*"...למעט השטח שנתן לשמונה מאות חיילים למושב לאחר שסיימו את שירותם הצבאי. אדמות אלה היו באמאוס, מרחק שלושים ריס מירושלים" (מלחמת היהודים ז 217)
*"מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא, יורדים לשם ומלקטים מורביות שלערבה" (משנה סוכה ד ה)
*"מהו מוצא?...אמר רבי תנחומא קלונייא הוה שמה" (ירושלמי סוכה ד ג נד ע"ב)
1. במסגרת חפירת הענק בעמק מוצא שנערכה בשנים האחרונות מטעם רשות העתיקות לפני סלילת כביש 16, נערכו חפירות בקצה השטח הצפוני של האתר בסמוך לקטע כביש 1 הישן בין 2017 ל-2019 ובהם התגלו שרידי יישוב מהתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת. במהלך 2020-2019 נערכו חפירות נוספות מצפון לחפירות הנ"ל, ממש על נתיב הכביש הישן לירושלים בסיבוב מוצא (בתמונה מתוך תצלום אוויר של 2020 ב-GOVMAP) ובו התגלו מכלולים נוספים השופכים אור על תולדות היישוב במקום בתקופה הרומית והביזנטית. דו"ח ראשוני של החפירות האחרונות הללו פורסמו לפני כמה ימים במהדורה האלקטרונית של חדשות ארכאולוגיות (133, 2021) בידי עוזי עד ואנה אייריך-רוז. יש לציין כי החפירות האחרונות היו צמודות למקום חפירות הצלה שנערכו ב-1973 בידי עמנואל אייזנברג (לרגל הרחבת כביש 1 הישן בזמנו) ובו הוא חשף שני מבני אמידים עם שברי פרסקאות שתוארכו על ידו לשלהי ימי בית שני שהיו העדות הארכאולוגית הראשונה והיחידה עדיין למוצא היהודית שלפני חורבן הבית.
2. החפירות הנ"ל (בתוספת חפירות הצלה אחרות שהתקיימו בסמיכות) ככל הנראה פתרו באופן סופי את שאלת זיהוי מושבת הוטראנים שנזכרה אצל יוספוס שהוענקה לחיילים המשוחררים ב-"אמאוס". כיום אין כמעט חולק שאותה מושבת וטרנים שהוזכרה אצל יוספוס באמאוס אינה חמת-אמאוס ליד עמק איילון אלא היא מוצא/מוצה בסמוך לכפר הערבי קלוניא ששימר את השם העתיק. כבר בספרות חז"ל מוצא של משנת סוכה זוהתה עם מקום בשם "קלוניא", שם שהשתמר כאמור בשם הכפר הערבי עד 1948. קשה לדעת אם השם הזה ניתן למקום כבר במאה הראשונה לספירה (יוספוס רק מתאר שניתנו להם אדמות ב-"אמאוס") או שמא השם נשמר מאוחר יותר כזכר לכך שבעבר ישבו כאן וטרנים רומאיים. המושבה לא הייתה על תל מוצא (מתחת לגשר החדש), שכן בכל החפירות שנערכו על התל לא נתגלו שרידים מהתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה או התיכונה וגם לא בין שרידי הכפר הערבי הנטוש. למעשה, עד החפירות האחרונות לא הייתה ודאות ברורה באשר למיקום אותה מושבה מן התקופה הרומית אם כי שרידי המבנים המפוארים שנחשפו בחפירות בשנות השבעים רמזו שככל הנראה, יש לחפש את האתר מדרום לתל באזור המפגש בין נחל שורק ונחל ארזה ובסמוך לדרך הרומית מאמאוס לירושלים. החפירות האחרונות פתרו ככל הנראה את השאלה- מוצא של שלהי ימי בית שני ובעיקר מוצא/קולוניה של התקופה הרומית-ביזנטית הייתה בדיוק על סיבוב מוצא הישן שכולם מכירים מכביש 1 בדרך לירושלים.
