המשנה ששני הדפים האחרונים במסכת (טז-יז) מוסבים עליה עוסקת במקרה של נזיר שנדר נזירות בעודו 'בבית הקברות'. ספק אם הדיון משקף ריאליה כלשהי אולם במקרה שלנו יש הבדל בולט בין נוסח הדפוס במשנה והמסורת הבבלית ובין כתבי היד הטובים של המשנה ומסורת הירושלמי הגורסת 'בין הקברות' ולא 'בבית הקברות'. כך בבבלי אצלנו, מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש (טז ע"ב): 'מי שנזר והוא בבית הקברות ר' יוחנן אמר נזירות חלה עליו ור"ל אמר אין נזירות חלה עליו' (יש חריג אחד בכ"י וטיקן 111-110) ואילו בירושלמי 'נָזַר וְהוּא בֵּין הַקְּבָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת...'.
חילופין אלו מתועדים כמעט בכל המקרים האחרים שבנוסח הדפוס של משנתנו מופיע 'בבית הקברות' (משנה עירובין ג א; משנה בבא מציעא ב י; משנה טהרות ג ז; משנה ידיים ד ז וכן כנראה גם במשנה סנהדרין ו ה), הרי שברוב כתבי היד שמשקפים את נוסח ארץ ישראל הגרסה היא 'בין הקברות' ולפיכך קבע כבר לפני שנים רבות ליברמן ש-"נוסח 'בין הקברות' הוא א"י ומקורי" (קרית ספר יב, תרצ"ה, עמ' 56-55; ראו גם: משה בר-אשר, מחקרים בלשון חכמים – מבואות ועיונים לשון א, ירושלים תשס"ט, עמ' 152–153]. זאת לא הדוגמא היחידה של חילוף שכזה ולפני כמה שנים הפניתי גם לחילוף "בין הגרנות' (ארץ ישראל) ו-"בית הגרנות" (בבל).
ליברמן, בר-אשר והאחרים ששמו לב לחילוף הזה הצביעו רק על המעתק הלשוני. בפירוש ספראי כאן וגם בשאר המקורות הוא הציע שזה לא רק הבדל לשוני אלא ריאלי- הרקע הריאלי של 'בין הקברות' בניגוד ל-בית הקברות' מוכר היטב גם בממצא הארכאולוגי בארץ ישראל בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד. למעט מקרים חריגים (למשל הנקרופוליס של בית שערים וגם שם זה לא בדיוק "בית קברות"), לא היה מקום מרכזי ומוגדר שרק בו היו קברים אלא מדובר במקבצים של קבורה שהתפרסו מחוץ ומסביב לאזור המיושב בצורות שונות- מערות קבורה, קברי ארגז, קברי שוחה, ועד מבני קבורה (נפשות, מאוזוליאה)- ללא יד מארגנת מרכזית אחידה אלא בעיקר על פי מעמד משפחתי או סוציו-אקונומי משתנה. בהמשך גם ניתקל במונח "שכונת קברות" למקבצים מסוימים של קברות (המינוח החז"לי מתייחס בעיקרו להטמנה בקרקע). האדם שנוזר על עצמו נזירות 'בין הקברות' לא עושה את זה בתוך מתחם מוגדר "בית הקברות" כפי שמופיע בבבלי וכפי שמוכר עד ימינו אלא למעשה מדובר בסביבות (או צמוד ממש) של אחד ממקבצי/אשכולות הקבורה שהיו מסביב לעיירה/עיר וברוב המקרים היו כמה כאלו שנפרסו מסביב לעיר/עיירה. לעתים אותם מקבצי קבורה היו בזיקה לדרכים ולעתים בסמוך לאזור החקלאי או התעשייתי הצמוד לעיר/עיירה, סוג של "רצועות" קברים מסוגים שונים. אותן רצועות או מקבצים מסוימים כונו במקורות הארץ-ישראליים "בין הקברות" אך ברוב מוחלט של המקרים לא מדובר היה ב-"בית קברות מרכזי" אחד של היישוב או העיר שכן לא היה כזה בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד.
האם המעתק מ-"בין הקברות" בארץ ישראל ל-"[(ב)בית הקברות" בבבל הוא מעתק לשוני (ראו דיון קצר אצל בר-אשר הנ"ל) או שמא מדובר במעתק ריאלי שבו כבר בבבל היו "בתי קברות" מרכזיים של הקהילה היהודית דוגמת הקטקומבות ברומא (ספראי נוטה לאפשרות הזו) או שהם לא הכירו את הריאליה של המונח 'בין הקברות' בארץ ישראל ו-"תיקנו" אותו? עד שלא נדע קצת יותר את אופני הקבורה ביישובים היהודיים בבבל הסאסנית, כנראה שלא נדע בוודאות מדוע 'בין הקברות' הפך ל-'בית הקברות' והשאר היסטוריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה