העת היו יהודים (זה פחות מוכר אצל השומרונים באותה העת אבל אי אפשר להוציא את זה מכלל אפשרות), חידת קהל היעד של מקוואות הטהרה במכלולי המבנים מסביב למקדש אוגוסטוס בסבסטי היא חידה מרתקת.
הרחבת קריאה למעוניינים:
1. המאמר של דן בר"ג על המתחם המלכותי של הורדוס בשומרון/סבסטי (ארץ ישראל, ספר אברהם בירן, תשנ"ב): https://www.jstor.org/stable/23623601
2. פרופיל היסטורי-ארכאולוגי של סבסטי בתקופה הרומית, מאת ארתור סג"ל (2017): https://www.academia.edu/.../Segal_A._Samaria-Sebaste...
3. המאמר של יונתן אדלר בעברית (מחקרי יהודה ושומרון כה 1, תשע"ו): https://www.ariel.ac.il/.../%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A8-31...
4. המאמר החדש שלו באנגלית (2021) עם הכותרת השונה מהורסיה העברית (עמוד ראשון ותקציר): https://www.jstor.org/.../10.5325/jeasmedarcherstu.9.4.0395
5. על האופי היהודי המורכב של הורדוס בראי המחקר הארכאולוגי, אפשר לקרוא בקצרה במאמר הזה של Evie Gassner שיצא לפני שנתיים באתר Torah.com: https://www.thetorah.com/article/how-jewish-was-herod
6. השיחה על הורדוס במסגרת סדרת "ארץ חפר" (האזכור של בית הורדוס והמקוואות בסבסטי ב-20:45 דק'): https://youtu.be/6BZOo4pEzjE