3. לפי החפירות החדשות, מתברר שאחרי חורבן (או נטישה?) של היישוב היהודי במוצא (בחפירות הנוכחיות לא התגלו עדויות מעבר למה שנחשף בעבר), נבנה במקום יישוב חדש מתוכנן היטב כפי שעולה מהיסודות הסימטריים של מכלולי המבנים (אינסולות) שתוארכו לשלב הראשון בסוף המאה הראשונה לספירה. ממצאים שונים שהתגלו מהשלב הזה, מעידים על נוכחות צבאית- חותמת לחם המזכירה אופה שהיה שייך ליחידה צבאית רומית; תג בעלות, ראש חץ, פסלונים, פיבולה ממתכת, קרטר ועוד. החופרים משערים כי גם אם זה לא היה מחנה תקני, ככל הנראה בנוסף למושבת הוטראנים עצמה, שהתה כאן יחידה צבאית רומית הקשורה ללגיון העשירי ששהה בירושלים שאולי התגוררה במתחם עשוי מצריפים ואבטחה את הדרך, המעיינות הפוריים בעמק או את המושבה שהייתה צמודה לאותו "מחנה". תופעה דומה הייתה בתחנות אחרות לאורך הדרך לירושלים, למשל באזור אבו גוש, גם שם יש כתובת על קיומו של מחנה צבאי ראומי ועדויות לנוכחות צבאית רומית של הלגיון העשירי אחרי דיכוי המרד הראשון בזיקה לדרך הראשית שהובילה מאמאוס לירושלים. בחפירות החדשות יותר (2020-2019), התגלו מכלולי מגורים בעלי שני שלבים; רחוב עמודים שכיוונו מזרח-מערב ושורת חדרים שאולי שימשו כחנויות; בשטח חפירה נוסף התגלה בית אמידים-מבנה פריסטילי רבוע- שנבנה בסוף המאה הראשונה או תחילת המאה השנייה ושימש עד המאה הרביעית שכלל כמה שלבים ושינויים במהלך התקופה הזו. הממצאים הללו מצטרפים לשרידי קברים וכתובות קבורה שנחשפו בעבר באזור מוצא עלית של היום, המעידים על כך שבתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת, הייתה כאן נוכחות של תושבים לא-יהודים הקשורים לעורף הטריטוריאלי של איליה קפיטולינה.
4. בחפירות של 2019-2017 התברר שאותה מושבת וטראנים מהשלב הראשון של סוף המאה הראשונה, חדלה להתקיים לקראת השליש השני של המאה השנייה בנטישה מסודרת ומתוכננת. קשה שלא לקשור את זה לאירועי מרד בר כוכבא אולם הנסיבות המדויקות שהובילו את יושבי המושבה לעזוב את המקום נותרו עלומות- האם צאצאי הוטראנים הצטרפו לצבא הרומי שנאבק במורדים או שמא זה על רקע סכנה בטחונית הקשורה למרד זה או אולי זה קשור בייסודה של איליה קפיטולינה קצת לפני כן, החופרים משאירים את הסוגיה הזו פתוחה ללא מסקנה ודאית. כבר בנקודה זו יש דמיון רב לממצאים שהתגלו בחפירות לפני 15 שנים באתר שועפט לקראת סלילת הרכבת הקלה. כמו האתר במוצא, גם האתר בשועפט התקיים גם הוא בין המרידות, אחרי שנת 70 ועד פרוץ מרד בר כוכבא. כמו במוצא, גם שם האתר היה צמוד לדרך ראשית (ירושלים-נאפוליס); כמו במוצא, גם שם מהרצועה הצרה שנחפרה לקראת סלילת הרכבת הקלה, נחשף יישוב מתוכנן שכלל יחידות מגורים מסודרות בנויות היטב המובחנות ביניהן באמצעות מבואות/סמטאות; כמו במוצא, גם שם התברר כי היישוב ננטש באופן מסודר ומאורגן עוד לפני פרוץ המרד; כמו במוצא, גם בשועפט התגלו עדויות שונות לכך שבנוסף ליישוב האזרחי, הייתה שם נוכחות הקשורה ללגיון העשירי וייתכן שגם זה קשור למיקום האסטרטגי של האתר ליד הדרך הראשית. ההבדל בין האתרים הוא שבשועפט, העדויות של מקוואות וכלי האבן מעידים על כך שיושבי האתר או לפחות חלקם היו יהודים, מה שלפחות כעת לא מוכר במוצא/קולוניה שהייתה לפי העדויות ההיסטוריות והארכאולוגיות מושבת וטרנים של הצבא הרומי. לגבי האתר בשועפט עלו השערות שונות לגבי הנסיבות שהביאו לייסוד האתר אחרי המרד ולגבי זהות והאוריינטציה הפוליטית של התושבים היהודיים האמידים באתר, כך שייתכן שבשני המקרים, מדובר היה ביישובים/מושבות שקמו בצורה יזומה מטעם השלטון הרומאי אך כאמור, עדיין רב הנסתר על הגלוי. בכל מקרה, יש לציין כי לפי החפירות האחרונות ממש, מבנה האמידים הפריסטילי המשיך להתקיים באופן רציף גם בתקופה הרומית המאוחרת, כך שייתכן שרק חלק מהיישוב ננטש במאה השנייה.
