‏הצגת רשומות עם תוויות קבורה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קבורה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 7 בפברואר 2023

'מי שנזר והוא בבית הקברות'/'מי שנזר והוא בין הקברות': חילופי לשון וריאליה(?)

 


פורסם ב-9/2/2023

המשנה ששני הדפים האחרונים במסכת (טז-יז) מוסבים עליה עוסקת במקרה של נזיר שנדר נזירות בעודו 'בבית הקברות'. ספק אם הדיון משקף ריאליה כלשהי אולם במקרה שלנו יש הבדל בולט בין נוסח הדפוס במשנה והמסורת הבבלית ובין כתבי היד הטובים של המשנה ומסורת הירושלמי הגורסת 'בין הקברות' ולא 'בבית הקברות'. כך בבבלי אצלנו, מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש (טז ע"ב): 'מי שנזר והוא בבית הקברות ר' יוחנן אמר נזירות חלה עליו ור"ל אמר אין נזירות חלה עליו' (יש חריג אחד בכ"י וטיקן 111-110) ואילו בירושלמי 'נָזַר וְהוּא בֵּין הַקְּבָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת...'.

יום שני, 11 בנובמבר 2019

עד כמה מנהגי הקבורה בירושלים וביהודה בסוף ימי בית שני היו אחידים? המקרה של מערות הקבורה ליד חורבת אשון

 


פורסם ב-11/11/2019

לפני כמה ימים הפניתי לדיווח על תכנון פארק ארכאולוגי באזור חורבת אשון במערב מודיעין של היום. בחורבת אשון (סמוכה לגבעת ברפיליא) התגלתה חווה חקלאית מבוצרת/מוגנת יהודית שכללה בית חווה ואזור תעשייה מהתקופה ההלניסטית ועד מרד בר כוכבא שבהמשך, בתקופה הרומית המאוחרת הפכה לאחוזה חקלאית לא-יהודית. בקובץ האחרון של "במעבה ההר" (קובץ תשיעי תשע"ט) דנים אברהם ש' טנדלר, שולמית טרם וורד אשד, בתופעה קצת חריגה שהתגלתה במהלך החפירות. במהלך החפירה הארכאולוגית, תועדו ונחפרו שבעה קברים השייכים לבית החווה או אולי לכפר הקדום שישב על גבעת ברפיליא (הגבעה שבה ישב הכפר הערבי עד 1948 כמעט לא נחפרה). שלושה ממערות הקבורה היו מערות קטנות נטולות כוכים ואילו ארבעת האחרים כללו כוכי קבורה, ביניהן גם שתי מערות חתומות שאפשרו לחופרים לבחון את מנהגי הקבורה באתר בצורה די יסודית. הממצא שהתגלה במערה (בנוסף לעצמות הנקברים), תוארך על ידם לתקופה ההלניסטית המאוחרת או הרומית הקדומה ובחלקם הממצא מתוארך בצורה די ודאית למאה הראשונה לספירה. אלא שבאף אחת ממערות הקבורה לא התגלו גלוסקמאות או שברי גלוסקמאות כלשהן ולמעשה הם גם מתקשים לזהות סימנים לקבורה משנית מסודרת ברוב מערות הקבורה למעט פינוי פונקציונאלי של העצמות לטובת קבורה ראשונית נוספת, גם כאלו שמתוארכות בבירור לשלהי ימי הבית השני, במאה הראשונה לספירה.