5. כך או כך, בשלב כלשהו בהמשך המאה השנייה לספירה, היישוב במקום התחדש, גם אז על ידי תושבים לא-יהודים. אלא שהמימד הצבאי שהיה לו בראשיתו, השתנה ומעתה הוא היה נראה יותר כמו בית אחוזה או וילה רחבה המבוססת על תעשייה חקלאית כמו גתות, בית בד ואף כבשן יוצר קטן של כלי חרס. הוילה הרומית הזו מזכירה וילות אחרות שנחפרו באזור הטריטוריה של ירושלים/איליה קפיטולינה בתקופה הרומית המאוחרת, בין המאה השנייה והרביעית לספירה כמו באזור נחל רפאים (אחת מהן בעין יעל) וברמת רחל שהיו חלק מהעורף החקלאי של איליה קפיטולינה מהתקופה הרומית המאוחרת. אפשר שבשלב הזה, גם על תל מוצא עצמה עמדו מבנים או מכלול מפואר שניתן לתארכם למאה השלישית או הרביעית לספירה. לפי החופרים, הפאזה הזו הגיעה לקיצה במאה הרביעית לספירה, אולי על רקע רעידות אדמה. בתקופה הביזנטית, כנראה שהיה במוצא יישוב כפרי אמיד כפי שעולה משרידי כנסייה שעמדה על אם הדרך וכן מספר מתקנים חקלאיים שהיו קשורים ליישוב הביזנטי.
בקיצור, מתברר שסיבוב מוצא הנודע לשמצה בכביש ת"א-ירושלים טמן ממש מתחתיו את חידת מושבת הוטרנים שקיבלו את אדמות עמק שורק הפורה ומעיינותיו השופעים אחרי דיכוי המרד, ככל הנראה על חשבון מוצא היהודית שממנה היו מלקטים מורביות של ערבה בחג הסוכות. ייסודה של איליה קפיטולינה ואירועי מרד בר כוכבא שפרצו בעטיה, השפיעו אף הם על צאצאי אותם וטראנים ומוסיפים נדבך נוסף, די חידתי, לסוגיה של מה קרה בירושלים וסביבתה הקרובה עם פרוץ המרד השני.
מראי מקום למעוניינים בהרחבה:
1. על זיהויה של הקולוניה במוצא לאור החפירות הארכאולוגיות בשנים 2019-2017 ועל תולדות האתר והממצאים השונים, אפשר לקרוא כאן במאמר של רחל בר נתן והמחברים האחרים המוזכרים בשמם בכותרת המאמר שהתפרסם במסגרת דו"ח ראשוני של חפירות הענק במוצא: https://www.academia.edu/.../Bar_Nathan_R_Zilberbod_I...
2. על החפירות החדשות שנערכו בסמוך לחפירות הנ"ל ב-2019 וב-2020, בפרסום הדו"ח הראשוני שיצא בימים האחרונים בחדשות ארכאולוגיות 133: http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25953
3. על דגמי היישובים והתחנות השונות לאורך הדרך בין אמאוס לירושלים בתקופה הרומית לאור החפירות האחרונות וביניהן גם של מוצא, אפשר לקרוא כאן במאמר של דניאל עין-מור ואחרים שיצא בכרך של מחקרי ארץ יהודה ב-2019 (הדיון על מוצא בעמ' 56-55): https://www.academia.edu/.../The_Settlement_Pattern_along...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה